מחיקת תביעה בגין אי גילוי מסמכים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת תביעה בגין אי גילוי מסמכים: התובעת 2 מנהלת ומפעילה את מוזיאון "בית-הבובות" (התובעת 1) בשטח שיפוטה של הנתבעת החל משנת 1995 - מוזיאון אשר הוקם לזכרה של בתה המנוחה של התובעת 2 , מילה ז"ל , אשר נקטפה באיבה בפיגוע טרור בשנת 1994 . בתאריך 23.7.2009 הגישו התובעים תביעה כספית להשבת כספים אותם קיבלה , לטענתם , הנתבעת שלא כדין ממשרד הקליטה . בתאריך 31.1.2010 הגישו התובעים לביהמ"ש בקשה לתיקון כתב התביעה ובמסגרתה עתרו לצירופם של שלושה נתבעים נוספים - מדינת ישראל/משרד הקליטה , ראש עירית צפת (מר אילן שוחט) וכן סגן ראש עירית צפת ומחזיק תיק הקליטה בנתבעת (מר ארקדי בארסט) . בשל היותם עובדי ציבור הורה ביהמ"ש בהחלטתו מיום 15.6.2010 על קיום ישיבת הוכחות שבה תוכרע סוגיית צירופם כבעלי-דין בהתאם להוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש) . כמו כן , הורה ביהמ"ש לנציג משרד הקליטה וכן לה"ה בארסט ושוחט להגיש תצהירים מטעמם טרם קיום ישיבת ההוכחות בעניין צירופם של השניים כבעלי דין . בתאריך 4.10.2010 הגישה הנתבעת לביהמ"ש שורה ארוכה של בקשות מקדמיות , אשר הוגשו על ידה באופן נפרד וטעונות ליבון והכרעה . במסגרת בקשתה עתרה התובעת , בין היתר , למחיקת כתב התביעה בנימוק כי ב"כ התובעים לא העביר לידי ב"כ הנתבעת את מלוא המסמכים המפורטים בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובעים אותו קיבל ביום 25.5.2010 . לטענת הנתבעת , רק לאחר דין ודברים ממושך עם ב"כ התובעים לעניין תשלום הוצאות צילום המסמכים קיבל ב"כ הנתבעת רק בתאריך 17.8.2010 חלק מן המסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובעים . בנוסף לכך , עותרת התובעת למחיקתה של התובעת 1 ("מוזיאון הבובות") כבעלת דין , שכן אין עסקינן באישיות משפטית הרשאית לתבוע ולהיתבע בהתאם להוראות הדין . ב"כ הנתבעת מוסיף ומציין , כי על בית-המשפט ליתן דעתו לכך שב"כ התובעים ציין במהלך הדיון בביהמ"ש מיום 8.6.2010 שעל ביהמ"ש להכריע בסוגיה זו לאחר שתוגש בקשה בכתב מטעם הנתבעת בכל הצריך לבקשתה זו . ב"כ הנתבעת אף מוסיף ועותר למחיקתה של הנתבעת כבעלת דין , וזאת בהסתמך על הצהרתו של ב"כ התובעת במהלך הדיון המקדמי מיום 8.6.2010 , כי עיקר היריבות של התובעים הינה כלפי ה"ה שוחט ובארסט ולא כלפי הנתבעת (עיריית צפת) . הנתבעת אף עותרת בסדרת בקשותיה דנן למחיקת סעיפים שונים מתצהירי התובעת וכן למתן אורכה להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמה בתוך 30 יום מיום קבלת קלטות ותמליליהן , אשר מצויות ברשות התובעים , וזאת בהתאם להיתר שניתן לה"ה בארסט ושוחט במסגרת החלטת ביהמ"ש מיום 7.9.2010 . בבקשה נוספת מיום 21.10.2010 עותרת הנתבעת לחיוב התובעים בהוצאות משפט בשל בקשותיהם ה"קנטרניות" (כהגדרת בא-כח הנתבעות) של התובעים . התובעים מציינים בתגובתם , כי בקשת התובעים למחיקת כתב התביעה הינה בקשה שאיננה עולה בקנה אחד עם לשון פסיקת בתי-המשפט , אשר קובעת כי מקרה כגון דא רלוונטי אך ורק למקרי קיצון שאינם ממן ענייננו . זאת ועוד , התובעים אף מדגישים בבקשתם כי הנתבעת קיבלה את כלל המסמכים המצוינים בבקשתה בתאריך 17.8.2010 ואף קיבלה אורכות רבות להגשת כתבי טענותיה , ולפיכך עצם הבקשה דנן בתאריך 4.10.2010 נובעות לשיטת התובעים ממניעים בלתי ענייניים מצד הנתבעת ומצד ב"כ . במענה לבקשת התובעים למחיקת התובעת 1 כבעלת דין מציינים התובעים , כי התובעת 1 מצויה בהליכי רישום להתאגד כעמותה רשומה , ולפיכך אין מקום להכריע בסוגיה זו עד לתום ההליכים בביהמ"ש . התובעים אף מציינים , כי טענותיו של ב"כ במהלך הדיון המוקדם סולפו על ידי ב"כ הנתבעת , וכי הוא עצמו ציין במהלך הדיון שיש להורות על צירופם של ה"ה שוחט ובארסט כבעלי דין בתיק בשל תפקידיהם הציבוריים במסגרת הנתבעת , אולם בשום שלב לא ציין במהלך הדיון, כי אין כל יריבות משפטית של ממש בין התובעים לבין הנתבעת (עיריית צפת) , קל וחומר בשל היותה אישיות מלאכותית הפועלת באמצעות אורגניה . באשר לבקשת הנתבעים להאריך את המועד להגשת תצהיריהם מציינים הנתבעים , כי הינם מותירים את הבקשה לשיקול דעתו של ביהמ"ש , אולם מבקשים כי יושתו על הנתבעת הוצאות משפט מאחר והבקשה דנן הוגשה באיחור . באשר לבקשת הנתבעים למחיקת סעיפים שונים מתוך תצהירי התובעת מציינת הנתבעת כי הבקשה הוגשה באופן סתמי ובלתי מנומק , וכי יש באפשרות ביהמ"ש להתייחס לסוגיית הרלוונטיות של הטענות המועלות בתצהיר במהלך כתיבת פסה"ד עם תום שמיעת העדים ולאחר קבלת סיכומי הצדדים . עוד מוסיף וטוען ב"כ התובעים (עו"ד אורן בנימין פרג') בבקשה משלימה מיום 8.11.2010 , כי יש לחייב את המשיבה בהוצאות משפט לדוגמא בשל העובדה שב"כ של הנתבעת (עו"ד נתן פנץ) הערים עליו קשיים רבים בכך שלא טרח להמציא לידיו את כלל הבקשות במועד הקבוע בדין ואף נהג בו מספר פעמים באופן משפיל ומקומם . דיון והכרעה : בקשת הנתבעת למחיקת כתב התביעה בשל אי המצאת מלוא המסמכים במועד : כאמור מעלה , ב"כ הנתבעת עתר במסגרת בקשותיו למחיקת כתב התביעה בשל אי המצאתם במועד של כלל המסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובעים . על פי תקנות 115 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד - 1984 על בעל הדין שנמסרה לו דרישה לעיון במסמכים שנזכרו שנזכרו בכתבי טענותיו ו/או בתצהיריו של בעל הדין היריב בהתאם לתקנה 114 , אזי על בעל הדין היריב להשיב בתוך שבעה ימים מיום קבלת הדרישה באיזה זמן בתוך שבעה ימים מתאריך מסירת התשובה אפשר יהיה לעיין במסמכים שהוא מסכים להראותם, או להעתיקם, אם במשרד עורך דינו או במקום אחר . מן ההתכתבויות המצורפות לבקשה וכן מבקשת הנתבעת עצמה עולה , כי ב"כ התובעים ציין במכתבו מיום 26.5.2010 כי בכוונתו להעביר למשרד ב"כ הנתבעת את כלל המסמכים המבוקשים על ידי הנתבעת בכפוף להתחייבות מצד הנתבעת לשאת בעלות צילום המסמכים . בתאריך 9.6.2010 השיב ב"כ הנתבעת לב"כ התובעים , כי מרשתו מתחייבת לשאת בהוצאות הצילומים . בתאריך 28.6.2010 התחייב ב"כ התובעים להעביר למשרדו של ב"כ הנתבעת את כלל המסמכים המצויינים בתצהיר גילוי המסמכים למשרדו של ב"כ הנתבעת עד ליום 4.7.2010 . בו ביום שלח ב"כ התובעים אל ב"כ התובעת מכתב נוסף שבמסגרתו התחייב לשלוח את כלל המסמכים עד ליום 25.7.2010 . בתאריך 5.7.2010 שלח ב"כ הנתבעת אל ב"כ התובעים מכתב שבגדרו הסכים לקבלת המסמכים שלא יאוחר מיום 25.7.2010 . בסופו של יום , לטענת ב"כ הנתבעת רק חלק מן המסמכים התקבלו במשרדו במהלך פגרת הקיץ רק ביום 17.8.2010 . ממכתבו של ב"כ התובעת אל ב"כ הנתבעת וכן מתגובתו לביהמ"ש עולה , כי חלק מהמסכים המצורפים (כתבי טענות בהתדיינויות משפטיות כנגד של התובעת ובן-זוגה כנגד הנתבעת) לא הועברו למשרד ב"כ הנתבעת בשל העובדה שחלק הימנם מצוי בחזקתה של הנתבעת . המדיניות הרצויה היא , כי מחיקת תובענה אזרחית בעודה באיבה הינה בגדר אמצעי הננקט רק במקרי קיצון ובלית ברירה (ראה : אורי גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה שביעית , עמודים 138 - 139) . בענייננו , הבקשה דנן הוגשה לביהמ"ש מספר חודשים לאחר המצאתם של החלק הארי של המסמכים למשרד ב"כ הנתבעת , ולפיכך מן הראוי היה כי ב"כ הנתבעת היה עותר לחיובם של התובעים בהוצאות משפט ולא למחיקת התובענה על הסף . יובהר , כי המסמכים הנזכרים בסעיפים 2(ה) ו - 2(ו) לתצהיר גילוי המסמכים הינם מסמכים משפטיים בעניינים התלויים ועומדים בין התובעים לבין הנתבעת , ולפיכך מתייתר הצורך בהמצאתם למשרד ב"כ הנתבעת . דומה , כי התהום הפעורה בין ב"כ הצדדים ביחסיהם האישיים הביאה להגשתה של בקשה זו ומשלא נדרשתי במסגרת הבקשה להכריע בסוגיית חיוב התובעים בהוצאות משפט בשל האיחור בהמצאת המסמכים אזי מצאתי לדחותה בלא לעשות צו להוצאות . בקשת הנתבעת למחיקת התובעת 1 מכתב התביעה : לשיטת הנתבעת , התובעת 1 ("מוזיאון הבובות") איננה בבחינת אישיות משפטית הכשרה לשאת בזכויות וחובות , וככזו על ביהמ"ש להורות על מחיקתה לאלתר . מאידך , אליבא דעמדת התובעים התובעת מצויה בהליכי רישום כעמותה , ולפיכך אין מקום להורות על מחיקתה של התובעת כבעלת דין , או לחילופין להכריע בבקשה במסגרת פסה"ד . לא זו אף זו שלא הובאה בפני ביהמ"ש ולו בדל ראייה לכך שהתובעת 1 מצויה בהליכי רישום כעמותה , הרי שגם בהנחה והתובעים אכן היו מביאים בפני ביהמ"ש ראיות בדבר רישומה של התובעת כעמותה אזי עדיין לא ניתן היה לראות בה כאישיות משפטית , שכן על פי סעיף 8 לחוק העמותות , תש"ם - 1980 רק לאחר הוצאת "תעודת הרישום" על ידי "רשם העמותות" אזי העמותה כשרה לכל זכות , חובה ופעולה משפטית . אשר על כן , הנני מקבל את הבקשה דנן ומורה על מחיקתה של התובעת 1 כבעלת דין מכתב התביעה . בקשת הנתבעת למחיקתה מכתב התביעה כבעלת-דין : בתאריך 15.6.2010 נקבע , כי סוגיית צירופם של ה"ה שוחט ובארסט כבעלי דין תוכרע רק לאחר קיומה של ישיבת הוכחות , וזאת נוכח ההגנה הלכאורית המוענקת להם מתוקף תפקידם הציבורי . עם זאת , סעיף 7א(ב) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובע ,כי גם בהנחה ובהמ"ש יקבע בסופו של יום ,כי יש מקום לחיובם של עובדי הציבור בנזיקין כאמור בסעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) , אזי אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריותה של הרשות הציבורית לפי סעיפים 13 ו-14 ולפי כל דין . לפיכך , גם אם עיקר היריבות הינה לשיטת התובעת וב"כ בין התובעת לבין ה"ה שוחט ובארסט , אזי עדיין הדבר איננו מאיין את הצורך להכריע בכל הצריך לאחריות הנתבעת ביחס לטענות המועלות כנגדה במסגרת כתב התביעה . לפיכך , הבקשה למחיקתה של הנתבעת כבעלת דין נדחית . בקשת הנתבעת למחיקת סעיפים מתצהירי התובעת והעדים מטעמה : כאמור מעלה , במסגרת בקשתה עותרת הנתבעת למחיקתם של סעיפים מתוך תצהירה של התובעת ושל עדיה ישי מימון ואינה מז'רובה בטענה כי הסעיפים כוללים בחובם עדויות סברה , עדויות מפי השמועה ונתונים כוללניים שאינם רלוונטיים לענייננו . באשר לתצהירה של הגברת מז'רובה מבקשת הנתבעת להפנות את תשומת לב ביהמ"ד לכך שהתצהיר נכתב בשפה העברית למרות שהתובעת ציינה בתצהירה , כי אין היא בקיאה בקריאה , בכתיבה ובדיבור בשפה העברית . בתגובה לבקשה דנן מציינת התובעת , כי הבקשה כוללנית ביותר ואיננה מפורטת וכי יש מקום להכריע בה רק במסגרת פסה"ד ולאחר שמיעת העדים במסגרת ישיבת ההוכחות . באשר לתצהירה של הגברת מז'רובה מציינת התובעת , כי התצהיר תורגם מהשפה הרוסית לשפה העברית על ידי מר ולדימיר וייסמן . בשנים האחרונות קיימת מגמה בעולם במשפטי אשר על פיה קיים מעבר מקבילות למשקל, ולפיכך, הפסיקה נוטה להידרש לבקשות למחיקת חלקים מתצהירים רק במקרים חריגים דוגמת ניסיון להגיש ראיות שיש עליהם חיסיון בדין (ראה : רע"א 423/83, מדינת ישראל נ' ורד סילברמן, פ"ד לז(4) , 281 ; ת"א (מחוזי חי') 751/06 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' אי.ג'י.תעש ג'י. איי. אס בע"מ , תק-מח 2008(4), 1524 , 1525 (2008 ) ) . לפיכך , נוכח לשון הפסיקה אין מקום להורות בשלב מקדמי זה על מחיקת סעיפים המתייחסים לעדות שמיעה /סברה המועלות במסגרת התצהירים ובחינת משקלם . אי לכך , הבקשה תוכרע על ידי ביהמ"ש לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים . בקשת הנתבעת להארכת מועד להגשת תצהיריה : נוכח עמדת התובעת הנני מורה לתובעת להמציא לידי כלל הצדדים את הקלטות המצויות ברשותה וכן את כלל התצהירים על נספחיהם בצירוף תרגומים לשפה העברית (במידת הנדרש) . תצהירי הנתבעת וכן תצהיריהם של אילן שוחט וארקדי בארסט יוגשו לביהמ"ש בתוך 30 יום ממועד המצאת כלל המסמכים לידיהם . נוכח תוצאות ההליך לא מצאתי לעשות צו להוצאות למי מהצדדים . יוער במאמר מוסגר , כי על אף שעסקינן בתובענה בסוגיה רגישה ביותר , אזי בין ב"כ הצדדים ניטשת בשלב זה מחלוקת עזה ביותר תוך הטחת האשמות הדדיות זב"ז והגשת בקשות בעניינים טכניים שמקומם להיפתר מחוץ לכותלי ביהמ"ש . אי לכך , נוכח הסוגיות הרגישות המועלות בכתבי הטענות ועל מנת לסייע בידי הצדדים להסדיר ביניהם את המחלוקת בצורה מהירה מומלץ בידי הצדדים למנות בורר מוסכם שיכריע במחלוקת , או לחילופין להסמיך את ביהמ"ש למנות בורר מטעמו . גילוי מסמכיםמסמכיםמחיקת תביעה / הליך