עניינה של התובענה שלפני בהליכי הוצאה לפועל למימוש משכון הננקטים ומתנהלים נגד התובעות, אר.אפ.אי. סוכנות לביטוח בע"מ, ו-מטרה (פ.ל.) סוכנות לביטוח בע"מ (להלן: התובעות), על ידי המשיבה, הזוכה בתיק הוצאה לפועל, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: כלל), בתיק הוצאה לפועל מס' 01-41004-07-5 (להלן: תיק ההוצל"פ), אשר נפתח בחודש מאי 2007. מדובר בתובענה לסעד הצהרתי, במסגרתה מתבקש בית המשפט ליתן פסק דין המצהיר כי הליכי ההוצאה לפועל שננקטים כנגד התובעות בתיק ההוצל"פ ואלו שננקטו עד למועד מתן פסק הדין, בטלים ומבוטלים; וכי אין כל תוקף לשעבודים נשוא הבקשה למימוש המשכון נשוא תיק ההוצל"פ. נוכח העובדה שבמסגרת הליכי ההוצאה לפועל ניתנו החלטות רבות, וכן התנהלו הליכים בבית המשפט לרבות בערכאת הערעור, הוריתי לכלל להגיש רשימה הכוללת את כל הבקשות, התגובות וההחלטות שניתנו בתיק זה הן בתיק ההוצאה לפועל הן בבתי משפט, לרבות בקשות שהוגשו וטרם ניתנו בהן החלטות. כמו כן, הוריתי לכלל להגיש הודעה ובה פירוט הטענות בתובענה שלשיטתה ניתנו בהן החלטות חלוטות. לתובעות ניתנה האפשרות להגיב להודעת כלל, אך תגובה מטעמן לא הוגשה. כלל הגישה ארבעה כרכי נספחים, כאשר כל כרך כולל את כתבי הטענות וההחלטות בנוגע להליכים בערכאה ובתיק מסוים, לפי סדר כרונולוגי. הכרך הראשון מתייחס להליכים בלשכת ההוצאה לפועל, החל ממועד פתיחת תיק ההוצל"פ; הכרך השני כולל את פירוט ההליכים בבר"ע 2713/07, שהגישו התובעות על החלטת ר' ההוצל"פ בדבר מינוי כונס נכסים; הכרך השלישי נוגע להליכים בבר"ע 2260/08 אשר הגישה כלל על החלטת ר' ההוצל"פ בדבר היקף הנכסים המשועבדים והברחת נכסים; הכרך רביעי עניינו בהליכים ברע"צ 22531-08-09, בר"ע שהגישו התובעות על החלטת ר' ההוצל"פ לאשר את מכירת הנכסים המשועבדים בדרך של מכרז סגור. להלן יפורטו הטענות בתובענה, לגביהן טוענת כלל כי כבר הוכרעו בהחלטות חלוטות, ויקבע לגבי כל אחת ואחת מהן האם דינה של טענת כלל להתקבל. 1. הטענות שהוכרעו בהחלטות חלוטות והטענות שעומדות להכרעה בהליך זה א. טענת התובעות לפיה לא ניתן היה לפתוח את תיק ההוצל"פ נגד שתי התובעות מכוח כתבי שעבוד שונים באותו תיק טענה זו נטענה בסעיפים 1 ו- 53 לתובענה. בסעיף 53 לתובענה נטען כי: "הנתבעת אינה ולא היתה רשאית בהתאם לסדרי הדין להגיש את בקשת מימוש המשכון כנגד שתי התובעות גם יחד, וממילא דין הבקשה למימוש משכון כפי שהוגשה, כנגד שתי התובעות כאחת, להימחק". כלל טוענת כי פתיחת תיק ההוצל"פ באופן הנ"ל אושרה על ידי ר' ההוצל"פ בהחלטותיו מימים 14.5.07 ו- 16.5.07, וכי החלטות אלו הן חלוטות. ביום 10.5.07 הגישה כלל במסגרת תיק ההוצל"פ, בקשה במעמד צד אחד, שכותרתה "בקשה להתיר הגשת בקשה משותפת למימוש משכון - ובגדרה בקשה למינוי כונס נכסים - נגד שתי חייבות (החייבות במשותף ובמשולב באותו החוב וששעבודי שתיהן מבטיחות אותו)"(ההדגשה במקור) (נספח 1 לכרך הראשון). ביום 14.5.07 ניתנה החלטת רשם ההוצאה לפועל, לפיה נתבקשה כלל להבהיר את בקשתה, ובעיקר להראות כי התובעות חייבות באותו חוב (נספח 2 לכרך הראשון). לאחר שכלל הגישה הבהרה לבקשתה (נספח 3 לכרך הראשון), ניתנה ביום 16.5.07 החלטת רשם כדלקמן (נספח 4 לכרך הראשון): "בנסיבות הענין, ונוכח נימוקי הבקשה, מאשרת פתיחת התיק כמבוקש. אין בהחלטתי זו לפגוע ביכולתם של החייבים לטעון לענין זה". טענת התובעות כי לא ניתן לפתוח את תיק ההוצל"פ כנגד שתיהן מכוח כתבי שעבוד שונים אמנם לא נדונה לגופה במסגרת ההחלטה לאשר את פתיחת תיק ההוצל"פ, אולם לתובעות הייתה האפשרות לטעון לעניין זה במסגרת הסתייגות או לפני ערכאת ערעור, לפי העניין. היות ומדובר בטענה הנוגעת לסדרי דין בהוצאה לפועל, ונוכח חלוף הזמן במהלכו לא תקפו התובעות את ההחלטה לאפשר את פתיחת תיק ההוצל"פ נגד שתיהן, הן מנועות מלהעלות את הטענה במסגרת תובענה זו, לאחר שתיק ההוצל"פ כנגדן מתנהל במשך כשנתיים. ב. טענת התובעות לפיה לא ניתן היה לממש את הנכסים המשועבדים עקב פגם באגרות החוב טענה זו נטענה בסעיף 52 לתובענה, כדלקמן: "בהתאם לסעיף 1(ב) לאגרות החוב שצורפו כנספחים "א1" עד "א4" (שיעבודים מס. 23 עד 26 של התובעת 1) לבקשה למימוש משכון שהגישה הנתבעת בתיק ההוצאה לפועל, ושעומדים בבסיס הבקשה, הגדרת "הרכוש הממושכן" היא "הנכסים ו/או הזכויות המפורטים ברשימת הרכוש הממושכן המצורפת להסכם זה בנספח א'..." בפועל לא צורף "נספח א'" לאף אחת מאגרות החוב הנ"ל וממילא אין בסיס לטענת הנתבעת כי היא זכאית לממש את תיקי הביטוח וכיו"ב של התובעות ב"כלל חברה לביטוח בע"מ" ו/או ב"מגן חברה לביטוח בע"מ" ו/או ב"ציון חברה לביטוח בע"מ" (או "הר ציון חברה לביטוח בע"מ) ו/או ב"מגדל חברה לביטוח בע"מ". לטענת כלל, מימוש הנכסים המשועבדים ומינוי כונס נכסים אושרו בהחלטת ראש ההוצל"פ מיום 8.11.07, עליה הגישו התובעות בר"ע שנמחקה לבקשתן ובהמלצת בית המשפט. משכך, טוענת כלל, כי שאלת אפשרות מימוש הנכסים המשועבדים נשוא תיק ההוצל"פ הוכרעה בהחלטה חלוטה. במסגרת בקשת כלל למינוי כונס נכסים, אשר הוגשה לראשונה עם פתיחת תיק ההוצל"פ בחודש מאי 2007, הוגשו תגובות ובקשות רבות מטעם התובעות ומטעם כלל. באף אחת מהתגובות והבקשות שהוגשו על ידי התובעות בעניין זה (מיום 17.6.07; מיום 22.8.07; ומיום 11.10.07 - נספחים 9, 16, ו-32 לכרך הראשון), לא העלו התובעות את הטענה לפיה לא ניתן לממש את הנכסים המשועבדים מפאת פגם באגרות החוב, כאמור בסעיף 52 לתובענה. ביום 8.11.07, ניתנה החלטת ר' ההוצל"פ המאשרת את מינוי כונס הנכסים (נספח 38 לכרך הראשון), במסגרתה נקבע: "1. למנות את מר יובל דורי מרח' בני ברית 10/8 הוד השרון ככונס נכסים על זכויות החייבים בנכסים המפורטים להלן: תיקי הביטוחים של החייבות כמפורט בבקשה למימוש המשכון (להלן: הנכס). 2. המינוי דלעיל ייכנס לתקפו עם הפקדת התחייבות עצמית, ללא הגבלה בסכום, לכיסוי כל נזק, שבאחריות כונס הנכסים לפי כל דין והפקדת ערובה ע"ס 50,000 ₪. 3. על כונס הנכסים למסור העתק החלטה זו, במסירה אישית, לחייבים ולכל יתר בעלי הזכויות בנכס, במידה וקיימים, ולאפשר להם להגיש הסתייגותם בתוך 14 יום מקבלת ההודעה. 4. סמכויות כונס הנכסים הן לצורך שימור וניהול תיק הביטוחים בלבד". ביום 3.12.07 הגישו התובעות הודעה על הסתייגויותיהם מההחלטה על מינוי כונס נכסים, וכן בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה (נספח 45 לכרך הראשון). לאחר שכלל הגישה תגובתה להודעת ההסתייגות, ניתנה ביום 16.12.07 החלטת ר' ההוצל"פ, הדוחה את הסתייגויות התובעות מההחלטה על מינוי כונס נכסים ואת בקשתן לעיכוב ביצוע ההחלטה (נספח 48), כמפורט להלן: "אני דוחה את בקשת החייבים. ההחלטה למינוי כונס נכסים נידונה ע"י כב' הרשם גזית וניתנה בה החלטה אשר הפכה לחלוטה. אין כל טענת "פרעתי" לפני. אין לקבוע כי מימוש משכון שנעשה ע"י החייבים עלול לפגוע במוניטין החייבים. החייבים אינם משלמים עפ"י ההחלטה סך של 30,000 ₪, ולפיכך מינוי כונס הנכסים הוא נחוץ כדי לממש את המשכון ולגבות את החוב. מורה על הסרת עיכוב הליכי המימוש". על החלטה זו הגישו התובעות בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (בר"ע 2713/07). בדיון בהתקיים בבר"ע ביום 8.3.09 (נספח 23 לכרך השני), קצב בית המשפט לתובעות מועד להודיע האם הם עומדות על הכרעה בבר"ע או מבקשות למחוק את ההליך. ביום 23.4.09 הודיעו התובעות על החלטתן למשוך את הבר"ע לאור דברי בית המשפט בדיון (נספח 27 לכרך השני). ההחלטה על מינוי כונס נכסים היא ללא ספק החלטה חלוטה. מכאן אין להסיק שהשאלה האם ניתן לממש את הנכסים המשועבדים הוכרעה. טענות התובעות כנגד המשכון אינן טענות "פרעתי" ועל כן לא נדונו על ידי ראש הוצל"פ לגופן. כך לגבי הטענות שהועלו לפני ראש הוצל"פ אך לא נדונו על ידו. לא כך לעניין הטענה בדבר פגם באגרות החוב אשר כלל לא הועלתה לפני ראש הוצל"פ ובהליכים קודמים. ג. טענות התובעות לפיהן אין פירוט בנוגע לחוב נשוא תיק ההוצל"פ, הטענה לפיה אין לתובעות חוב כלפי כלל, וטענות קיזוז הטענות לעניין העדר פירוט של גובה החוב נטענו בסעיפים 47, 48, 49, 55, 56 ו- 59 לתובענה, הטענות בדבר העדר חוב נטענו בסעיפים 43, 44, 45, וטענות הקיזוז נטענו בסעיף 46 לתובענה. ביום 26.7.07 ניתנה החלטת רשם הוצל"פ לפיה (נספח 12 לכרך הראשון): "1. ב"כ הזוכה יפרט אלו תשלומים נגבו בגין חובן של החייבות, ממי נגבו הסכומים, באיזה תאריך ועל חשבון איזה חוב קוזז כל סכום שנגבה. 2. ב"כ הזוכה יבהיר מדוע בוצע הקיזוז בגין חוב מסוים ולא בגין החוב נשוא המשכון. 3. עד למתן ההחלטה בבקשה לא ימונה כונס נכסים ובלבד והחייבות ישלמו מדי חודש הסך של 30,000 ₪ על חשבון החוב. בתשלום החל מיום 20.7.07". הודעה ובה פירוט החוב והבהרת הקיזוז, בהתאם להחלטה הנ"ל, הוגשה על ידי כלל ביום 26.7.07 (נספח 13 לכרך הראשון). משהחוב פורט על ידי כלל במסגרת הליכי ההוצל"פ בהתאם להחלטת הרשם, הטענה כבר אינה רלוונטית והתובעות מנועות מלהעלותה שוב במסגרת התובענה שלפני. טענות הקיזוז המועלות בסעיף 46 לתובענה הינן טענות "פרעתי" שניתן היה להעלותן לפני ר' הוצל"פ, ולכן גם טענות אלו אין להעלות במסגרת התובענה שלפני שהוגשה כשנתיים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ. הטענות המהותיות בדבר העדר חוב, הנוגעות לתוקף הסכמי המשכון, אינן בסמכות ראש הוצל"פ ולא נדונו על ידו, והן שעומדות להכרעה במסגרת ההליך שלפני. ד. טענת התובעות לפיה אין לאפשר לראש הוצל"פ לקבל את בקשת כלל למימוש הנכסים המשועבדים בדרך של מכרז סגור נוכח נזקים שייגרמו לתובעות ביום 1.6.09 הגישה כלל לר' הוצל"פ בקשה למימוש תיקי הביטוחים בדרך של מכרז סגור (נספח 70 לכרך הראשון). בסעיף 12 לתובענה טוענות התובעות כי קבלת הבקשה תגרום להן נזק בלתי הפיך. ביום 7.8.09 (לאחר הגשת התביעה), ניתנה החלטת ר' הוצל"פ המאשרת את מימוש הרכוש המשועבד בדרך של מכרז סגור, תוך השעיית ההחלטה ב- 7 ימים (נספח 80 לכרך הראשון). על החלטה זו הגישו התובעות בקשת רשות ערעור (רע"צ 22531-08-09) שנדחתה בהחלטה מיום 18.3.10 (נספח 9 לכרך הרביעי), תוך שנקבע: "בתיק ההוצל"פ הוגשו למימוש תיקי ביטוחים של המבקשות מכוח הסכמי מישכון. כנגד הסכמי המשכון הגישו המבקשות לביהמ"ש המחוזי תביעה לסעד הצהרתי, כאשר את כל הטענות התוקפות את הסכמי המישכון יש לברר בביהמ"ש המחוזי, ובמסגרתו אף לבקש צו מניעה ועיכוב הליכי מימוש, בקשה שכאמור נדחתה. עניינה של לשכת ההוצל"פ הינה לבצע פסקי דין, לרבות משכון ולא לברר טענות כנגד המשכון. כל עוד לא הורה בית המשפט המחוזי לעכב את הליכי המימוש שמחויבת לשכת ההוצל"פ להמשיך בהליכים". הטענה בדבר הנזקים שכביכול ייגרמו לתובעות עקב החלטת ר' הוצל"פ על מימוש בדרך של מכרז סגור הוכרעה אפוא, בהחלטה חלוטה, וזאת להבדיל מהטענות כנגד הסכמי המשכון שטרם הוכרעו. 2. סיכום במסגרת תובענה זו מעלות התובעות טענות כנגד תוקף הסכמי המשכון מכוחם מתנהלים כנגדן הליכי ההוצל"פ. טענות אלו העלו התובעות גם במסגרת הליכי ההוצל"פ והחל מפתיחת תיק ההוצל"פ, ואולם משלא מדובר בטענת "פרעתי" הן לא נדונו לגופן על ידי ראש ההוצל"פ, והן, והן בלבד, עומדות להכרעה בהליך שלפני. משהתובעות לא תקפו את ההחלטה על פתיחת תיק ההוצל"פ כנגד שתיהן, ההחלטה לעניין זה הינה חלוטה ולא ניתן לטעון כנגדה במסגרת תובענה זו שהוגשה כשנתיים לאחר פתיחת התיק. טענות התובעות בדבר נזקים שכביכול ייגרמו להם עקב החלטות ר' הוצל"פ על מינוי כונס נכסים ומימוש השעבודים בדרך של מכרז סגור, הן טענות שהועלו בהליכים קודמים והוכרעו בהחלטות חלוטות, בין היתר בהחלטות הדוחות את בקשות התובעות לעיכוב הליכי ההוצל"פ, ולכן התובעות מנועות מלהעלותן שוב במסגרת ההליך שלפני. הטענות העומדות להכרעה בהליך שלפני הינן, אפוא, הטענות המהותיות שמעלות התובעות כנגד הסכמי המישכון. התובעות יודיעו בתוך 30 ימים מהיום האם הסתיימו הליכי ההוצאה לפועל, והאם הן עומדות על הדיון בתיק העיקרי בשאלה הנ"ל. אם כן, אורה על הגשת תצהירים. הוצאה לפועלסעד הצהרתי