קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שביתה של הסתדרות הפקידים: 1. מפאת קוצר הזמן הננו נותנים החלטה חלקית, ונימוקים מלאים יימסרו בקרוב לגבי שתי הבקשות. 2. לפנינו בקשה לצו מניעה זמני למניעת קיומה של שביתה עליה הכריזה הסתדרות הפקידים ושהחלה ביום 30.11.1997 ועדיין מתקיימת באופן חלקי. במקרה דנן, המדובר במערכת יחסים משולשת בין בעלי הדין, ולפי טענות באי כוח הצדדים והמסמכים שהוגשו העובדות הן לכאורה, כדלקמן: א) המבקשים הם מרכז השלטון המקומי, המועצות האזוריות ועיריות ירושלים, תל-אביב וחיפה, החתומים על הסכמי שכר עם הסתדרות הפקידים ואורגנים שלה, ומקבלים תקציבים מהמדינה (משרד האוצר ומשרד הפנים). רשויות ועיריות רבות נושאות גירעונות תקציביים ואינן שומרות על המסגרת התקציבית שהוקצתה להן בתקציב המדינה ואושרה על ידי המחוקק. הסיבות לאי עמידה בתקציב הן רבות, בין השאר, בשל העובדה שנחתמו הסכמי שכר בין הרשויות לבין ההסתדרות, הסכמים המעניקים לעובדים תנאי שכר שלא נבדקו ולא אושרו על ידי הממונה על השכר, מכוח סמכותו על פי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. ב) הסתדרות הפקידים, שהיא אורגן של ההסתדרות הכללית החדשה, אורגן המייצג את העובדים המנהליים ברשויות ובעיריות, ואשר גם לו אורגנים רבים, כגון ועדי עובדים, המנהלים משא ומתן עם הרשויות. הסתדרות הפקידים, ו/או אורגנים שלה, חתמו על הסכמי שכר עם הרשויות והעיריות, בידיעה שהם כוללים תניות המעניקות תנאי שכר שלא אושרו על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר. הסכמים אלה לא נמסרו לממונה על השכר, וייתכן שלא הוגשו לרישום כהסכמים קיבוציים, ועל כן הם מהווים הסדרים קיבוציים. ג) מדינת ישראל, באמצעות הממונה על השכר, עושה מזה שנים מאמצים לבטל את הסכמי השכר שיש בהם הוראות תנאי שכר שלא אושרו על ידי הממונה. עם זאת, אין הממונה יכול להצביע על הסכמים מסוימים שלא קיבלו את אישורו. 3. בלילה של יום 29.11.1997 ובבוקר של 30.11.1997 התקיים הדיון בבקשה הזמנית וניתנה ההחלטה הבאה: “לכאורה, קיים חשש ממשי לניכוי משכר עובדים מסוימים המיוצגים על ידי הסתדרות הפקידים, ואי תשלום שכר לחודש נובמבר. באי כוח ההסתדרות טענו לקיומו של חשש זה. מזכ"ל הסתדרות הפקידים הסביר את החשש, ומכתבי נציגי הממונה על השכר מצביעים כי קיים חשש כאמור (ראה, בין היתר, המכתבים מיום 9.11.1997 ו- 10.11.1997). לאור קיומו של חשש סביר לניכוי שכר חודש נובמבר, שאמור להשתלם בתחילת חודש דצמבר, ובהעדר התחייבות מפורשת של מרכז השלטון המקומי והמבקשים האחרים, כי לא יהיו ניכויים, אין מקום לתת צו מניעה זמני. אשר על כן אין אנו מונעים שביתת אזהרה בת 24 שעות ביום 30.11.1997. עם זאת, יחזור בית הדין וידון בבקשה פעם נוספת ביום 1.12.1997 בשעה 09: 30, לאחר שבעלי הדין יגישו מסמכים נוספים, שיפורטו להלן, מסמכים אשר יבהירו את המצב העובדתי. בעת הדיון, שיתקיים ביום 1.12.1997, אין מקום לקיומה של שביתה, בסוף הדיון שיתקיים ביום 1.12.1997 יתן בית הדין החלטה נוספת בעניין הבקשה לצו מניעה זמני. המסמכים שעל בעלי הדין להגיש הם כדלקמן: א) מרכז השלטון המקומי יגיש רשימה של חבריו העומדים לנכות משכר חודש נובמבר. כמו כן, יגיש מרכז השלטון המקומי העתקים מ"הסכמי הבראה", הידועים לו, וכן העתקים של הסכמים הנוגעים לתנאי שכר שנעשו בין חבריו לבין ההסתדרות. ב) ההסתדרות תגיש את ההסכמים שפורטו על ידי מזכ"ל הסתדרות הפקידים בדבריו לפנינו, היינו: "הסכמי הבראה" במועצות המקומיות פרדס חנה, אור יהודה, ובעיריית רחובות, וכן "הסכמי הבראה" נוספים הידועים לה. כמו כן תגיש ההסתדרות רשימת מקומות בהם בוצעו ניכויים משכר העובדים בשנה האחרונה. ג) בא כוח הממונה על השכר יגיש דו"ח המפרט את הכספים שהוזרמו לרשויות המקומיות ולעיריות בחודש אוקטובר 1997, בדו"ח זה תהיה הפרדה בין ההעברות השוטפות לבין ההעברות שנועדו לכיסוי חובות. כמו כן, הדו"ח יכלול את רשימת הרשויות והעיריות בהם ישנה כוונה לשנות את העברות הכספים בחודש נובמבר 1997. " 4. היחסים המשולשים הללו הם נושא בדיון אחר, דב"ע נז/ 4-16, שם נדחה מתן פסק הדין על מנת לאפשר ניהול משא ומתן בין המבקשים, ההסתדרות והמדינה. באי כוח בעלי הדין הודיעו לפנינו, כי בתקופה שהוקצבה לניהול המשא ומתן, לא הגיעו שלושת הצדדים להסכם, למעט הסכמים דו-צדדיים (בין ההסתדרות לבין רשות או עירייה, או בין רשות ועירייה לבין המדינה). עם זאת, בשנה שעברה הגישו רשויות רבות וכן עיריות רבות "הסכמי הבראה" לממונה על השכר ולמשרד הפנים. בדיון שהתקיים היום הוגשו מספר הסכמים. 5. ?מסגרת דיון בדב"ע נז/ 4-16, חתמו נציגי מרכז השלטון המקומי והסתדרות הפקידים, על הסכם בו התחייב מרכז השלטון המקומי כי חבריו לא ינכו משכר העובדים, עד למתן פסק דין של בית דין זה. בחודש נובמבר 1997 הודיע הממונה על השכר, כי התחייבות זו הינה רק התחייבות של מרכז השלטון המקומי והמבקשים, ואינה תקפה ביחסים שבין הממונה על השכר לבין רשויות ועיריות. כמו כן, הודיע הממונה למספר רשויות ועיריות, כי המשך הזרמת כספים מותנה בביצוע "הסכמי הבראה". לעומת זאת, משתמע מדבריו של בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, כי אם יומצאו הסכמי שכר ותלושי שכר הנוגעים לעובדי עיריית נתניה מחר - כפי שיצווה להלן - ויחל שיתוף פעולה בין העיריה לבין הממונה על השכר, ניתן להניח שהוראות הממונה על השכר לגבי העברת כספים לעירייה ישונו. 6. היום הוגשו לבית הדין תצהיר של סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי, מר יעקב אגמון, כי "... העירייה היחידה שהצהירה על כוונתה לנכות שכר הינה עירית נתניה... לסיכום ברצוני לחזור והדגיש כי מרכז השלטון עומד בהתחייבויותיו שלא לנכות שכר באופן חד צדדי". כמו כן, הצהיר מר אהרן עוזיאלי, סגן בכיר לממונה על השכר, כי "... החשש לניכוי משכר עובדים מסוימים, אין בו ממש, ולמצער בשלושת השבועות הקרובים...". נוסיף, כי באת כוח ההסתדרות הודיעה בדיון שהתקיים בערב של 29.11.1997, כי העילה המיידית לשביתה היא הכוונה לנכות משכרם של עובדי עירית נתניה. כוונת עירית נתניה לנכות ממשכורת חדש נובמבר 1997 של עובדיה לא תוצא לפועל לאור החלטת בית דין זה בהמשך, בדב"ע 41-89/97. מכאן, כי אין הצדקה לשביתה, העלולה לגרום סבל רב לציבור רחב. 7. התוצאה היא, כדלקמן: ההסתדרות הכללית החדשה, כולל הסתדרות הפקידים, תביא לכך, כי חבריה יחזרו לעבודה מלאה ותקינה ולא יגרמו לשיבושים כלשהם בעבודה הסדירה החל מהלילה בחצות, ועד למתן פסק הדין בדב"ע נז/ 4-16, שבית דין מתכוון לתת בחודש דצמבר 1997. החלטה בדב"ע 97/ 41-89 8. שמענו את טענות הצדדים גם בעניין בקשת ההסתדרות למנוע ניכוי משכרם של עובדי עירית נתניה. באי כוח מרכז השלטון המקומי ועירית נתניה טענו, כי אין לתת רשות ערעור או להיעתר לבקשה העיקרית, משום שהעובדים לא חזרו לעבודה תקינה היום, לאחר שביתת האזהרה ביום 30.11.1997 בניגוד להחלטת בית דין בדב"ע 97 / 41-91. באת כוח ההסתדרות השיבה, כי החלטה בית הדין לא היתה חד-משמעית. בשל הספק בהבנת החלטת בית הדין החלטנו לדחות את טענת באי כוח המשיבים בנושא זה. 9. לכאורה, בשלב זה של הדיון, נראה שאין העיריה רשאית לנכות משכר עובדיה באופן חד צדדי, מה גם שדרך הניכוי לא תואמה עם נציגות העובדים (ראה בג"צ מילפלדר, שצוין על ידי באת כוח ההסתדרות) או עם הממונה על השכר. כמו כן, ביטול חד צדדי של החזר הוצאות אינו ניתן לבצע בדיעבד. נוסיף, כי אין בכך כדי לשלול את האפשרות ליישם הסכמי הבראה, ובהסכמים שבין ההסתדרות לבין רשויות מסוימות הוסכם, בין היתר על צמצום כוח אדם. כמו כן, אנו דוגלים בשקיפות כל נתוני השכר הן בפני ארגון העובדים והן בפני הממונה על השכר. 10. התוצאה היא, כדלקמן: א) אנו מקבלים את ערעורה של ההסתדרות ומצהירים, כי עירית נתניה אינה רשאית לנכות באופן חד-צדדי משכר חודש נובמבר, 1997 של עובדי העיריה. בהחלטה זו אנו מבקשים לשמר את המצב הקיים עד להחלטה בהליך העיקרי שיוגש לבית הדין האזורי תוך 48 שעות. ב) אנו מורים לעירית נתניה להמציא מחר, 2.12.1997, לממונה על השכר או נציגו את כל ההסכמים והמסמכים הנוגעים לתנאי השכר של עובדי העיריה, לרבות התנאים הנלווים, וכן את כל תלושי השכר של עובדי עירית נתניה, הכל כפי שיידרש על ידי הממונה או נציגו. ג) מכיוון שעובדי עירית נתניה צווו לחזור לעבודה תקינה בדב"ע 97/ 41-91, יצוין במפורש, כי העבודה התקינה תלויה בתשלום שכר חודש נובמבר 1997 במלואו ובמועד. 11. הנה כי כן, אשר לסכסוך עצמו, אנו קוראים לשלושת הצדדים: ההסתדרות הכללית, הרשויות המקומיות והממונה על השכר, להיכנס למשא ומתן בתום לב במגמה להגיע לתכניות הבראה מוסכמות ובכל הנושאים שבמחלוקת. הסתדרות הפקידיםשביתה