פירוק שיתוף בין בני זוג לבקשת הבנק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה של הבנק לפירוק שיתוף בין בני זוג: .1בתובענה הנדונה מתבקש ביה"מ להורות על פירוק שיתוף בזכויות ו/או במקרקעין. תובענה זו הוגשה ביום 22.12.96כנגד הנתבעת מס' 1- הגב' X וכן נגד הכונ"ר מחוז באר שבע והדרום, כנאמן על נכסי הנתבעת מס' 1בפשיטת רגל. הכונ"ר הגיש כתב הגנתו במועד ואילו הנתבעת מס' 1הגישה כתב הגנתה באיחור רב, ביום 5.1.98, לאחר שניתנו לה ארכות רבות לפנים משורת הדין. לנתבעת מס' 1נתנו מספר ארכות להגשת כתב הגנה ע"מ לאפשר לה לקבל ייצוג משפטי הולם. בסופו של דבר ניתן לנתבעת ייצוג משפטי מטעם הלשכה לסיוע משפטי עוה"ד פודגייצקי - ובאמצעותה הוגש כתב הגנה, אלא משנאלצה עוה"ד להודות כי למעשה אין לנתבעת מס' 1הגנה כנגד התובענה (פרוט' 8), הודיעה הנתבעת מס' 1כי שיחררה את עוה"ד מהמשך ייצוגה. (ראה המ' 98/10775). .2בקדם משפט שנערך ביום 18.2.98טען ב"כ התובע, כי כתבי ההגנה שהוגשו אינם מגלים כל עילת הגנה. ב"כ התובע הגיש עוד קודם קדם המשפט רשימת אסמכתאות לתמוך בטענתו. ביה"מ איפשר לנתבעים להגיש סיכומיהם לענין זה. ב"כ הכונ"ר הגישה סיכומיה ואילו הנתבעת מס' 1אימצה לעצמה מכתב, שהופנה לביה"מ ע"י מר אסל אהרון, יו"ר מושב זוהר, בו מתגוררת הנתבעת. במכתב זה למרבה הצער, אין כל מענה לטענות ב"כ התובע. ביה"מ איפשר לנתבעת מס' 1הזדמנות נוספת להגיש סיכומים לגופו של ענין (ראה צו מיום 26.3.98), אך גם הזדמנות זו לא נוצלה ע"י הנתבעת. .3מכתבי הטענות, וטענות שהושמעו ע"י הצדדים עולים עקרי הדברים להלן: 3.1הנתבעת מס' 1ובעלה מר X מחזיקים במשק 56במושב זוהר כברי רשות. משק זה רשום בבעלות מנהל מקרקעי ישראל. עפ"י הסכם בין מנהל מקרקעי ישראל לסוכנות היהודית לארץ ישראל, נתנה הרשות לנתבעת ובעלה להחזיק במשק. המנהל והסוכנות נתנו הסכמתם להעברת הזכויות במשק לאחרים. (ראה סע' 5- 1בכתב התביעה). 3.2ביום 2.5.88נערך הסכם הלוואה בין התובע לנתבעת ובעלה, עלפיו נתנה הלוואה בסך 000, 55ש"ח. בסע' 22להסכם זה נקבעו בין היתר התנאים להלן: - להבטחת סילוק ההלוואה תרשם משכנתה ראשונה. - "הלווה מסכים ומצהיר בזה כי במקרה של מימוש המשכנתה הוא לא יהיה מוגן... לפי הוראות סע' 33לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ג 1972, לפי הסע' 38ו- 39לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז 1967, או לפי כל דין אחר המאפשר התנאה על הוראותיו והוא יהיה אחראי לפינוי המידי של הנכס ומסירתו לבנק פנוי מכל אדם וחפץ". (ראה נספח ו' לתביעה). 3.3ביום 2.9.93נרשם משכון על זכויות הנתבעת ובעלה במשק 56במושב זוהר, מכוח הסכם ההלוואה הנ"ל (ראה נספח ג' לתביעה). 3.4ביום 3.2.94מונו עוה"ד, התובעים מס' 2ככונסי נכסים למימוש המשכון הנ"ל במסגרת תיק הוצל"פ 4-93-20892-.14 3.5הנתבעת מס' 1הוכרזה פושטת רגל ביום 12.3.90ולכן רישום המשכון אינו תקף לגביה (סע' 9לכתב התביעה), אף שהוא תקף כלפי בעלה. 3.6הבקשה למתן צו כינוס נכסים והכרזת פשיטת רגל הוגשה הן ע"י הנתבעת מס' 1הן ע"י בעלה, ביום .8.6.88 עם זאת, בעלה של הנתבעת מס' 1זנח את בקשתו ונטש את משפחתו ובשל כך נמחקה בקשתו הוא להכרזתו כפושט רגל ביום 12.3.90(סע' 4- 2לכתב ההגנה מטעם הכונ"ר). 3.7בכתב הגנה שהוגש מטעם הנתבעת מס' 1היא מודה במישכון המשק, כאמור לעיל, וכן מודה כי אין מניעה להמשיך בהליכי הכינוס לגבי זכויות בעלה במשק, מכוח שטר המישכון. לפיכך מסכימה הנתבעת למכירת המשק, בתנאי שמחצית מן התמורה תימסר לידיה לרכישת דירה חילופית (ראה סע' 15- 12לכתב ההגנה). הנתבעת טוענת כי עומדת לה הזכות לדיור חילופי מכוח סע' 86א' לפקודת פשיטת הרגל (שם עמ' 6). 3.8בדיון שנתקיים ביום 18.2.98הסכימה ב"כ הנתבעת כי כל המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה יוגשו כראיה, והודיעה כי אין בכוונתה להזמין עדים מטעמה. אף שהנתבעת פיטרה את ב"כ, כאמור, לא הוגשה כל בקשה לתיקון כתב ההגנה, או כל בקשה אחרת. .4יש להסיק המסקנות המתבקשות מן העובדות לעיל תוך התיחסות לחוק ולפסיקה. 4.1היה ומן הנכון להורות על פירוק השיתוף בזכויות הנתבעת וכונסי הנכסים, אשר נכנסו "לנעלי בעלה", אין להחיל בענין הוראות סע' 33(א) לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב 1972, הואיל וסע' זה לחוק חל רק לגבי זכויות בעלות, או חכירה לדורות, הרשומות כדין. במקרה הנדון אין מחלוקת כי לנתבעת זכויות של בר רשות בלבד (ראה ע.א. 94/3295פרמינגר נ. ח. מור ואח' פד"י נ (5) 111בעמ' 123). 4.2סע' 38לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז 1967יש לפרש באופן דווקני, באשר לכל התנייה בדבר תלותו של סעיף זה (ראה רע"א 94/1132פי.אף.איי אסטבלישמנט פד"י מט (5) 215). נאמר כי הודעת המישכון אנה תופסת כלל לגבי הנתבעת מס' .1בהסכם ההלוואה נאמר, כי ההתנייה אודות אי תחולתם של סע' 33לחוק הגנת הדייר וסע' 38ו- 39 לחוק ההוצאה לפועל תקבל תוקף "במקרה של מימוש המשכנתה". מאחר והמשכנתה אינה מתממשת לגבי הנתבעת הרי שלהתנייה האמורה אין כל תוקף לגביה. 4.3על אף האמור לעיל, אם נרשמת התנייה כדין בשטר משכון, בדבר אי תחולתם של הוראות החוק שפורטו בסע' 4.2לעיל, אזי ההתנייה בתוקף (ראה רע"א 97/4649 גל נ. בל"ל דינים עליון כרך נב' 487- לא פורסם). 4.4לו מדובר במקרה זה בזכויות במקרקעין הרי שמכוח סע' 37(א) לחוק המקרקעין תשכ"ט 1969"כל שותף במקרקעין משותפים, זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף" (ראה גם ע.א. 74/319רובינשטיין בע"מ ואח' נ. פיין ואח' פד"י ל (1) 454, 457). עפ"י סע' 39(א) לחוק המקרקעין פירוק שיתוף יש לבצע בדרך של חלוקה בעין אם המקרקעין ניתנים לחלוקה. היה ולא ניתן לבצע חלוקה בעין, כאמור, פירוק השיתוף מתבצע ע"י מכירת המקרקעין וחלוקת הפידיון (סע' 40(א) לחוק וכן ראה - ע.א. 78/587רוטשילד ואח' נ. פרנק פד"י לג (3) 33). במקרה הנדון איש אינו טוען כי ניתן לבצע חלוקה בעין והדרך היחידה לפירוק השיתוף היא בדרך של מכירת הזכויות. 4.5במקרה הנדון זכויות הנתבעת ובעלה אינן רשומות ומכאן שאין מדובר בזכויות קניניות אלא זכויות אובליגטוריות. אף זכויות שכאלה ניתנות למישכון (ראה ע.א. 91/66בידרמן בע"מ נ. מטר בע"מ ואח' פד"י מו (5) 397, 403). 4.6כאשר נדרש פירוק שיתוף בזכויות אובליגטוריות ניתן להחיל לענין זה הוראות סע' 10לחוק המטלטלין תשל"א 1971, הנוגע לזכויות באופן כללי. ניתן להסיק זאת מן הנאמר בהצעת החוק, כי כוונת המחוקק ליישם הוראות חוק המקרקעין באשר לפירוק שיתוף על הנכסים כולם (ראה ע.א. (י-ם) 77/52ולנסי נ. ולנסי פס"מ תשל"ח (1) 307). בסע' 10לחוק המטלטלין נאמר כי כל שותף זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף. פירוק השיתוף יהיה עפ"י הסכם ובאין הסכם עפ"י צו ביה"מ, ורשאי ביה"מ לצוות על חלוקת המטלטלין בעין, או על מכירתם וחלוקת הפידיון, או על דרך אחרת של פירוק השיתוף הנראית לו יעילה וצודקת. בשנת תשנ"ה תוקן חוק המטלטלין ע"י הוספת סע' 10א' שלשונו כדלקמן: "פירוק שיתוף בזכויות של בני זוג בדירת מגורים. החליט ביה"מ לפי סע' 10, ליתן צו לפירוק השיתוף בזכויות של בני זוג בדירה המשמשת להם למגורים, לא יורה על ביצועו והפירוק יעוכב, כל עוד לא נוכח ביה"מ כי לילדי בני הזוג הקטנים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו נמצא הסדר מגורים אחר, המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע". 4.7כפי שצויין כבר, ההתנאה שבהסכם ההלוואה, לענין אי תחולת ההגנה שבסע' 38לחוק ההוצאה לפועל, או בכל דין אחר, אינה תקפה כלפי הנתבעת, באשר התנייה זו אמורה היתה להכנס לתוקף רק עם מימוש המשכון. מוסכם על הצדדים כי המשכון אינו בר תוקף כלפי הנתבעת ומכאן שגם ההתנייה אינה תקפה. סע' 38לחוק ההוצל"פ וסע' 10א' לחוק המטלטלין באים להגן על בן הזוג של החייב וכל עוד אין הסכמה ברת תוקף לביטול הגנה זו, על הנושה להציע מקום מגורים סביר, או סידור חילופי אחר. זאת יש להציע כתנאי לפירוק השיתוף בזכויות הנדונות. .5סוף דבר ע"כ הנני מורה בהסכמת הצדדים על פירוק השיתוף של הנתבעת, וכונסי הנכסים של בעלה X בזכויות במשק 56במושב זוהר. פירוק השיתוף יהיה מותנה במתן מקום מגורים סביר, או סידור חילופי אחר. לענין סידור חילופי זה על הצדדים להביא ראיות מתאימות לביה"מ, אז ינתן פס"ד סופי לענין זה. בענין סידור חילופי זה הנני קובע דיון ביום 2.5.99שעה 09:ב.00 פירוק שיתוף בין בני זוגבנקפירוק שיתוףבני זוג