קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים - נהג מתחת לגיל 24: 1. התובע ביטח את רכבו מסוג פורד טרנזיט 120 דיזל, מס' רישוי 08-039-19 שנת ייצור 1992 בפוליסה ביטוח שתוקפה מיום 1.2.93 ועד ליום .31.1.94. 2. ביום 9.12.93 ארעה תאונה לרכב שעה שנהג בו X שהיה בן פחות מ- 24 שנה בעת התאונה. 3. הפוליסה שהונפקה לתובע ונמסרה לו כללה גם כיסוי בגין נהג צעיר מתחת לגיל 24 שנה. 4א. עוד קודם לכן בחודש 10/93 הודיעה הנתבעת לתובע באמצעות סוכן הביטוח, מר אלכס פוקס כי הגיע אליו מכתב שבו מודיעה לו הנתבעת על ביטול הפוליסה מיום 1.9.93. ב. באותה שיחה עם הסוכן סוכם שהתובע יעביר לנתבעת באמצעותו שיק על סך -. 580 ש"ח, יתרת החוב ותבוטל ההודעה על ביטול הפוליסה. ג. התובע אכן פעל כפי שנאמר לו אך משהודע לנתבעת על התאונה נמסר לו שהפוליסה בוטלה, וביום 13.12.93 הודיע לו הסוכן כי הנתבעת שלחה לו חזרה את השיק על סך -. 580 ש"ח בצירוף הודעה כי מחלקת החיתום לא מוכנה להחזיר הפוליסה לתוקף. 5א. הנתבעת בכתב ההגנה טענה כי התובע ביטח רכבו באמצעות סוכן הביטוח ב- 2.2.92 לתקופה של שנה ומשהגיע החוזה לקיצו ביקש התובע והנתבעת הסכימה להאריך החוזה לשנה נוספת. ב. סמוך לאחר הוצאת הפוליסה שתוקפה מיום 1.2.93 ועד 31.1.94 הופנתה תשומת לבה של הנתבעת לטעות שנפלה בהדפסת הפוליסה והיא התבקשה לתקן על ידי ביטול סיכונים שלא התבקשו ואכן הטעות תוקנה ודמי הביטוח הופחתו בהתאם. ג. לגירסת הנתבעת הפוליסה החדשה אינה מכסה נהיגה של נהג מתחת לגיל 24 שנה. 6א. בסופו של דבר, לאחר שנסיונות הפשרה לא צלחו, סוכם בין הצדדים שהתיק יקבע להוכחות כאשר תחילה ידון בית המשפט בשאלת החבות ולאחר מכן, במידת הצורך, בשיעור הנזק. ב. בשלב הסיכומים זנחה הנתבעת את טענתה שהפוליסה בוטלה קודם לכן, וטוב עשתה. 7. בפני העידו התובע, סוכן הביטוח מר אלכס פוקס וחתם של הנתבעת מר יצחייק. 8א. לעדותו של התובע, כל שהוא קיבל מהנתבעת היה ת/ 1 בה היה כיסוי לנהג צעיר שגילו מתחת לגיל 24 שנה ובנוסף הפוליסה כללה "פוליסה פלוס לרכב". נכון אומנם ששנה קודם שני פריטים אלה לא נכללו בפוליסת הביטוח, אך כיוון שהתעתד להעסיק עובד שגילו מתחת לגיל 24 השינוי בפוליסה אכן התאים לו. ב. לאחר קבלת ת/ 1 הוא ישב עם הסוכן אלכס פוקס, בדק את הפוליסה ושוחח עימו כיצד ניתן להפחית את העלות. הסוכן הבטיח לו שיבדוק את ענין ההנחות כאשר הסוכן הסביר שישנם שני סעיפים בפוליסה המייקרים את הפרמיה, האחד זה נהג צעיר והשני "פוליסה פלוס", אך מאז אותה פגישה לא נערך כל מפגש ביניהם. ג. באשר לטענת חברת הביטוח שיצאו תוספות לפוליסה שביטלו את התוספת בגין נהג צעיר ו"פוליסה פלוס" הרי שתי תוספות אלה לא הגיעו לידיו כלל, לא הובאו לידיעתו ולראשונה נודע לו עליהן לאחר התאונה כאשר היה במשרדו של סוכן הביטוח. 9א. כשנודע לתובע על השינויים בפוליסה הוא ניסה לברר עם סוכן הביטוח את המקור לשינוים אך לא הצליח לקבל תשובה ענינית כיוון שלדברי הסוכן הנתבעת סירבה לשוחח איתו, והוא עצמו לא ידע מהיכן נבעו הביטולים של נהג צעיר ומנורה פלוס. עוד מעיד התובע שהסוכן אמר לו שהוא חושב "שאני ביקשתי את הביטולים והזכרתי לו שלא, הוא לא אמר לי שהוא ביקש מהנתבעת כי אני ביקשתי ממנו שיבטל את הסעיפים הנ"ל (עמ' 18 שורות 5-3). ב. לתובע לא היה כל ענין בביטול הפוליסה של נהג צעיר כיוון שעמד להעסיק נהג שגילו מתחת לגיל 24 שסוכם עימו שיתחיל בעבודתו ב- 1.3.93 כאשר תוקף הפוליסה הוא מיום 1.2.93. ג. עוד מוסיף התובע וטוען "אני דיברתי עם אלכס על השינויים והוא אמר שחברת הביטוח מוציאה פוליסה סטנדרטית ואם יש שיניים הם צריכים להוריד...אלכס אמר לי שלא זכור לו שאני ביקשתי להוריד נהג צעיר או כל סעיף בפוליסה וביקשתי זאת ממנו בכתב וזה המסמך שקיבלתי" (עמ' 15שורות 23-19). ד. המסמך שהתובע קיבל מסוכן הביטוח הוא ת/15, בו מציין סוכן הביטוח שהתובע לא ביקש לבטל את הכיסוי לנהג צעיר בפוליסה. אמנם ת/ 15 נכתב ב- 4.1.95 אך זו כל האינפורמציה שמר פוקס, סוכן הביטוח, מסוגל היה למסור לתובע. 10א. מר יצחייק יונה - חתם רכב של הנתבעת, הביא עימו את תיק המבוטח ממנו עולה כי הצעת הביטוח הראשונית המצויה בתיק, אינה חתומה על ידי התובע אבל יש בה בקשה שלא לעשות כיסוי לנהג צעיר ואכן הפוליסה הראשונה הוצאה בהתאם. ב. עד זה מעיד שהנוהג אצל הנתבעת בהסתמך על החלטת הנהלה או הגוף המתאים לכך שהפוליסות המחודשות יש להוציאן בצירוף כיסוי לנהג צעיר ומנורה פלוס ואם מישהו איננו רוצה בתוספת זכותו לכתוב ולבקש לבטל את הכיסוי הנוסף. ואכן מאשר מר יצחייק שהפוליסה שהוצאה לתובע אכן כוללת כיסוי של נהג צעיר ומנורה פלוס. ג. שתי התוספות האלה בוטלו בעקבות הוראה שהתקבלה אצל הנתבעת מסוכן הביטוח, כדברי מר יצחייק אך סוכן הביטוח, מר פוקס, מעיד "כשאתה מפנה אותי לנספחים של נ/ 10לביטול מנורה פלוס ולחבות כספית אני משיב שזה לא כתב ידי ולא חתימתי. את הדבר הזה ראיתי פעם כשהיה לנו בירור. אני לא זוכר על יסוד מה זה יצא. הנספח הנוסף לנ/10, בקשה להורדת כיסוי לנהג צעיר הוא לא בכתב ידי ולא בחתימתי. איני יודע של מי כתב היד. יכול להיות שכתב היד הוא של מזכירה". (עמ' 28 שורות 15-10). ד. ת/ 15 לפיו הביטולים לא נעשו לבקשת התובע נמסר מזכרונו של סוכן הביטוח (עמ' 28 שורה 31) הוא לא חתום על המסמכים ואינו מזהה של מי כתב היד. עוד מוסיף סוכן הביטוח וטוען שראה את נ/ 10 בתיק שלו לאחר התאונה. ה. התובע, לגירסתו שלא נסתרה ולא הופרכה, לא ביקש את הביטולים, סוכן הביטוח אינו זוכר שהתובע ביקש הביטולים וראה את נ/ 10 במשרדו רק לאחר התאונה. ו. מי שכתב את הבקשות לביטול כיסוי נהג צעיר ו"פוליסה פלוס", לא הוזמן להעיד, ואם היה ב"כ הנתבעת מבקש לזמן את הפקידות שעבדו במשרדו של הסוכן הייתי מתירה, אך הנתבעת לא טרחה להביאן לעדות וכנראה שסיבותיה עמה. 11א. בע.א. 4819/92 אליהו חברה לביטוח ואח' נ. ישר מנשה (טרם פורסם) נקבע ע"י הנשיא שמגר, בעמ' 19: "בשיטתנו, אומץ ופותח עקרון גילוי הלב ההדדי, עוד לפני עיגון דוקטריות תום הלב בחקיקה האזרחית. חובת הגילוי שנקבעה בע.א. 846/70 עטיה נ. "אררט" חברה לביטוח פד"י ל"א (2) 780, שהיה פסק הדין המנחה בסוגיה זו חייב חשיפה והבהרה בפועל מצד החברה המבטחת באותם מקרים בהם חורגת הפוליסה מההצעה המקורית אך אפילו בהנחה שהפוליסה עצמה מבהירה שהצורך בגיל ובוותק נהיגה חל גם על המבוטח כנהג ולא רק על נהג אחר, סבורני שהיה זה מחובת חברת הביטוח להסביר את הדבר למבוטחים ולהזהיר אותם שאינם מקבלים את הביטוח המבוקש". ב. ובענין שבפני, בשנה הראשונה נכון שלא התבקש כיסוי לנהג צעיר, אך בשנה השניה משקיבל התובע את נ/ 1וראה שיש כיסוי לנהג צעיר, התאים לו הדבר עקב כוונתו להעסיק נהג מתחת לגיל 24, אך הנתבעת הוציאה פוליסה אחרת שמבטלת את הכיסוי בגין נהג צעיר. אך פוליסה זו לא הובאה לידיעת התובע, אלא היתה מונחת בתיק של סוכן הביטוח, כאבן שאין לה הופכין ושסוכן הביטוח, גם אם ידע על קיומה, לא העביר אותה לידיעת התובע, ועל הנתבעת חלה החובה לדאוג לכך שהפוליסה המתוקנת תובא לידיעתו. 12א. ובעמ' 26 לפסק הדין נקבע: "חברת הביטוח המבקשת לסייג את גבולות חבותה, מחובתה להבטיח שהמבוטח אכן יוכל להיות מודע לסייגים אלו בין היתר אמור הדבר במקרים בהם מדובר בתנאים המחיבים את המבוטח לעשיית מעשה, כגון התקנת אמצעי מיגון כלשהו. אין די להתנות את חבות החברה במקום שגרתי כלשהו שבפוליסת הביטוח בין "האותיות הקטנות הרגילות". ב. ובעמ' 27 נאמר על ידי כב' הנשיא שמגר "תנאי מסייג כשזור לתוך טקסט חד גוני רצוף וצפוף בצורתו, ללא הפרדה ראויה בין הנושאים, אינו יכול לשקף כוונת המחוקק בסעיף 3הנ"ל. דרך זו של עריכה היתה פסולה כבר בעבר... ובוודאי שיש לפסול זאת כיום, לאור מגמתו של חוק חוזה הביטוח". ג. ובעמ' 29: "...אין מנוס מקביעת אמות מידה בסיסיות שרק בהתקיימן תוכל החברה המבטחת להשען על סייגים לחבותה כפי שנקבעו בפוליסה. אם לא דאגה קודם לכן לוודא שהמבוטח היה ער לסייגים שנקבעו על ידה. לא תוכל מאוחר יותר, שעה שהמבוטח יטען לזכותו החוזית, להתנער מחובת השיפוי... חברת הביטוח חייבת להסב את תשומת ליבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו, ולוודא את ערנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים וכי במקרים בהם לא התקיימו לא יוכל ליהנות מגיבוש זכותו לשיפוי". ד. ובעמ' 31 נאמר: "....וגם אם ניסחה את הפוליסה באופן המסייג את חבותה בקיום התנאי היא הנושאת באחריות להבאת קיומו של התנאי לתשומת ליבו של המבוטח. דברים אלו אמורים לגבי תנאים הנוגעים לאופן השימוש השוטף במשוא הביטוח כגון: זהות המשתמשים וגילם, תחומי זמן ומקום מוגדרים, דרך תפעול בנסיבות שונות וכיוצא באלה. חברת הביטוח לא תוכל להתנער מחבותה החוזית כל עוד לא הבהירה למבוטח מהות הסייגים לחבותה זו...". ה. ובעניננו לא רק שהתובע לא קיבל את הפוליסה עם השינויים הרי בנ/ 10 הפוליסה המתוקת ההגבלות בדבר ביטול הכיסוי לנהג צעיר כתובות בצורה רוטינית כחלק מהשבלונה של הפוליסה ללא כל הבלטה. 13א. יתכן והתוספת של ביטול נהג צעיר הוצאה בגין אי הבנה אבל כאשר התובע טוען שלא הוא ביקש, סוכן הביטוח אינו זוכר שהתובע ביקש זאת ומי שחתום על הבקשות לא הובא להעיד, וכאשר נ/ 10 לא נמסרה לתובע כלל, דין תביעתו של התובע אכן להתקבל. ב. הפוליסה עם הסייגים בדבר נהג צעיר כלל לא הובאה לידיעת התובע, שכן גם סוכן הביטוח, כדבריו, מצא אותה בתיק לאחר האירוע הביטוח. 14. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעת חייבת לפצות את התובע על פי הפוליסה נשוא כתב התביעה. תאונת דרכים