קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פסק דין המאשר פסק בורר: בפני בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן על ידי כבוד השופט המנוח ד"ר עדי אזר ז"ל ביום 21.5.03. פסק הדין שאת ביטולו מבקש המבקש הוא פסק דין המאשר את פסק בורר שניתן ביום 5.10.97 על ידי הבורר עו"ד ע. זלצמן (נספח י"ג לבקשה) במסגרת הליך בוררות בין המבקש למשיב (להלן בהתאמה: "פסק הבורר" ו- "פסק הדין"). בפסק הדין אישר כבוד השופט המנוח אזר את פסק הבורר בהתאם להוראות הדין, לאחר שאישר לבצע תחליף המצאה ולאחר שהמבקש לא הגיש בקשה לביטול פסק הבורר במועד שנקבע לכך בדין. ביום 8.7.03 נפתח תיק הוצאה לפועל נגד המבקש בגין החיובים שנפסקו לזכות המשיב בפסק הבורר. 3. רק עתה בחלוף שנים מאז ניתן פסק הדין ומאז אושר על ידי בית המשפט ואף נפתח תיק הוצל"פ כאמור, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין ובה טען כי "לתדהמתו, לפני כחודש ימים גילה המבקש שהמשיב הצליח לקבל פסק דין נגדו, תוך שהוא מטעה ומרמה את בית המשפט. המבקש גילה שהמשיב פתח תיק הוצל"פ שעומד כיום בסכום של למעלה מ-15 אלף שקל וכן הוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ" (סעיף 5 לבקשה). המבקש עתר "לבטל את פסק הדין שניתן נגדו - תיק ה"פ 1215/02 אשר ניתן ללא ידיעתו של המבקש תוך שעו"ד מטלון נוקט בתרגילי הטעייה ורמייה" (סעיף 7 לבקשה). בנוסף, בסעיף 9 לבקשה מבוקש "לקבוע שפסק הבוררות שניתן ביום 9.10.97 בטל ומבוטל מאחר והבוררות התקיימה, כאמור, ללא ידיעתו וללא נוכחותו של המבקש זאב סטבינסקי". לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, ראיתי לדחות את הבקשה כפי שיפורט להלן. 4. ראשית ולמען הסדר הטוב, ראיתי לפרט את ההליכים שהתנהלו בתיק זה מאז הוגשה הבקשה דנן ועד למתן החלטה זו. הבקשה שלפני הוגשה לבית משפט ביום 11.4.11. ולאחר שהובאה אלי הבקשה נתתי החלטה ביום 24.4.11 המורה למבקש להמציא עותק מהבקשה לתגובת המשיב. ביום 17.5.11 הגיש המבקש "בקשה למתן החלטה" בה טען כי הבקשה הומצאה למשיב וביקש כי בית המשפט יתן החלטה בהיעדר תגובת המשיב. באותו יום נתתי החלטה וציינתי כי לא שוכנעתי שבוצעה המצאה כדין וכי יש לבצע מסירת הבקשה וההחלטה מיום 24.4.11 כדין ובהתאם לתקנות. ביום 18.5.11 הגיש המבקש "בקשה לדיון מחדש בבקשה לביטול החלטה" בה צוין כי ההמצאה בוצעה למשיב ביום 27.4.11 באמצעות שליח חברת "שיא סיטון - שירותים משפטיים". המבקש צירף לבקשה זו תצהיר מטעם השליח וכן אישור של המשיב בדבר קבלת הבקשה אלא שלצד חתימת המשיב צוין על ידו כי "הגיע ללא החלטה". באותו יום ניתנה החלטה כי לא ראיתי ליתן החלטה בבקשה טרם קבלת תגובת המשיב וזאת נוכח הסעד המבוקש בה (ביטול פסק דין שניתן בשנת 2003) ובשים לב לכך שהמשיב פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד המבקש בגין פסק הדין. משכך, הוריתי למזכירות בית המשפט להמציא למשיב עותק מהבקשה בצירוף החלטותי כדי שיתן תגובה תוך 20 ימים. ביום 21.6.11 הגיש המבקש "בקשה למתן החלטה" בה ציין, בין היתר, כי מזכירות בית המשפט שלחה את הבקשה וצרופותיה לכתובת שגויה של המשיב ומשכך הדואר חזר למזכירות בית המשפט. כך חזר המבקש על בקשתו למתן החלטה בבקשה וציין כי מתנהלים נגדו הליכי הוצאה לפועל בגין פסק הבוררות שלטענתו אושר שלא כדין וכי הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ומשכך נמנע ממנו לטוס לאירוע משפחתי המתקיים בחוץ לארץ. ביום 11.7.11 הגיש המבקש "בקשה חוזרת ודחופה למתן החלטה" בה ציין בין היתר כי בשל העובדה שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, אין הוא יכול לרכוש כרטיס טיסה לארה"ב להשתתף בחגיגה משפחתית. בקשת המבקש מיום 11.7.11 הובאה בפני ביום 21.7.11 ובאותו יום נתתי החלטה כי ככל שהמבקש עותר לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו בלשכת ההוצל"פ עליו לפנות לערכאה שהוציאה את צו העיכוב קרי, להוצל"פ. מבדיקה שערכתי בתיק באותו יום, התברר לי שתגובת המשיב אינה מצויה בתיק, ומשכך, ובשים לב לכך שהבקשה דנא עניינה פסק דין שניתן לפני שנים רבות, הוריתי למזכירות בית המשפט לבדוק האם תגובת המשיב הוגשה לתיק. במענה לפנייתי למזכירות נסרקה תגובת המשיב למערכת המחשוב ואפשרתי למבקש זכות להשיב לתגובת המשיב בתוך 10 ימים. המבקש לא השיב לתגובת המשיב תחת זאת הגיש ביום 24.7.11 בקשה נוספת למתן החלטה בבקשה. ולגופו של עניין. ההליכים טרם הגשת הבקשה דנא 5. מנספחי הבקשה והמסמכים המצויים בפני, עולה כי בשנת 1996 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות על סך של כ - 2,900 ₪ נגד המבקש בגין תשלום שכר טרחה שלטענת המשיב חייב לו המבקש בגין טיפולו בתיקי הוצאה לפועל נגד חייבים של המבקש. בהסכמת הצדדים הועברה התביעה לבוררות בפני הבורר עו"ד ע. זלצמן שקבע מועד לישיבת בוררות ליום 5.10.97. מפרוטוקול ישיבת הבוררות מיום 5.10.97 עולה כי המבקש לא התייצב לישיבת הבוררות. בפרוטוקול הישיבה ציין הבורר כי "הזמנה למועד הדיון נשלחה לו על ע"י הבורר בדואר רשום ביום 21.9.97 לכתובת שמסר—רח' דוד המלך 53 הרצליה. זו גם הכתובת המופיעה על מכתבו של הנתבע לבורר מיום 17.7.97. ועוד, ההזמנה להיום נמענה גם לת.ד 8115 בר"ג, המופיעה ע"ג אחד ממכתביו לתובע. מכתב זה שב לבורר ב - 22.09.97 מבלי שנמסר עם הערה 'לא ידוע'. ועוד, הבורר התקשר זה עתה למס' 050-954488 האמור להיות ע"ש הנתבע, אך מס' זה איננו מחובר (הוא גם לא היה מחובר ב- 19.09.97 בנסיון קודם שעשה הבורר ליצור קשר עם הנתבע)" וכן ציין הבורר כי "במועד סמוך לאחר משלוח המכתב הרשום מן ה- 21.09.97 התקשר הנתבע למשרדו של הבורר וביקש לשוחח עמו. המזכירה מסרה לנתבע, לפי הוראת הבורר, שעליו לפנות בכל עניין הקשור לבוררות, אל הבורר בכתב. מן האמור לעיל, אני מסיק כי מועד הדיון ידוע לנתבע, אך הוא בחר שלא להופיע". הבורר נתן פסק בוררות בהיעדר המבקש ובו חייב את המבקש לשלם למשיב סך של כ - 1,500 ₪ וסכום נוסף של 480$ והכל בערכם נכון למועד מתן פסק הדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הפרעון בפועל. 6. ביום 9.10.97 הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור פסק הבורר אך בשל העובדה שלא הומצא לתיק בית המשפט אישור מסירה של הבקשה לאישור פסק הבורר לא ניתן פסק הדין המבוקש. ביום 13.11.02, כ- 5 שנים לאחר מכן, הגיש המשיב בקשה נוספת למתן פסק דין המאשר את פסק הבורר (ה"פ 1215/02 - נספח י"ד לבקשה) אלא שאף בקשה זו נדחתה ביום 1.4.03 בהעדר אישור מסירה של הבקשה. לאחר דחיית הבקשה, הוגשה על ידי המשיב, במסגרת אותו הליך "בקשה דחופה לתחליף המצאה" ובה צוין, בין היתר, כי "המבקש מנסה מזה כמספר שנים לאתר את המשיב, או מי מטעמו, על מנת להשלים את ההמצאה, אך נסיונותיו החוזרים ונשנים של המבקש, העלו חרס" (נספח ט"ז לבקשה). לבקשה זו צורף מכתב מאת חברת חקירות וממנו עולה כי המשיב פעל לאתר את המבקש בדרך של העסקת חברת חקירות אך "עולה כי מדובר בחייב בעייתי אשר חרף מאמצינו ונסיונות האיתור בקרב קרובי משפחה ומקורותינו השונים לא עלה בידנו לאתרו עד למועד כתיבת דו"ח זה" (להלן: "דו"ח החקירה"). 9. ביום 27.4.03 הורה בית משפט (כב' השופט המנוח ד"ר אזר ז"ל) על תחליף המצאה באמצעות פרסום בעיתון יומי. ביום 4.5.03 פורסמה "הודעה על תחליף המצאה" בעיתון "הארץ" (נספח י"ט לבקשה). 10. ביום 20.5.03 ומשלא הוגשה בקשה לביטול פסק הבורר, הוגשה בקשת המשיב למתן פסק דין המאשר את פסק הבורר (נספח י"ט לבקשה), וביום 21.5.03 אישר בית המשפט את פסק הבורר (נספח י"ט לבקשה). ביום 10.6.03 הוגשה פסיקתא לאישור בית המשפט וביום 17.6.03 חתם כבוד השופט המנוח ד"ר אזר על הפסיקתא. ביום 8.7.03 נפתח תיק הוצאה לפועל 01-63569-03-5 נגד המבקש בגין החיובים שבפסק הבורר (נספח כ' לבקשה). סכום החוב בפתיחה היה 6,565 ₪ ויתרת החוב העדכנית (נכון לתחילת שנת 2011) היא 15,673 ₪. נטען כי במסגרת תיק ההוצאה לפועל ננקטו נגד המבקש הליכי הוצאה לפועל ובכלל זה הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ והוטלו עיקולים על חשבונות הבנק שלו (לא הוצגו אסמכתאות לענין זה). 12. כאמור, ביום 11.4.11, הוגשה הבקשה שלפני. בפתח הבקשה לביטול פסק הדין, מתבקש בית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן ביום21.5.03 על ידי כב' השופט ד"ר אזר ז"ל; בסיום הבקשה, מבוקש כי בית משפט יתייחס לגוף פסק הבורר ויקבע כי פסק הבורר משנת 1997 יבוטל מאחר שהבוררות התקיימה ללא ידיעת המבקש וללא נוכחותו. טענות המבקש 13. הבקשה דנא מבוססת על טענת המבקש לפיה המשיב הטעה ורימה את בית המשפט במסגרת בקשותיו לאישור פסק הבורר (לרבות לענין ביצוע תחליף המצאה), עת ציין שם כי לא עלה בידו לאתר את המבקש, וכך למעשה, ללא ידיעת המבקש ובהסתמך על ההטעיות של המשיב ניתן פסק הדין המאשר את פסק הבורר. לדברי המבקש נודע לו על קיומו של פסק הדין לפני חודשים אחדים שמכוחו ננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל שגם עליהם נודע לו "לתדהמתו" לפני חודשים אחדים. המבקש טוען כי הוא לא קיבל עותק מהבקשה לאישור פסק הבורר וכי הבקשות שהוגשו לבית המשפט בעניין זה נשלחו במתכוון לכתובת שגויה על ידי המשיב; כן נטען כי המבקש לא ראה את המודעה לענין תחליף ההמצאה שפורסמה באותיות קטנות בעיתון הארץ. בתצהיר המבקש נטען, בין היתר, כי העברת תביעת שכר הטרחה לבוררות הותנתה על ידו בכך שהמשיב ישיב לידיו תיקי הוצאה לפועל שהמבקש ניהל נגד חייבים ושנלקחו שלא כדין ממשרדו על ידי המשיב. בשנת 2002 (מספר שנים לאחר פסק הבוררות), משלא הושבו התיקים לידיו, פנה המבקש לעו"ד טיטונוביץ כדי שיפנה למשיב בדרישה שישיב לידיו את תיקי ההוצאה לפועל וחרף פניות חוזרות אל המשיב ותכתובות שהוחלפו בין עו"ד טיטונוביץ לבין המשיב במהלך החודשים 6/02 - 10/02 לא הוחזרו התיקים. במסגרת אותן התכתבויות, ביום 30.10.02, הועבר לידי עו"ד טיטונוביץ, עותק מפסק הבורר וכך נודע למבקש לראשונה על קיומו של פסק הבורר. בהתייעצות עם עו"ד טיטונוביץ, נאמר למבקש כי כל עוד לא יאושר פסק הבורר על ידי בית המשפט, אין לו כל ערך משפטי וכי המשיב מחויב ליידע את המבקש לכשיפנה לבית המשפט בבקשה לאישור פסק הבורר. לימים, קרי, בפברואר 2011 הסתבר למבקש כי הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ וכך למד על תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו. מבירור שקיים המבקש, עלה כי בנובמבר 2002 פנה המשיב לבית המשפט בבקשה לאישור פסק הבורר אלא שחרף ידיעתו את כתובתו של המבקש ואת העובדה שעו"ד טיטונוביץ מייצג את המבקש (שכן עו"ד טיטונוביץ העביר לידי המשיב, לבקשתו, עותק מיפוי כח כדין), בחר המשיב לשלוח עותק מהבקשה לאישור פסק הבורר לכתובת שגויה ובבקשה לאישור פסק הבורר מיום 13.11.02 - שהוגשה לבית המשפט וכן בבקשה לתחליף ההמצאה הסתיר במתכוון וביודעין את העובדה כי המבקש מיוצג על ידי עו"ד מטעמו ותחת זאת ציין המשיב כי לא הצליח לאתר את המבקש או מי מטעמו. באשר להתנהלות הבורר ולפסק הבורר, טען המבקש כי מספר הטלפון אליו התקשר הבורר כמצוין בפרוטוקול הדיון היה תקין וכי המבקש משתמש באותו המספר עד היום. כן נטען כי לא ברור כיצד הסיק הבורר על סמך שיחת המבקש עם מזכירתו כי המבקש יודע על קיומה של ישיבת הבוררות וכי פסק הבורר אינו מבוסס. טענות המשיב 14. המשיב טען כי המבקש עצמו מודה שדבר קיומו של פסק הבורר היה ידוע לו עוד בשנת 2002. מעבר לכך ובהתייחס לטענות לפיהן הבקשות נשוא אישור פסק הבורר לא הועברו לידי עו"ד טיטונוביץ, נטען כי המבקש ייפה את כוחו של עו"ד טיטונוביץ לטפל אך ורק בכל הקשור להחזרת תיקי ההוצאה לפועל למבקש מידי המשיב; זאת הסיק מדברי עו"ד טיטונוביץ שלא הסכים לטפל בענינים הקשורים בבוררות והפנה את המשיב ישירות למבקש וציין כי יפוי הכח שבידיו מוגבל לטיפול בתיקי ההוצל"פ וכי לא בכדי לא ניתן לו יפוי כח שכן 'המבקש אינו מתכוון לשלם את חובו'. עוד ציין כי לאחר שעו"ד טיטונוביץ סירב למסור למשיב פרטים או לייצג את המבקש בנושא הבוררות, פעל המשיב לאתר את המבקש, בין היתר, באמצעות משרדי חקירות אלא שלא עלה בידו לאתרו כיוון 'שמדובר באדם מתוחכם'. לאחר מתן פסק הבורר, ידע המשיב כי סיכויי הגבייה מהמבקש קלושים לא פעל מיידית לאישור פסק הבורר ולנקיטת הליכי הוצאה לפועל. הכרעה 15. כפי שציינתי לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה. ראשית, ולמען העמד הדברים על דיוקם, אבהיר כי המבקש הגיש למעשה בקשה הכוללת שתי בקשות שענינן שונה. האחת, בקשה לביטול פסק הבוררות והאחרת בקשה לביטול פסק הדין (המאשר את פסק הבוררות). 16. בקשה לביטול פסק בוררות יש להגיש בהתאם לדין ובהתאם למועדים הקבועים בחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק הבוררות"). סעיף 27(ג) לחוק הבוררות קובע כי משאושר פסק הבורר על ידי בית המשפט, לא ייזקק בית המשפט לבקשה לביטול פסק הבורר, וכלשון הסעיף: "(ג) לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה אחרי שפסק הבוררות אושר". מכאן, שכל עוד פסק הדין המאשר את פסק הבורר לא בוטל, ממילא לא ניתן לבטל את פסק הבוררות, ומשראיתי לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין מהנימוקים שיפורטו להלן, הרי שממילא איני נדרשת לבקשה לביטול פסק הבורר. 17. פסק הדין קיבל את בקשת המשיב לאישור פסק הבורר בהתאם להוראות הדין ולאחר שהמבקש לא הגיש בקשה לביטול פסק הבורר. פסק הדין ניתן לאחר שבוצע תחליף המצאה על פי הוראות בית המשפט, ומשכך ההמצאה בוצעה כדין לפי קביעת בית המשפט שנתן את פסק הדין. לציין כי לא נעלמה מעיני טענת המבקש לפיה עובר להגשת הבקשה למתן פסק הדין ובקשת תחליף ההמצאה, ניהל המשיב תכתובת עם עו"ד טיטונוביץ שהעביר למשיב ייפוי כח, אך המשיב הבהיר כי יפוי הכח היה ספציפי לטיפול בנושא החזרת תיקי ההוצאה לפועל וכי עו"ד טיטונוביץ אף לא הסכים לתת את פרטי המבקש ומסר כי אינו מטפל בנושא הבוררות. מעיון בתכתובות בין עו"ד טיטונוביץ למשיב (נספח כ' לבקשה) עולה אכן כי עניינם בהשבת תיקי ההוצאה לפועל לידי המבקש; עותק מיפוי הכח שנשלח למשיב אינו מצוי בפני ולא צורף לבקשה; כל שמצוי בפני בהקשר זה הוא מכתב עו"ד טיטונוביץ אל המשיב מיום 26.6.02 על גביו נכתב כי המבקש מייפה את כוחו לשלוח מכתב זה למשיב. בנסיבות אלה, ממילא לא עמד המבקש בנטל להוכיח כי עו"ד טיטונוביץ ייצג אותו בכל הקשור לבוררות, ונראה כי הדברים מתיישבים עם הסברי המשיב, לענין ייצוג ספציפי על ידי עו"ד טיטונוביץ שלא רצה למסור למשיב את פרטי מען המבקש, ולטעמי נשמט הבסיס לטענת המבקש כי פסק הדין לביטולו הוא עותר ניתן תוך הטעיית בית המשפט, כי לכאורה הסתיר המשיב את העובדה שידע את מענו כיוון שידע שהוא מיוצג על ידי עו"ד טיטונוביץ; יאמר כי לא הובאו ראיות לתמוך את טענות המבקש כי המשיב ידע את כתובת המבקש. ממילא לציין כי אין מקום בעת הזאת, שנים לאחר פסק הדין שניתן על ידי כבוד השופט המנוח עדי אזר בחודש מאי 2003 לברר האם החלטתו לאשר תחליף המצאה ניתנה כדין. מעבר לצורך אציין כי מהחומר שהוצג עולה כי המשיב הניח בזמנו לפני בית המשפט ראיות מניחות את הדעת כי לא עלה בידו לבצע מסירה כדין לידי המבקש וכי שקד שקידה סבירה לאיתורו לרבות פנייה לחברת חקירות ומשכך עולה כי ההחלטה על תחליף המצאה ניתנה רק לאחר שנחה דעת כבוד השופט אזר ז"ל שאיתור המבקש לא צלח כעולה מדו"ח החקירה שצורף לבקשה לתחליף ההמצאה. עוד לציין כי הבקשה דנא הוגשה לבית המשפט בשיהוי ניכר ובלתי סביר קרי, כ- 8 שנים לאחר אישור פסק הבורר; כ- 9 שנים לאחר שנודע למבקש לראשונה, לטענתו, על קיומו של פסק הבורר (30.10.02) וכ- 14 שנים לאחר מתן פסק הבורר (!!!). ראשית להדגיש כי תמוה בעיני כיצד זה לא פעל המבקש לביטול פסק הבוררות שעל קיומו נודע לו עוד בטרם אושר! לא ברור מדוע לא נקט באמצעים הנתונים לו על פי דין ולא עתר לבטל פסק בוררות שסבר כי ניתן שלא כדין. המבקש עצמו מציין כי נודע לו על פסק הבוררות וכי פנה לעו"ד טיטונוביץ 'שהרגיע' אותו ואמר כי כל עוד לא אושר פסק הבוררות הרי שאין לו תוקף; אלא שגם אם 'דברי ההרגעה' נכונים באשר לתוקף פסק בוררות וגם אם החוק מחייב אישור פסק בוררות לשם גבייתו - עדיין לא ברור חוסר המעש של המבקש והבחירה שעשה שלא לפעול לביטול פסק בוררות שלדעתו ניתן שלא כדין, ותחת זאת לשבת ולהמתין עד שתוגש בקשה לאישור פסק הבוררות. למחדל מהותי זה אין כל הסבר וברור כי שנים כה רבות לאחר שאושר פסק הדין - חייב המבקש למצער לנמק בפירוט רב כל בקשה לביטול, להבהיר מדוע נמנע שנים רבות מלנקוט איזה פעולה לביטול פסק הבוררות ובודאי שהיה מקום ליתן נימוק ממשי לתמיהה שהעליתי לעיל - וכל זאת לא נעשה. 19. עוד להוסיף כי המבקש טען שדבר קיומו של פסק הדין והליכי ההוצאה לפועל שננקטו מכוחו נודעו לו לראשונה בפברואר 2011 אלא שלא הובאה כל ראיה לתמיכה בטענה זו. כך למשל, לא צורפה האזהרה שנשלחה אל המבקש במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח עוד בשנת 2003. על המבקש היה להציג ראיות לסתור את החזקה כי פעולות ההוצל"פ ננקטו כדין, שהרי טענתו כי נודע לו על ההליכים רק בפברואר 2011 נסתרת מיניה וביה על ידי החזקה שבדין, קרי כי בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 יש להמציא אזהרה בצירוף פסק הדין או העתק הפסיקתא מכוחם ננקטים ההליכים, ומאחר שההליכים ננקטו, משמע הוצגו לפני ההוצל"פ ראיות להמצאת האזהרה. כך קובע סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל: "(א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציא לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו ...; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה... .... (ה) לא יוחל בביצוע פסק-הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה..." מכאן שטענת המבקש לענין היעדר הידיעה על הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו במשך שנים מאז פתיחת תיק ההוצל"פ אינה מתיישבת עם הדין ועם המציאות המשפטית, ולמצער היה עליו לסתור המסקנות בהצגת ראיות, דבר שלא נעשה - וגם משכך אני דוחה את הבקשה. ‏לציין עוד כי אין זה סביר שבמשך 8 שנים יתנהלו הליכי הוצאה לפועל נגד המבקש, ובכלל זה הטלת עיקולים על חשבונות הבנק שלו, והכל בלי שתהיה למבקש כל ידיעה על כך, ומכל מקום לאי הצגת מסמכים מתיק ההוצאה לפועל שיש בהם לתמוך בטענות בעל הדין המעונין יש משמעות משפטית. מאן שהמבקש גם לא עמד בנטל להוכיח כי השיהוי הניכר, בלשון המעטה, בהגשת הבקשה נבע מאי ידיעה על קיומו של פסק הדין. 20. סופו של דבר, וגם לאחר שעיינתי בדברים לעניין מצבו הרפואי של המבקש ועם כל האמפטיה למצבו זה אין לי אלא לדחות את הבקשה. יישוב סכסוכיםבוררביטול פסק דין