קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתשלום חוב על עבודות בניה: 1. זוהי תובענה על סך של 1,545,466 ש"ח שעניינה דרישה להשלמת דמי חוב בגין עבודות בנייה. רקע עובדתי 2. התובעות הינן חברות פרטיות העוסקת ביזמות בניין ובהפעלת נכסי מקרקעין. 3. הנתבעות שכרו שרותיהן של התובעות לביצוע עבודות בניין, לרבות עבודות פנים וגמר. 4. התובעות גורסות כי חוץ מן השכר אשר קיבלו בסך של 4,500,000 ₪ חייבות להן הנתבעות סכום נוסף בסך של 1,545,466 ₪. 5. הנתבעות מכחישות דרישות אלה וגורסות כי התובעות קיבלו מלוא שכרן וכי הללו לא עמדו בלוח הזמנים שנקבע בהסכם העבודה, דבר שגרם להפחתת שכרן. ראיות הצדדים ראיות התובעים 6. מטעם התובעות העיד בעדותו הראשית מר אסף מררי בתצהירו ת/1 כי הינו מהנדס תעשיה וניהול במקצועו אשר ניהל, ביחד עם אביו מר דוד מררי, את שלוש החברות התובעות. 7. חברת סוויד, הנתבעת מס' 1, רכשה חלק מן הנכס במבנה ברחוב העצמאות 52-54 ביהוד וכן רכשה אחזקת הקומה השנייה במבנה מס' 2 בפרוייקט שער העיר ביהוד. (להלן: "סוויד"; "הנכס"). 8. ביום 25.6.02 נחתם זכרון דברים עם סוויד למכירת קומה שניה בנכס בצירוף חניה במרתף, וכן פעלו לקבלת היתר בניה שהתקבל כבר ב - 4.7.02. 9. ביום 17.7.03 נחתם חוזה למכר הזכויות לנתבעות במגרש דנן, כשתמורת המכר והבנייה הועמדה על סך של 1,071,000 דולר. 10. לעדותו, ברור היה לצדדים כי מטרת ההתקשרות היתה רכישת הנכס עבור הפעלת עסקה של הנתבעת מס' 2 "מוקד אמון", כולל ביצוע עבודות הגמר בתוכו עד לאכלוסו על ידיה וע"י קבוצת סוויד. (להלן: "מוקד אמון"). 11. בעקבות מכר הקומה החליט שלא להתקשר עם בנק מלווה אלא להסתמך על התקבולים שנקבעו בזכרון הדברים לצורך מימון הפרוייקט. 12. הדבר נודע לסוויד שעשתה כל שלאל ידיה כדי לעכב את חתימת ההסכם ולשפר מבחינתה את תנאי העסקה המסחריים, לרבות מחיר המכר ורמת הגימור. 13. לחישוביו, הנתבעות גזלו מן התובעות סך של 1,700,000 ₪ ע"י הפחתת מחיר הקניה מהמוסכם על פי זכרון הדברים מסך של 8,994,72 ₪ לסך של - 7,285,535 ₪. 14. אין המדובר, לדידו, בשני חוזים נפרדים, שלד וגמר, שאין ביניהם קשר, כטענת הנתבעות, אלא שהחוזה לרכישה והחוזה לעבודות פנים חד הם. 15. על פי זכרון הדברים מיום 25.6.02 התחייבה סוויד לשלם לתובעות סך של 1,071,000 דולר, כששטח הקומה הצפוי היה 870 מ"ר. כן התחייבה לשלם דמי אחזקה או ניהול ביחס לשטחים המשותפים על פי שטח הקומה בפועל, כפי שימדד עפ"י "שיטת המדידה", הלוקחת בחשבון שטח בליטת הקירות מהשיש החיצוני לרבות שטח מדרגות החרום. (להלן: "שיטת המדידה"). 16. פרק הזמן לבניה נקבע על 14.5 חודשים, ברם, עיכובים נגרמו בהשלמת הבנייה בכ - 4 חודשים עקב שביתה בנמלי ישראל, עיכוב בחיבור המים ע"י עיריית יהוד, דבר שלא היה בשליטת התובעות, ועיכוב במסירת תוכניות ע"י הנתבעות. 17. ביצוע עבודות הגמר נעשה ע"י החברות דומר ופאצ'ילי, הנתבעת מס' 3, לה נמסרה הקומה לעבודה כבר ביום 1.4.05. (להלן: "דומר ופאוצ'ילי"). 18. תנאי בידי המבצעים מטעם התובעות החברות דומר ופאצ'ילי היה מסירת תכניות ביצוע סופיות מאת מוקד אמון או מי מטעמה בתוך 60 יום לפחות קודם לתחילה ביצוע עבודות הגמר בנכס, ואף כי מוקד אמון לא מסרו התכניות כנדרש אזי דומר ופאצ'ילי עשו מעל ומעבר כדי לקדם את השלמת עבודות הגמר בנכס, כדי לאפשר את קיום מטרת ההתקשרות בין הצדדים, וזאת בתנאים קשים ותחת בקשות שונות ומשונות מצד מוקד אמון. 19. לדידו, ערך בסעיף 31 לתצהירו טבלה מפורטת המשקפת את מצב תכנון עבודת הגימור בקומה. מן הפירוט ניתן ללמוד עד כמה מוקד אמון לא היתה מגובשת בהחלטותיה לגבי התכנון, למשל, תכנית מערך הריהוט הגיעה לחלופה מס' 19. 20. כל הפרטים והתוכניות הללו היתה אמורה קבוצת סוויד למסור, לכל המאוחר, חודשיים לפני מסירת שלד הקומה, כלומר, בתאריך 1.2.05 - ואף קודם לכן, במידה שלא היו נגרמים עיכובים בהשלמת הבנייה, כמפורט לעיל. 21. סוויד דחתה הגשת התכניות שכן מוקד אמון תכננה משרדיה ברשלנות ובאיטיות. 22. הודעות מר סוויד המרובות בדבר הצבע המבוקש ע"י קבוצתו למערכת הפרופיל הבלגי, הודעתו על סוג מערכת גילוי האש, הודעתו בפרק זמן של פחות מחדש לפני מסירת המשרדים למוקד אמון בדבר המטבחים, הנגרות, הדלתות, והכיורים - כל אלה ניתנו רק ביום 28.4.05. 23. לנוכח אלה, לא ציפה למכתב בדבר "קנסות" ששיגר מר סוויד, שם כתב, בין השאר, כי יוקפא כל "קנס" בגין איחור בתקווה שהעבודות תסתיימנה עד לכניסתו לבניין. 24. סוויד החליטה לקזז באופן חד צדדי ושלא כדין 80,000 דולר מן התמורה המגיעה בגין איחור, כביכול, במסירת החזקה, לאחר שזו נתקבלה ביום 20.9.05. 25. סוויד שילמה הסך של 4,846,116 ₪ ודמי מע"מ כחוק כתמורת הסכם המכר, וכן דמי הניהול וסכום חדשי בסך של 2,035 דולר בגין דמי ניהול ואחזקה מיום 1.4.05. 26. סך הכל שילמה סוויד לתובעת סך של 4.431,576 ₪ ונמנעה מלשלם סכום נוסף בגין המכר המגיע לזו בסך כולל של 481,661 ₪. 27. ועוד, הנתבעות שימרו בידן ערבות בצוע מספר שנים דבר שגרם לתובעות להוצאה כספית מוערכת בסך של 75,000 ₪. 28. כן דורשות הן פיצוי נוסף בסך של 50,000 דולר בגין פיצוי מוסכם עקב הפרה יסודית של החוזה בהתאם לאמור בסעיף 21.2 להסכם הצדדים, וזאת עבור כל ההפרות הנזכרות לעיל. ראיות הנתבעת 29. מר רפי סוויד העיד בתצהירו נ/3 כמנהל הנתבעות ובעל המניות בהן, כי על פי הסכם מכר מיום 17.7.03 רכשה סוויד מהתובעות נכס ברחוב העצמאות 52-54 ביהוד, בקומה ב', נכס ברמת מעטפת בלבד, וכן 14 חניות בקומת המרתף, וזאת בתמורה כוללת בסך של 1,071,000 דולר. 30. התובעת מס' 1, "אדם ונוף", התחייבה להשלים בניית הנכס ולבצע מסירה בתוך 14.5 חודשים, כשחודש וחצי לא יחשב איחור, קרי, עד יום 30.9.04, ובצירוף תקופת האחור עד יום 17.11.04. 31. על מנת לשכן את משרדי "מוקד אמון" היה צורך בהכשרת המעטפת ובריהוטה. 32. מנהל התובעת, מר דוד מררי, הפציר בו להעסיק בעבודות הפנים את חברת דומר וחברת פאצ'ילי, בפיקוח האדריכלית גב' ליאורה ניב. 34. רק ביום 5.1.04, כמחצית השנה לאחר חתימת הסכם הצדדים, נחתם בין סוויד למבצעי עבודות הפנים "הסכם לביצוע עבודות הפנים". (להלן: "הסכם עבודות הפנים"). 35. בהסכם לעבודות הפנים הוחלט כי התמורה תהא פאושלית, לאמור, תמורה כוללת, מלאה, סופית ומוחלטת עבור כל עבודות הפנים. 36. בלחץ דומר ופאצ'ילי, שעבודתם התעכבה, שילמו מעבר להסכם עבור עבודות הפנים על פי הסכם ביצוע נוסף מ - 15.5.05, מועד בו אמור היה הנכס להיות מאוכלס זה כחודשיים ימים. 37. לדידו, קיימות שתי עסקאות נפרדות בין שני גופים שונים, האחת לעניין המכר והשניה לעניין עבודות הפנים, ואין המדובר בעסקה אחת לצורך הטענה לחיוב הנתבעות, כעולה מגרסת התובעות. מילים אחרות, סוויד שכרה את שרותי אדם ונוף לבצע עבודות הקמת מבנה, לאמור, מעטפת, ומוקד אמון שכרה את שירותיהן של דומר ופאצ'ילי לביצוע עבודות פנים, קרי, "עבודות גמר". 38. התובעת פיגרה בהשלמת עבודתה בכחצי שנה ונשלחו אליה מכתבים מספר בדבר עיכוב ביצוע העבודה, רובם מעורך הדין של הנתבעות. (ראה: נספחים 4-11 לתצהיר נ/3). 39. כן בקשה סוויד לזרז מתן טופס 4 וכן מימוש האופציה החוזית לרכישת חניות נוספות במבנה. 40. ביום 30.8.05 נשלח מכתב מטעם סוויד לביצוע תשלום אחרון תוך פירוט ההתחשבנות, לרבות קיזוז פיצוי בגין פיגור נטען של כ - 6 חדשים בסך של 80,000 דולר, על פי הוראות ההסכם. 41. אחוריה הניכרים של אדם ונוף תועדו בזמן אמת ע"י המהנדס מר לזר יצחק אשר הזכיר בחוות דעתו נ/2 פיגורי התובעת השונים בעבודתה וחסרים בעבודתה, כפי שנתחייבה. 42. בפרק "הסיכום הכללי" קובע מר לזר כדלקמן: "1. לקבל אומדן עלות תיקונים והשלמות והתאמה לתכנון יש לקבל הצעות מחיר מ - 3-2 קבלני ביצוע. 2. להערכתי, אומדן ראשוני משוער לעלות האמור בסעיף קודם כ - 250,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק. אומדן משוער כיום כ - 200,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. 3. אומדן זה אינו כולל פיצוי בגין עמדות חניה נמוכות מגודל שאינו עונה לדרישות וכן אינו כולל פרק "אי התאמות נוספות שהתגלו בבדיקה האחרונה". 43. דיווחי מר לזר הועברו לתובעת בזמן אמת ועל כן היתרה בה כי בניית הנכס מתעכבת מעל לשלושה וחצי חדשים. 44. שינויים מטעם סוויד נעשו בעמודי השלד בעטיו של שינוי בתכנית הבניין המקורית שביצעה אדם ונוף עצמה, בניגוד לתוכניות. רק לאחר טרוניות בעניין, חזרה בה מביצוע חריגה זו. 45. ביום 20.9.05 נכנסה מוקד לנכס לאחר סיום ביצוע עבודות הגמר. 46. איחור התובעות בביצוע העבודה על פי שני ההסכמים, שאין לראותם, לדידו, כמערכת חוזית אחת, אמור היה להיות, לכל המאוחר, עד יום 17.11.04, כולל האיחור של חודש וחצי ימים, ושלב ביצוע עבודות הפנים אמור היה להסתיים ביום 17.3.05, אך מוקד אכלסה את הנכס רק לקראת סוף חודש ספטמבר 2005, דהיינו, המדובר באיחור של כחצי שנה מהמועד המתוכנן. 47. לדידו, אין הצדקה כלשהי לאיחוריה הניכרים של אדם ונוף, ועל כן קיזוז סך של 80,000 דולר אשר נעשה מן התמורה שהגיעה לתובעות נעשה כדין. 48. לעמדתו, לא מגיעה לתובעות תוספת בגין הגדלת שטח הנכס ובגין דמי אחזקה וניהול. פאצ'ילי ודומר אינן זכאיות לתשלום נוסף בגין עבודות הגמר שכן המדובר בהסכם פאושלי, וכן ככל שהמדובר בהחזקת ערבויות בנקאיות בידי סוויד הללו ניתנו להבטחת ביצוע מלא ונאות של כל עבודות התובעות, ולא כנגד ביצוע עבודות בנייה בלבד, כפי שטוענות התובעות. 49. כן העידה מטעם הנתבעות האדריכלית גב' ליאורה ניב בתצהירה נ/1 כי הועסקה ע"י הנתבעות בעריכת תכניות אדריכלות פנים. 50. לעדותה, במהלך תקופת הבנייה נעשו עדכונים לתכניות הללו לפי דרישת מוקד אמון. נעשתה תכנית מערך ריהוט מעודכנת שהוצאה ביום 4.4.05 והשינוי נעשה בחדר המוקד בלבד. 51. הוגשו 18 חלופות בתכנית מערך הריהוט ולהסברה, 18 החלופות הראשונות נעשו בשלב מאוד מוקדם והוחלפו בינה לבין לקוחותה מוקד אמון. הכרעה 52. הצדדים חלוקים בפני על חשבון כספי העומד בבסיס עבודות שיפוץ ובניה שערכו התובעות עבור הנתבעות בנכס שרכשו לשם הפעלת משרד עבור הנתבעת מס' 2, חברת מקוד אמון. 53. הנתבעות שילמו לתובעות סך של 4,431,576 ₪ על חשבון המכר והבנייה, ברם, התובעות גורסות כי היה על הנתבעות לשלם להן סכום נוסף של 1,545,466 ₪, המורכב ממספר דרישות כספיות, כפי שיפורט להלן. דרישה להחזר "קנס" שהופחת 54. בגין תמורת הסכם המכר וביצוע עבודות שלד המעטפת סוכם כי ישולם הסך של 1,071,000 דולר, אולם טוענות התובעות כי לא כל התמורה המוסכמת שולמה, שכן סוויד הפחיתה באופן חד-צדדי סך של 80,000 דולר כ"קנס" בגין איחור במסירת הנכס. 55. כן נקבעה תמורת הנכס עבור 870 מ"ר הקומה על פי סעיף 8 להסכם מיום 17.3.03, בכפוף להתאמת התמורה המדוייקת לשטח הקומה שייקבע על פי מדידה שתיערך לאחר הבנייה. כן נקבע בסעיף 6.1 להסכם כי כל התחשבנות באשר למטראז' הנוסף תהא על פי סך של 1,300 דולר לכל מטר נוסף מעבר ל - 870 מ"ר המינימלאיים. 56. לאחר בניית הקומה נמדדה זו בידי מודד מטעם הנתבעות, אשר מצא כי שטחה הינו 884,80 מ"ר אלא שסוויד סירבה לשלם עבור כ - 14.80 מ"ר מתוך שטח הקומה הכולל בתואנה כי כ - 10.20 מ"ר מתוכם מהווים פירים למעליות וצנרת. 57. שיערוך סכום זה מסתכם, לחישוב התובעות, בסך של 82,521 ₪, לאמור, 19,240 דולר X 4.45 שער הדולר היציג ביום חתימת ההסכם - מ 17.7.03. 58. לעניין הורדת "הקנס" בסך של 80,000 דולר שמקורו בסעיף 21.4 לסכם בדבר הורדת 10,000 דולר לגבי כל חודש איחור במסירה, הרי שנראה הוא כי המדובר בסכום ענשי, גבוה ביותר, אשר לא ראיתי הצדקה של ממש בהפחתתו, מה גם שהנכס נמסר בחודש ספטמבר 2005 לקבוצת סוויד, לאחר שעל פי חומר הראיות ועדות מר מררי ביצעו במהירות האפשרית עבודות הגמר, על אף שהנתבעות לא המציאו תכניות הביצוע הסופיות כנש מהן, והודיעו על מספר רב של שינויים, ביחס לריהוט וציוד, כעולה מעדות גב' ליאורה ניב, אדריכלית הפנים, וכן על בחירת צבע למערכת הפרופיל הבלגי ובחירת מערכת גילוי אש, בשלב מאוחר, בשלהי החדשים יולי-אוגוסט 2005. 59. אף מר סוויד במכתב מ - 26.9.05 ציין כי "הקנס" יוקפא עם סיום העבודות, כדלהלן: "אני מזכיר לך שהסכמנו להקפיא את הקנס בגין האיחור, בתקווה שתסיימו את כל העבודות עד כניסתנו לבניין". (ראה: נספח ט"ז ל - ת/1; ההדגשות במקור - ח.י.). 60. משמע, אף בעיני מר סוויד "השוט" של הורד "הקנס" חמור היה, ואולם, לבסוף, הורד סכום נכבד זה מן התמורה, דבר קיצוני, לטעמי, לאחר שהתובעות עמדו ביעדיהן כמעט כדבעי, ואיחורן התפרש על פני כ - 4 חודשים, לערך, עקב עיכובים שחלקם מקורו ברשויות וחלקם באיטיות הנתבעות בהמצאת התכניות. 61. יתר על כן, ניתן לקבוע כי הנתבעות נהגו בהורדת "קנס" ובסכומו הגבוה בהעדר תם לב, שכן עשו כך כי היה לאל ידן לנקוט צעד חד-צדדי זה של העדר תשלום מלא. 62. מקובל עלינו כי כלל על בפסיקה הינו כי על צדדים לנהל משא ומתן לכריתת חוזה בתם לב - וכן לקיים החוזה בתם לב, על פי הכללים הנקוטים בסעיפים 12 ו - 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, כדלקמן: "12. תום לב במשא ומתן (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. (ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, יחולו בשינויים המחוייבים." "39. קיום בתום לב בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה." לעניין זה נקבע בע"א 2239/06 אילן אמיר חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' עיריית הרצליה, תק-על 2007(4), 3072 (2007), כדלקמן: " עקרון תום הלב - כעקרון כללי - מורה כי "השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר". גרימת עיכובים בלתי סבירים בהשלמת החוזה עשויה להוות חוסר תום לב בקיום חוזה והפרה של החוזה. אין הכרח בקיום הוראה מפורשת בחוזה כדי להביא לתוצאה זו. ודוק: לא עצם היעדרה של הוראה מפורשת בעניין זה בחוזה מהווה חוסר תום לב. חוסר תום הלב טמון בפגיעה בהצלחתו של החוזה שתוכנן ובאינטרסים של הצד השני." כן ראה: ע"א 1351/06 עו"ד מועין דאוד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ, תק - על 2007 (3), 4244, מיום 17.9.07, כדלקמן: "בעקרון תום הלב שבסעיף 39, כחלק מהותי מהעיקרון הכללי של ועשית הישר והטוב שבמשפט העברי, מסרה הרשות המחוקקת בידי הרשות השופטת מכשיר רב עצמה, ומתוך כך גם רב אחריות, אשר שתי תוצאות לו: יש וחוסר תום הלב אין בו אלא כדי התנהגות שלא לפי 'מדת חסידות' ללא נפקות משפטית ואין בית-המשפט כופה עליה, ויש וחוסר תום הלב מגיע כדי הצורך ללכוד את הנוהג כך בערמתו, לעמוד כנגדו, 'להפר עצתו ולבטל מחשבתו הרעה'. הכל לפי הענין והכל לפי הנסיבות, מתוך דימוי מילתא למילתא. ועל בית המשפט, בהשתמשו בעקרון תום הלב, לנהוג במירב הזהירות לפי נסיבותיו של כל ענין וענין המובא לפניו. מצד אחד, במידה ובהתנהגות אחד מבעלי-הדין יש משום התנהגות של 'נבל ברשות החוק' יכפה על קיום החיוב שבחוזה, או השימוש בזכות הנובעת ממנו, בדרך מקובלת ובתום לב; ומצד שני - במדה ובהתנהגות אחד מבעלי-הדין אין אלא משום פגם 'במדת חסידות' ימנע מהפיכתו לדין גמור שכופין עליו." עוד ראה: ע"א 8910/05 א. אדמון בע"מ נ' זלמה וינבלט, תק-על 2007(3), 4539 (2007), כדלקמן: "החובה לקיים חוזה בתום לב ובדרך מקובלת, חובה הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), בדומה לחובה לנהוג כך במסגרת משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, לפי סעיף 12(א) של החוק הנ"ל, חלה על כל אדם, בין אם הוא עושה כן בשמו ובין אם עושה כן עבור אחר. "הצד" שעליו חלה החובה האמורה יכול שיהיה לא רק "הצד" לכריתת החוזה, אלא גם הצד לניהול המשא ומתן, והיותו שלוחו של אחר, אינה פוטרת אותו מחובה זו." וכן ראה: ע"א 467/04 יטח נ' מפעל הפיס, תק-על 2005(3), 2733, כדלקמן: " אחד מתפקידיו של עיקרון תום הלב הוא לרכך את נוקשותו של הקשר החוזי על רקע הנסיבות המיוחדות שנוצרו לגבי קשר זה", וכן כי "... חובת תום הלב מחייבת כל אחד מן הצדדים לחוזה לנהוג ביושר, הגינות ומוסר תוך הגשמת ציפיותיו הסבירות של הצד השני לחוזה אשר ניצב מולו. מידת תום הלב אינה מידה של חסד ולא של "חסידות"... אין עניינה באלטרואיזם או בביטול חשיבות מאווייו של האחד על חשבון אלה של השני. כל תכליתה, אם נבקש למצות בקצרה, הינה ליצור בסיס משפטי - נורמטיבי המחייב את הצדדים לנהוג אחד בשני באותו האופן בו היו מצפים ורוצים שהאחרים ינהגו כלפיהם...". 63. אשר לעניין הפחתת סכום בגין העדר הסכמה על המטראז', הרי שסעיף 5.1 להסכם קובע כדלקמן: "מדידת השטח ברוטו של הקומה תעשה בדרך של מדידת שטח רצפתה קומה היצוקה במדידה חיצונית הכוללת את שטח בליטת קירות המסך או השיש החיצוני של הבניין, לרבות שטח מדרגות החירום שבקומה המופיעות בתרשים נספח י"א (להלן: "שטח הקומה")". 64. הקומה נמדדה ע"י מודד מטעם הנתבעות והוא אשר מצא כי שטחה הינו 884,80 מ"ר אך סוויד סירבה לשלם עבור 10.20 מ"ר מתוכם בנימוק כי מדובר בפירי מעליות ובצנרת. 65. מאחר שהסכם המכר נוקט במילים "שטח ברוטו" ו "מדידה חיצונית", יש לקבל כי המדידה כוללת גם את ציפוי הבניין החיצוני ומדרגות החרום החיצוניות. 65. מר סוויד עצמו הודה כי הוא ואנשיו עושים שימוש בכל שטח הקומה, לרבות המעלית, כדרך שגרה. (ראה: פרוטוקול עמ' 10 שורות 1-4). 66. לאור אלה, אין הצדקה להפחתה שביצעו הנתבעות בשטח הנמדד שבעקבותיה הפחיתו בתשלום הסך האמור של 85,521 ₪. 67. אשר על כן, יש להורות כי הנתבעות תשלמנה דמי המכר בסכומים נוספים של 412,496 ₪ ו - 85,522 ₪, ובסך הכל על הנתבעות לשלם לתובעות בפריט תביעה זה הסך של 585,375 ₪ כולל מע"מ, כפי ששוערך ליום הגשת התביעה. דמי ניהול בגין שטח הקומה המלא 68. על פי הסכם הניהול שהצדדים התקשרו בו בהתאם לסעיף 23.1 להסכם, נמנעות הנתבעות לשלם דמי ניהול עבור מלוא שטח הקומה שהינו 884,80 מ"ר כנזכר בהסכם ועוד 14.80 מ"ר שנוספו במהלך הבנייה, על פי המדידה לעיל. 69. הנתבעות משלמות עבור שטח של כ - 859 מ"ר בלבד במקום עבור 884 מ"ר, ומבחינה כספית, משלמות 1,975 דולר לחודש במקום 2,035 דולר לחודש. 70. בהתאם לכך, המדובר בסך של 2.3 דולר X 884.8 מ"ר לחדש, מאז מסירת הנכס ועד לחודש מאי 2010, בהפחתת הסכומים ששולמו בעבר, ובסך הכל על הנתבעות לשלם בפריט תובענה זה הסך של 81,000 ₪, על פי טבלת שיערוך שערך מר מררי, בנספח כ"ט לת/1, אשר חישובה לא נסתר. 71. הדרישה לתשלום עבור העתיד לא נתגבשה, ועל כן אין להיענות לה דכאן. חוב בגין תפיסת ערבויות בנקאיות שלא כדין 72. התובעות המציאו לנתבעות ערבויות בנקאיות להבטחת ביצוע הבנייה בלבד, על פי סעיף 9.8 להסכם, ולפיכך, לטענת התובעות, היה על הנתבעות להשיב ערבות הביצוע לידי התובעות במעמד מסירת החזקה. 73. סכומי הערבויות הינם 168,000 ₪ נכון ליום 1.12.08, עת הגשת כתב ההגנה, ולעמדת התובעות אין הצדקה להחזקת ערבות ביצוע משך שנים ע"י הנתבעות מאז כניסתן בשנת 2005 לנכס. 74. התובעות הגישו ריכוז של עלויות כספיות של מימון הערבות וכן תחשיב, המהווה נספח כ"ב לתצהיר מר מררי, בסכום של 75,000 ₪, ודרישתן היא כי ישולם להן סכום גלובאלי משוערך בפריט נזק זה בסך של 150,000 ש"ח. (ראה: סעיף 7 לסיכומי ב"כ הנתבעות). 75. סבורתני, כי אכן היה על הנתבעות להשיב הערבויות לביצוע עם מסירת החזקה בנכס, אולם אין לקבל דרישה לתשלום פיצוי הזהה לגובה דמי הערבות עצמה. 76. הנתבעות גורסות בעניין זה כי לא הוצגה ולו בדל ראיה, כגון תדפיס בנק, אודות הוצאה כלשהי או חיוב בריבית כלשהו בנידון. כן מציינות הן כי הסיבה לאחזקת הערבויות הינה תיקונים שיתכן שעל התובעת להשלים, בהתאם לחוות דעת מר לזר בסך של 200,000 ₪. סבורתני, כי לאחר כניסת הנתבעות לנכס כבר בשנת 2005, תמוה הוא כי מחזיקות הן שנים מרובות הערבות לביצוע בידן. עם זאת, צודקות הן כי לא הוצגה כל ראיה שהיא להוצאות הנלוות לקיום הערבות, ולפיכך דוחה אני הדרישה לפיצוי בגין פריט נזק זה. פיצוי מוסכם 77. התובעת גורסת כי על פי סעיף 21.2 להסכם הרי שהנתבעות הפרו הפרה יסודית את ההסכם באי תשלום מלוא התמורה עבור הנכס, ועל כן עליהן לשלם להן הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם בסך של 50,000 דולר. 78. אומר מיד, כי יש בדרישה זו כפל דרישה לפיצוי, לאחר שנפסק לעיל כי יש להשיב לתובעות דמי "הקנס" בסך של 80,000 דולר, ואין לזכותה אף בדמי פיצוי מוסכם. 79. לפיכך, נדחית הבקשה לאישור דמי נזק בפריט תביעה זה. החוב לדומר ולפאצ'ילי 80. לטענת התובעות, דרשו הנתבעות שינויים ותוספות במסגרת עבודת הגמר, בגינן נחתמה תוספת להסכם הגמר מיום 13.5.05 שם נזכרו שינויים צפויים בעבודות. 81. על פי סעיף 11 להסכם הגמר התחייבה מוקד אמון לשלם תמורת עבודות הגמר סך של 548.900 דולר. 82. היות שנתבקשו שינויים, על מוקד אמון היה לשלם תוספות על פי ריכוז של "עבודות נוספות" שהוגש בסך של 459,276 ₪ מתוך סך של 2,870.100 ₪, שרק חלקו שולם. 83. כעולה מנספח כ"ה לתצהיר ת/1 שילמה מוקד סך נוסף של 86,944 ₪ על חשבון חובה לדומר ולפאצ'ילי, כך שהחוב הכולל בגין עבודות הגמר נותר בסך של 390,533 ₪. 84. מעצם תשלום התוספת דנן, הרי שהנתבעות הביעו הסכמתן לתוספת תשלום, אף שהחוזה שנכרת עם דומר ופאצ'ילי הינו "הסכם פאושלי", כמצויין וכמוצהר בסעיף 11.7 לו. 85. דומר ופאצ'ילי הגישו לנתבעות ביום 5.10.05 "חשבון סופי ביצוע 9/2005", אשר חלקו שולם, כאמור, והיתרה הימנו בסך של 390,533 ש"ח, כולל דמי מע"מ, נותרה לתשלום. (ראה: נספח כ"ד לתצהיר ת/1). 86. לפיכך, יש לאשר הסך של 390,533 ₪ לתשלום בגין השלמת תוספות, ובשיערוכו ליום הגשת התביעה - 459,278 ₪, כולל דמי מע"מ. סיכום 87. על הנתבעות לשלם לתובעות הסכומים הבאים: א. סך של 412,496 ₪ בגין החזר הורדת קנס בסך של 80,000 דולר - לתובעת מס' 1. ב. סך של 85,522 ₪ בגין דמי ניהול ואחזקה של קומת המשרדים בהתאם למטראז' ברוטו - לתובעת מס' 1. ג. סך של 81,000 ₪ בגין דמי ניהול עבור מלוא שטח המטראז' של הקומה לתובעת מס' 1. ד. סך של 459,276 ₪ בגין השלמת תשלום עבור עבודות גימור פנים לתובעות מס' 2 ו- 3. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. הנתבעות תשלמנה הוצאות חלקיות של התובעות, ביחד ולחוד, לאחר שהתביעה התקבלה חלקית, וזאת בסכום כולל של 20,000 ₪ בצירוף דמי מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. בניהעבודות בניהחוב