התעלפות לאחר תאונת דרכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התעלפות לאחר תאונת דרכים: 1. התובעת ילידת 1958, נפגעה כהולכת רגל בתאונת דרכים ביום 4/8/93. אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975. המחלוקת היחידה בין הצדדים הינה לגבי גובה הנזק. 2. הפגיעה א. התובעת נפגעה בראשה ובגפיה, איבדה הכרתה למשך 30 דקות ואובחנו שברים בברך וכף רגל שמאל, חתכים בירך ימין וחבלה בכתף שמאל. ב. התובעת אושפזה להשגחה במחלקה הנוירולוגית בביה"ח "הלל יפה" במשך 3 ימים, רגל שמאל גובסה למשך 6שבועות ובמהלך טיפולי הפיזיוטרפיה לאחר הסרת הגבס אובחן גם קרע ברצועת הברך השמאלית. ג. התובעת היתה באי כושר מיום התאונה עד 31/10/93. ד. ד"ר שטיינברג אשר נתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה מצא חוסר יציבות במפרק הברך והמפרק המחבר בין עצם השכמה והבריח משמאל ומצא רגישות בכף רגל שמאלית. בעקבות הקרע ברצועה הפנימית בברך שמאל והשברים בחלק החיצוני של עצמות השוק נוצר חוסר יציבות של הברך. השבר בכף רגל שמאל חובר באופן לא מושלם וגורם לכאב בעת הדריכה. ד"ר שטיינברג העריך נכותה המצטברת של התובעת בגין פגיעותיה כמפורט לעיל ב - %16. ה. ד"ר פריבורקין אשר נתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירולוגיה התייחס לסימני חרדה ודכאון שפיתחה התובעת, הפרעות בריכוז, בזיכרון, הפרעות שינה וכאבי ראש והעריך נכותה בתחומו בשיעור %10. 3. נזקים מיוחדים א. הפסד השתכרות בעבר: 1) כאמור התובעת לא עבדה מיום 4/8/93 ועד 31/8/93 ועל כן תובעת הפסדי שכר עפ"י ממוצע שכרה עובר לתאונה. 2) ממוצע שכרה של התובעת בחודשים 8/2- 93/93 היה 561.25, 2 ש"ח ללא נכוי מס, ממוצע שכרה משוערך להיום הינו -.425, 3 ש"ח. 3) התובעת קיבלה מלוא שכרה לחודש 8/93 ולא המציאה תלוש שכר ל- 9/93 אי לכך הוכח הפסד שכר ב- 10/93 בלבד, חודש בו השתכרה 238.14 ש"ח בלבד, משמעו הפסידה 323.11, 2 ש"ח ובערכם המשוערך -.985, 2 ש"ח. 4) התובעת חזרה לעבודתה כבעובר לתאונה ואף עבדה במשמרות ערב ולילה ושעות נוספות, אך ביום 17/2/94 הודעה על פיטוריה ביום 16/3/94 (נספח ד' לת/2) בשל דרישות הרופא המטפל לעבוד בתנאים מקלים שלא נתאפשר למפעל לעמוד בהם (נספח ה' לת/2). 5) כאמור בסיכומי ב"כ הנתבעת השתכרה התובעת בחודש מרץ 94' רק 422 ש"ח ועל כן הפסידה 119.25, 2 ש"ח ובערכם המשוערך -.612, 2 ש"ח. 6) משפוטרה התובעת, פנתה למוסד לביטוח לאומי וקיבלה דמי אבטלה כמפורט בנספח ו' לת/ 2 לפיו הפסידה באפריל 94' 930.25 ש"ח, במאי וביוני 94' 794.25 ש"ח כל חודש, ביולי 94' 134.25, 1 ש"ח, באוגוסט 94' 620.25 ש"ח וסה"כ בערכם המשוערך 111, 5 ש"ח. 7) בספטמבר 94' החלה התובעת בקורס חשמל והחלה לקבל דמי הכשרה. עפ"י ההפרש לשכרה עובר לתאונה הפסידה בספטמבר ואוקטובר 94' 051.25, 1 ש"ח, בנובמבר ודצמבר 94' 692.25 ש"ח, בינואר 95' 595.25 ש"ח, בפברואר 95' 217.25, 1ש"ח, במרץ 95' 545.25 ש"ח, באפריל 95' 769.25 ש"ח, במאי 95' 620.25 ש"ח, ביוני 95' 695.25 ש"ח וביולי 95' 620.25 ש"ח וסה"כ בערכם המשוערך -.321, 9 ש"ח. 8) התובעת העידה כי כבר עם סיום הקורס החלה בחיפוש עבודה אך לא נענתה. 9) ב- 21/12/95 ילדה התובעת וכעדותה "מצאתי כנראה עבודה, עכשיו וזה רק מסוף ינואר - זו משרה חלקית... כאשר חתמתי חוזה עדיין לא נרשם התעריף" (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 13-10) לאור האמור לעיל הפסידה התובעת מאוגוסט 95' ועד סוף ינואר 96' - 550, 20 ש"ח. 10) סה"כ הפסדיה של התובעת מיום התאונה ועד היום -.579, 40 ש"ח. ב. עזרה בבית: התובעת צירפה שני אישורים לפיהם שילמה לסידוריוק אנה בחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 93' - 900 ש"ח לחודש ועד פברואר 94' 600 ש"ח לחודש סה"כ - . 100, 5 ש"ח. לקוניקוב אילנה ממרץ 94' עד אפריל 95' - 300 ש"ח בחודש סה"כ -. 200, 4 ש"ח ובערכם המשוערך -.307, 11 ש"ח. ג. הוצאות רפואיות: התובעת המציאה קבלות ע"ס -518, 1 ש"ח עבור הוצאות רפואיות ובערכם המשוערך .950, 1 ש"ח. 4. נזקים כלליים א. הפסד השתכרות לעתיד: 1) התובעת מבקשת לחשב הפסדי השתכרותה בעתיד לפי שכרה עובר לתאונה בתוספת % 30 בהנחה שהיתה מתקדמת לאור מקצועה כמנהדסת אוטומציה בעלת תואר שני ובכפל מלוא אחוזי נכותה הרפואית. מאידך, טוען ב"כ הנתבעת כי יש לחשב נזקה בנדון כפיצוי גלובלי לעתיד לפי מחצית מכפלת נכותה הפונקציונלית בשעור % 12 משכרה עובר לתאונה. 2) התובעת מהנדסת אוטומציה במקצועה עלתה ארצה ב 5/91 ועד התאונה ב 8/93 עבדה כבקרת איכות והודתה "בגלל שבארץ אין מקומות לאוטומציה הלכתי ללמוד חשמל לרענן את הזכרון" (עמ' 9לפרוטוקול שורות 31 30). אי לכך, אין מקום להניח שהיתה מתקדמת ומשביחה שכרה. נראה לי לנכון לחשב הבסיס לפיצוי ההשתכרות בעתיד על בסיס השכר עובר לתאונה כשהוא משוערך בסך -. 425, 3 ש"ח למרות ששכר מטבעו אינו עולה ביחס ישר למדד אך כדרך להתחשבות בהתקדמות אפשרית בעתיד. 3) אין ספק כי נכותה הנוירולוגית של התובעת אינה תפקודית, כי למרות הטענות להפרעות בריכוז ובזכרון, למדה כמשך 11 חודשים 8 שעות ליום וסיימה הקורס בהצלחה. אי לכך, יש לחשב הפסדיה לעתיד כאמור על בסיס % 16 נכות בלבד. 4) לאור כל האמור לעיל הנני פוסקת לתובעת פיצוי בגין הפסדי השתכרות לעתיד בסך -.100, 121 ש"ח. ב. עזרה במשך הבית: כאמור התובעת אינה מעסיקה עוזרת בית מ 4/95 אם כי נזקקה למטפלת לילדה, אך בשל יציאתה לעבודה. מאידך, נכותה האורטופדית מצדיקה עזרה במשק הבית למלאכות הקשות במשך פעם בחודש ל- 5 שעות לפי - 15 ש"ח לשעה, סה"כ עד גיל 70-.500, 18 ש"ח. 5. נזק שאינו נזק ממוני לתובעת נגרמה נכות בשיעור % 24.4 ולאחר 3 ימי אשפוז הינה זכאית לפיצוי בגין נזק שאינו נזק ממוני בסך -.903, 26 ש"ח. 6. ניכויים א. הנתבעת טוענת כי התאונה היתה תאונת עבודה כמשמעותה עפי' דין ועל כן יש לנכות מהפיצוי הפסוק תקבול רעיוני שהיתה זכאית לקבל מהמל"ל. ב. התובעת חולקת על היות התאונה תאונת עבודה וכופרת בחובת הנכוי משני טעמים: התאונה ארעה בשעה 21:00 והטענה לא נטענה בכתב ההגנה. ג. הטענה אמנם לא מופיעה בכתב ההגנה אך "... לפעמים יש ובעלי הדין מתקנים כתבי טענות בשתיקה ע"י שמנהלים את המשפט בפסים שונים מאלה שנקבעו לו בכתבי הטענות, ואם עשו כן לא תישמע לאחר מכן הטענה... כי ביהמ"ש לא צריך היה לסטות מאפיקי המשפט כמו שסומנו בכתבי הטענות". [זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 329] התובעת הגישה אישור מעבידתה כי: "הנ"ל נפגעה בתאונת דרכים במהלך עבודתה במפעל..". (נספח ה' לת/2) ואישרה מסמכי המעבידה בפניה להחשת הטיפול בעניינה במל"ל כתוצאה מאי עבודתה בשל התאונה (נ/1) ו- "העובדת שבנדון היתה בחופשה עקב תאונת עבודה במהלך חודש .9/93". (נ/2) אי לכך היא מנועה מלטעון כנגד העלאת הטענה. מסמכי המעבידה שהוגשו כאמור באמצעות התובעת עצמה לא נסתרו. ד. העובדה כי התאונה היתה בשעה 00:21 אינה רלבנטית כיון שהתובעת העידה כי "היו זמנים שגם אני עבדתי משמרות אחה"צ לילה ובוקר" (עמ' 8 לפרוטוקול שורה 13) כפי שמופיע גם בתלושי השכר לפברואר, אפריל, מאי, יוני ויולי 93' ושוב החל מנובמבר 93'. ה. לאור האמור לעיל אני קובעת כי התאונה היתה תאונת עבודה כמשמעותה עפ"י דין ומשבחרה התובעת שלא לפנות למל"ל אין לה אלא להלין על עצמה. הנתבעת זכאית לנכוי רעיוני של התקבולים להם היתה זכאית. ו. חסד עשתה הנתבעת עם התובעת בבקשתה לנכוי עפ"י מענק נכות המגיע לנכות בשעור % 19 ולא הוון תקבולים חודשיים בגין נכות בשעור % 24.4 כפי שנקבעה לה ע"י מומחי ביהמ"ש ועל כן הנני מורה על ניכוי -.200, 34 ש"ח. ז. התובעת קבלה תשלומים תכופים כמפורט בנ/ 3א' ו נ/ 3ב' שערכם המשוערך -. 598, 10 ש"ח. 7. לאור כל האמור לעיל הנני מחיבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע כדלקמן: א. הפסדי השתכרות בעבר -.579, 40 ש"ח; ב. עזרה בבית בעבר -.307, 11 ש"ח; ג. הוצאות רפואיות -.950, 1 ש"ח; ד. הפסדי השתכרות לעתיד -.100, 121 ש"ח; ה. עזרה בבית בעתיד -.500, 18 ש"ח; ו. כאב וסבל -.903, 26 ש"ח; סה"כ: -.339, 220 ש"ח; בניכוי מענק המל"ל -.200, 34 ש"ח ותשלומים תכופים -.598, 10 ש"ח סה"כ: -.541, 175 ש"ח. בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור % 13 בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. תאונת דרכים