בשל ריבוי המחלוקות בין הצדדים בשאלות מה בוצע ומה שולם הסכימו הצדדים בשלב מסוים, כי התובענה תוכרע באופן בלעדי על פי תוצאות בדיקות פוליגרף. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא בדיקת פוליגרף בבית משפט: התביעה וטענות הצדדים התובעת, חברה בע"מ, שעסקה בתחום הבנייה בזמנים הרלבנטים לתביעה, עותרת לחייב את הנתבע ביתרת סכומים שלא שולמו לה על ידו במסגרת הסכם לבניית דירת מגורים בדלית אל כרמל. לטענת התובעת, בחודש יוני 2004, חתם הנתבע על הזמנת עבודה בה התחייב לשלם לה סך כולל של 190,000 ₪ תמורת התחייבות לבנות שלד בניין (דירת מגורים ששטחה 163 מ"ר) וקיר תומך (ששטחו 42 מ"ר) כולל קידוחים וחפירות. במסגרת התמורה לעיל, התחייבה התובעת לשאת בעלות החומרים הדרושים. אין מחלוקת שהקיר התומך לא נבנה בסופו של יום. התובעת טוענת כי במהלך ביצוע העבודה שילם לה הנתבע ע"ח התמורה, סך כולל של 79,200 ₪ במזומן ובשיקים. חרף פניות של התובעת לתשלום יתרת התמורה, הנתבע לא שילם, והתובעת, לשם הקטנת נזקיה, הפסיקה את הבנייה טרם יציקת גגון מעל חדר המדרגות, והודיעה לנתבע כי ככל שלא ישלם, היא לא תשלים את העבודה. הנתבע, מצידו, שכר קבלן אחר שהשלים את יציקת הגגון וניתק עמה את הקשר. התובעת מעריכה עבודה זו של יציקת הגגון בעלות של 10,000 ₪ ולכן לאחר ניכוי עלות הגגון מיתרת החוב, נותר הנתבע חייב לתובעת סך נומינלי של 100,800 ₪. סך זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עומד לטענתה נכון ליום הגשת התביעה על סך 131,553 ₪. מנהל התובעת מר ראפת זאהר (המכונה גם ראיד), מעיד בתצהירו (ת/1) כי מועדי התשלום ושלבי העבודה סוכמו בע"פ, ולפיהם הנתבע התחייב לשלם מקדמה בסך 100,000 ₪ ולשם כך פנה אליו הנתבע וביקש חשבונית על סך זה כדי לקבל הלוואה ממקום עבודתו. ביום 06/06/04 הוצאה החשבונית לבקשתו ע"ס 100,000 ₪ ובאותו חודש החלה העבודה של קידוחים וחפירות ואחר כך בניית שלד הבניין. לטענתו, הנתבע התחייב לשלם 90% מהתמורה המוסכמת (היינו 179,000 ₪) לאחר שתושלם יציקת התקרה הראשונה ואת היתרה בגמר העבודה. בפועל, ביום 10/06/04 העביר סך של 30,000 ₪ ולאחר מכן העביר שיקים שלו, של אביו ושל צדדים שלישיים טיפין טיפין, בניגוד להסכמה לעיל. ע"פ תצהירו, בעקבות כך עצרה התובעת את העבודה, הנתבע ואביו פנו לתובעת בבקשה לחזור לעבודה תוך הבטחה כי הנתבע יקבל את ההלוואה ממקום העבודה וישלם לפי מה שסוכם והתובעת ניאותה להמשיך. כשהגיעו לשלבים הסופיים (יציקת גג בטון של כ-20 מ"ר וקורות מעל בלוקים פנימיים) כשכל חומרי העבודה כבר היו באתר ומאחר והנתבע לא עמד בתשלומים, וחלק מהשיקים שמסר חוללו, הופסקה העבודה. הנתבע ואביו איימו כי יכניסו קבלן אחר במקומה ואכן כך עשו. לטענת הנתבע, בתחילת 2004 החליט לבנות את ביתו בדלית אל כרמל על חלקה שקיבל כחייל משוחרר. התובעת הציעה לו לבנות את ביתו תוך הצגת מצג של חברה יציבה ומבוססת כלכלית. התובעת נתנה הצעה לבניית הבית עליה חתם מתוך ידיעה כי אין זה חוזה מחייב וכי חוזה ייחתם במועד מאוחר יותר. אותה הצעה שאינה נושאת תאריך, מהווה מסמך ראשוני כוללני ללא פירוט של העבודות שתבוצענה וכמויות וממילא מובן שלא כוללת מפרט טכני ותוכניות. מדובר במסמך של הערכה גולמית ראשונית. לטענתו, בניגוד לטענת התובעת לפיה החלה את העבודה ביוני 2004 לאחר חתימת הזמנת העבודה, העבודה החלה כבר בחודש מאי 2004 בהתאם לקבלה ששילם אביו של הנתבע לאיזוטופ לצורך בדיקת הבטון. הנתבע טוען כי התובעת החלה בבניית הבית לאחר שקיבלה באופן רציף ושוטף כסף עבור עבודתה, בהעברות בנקאיות בשיקים ובמזומן. לתדהמתו הפסיקה התובעת את העבודה בחודש אפריל 2005. עד לאותו מועד שולם לתובעת סך של כ-147,000 ₪ (ולאחר מכן שולמו סכומים נוספים). הנתבע ואביו פנו לתובעת ואז התברר כי התובעת בקשיים כלכליים ואינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה. הואיל והתובעת הפרה התחייבותה והפסיקה עבודתה, נאלץ הנתבע להתקשר עם קבלן אחר בשם אסעד מאלק שיסיים את העבודות. בגין הנ"ל נגרמו לו הוצאות חדשות ונוספות. נוכח מצבה של התובעת, וידיעה כי לא יהיה ממי לגבות, לא הגיש תביעה נגדית. לטענת הנתבע, ביום 15/06/05 קיבל דרישה מבטון קדמני לשלם סך של 8,662 ₪ בשל חוב עבור בטון ליציקה מיום 31/08/04 בבית שנבנה עבורו, בעוד כזכור, התובעת התחייבה לשאת בעלויות הבנייה והוא נאלץ לשלם גם סכום זה. הנתבע טוען כי כרטסת הנהלת חשבונות אותה מציגה התובעת נערכה בדיעבד, יש בה אי דיוקים רבים ומטעים ואינה כוללת את כל התקבולים שקיבלה עבור הבנייה. כל השיקים של אבי הנתבע כובדו למעט אחד על סך 1,500 ₪ מיום 15/03/05 ששולם במלואו במזומן. בסופו של יום טוען הנתבע ששילם לתובעת מעבר למה שהיה חייב בשים לב למה שבנתה התובעת בפועל ולכן יש לדחות את התביעה. דיון והכרעה אין חולק שהסכום המוסכם לביצוע מלוא העבודה לרבות החומר (כולל קידוחים וקיר תומך) הועמד על 190,000 ₪ כולל מע"מ. אין חולק כי הקיר התומך לא בוצע ע"י התובעת. אין גם חולק כי העבודה הופסקה ע"י התובעת בטרם הושלמה. התשובה לשאלה מדוע הופסקה העבודה טרם סיומה, והאם היה זה בעטיים של קשיים כלכליים של התובעת, או בשל אי תשלום מספיק של הנתבע עד אותו שלב, תישאר עלומה ברם אין חובה לקבוע ממצא, וכדי להכריע בתובענה די להחליט בשאלות: מה השווי הכספי של העבודות שלא בוצעו ע"י התובעת ושיש להפחית סכומיהן מחשבון התובעת; מה הסכום ששולם בפועל ע"י הנתבע או מי מטעמו בגין עבודת התובעת. בשל ריבוי המחלוקות בין הצדדים בשאלות מה בוצע ומה שולם הסכימו הצדדים בשלב מסוים, כי התובענה תוכרע באופן בלעדי על פי תוצאות בדיקות פוליגרף שיעברו ראפת זאהר מטעם התובעת, והנתבע ואביו של הנתבע - מר מסבאח חלבי. הוסכם כי השאלות שיועברו למכון הפוליגרף ינוסחו ע"י ב"כ הצדדים ועותק מהם יימסר לבית-המשפט. הנתבע עבר בדיקת פוליגרף ולפי חוו"ד מומחה הפוליגרף (במ/2) נמצא כי הנתבע דובר שקר ומר ראפת נמצא דובר אמת, דא עקא כי האבא לא נבדק באותו מועד בשל בעיות בריאות ולאחר מכן, הן בשל חוסר הסכמה על ניסוח השאלות והן בשל מצב בריאותי, לא הושלם המהלך. במצב דברים זה, לא היה די בקביעות החלקיות ולא ניתן היה להכריע בלעדית על סמך חוות הדעת (הגם שחוות הדעת המהווה ראיה מני הראיות בתיק) ולכן נקבע התיק לשמיעת ראיות. שווי העבודות שלא בוצעו על ידי התובעת הצדדים הגישו ביום 07/01/2010 הודעה על הסכמתם למינוי מומחה (שמאי ומהנדס) מטעם בית המשפט. בהתאם להסכמה מונה מר אורי פרץ פרי, שיבדוק אלו עבודות בוצעו בפועל ע"י התובעת, ומהו תִמחור העבודות שהייתה צריכה לבצע ולא ביצעה (או שהצדדים חלוקים בשאלה מי ביצע) לרבות עלות החומרים. חוות הדעת מיום 11/11/2010 הוגשה וסומנה במ/1. חוות הדעת ארוכה ומפורטת. היא כוללת את התכניות ומתבססת בין השאר גם על: -ישיבה שבוצעה עם הצדדים ביום 19/02/2010 בה כל צד פרט את אשר עשה. -תצהיר הקבלן אסעד מאלק, לפיו השלים לבקשת הנתבע את עבודות הבנייה: יציקת גגון מעל חדר המדרגות, בניית מעקה בלוקים מסביב לגג הקומה השנייה, השלמת מחיצות פנימיות. -מכתב מטעם מתכנן המבנה המהנדס מר דאהש קדור, לפיו השלבים שלא בוצעו ע"י התובעת הם יציקת גג קומה שנייה, בניית מעקה בלוקים על הגג, בניית מדרגות כולל תקרה על הגג, מחיצות כל המבנה (למעט ממ"ד) וקיר תומך כולל חפירה. לטענתו, העבודות הושלמו ע"י הקבלן אסעד מאלק בפיקוחו. אותם עדים שהופיעו בפניו, העידו גם בפניי. המהנדס דהאש קדור הגיש תצהיר (נ/7) בו מעיד כי תכנן את בית הנתבע. ע"פ תצהירו, ב-2/8/03 פנה אליו הנתבע כדי שיתכנן עבורו בית מגורים. הוא הכין תוכנית לרבות קיר תומך, והגיש לוועדה המקומית רכס הכרמל. התוכנית אושרה ב-24/5/04. הקבלן שנבחר לביצוע העבודה היה התובעת בשל המחיר האטרקטיבי שהציעה. קדור נפגש עם הקבלן, הגיע לשטח וראה את ביצוע העבודות. בשלב הקמת העמודים נודע לו שהקבלן לא מגיע לשטח והנתבע מבקש להמשיך עם אחר. אחרי 3 חודשים נמצא קבלן אחר שנכנס במקום התובעת והמשיך את העבודה. מר קדור המשיך, ע"פ תצהירו, בעבודת הפיקוח על הבנייה. העד נחקר בחקירה נגדית באשר לעבודות שבוצעו ע"י התובעת ומעיד: "זכור לי שהם סיימו קומה ראשונה, החלו עם קומה שנייה, הם עשו גם פיגומים בתקרה השנייה והיו שם בלוקים וברזל, כלומר הם עשו חלק נכבד מהתקרה השנייה. למיטב זכרוני את היציקה השנייה מישהו אחר עשה. ש. הכוונה ליציקה של גג המבנה או שהיה עוד גגון שלא יצקו? ת. גגון אחרון אני לא יודע שלא יצק ולגבי הגג אני לא יודע בוודאות" עמ' 43 ש' 14-19). לגבי מחיצות פנימיות הוא מעיד כי בד"כ לא עושים מחיצות לפני היציקה של הגגות ולכן התשובה היא שהתובעת לא ביצעה. במכתבו למומחה טען הקבלן ראשיד חסון שהגיע לבניין לאחר שהתובעת עזבה את האתר. הוא נתן הצעת מחיר לנתבע לסיום העבודות (ללא חומר) בסך כ- 30,000 ₪. ע"פ עדותו צריך היה לבצע מחיצות פנימיות בשתי הקומות, בניית חדר מדרגות, יציקת קומת הגג, יציקת מהלכי מדרגות בכל הבית ובניית מעקה בטיחות. עלות החומר הוערכה על ידו ב-50,000 עד 60,000 ₪. הצעתו לא התקבלה אך בשנת 2010 בנה רחבה בכניסה (מה שכונה בפי הצדדים גשרון כניסה) כולל מעקה בשני הצדדים ומרפסת בקומת קרקע. בחקירתו הנגדית מודה ראפת זאהר כי חרף הטענה בתצהירו לפיה שטח הבית גדל במהלך הבנייה, אין לו ראיה שתתמוך באמור (עמ' 29 לפרו' ש' 28 עד עמ' 30 ש' 1). הוא מודה שלא עשה מדידות. יובהר ויודגש כי המומחה מטעם בית המשפט קבע כי שטח הבית לא גדל. המומחה מטעם בית המשפט העריך בחוות דעתו את שווי העבודות שלגביהן יש מחלוקת מי ביצע אותן, כשההכרעה בשאלה מי ביצע נותרה להכרעת בית המשפט, לפי הפירוט שלהלן. גג מבנה (סעיף 2.1. לחווה"ד) בענין זה, התובעת טוענת שיצקה. הנתבע טוען שרק בוצעו תבניות אך לא הונח ברזל זיון ולא בוצעה יציקה ע"י התובעת. לפי מכתבו של מר קדור, יציקת גג הקומה השנייה לא נוצקה ע"י התובעת. המומחה השאיר להחלטת בית המשפט את התמחור לפי הממצאים שיקבע כדלקמן: - אם התובעת ביצעה ויצקה את הגג אין להפחית מהסכום שסוכם ע"י הצדדים. אם התובעת ביצעה תבניות עבור יציקה אך את היציקה וקשירת הברזל ביצע הנתבע יש להפחית 21,000 ₪. אם הנתבע ביצע גם את התבניות וגם את אספקת וקשירת הברזל ויציקה, יש להפחית 31,400 ₪. אם הנתבע רק יצק את הגג לאחר שהתובעת הכינה את התבניות וקשירת ברזל יש להפחית 12,400 ₪. לפי עדות המהנדס קדור בפניי (עמ' 43 ש' 13-19) למיטב ידיעתו התובעת לא יצקה את הגג. הוא בטוח שהתובעת לא יצקה את הגג העליון (מעל חדר המדרגות) ברם אינו משוכנע לגבי גג המבנה. הואיל והנטל על התובעת ועדותה הסתמית עומדת כנגד עדות הנתבע, אזי גם אם כפות המאזניים מעוינות פועל הדבר נגדה בהיותה בגדר המוציא מחברו וזו שצריכה להוכיח כי ביצעה בפועל את העבודה, או חלקה, או כי סיפקה חומרים. בפועל התובעת נמנעה מהבאת כל ראיה ביחס לביצוע אותה יציקה. היא לא הביאה חשבוניות עבור חומרי בניין, אספקת בטון לאותה יציקה נטענת, ותעודות משלוח ביחס לבטון שהשתמשה, או פועל שיעיד כי ביצע את העבודה או תעודות בדיקת חוזק בטון ע"י איזוטופ כנדרש ביציקת גג. כל העדויות הללו הן בשליטתה. הימנעותה מהבאתן, פועלת לרעתה שכן הלכה פסוקה היא כי בשעה שלא מוצג מסמך רלבנטי ולא מוזמן עד רלבנטי להעיד ואין לכך הסבר סביר, נוצרת הנחה לפיה אילו הובא, הייתה עדותו פועלת לרעת בעל הדין שנמנע מלהזמינו וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה. וראה ע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה (1) 736, 760, ע"א 55/89 קופל נ' טלקאר, פ"ד מד (4) 602, ע"א 456/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתיתיהו ואח' פ"ד מה (4) 651, 658-659, וכן י. קדמי, על הראיות חלק ג', תשס"ד - 2003, עמ' 1656. בשים לב לאמור, אני קובעת כי הנטל לא הורם והתובעת לא הוכיחה שביצעה את יציקת הגג. הואיל והמהנדס קדור העיד כי התובעת אמנם לא יצקה, אבל הניחה תבניות בלוקים וברזל ולכן בהתאם, יש להוריד מהחשבון 21,000 ₪. גג חדר המדרגות (סעיף 2.2 לחווה"ד) המומחה קובע כי התובעת לא ביצעה את יציקת הגג מעל חדר המדרגות, והתובעת מודה בכך בסיכומיה. ולכן יש להפחית בהתאם לחוות הדעת סך 3,000 ₪. יציקת מהלכי המדרגות (סעיף 2.3 לחווה"ד) התובעת טוענת שיצקה והנתבע מכחיש. המומחה השאיר להחלטת בית המשפט את התִמחור לפי הממצאים שיקבע כדלקמן: אם התובעת ביצעה את כל מהלך המדרגות, אין להפחית דבר. אם הנתבע ביצע רק את מהלך המדרגות העליון והאחרון יש להפחית 3,200 ₪, אם הנתבע ביצע את כל מהלך המדרגות עד לגג המבנה, יש להפחית 10,000 ₪. התובעת לא הביאה ולו פועל אחד שיעיד כי נעשתה עבודה זו או עבודה אחרת, ושוב, לא הרימה את הנטל בהיות הדבר גרסה נגד גרסה. העד חסון העיד כי כשבא לבית התובע לתת הצעת מחיר, לא היו מדרגות שמובילות לקומה השלישית. זו גם טענת המהנדס קדור ולכן יש להוריד מהחשבון סך 3,200 ₪. יציקת גשרון הכניסה (סעיף 2.4 לחווה"ד) התובעת טוענת כי ביצעה יציקת הגשרון ביחד עם יציקת קומת הכניסה. הנתבע טוען כי לא בוצעה על ידה יציקת גשרון כניסה למבנה. המומחה השאיר להחלטת בית המשפט את התמחור לפי הממצאים שיקבע כדלקמן: -אם בוצע ע"י התובעת אין להפחית. אם בוצע ע"י הנתבע יש להפחית 7,200 ₪. התובעת לא הביאה ולו פועל אחד שיעיד כי נעשתה עבודה זו או עבודה אחרת, ושוב, לא הרימה את הנטל בהיות הדבר גרסה נגד גרסה. בענין זה העיד מר חסון ראשיד כי הוא זה שבנה את הרחבה (הגשרון בקומת הכניסה) ואת המעקה (עמ' 44 לפרו'). גם המהנדס קדור העיד שתכנון הגשרון היה בכלל מאוחר יותר ולכן עדות זו מחזקת את גרסת הנתבע לפיה התובעת כלל לא ביצעה פריט זה. לפיכך יש להפחית, בהתאם לחוות הדעת סך 7,200 ₪. יציקת רצפת מרפסת בקומת הקרקע (סעיף 2.5 לחווה"ד) התובעת טוענת כי יצקה את המרפסת בקומת הקרקע. הנתבע טוען כי התובעת לא ביצעה את הנ"ל. המומחה השאיר להחלטת בית המשפט את התמחור לפי הממצאים שיקבע כדלקמן: -אם התובעת ביצעה, אין להפחית דבר. אם הנתבע ביצע יש להפחית 2,700 ₪. בענין זה הסכימה התובעת בסיכומיה כי יש להפחית את הסך 2,700 ₪. בניית המחיצות בקומת הקרקע (סעיף 2.6 לחווה"ד) התובעת טוענת שביצעה. הנתבע טוען שהוא ביצע. המומחה השאיר להחלטת בית המשפט את התמחור לפי הממצאים שיקבע כדלקמן: -אם התובעת ביצעה, אין להפחית דבר. אם הנתבע ביצע יש להפחית 2,300 ₪. התובעת לא הביאה ולו פועל אחד שיעיד כי נעשתה עבודה זו או עבודה אחרת, ושוב, לא הרימה את הנטל בהיות הדבר גרסה נגד גרסה. בענין זה טען המהנדס קדור כי התובעת לא ביצעה (עמד 43 לפרו'). לפיכך אני קובעת כי יש להפחית סך 2,700 ₪ בניית המחיצות בקומת הכניסה (סעיף 2.7 לחווה"ד) התובעת טוענת כי ביצעה מחיצות עד גובה 2 מטר. הנתבע מכחיש. המומחה השאיר להחלטת בית המשפט את התמחור לפי הממצאים שיקבע כדלקמן: -אם בוצע ע"י התובעת, יש להפחית 640 ₪. ואם לא בוצע על ידה יש להפחית 2,300 ₪. הנתבע וגם המהנדס קדור העידו שהתובעת לא ביצעה בכלל אלא בוצע ע"י הנתבע ולכן אני קובעת כי יש להפחית סך 2,300 ₪. בניית המעקה מעל הגשרון בכניסה למבנה (סעיף 2.8 לחווה"ד) התובעת טוענת כי אינה זוכרת מי בנה את המעקה. הנתבע טוען כי בוצע על ידו. המומחה השאיר להחלטת בית המשפט את התמחור לפי הממצאים שיקבע כדלקמן: -אם בוצע ע"י הנתבע יש להפחית 920 ₪. בענין זה הסכימה התובעת בסיכומיה כי יש להפחית את הסך 920 ₪. בניית המעקה על הגג (סעיף 2.9 לחווה"ד) התובעת טוענת כי היא בנתה. הנתבע אומר שהוא בנה. המומחה השאיר להחלטת בית המשפט את התמחור לפי הממצאים שיקבע כדלקמן: -אם הנתבע ביצע יש להפחית 5,000 ₪. בענין זה הסכימה התובעת בסיכומיה כי יש להפחית את הסך 5,000 ₪. בניית חדר המדרגות מעל גג המבנה (סעיף 2.10 לחווה"ד) התובעת טוענת כי ביצעה את יציקת חדר המדרגות מעל גג המבנה למעט יציקת הגג מעל לחדר המדרגות. הנתבע טוען שהוא ביצע. המומחה השאיר להחלטת בית המשפט את התמחור לפי הממצאים שיקבע כדלקמן: -אם הבנייה נעשתה ע"י התובעת למעט יציקת גג והנתבע השלים את הגג יש להפחית 3,000 ₪. -אם הנתבע ביצע גם את הבנייה יש להפחית 6000 ₪. התובעת לא הביאה ולו פועל אחד שיעיד כי נעשתה עבודה זו או עבודה אחרת, ושוב, לא הרימה את הנטל בהיות הדבר גרסה נגד גרסה. ענין זה לא הוברר עד תומו ומצאתי להפחית, בהתאם להסכמת התובעת בסיכומים את הסך 3,000 ₪. מרפסת קומת הכניסה (סעיף 2.11 לחווה"ד) התובעת מודה כי לא בוצע על ידה. יש להפחית 2,700 ₪ יציקת הקיר התומך כולל חפירה (סעיף 2.12 לחווה"ד) אין חולק שלא בוצע ע"י התובעת והיא אף מסכימה להפחתה בסך 18,000 ₪. שווי חומרי הבנייה ( סעיף 2.13 לחווה"ד) המומחה השאיר להחלטת בית המשפט את התמחור לפי הממצאים שיקבע כדלקמן: -אם ברזל הזיון עבור גג המבנה הושאר על ידי התובעת בעת שהפסיקה עבודתה, לרבות בלוקים, ברזל לחגורות יש לזכות את התובעת ב - 8,000 ₪. -אם בלוקים וברזל לחגורות הושארו - 1,400 ₪. גם כאן התמונה לא ברורה ברם לאור גרסת הנתבע לפיה נאלץ בסופו של יום להוסיף על כל העבודה הנוספת רק 8,000 ₪, נראה כי הגיוני יותר שהתובעת השאירה חומר, כגרסתה. במצב דברים זה נכון יהיה להפחית ברכיב זה 1,400 ₪ בלבד. הצטברות סך ההפחתה שבסעיפים 20-32 לעיל לפסק הדין, עומדת על 73,120 ₪. לאחר הפחתת סכום זה מסך 190,000 ₪, אמור היה הנתבע לשלם סך 116,880 ₪. מהו הסכום ששולם בפועל ע"י הנתבע או מי מטעמו בגין עבודת התובעת. התובעת טוענת ששולם לה סך 79,200 ₪. (סעיף 19 לתצהיר זאהר, ת/1). לתמיכה בתשלומים שהתקבלו הציגה התובעת את כרטסת הנהלת החשבונות שלה-הכרטיס של הנתבע. הנתבע טוען בתצהירו (נ/9) ששילם לתובעת (או למי שביקשה שישלם לו במקום לה), בגין בניית הבית, בעצמו סך 128,300 ₪ ואביו שילם סך נוסף של 49,000 ₪ באופן שביחד שולם לתובעת סך 177,300 ₪, הרבה מעבר למגיע לה ביחס לעבודה שבוצעה על ידה. להלן אתייחס בנפרד לתשלומי הנתבע ובנפרד לתשלומי אביו של הנתבע מר מסבאח חלבי (להלן: "מסבאח") תשלומים ששילם הנתבע בתצהירו נ/9 מפרט הנתבע את התשלומים ששילם בעצמו. התשלומים מורכבים משיקים מחשבונו, העברה בנקאית, שיקים שמסר מחשבונו ונפרעו ע"י צדדים שלישיים, ותשלומי מזומן שנתן לתובעת. להלן יפורטו הנ"ל: א. שיקים מחשבונו בסך 23,000 ₪, שצילומיהם משני הצדדים צורף לתצהיר) ואלו הם: 5,000 ₪ ז.פ 31/10/04 4,000 ₪ ז.פ 10/2/05 4,000 ₪ ז.פ 2/3/05 2,500 ₪ ז.פ 15/4/05 5,000 ₪ ז.פ 25/4/05 2,500 ₪ ז.פ 10/5/05 עיון בכרטסת התובעת מלמד כי שלושת השיקים האחרונים, המסתכמים ב-10,000 ₪, לא מופיעים בה.. ב. העברה בנקאית של 30,000 ₪ מחשבונו ביום 17/6/04 לחשבון יסמין אבו רוקון, אשתו של מנהל התובעת מר ראפת זאהר. בחקירתו הנגדית מודה ראפת זאהר שיסמין אבו רוקון היא אשתו והגם שאינה בעלת תפקיד בחברה, שילם הנתבע בהעברה בנקאית לחשבונה הפרטי סך 30,000 ₪. ג. שיקים מחשבונו של הנתבע שנמסרו לתובעת ונפרעו ע"י צדדים שלישיים בסך 22,500 ₪: שיק ע"ס 17,500 ₪ ז.פ 11/7/04. שיק ע"ס 5,000 ₪ ז.פ 12/3/05 ד. תשלומים ששולמו ע"י הנתבע עבור חומרים בשעה שהתובעת הייתה צריכה לשאת בהם בסך 4,800 ₪ : 4,000 ₪ עבור בטון ליציקה, לבטון קדמאני בחודש 10/04 ששולם בכרטיס אשראי של הנתבע. 800 ₪ תשלום לאיזוטופ ביום 16/5/04. ה. תשלומים במזומן לתובעת: 1. ביום 25/7/04 שילם לתובעת סך 25,000 ₪ מתוכם 10,000 ₪ במזומן והיתרה בשיקים מחשבון אביו. שיקים אלו נפרעו בחלקם ע"י התובעת ובחלקם ע"י צדדים שלישיים להם העבירה התובעת את השיקים. לגבי המזומן של 10,000 ₪ אין לנתבע קבלה אבל הוא מצרף לתצהיר תדפיס הבנק לפיו הוציא מהבנק באותו יום סך זה. 2. ביום 1/9/04 שילם הנתבע לתובעת במזומן לידי זאהר סך 5,000 ₪ במזומן. אין לו קבלה אבל יש לו אישור שמשך מהבנק יומיים לפני כן סך 8,000 ₪ מתוכם שילם לטענתו 5,000 ₪. 3. ביום 12/9/04 שילם במזומן לראפת 5,000 ₪. סכום זה נרשם בכרטסת אם כי נרשם ב-13/9/04 כ-1,000 ₪ + 3,000 ₪ + 1,000 ₪. 4. ביום 29/9/04 שילם לתובעת במזומן לידי ראפת סך 15,000 ₪. בכרטסת נרשם 13,500 ₪ כביכול מתאריכים 28/9/04 עד 30/9/04 בעוד הסכום ששולם במזומן הוא 15,000 ₪. 5. ביום 17/9/04 שולם במזומן לראפת סך 5,000 ₪. 6. ביום 2/12/04 שלום לראפת במזומן סך 8,000 ₪. אין קבלה אבל יש אישור שיום לפני כן משך מחשבונו 8,000 ₪. הנתבע לא נחקר ולו שאלה אחת אודות התשלומים לעיל שפורטו בתצהירו נ/9, לא ביחס לשיקים שניתנו ולא נרשמו בכרטסת, ולא ביחס למזומנים שנטען ששולמו ואין קבלה בגינם. עדותו המהימנה והמגובה באסמכתאות על אותם תשלומים, לא הוזמה בכל דרך. הצגת הכרטסת שהיא מסמך מבית היוצר של התובעת, אינה ראיה טובה לאמיתות התקבולים, שעה שאינה נתמכת בתיעוד עצמאי של קבלות ובמיוחד לאחר שנמצא בבירור כי חלק מהתקבולים שהוכח ששולמו, כלל לא נרשמו בכרטסת. כך למשל 3 השיקים המסתכמים ב-10,000 ₪ שניתנו באפריל ומאי 2005 שכן ע"פ כרטסת התובעת בוצעו לכאורה רק שני תשלומים בשנת 2005 בסך 4,000 ₪ ב10/2/05 ו4,000 ₪ ב-2/3/05. בשים לב לאמור, אין מקום ליתן אמון בכרטסת ולקבל את הרישומים בה כמשקפים את מצב ההתחשבנות לאשורו. כל התשלומים עליהם מצהיר הנתבע- זולת התשלום במזומן בסך 5,000 ₪ מיום 17/9/04 לגביו אין תיעוד לפיו נמשך מזומן מהבנק וזולת התשלום לאיזוטופ בסך 800 ₪ שנעשה לפני ההתקשרות עם התובעת-, הוכחו להנחת דעתי. אני קובעת אפוא כי הנתבע שילם לתובעת עבור הבנייה במצטבר מכספיו סך 122,500 ₪. כספים ששילם מסבאח נטען כאמור כי כספי הנתבע לא היו הכספים היחידים ששולמו בפרויקט. נטען כי גם אביו מר מסבאח שילם סכומים נוספים שונים בסך 49,000 ₪. הואיל ומסבאח לא התייצב לשתי ישיבות ההוכחות (לפי הטענה בשל מצב בריאותי שלאחר אירוע מוחי), קבעתי כי תצהיריו אינם משמשים ראיה בתיק זולת טענותיו בתצהיר נ/11 בדבר השיקים שניתנו לבטון הכרמל, בטון קדמאני ובני כרייף וצילומיהם, שהוצגו לעדי קדמאני וכרייף ככל שניתן לחקור את מקבלי השיקים עליהם. כ"כ, ובנוסף, אתייחס תחילה לסכום נוסף בסך 15,000 ₪ שהתובעת מודה שקיבלה ממסבאח אך מכחישה ששולם עבור פרויקט הבנייה של הנתבע. לאחר הגשת תצהירי הנתבע ונוכח טענתו לפיה שולמו ע"י אביו מסבאח סכומים שאינם מופיעים בכרטסת, הגישה התובעת תצהיר משלים נוסף של מר סאלם זאהר (ת/2) לפיו בשנת 2005 ביצעה התובעת עבודת שיפוץ ביתו של אבי הנתבע בעלות 15,000 ₪ ולכן התשלומים שקיבלה ממנו, אותם הציג וניסה לייחס, לתשלומי הנתבע בגין בניית דירתו, אינם אלא עבור השיפוץ שלו ואין לקחת אותם בחשבון הפרויקט של בניית בית הנתבע. ע"פ תצהירו של זאהר, התובעת הוציאה למסבאח 3 חשבוניות בסך מצטבר של 15,000 ₪ לפי הפירוט כדלקמן: חשבונית 508 מיום 14/5/05 ע"ס 5,000 ₪ ובגין חשבונית זו נמסרו 2 שיקים ע"ס 2,500 ₪ כל אחד ז.פ 15/4/05 ו-10/5/05; חשבונית מס 512 מיום 29/4/05 ע"ס 5,000 ₪ בגינה נמסר שיק ע"ס 5,000 ₪ ז.פ 25/4/05; וחשבונית מס 523 ע"ס 5,000 ₪. בגין חשבונית זו שולמו 3 שיקים: שיק בסך 1,500 ₪ ז.פ 12/7/05, שיק בסך 1,500 ₪ ז.פ 12/8/05 ושיק בסך 2,000 ₪ ז.פ 12/9/05. בחקירתו הנגדית של מר זאהר הוא מתקן ומודה כי בעצם התובעת לא ביצעה עבודות שיפוץ אצל מסבאח אלא רק מכרה לו חומרי בניין. יובהר כי בכל שלוש החשבוניות שצורפו לתצהיר זאהר, כתוב "שיפוץ". לא ניתן כל הסבר מהם אותם חומרים שנמכרו, באיזה נסיבות נמכרו חומרי בניין שעה שמסבאח בכלל לא שיפץ שום דירה. מכירת חומרי בניין לא מתיישבת עם הכתוב ב-3 החשבוניות שם נרשם במפורש שזה עבור שיפוץ. משהתבקש זאהר להסביר את הכתוב, העיד כי כך ביקש אביו של התובע שיהיה כתוב בשל ההלוואה שלקח הנתבע לצורך בניית הבית שלו. אין בתשובה זו הסבר מדוע החשבוניות הוצאו על שם אביו של הנתבע ולא ע"ש הנתבע, אם הנתבע היה זה שזקוק לחשבונית לצורך ההלוואה (וכזכור ההלוואה לה טענה התובעת התבקשה בכלל ביוני 2004 או בסמוך לכך). התובעת לא פיזרה את הערפל וכך נותר התשלום שמסבאח נתן לתובעת בסך 15,000 ₪ ללא הסבר מניח את הדעת, זולת הסברו של הנתבע לפיו סכום זה שולם במסגרת התשלומים עבור בניית ביתו. הוכח כי שיקים מחשבון אביו של הנתבע שנפרעו ע"י צדדים שלישיים בטון הכרמל, בטון קדמאני וחומרי בניין בני כרייף. השיקים שנפרעו ע"י בטון הכרמל הם: שיק ע"ס 2,000 ₪ ז.פ 15/8/04 שיק ע"ס 2,000 ₪ ז.פ 15/9/04 שיק ע"ס 2,000 ₪ ז.פ 12/10/05 השיקים שנפרעו ע"י בטון קדמאני הם: שיק ע"ס 1,000 ₪ ז.פ 15/9/04 שיק ע"ס 1,000 ₪ ז.פ 15/10/04 שיק ע"ס 1,000 ₪ ז.פ 15/11/04 שיק ע"ס 1,000 ₪ ז.פ 15/12/04 שיק ע"ס 2,000 ₪ ז.פ 15/1/05 שיק ע"ס 2,000 ₪ ז.פ 15/2/05 כל הנ"ל שיקים עוקבים (כלומר ניתנו יחד) שיק ע"ס 1,000 ₪ ז.פ 12/11/05 שיק ע"ס 1,000 ₪ ז.פ 12/12/05 השיקים שנפרעו ע"י בני כרייף הם: שיק ע"ס 1,500 ₪ 12/11/05 שיק ע"ס 1,500 ₪ 12/12/05 בענין שיקים אלו, העידו נציגי חברות הבטון: בטון קדמאני, בטון הכרמל ומר בני כרייף. מר נג'יב חלבי, נציג בטון הכרמל, נחקר ביחס ל-3 שיקים ע"ס 2,000 ₪ כל אחד שנמשכו ע"י מסבאח ונפרעו ע"י בטון הכרמל. שני שיקים בעלי מספרים עוקבים ניתנו לז.פ 15/8/04 ו-15/9/04. את השיק השלישי ע"ס 2,000 ₪ ז.פ 12/10/05 קיבל מראיד מנהל התובעת. מר חלבי העיד כי הנתבע ו/או אביו לא היו לקוחות של בטון הכרמל בשנים 2004-2005 ולא קיבל מהם שום שיק ישירות והמסקנה 3 השיקים הוסבו אליהם. הוא נחקר כיצד יכול לשייך שיקים אלו לתובעת ומשיב שראיד קנה מבטון הכרמל, בטון בערך של מיליון ₪ והביא שיקים רבים ביניהם השיק של 2,000 ₪ מ-12/10/05. הוא אף הציג את הקבלה בגין שיק זה, קבלה מס' 6874 (נ/4) לפיה שיק זה נרשם בכרטסת התובעת. העד מסביר כי ראיד קנה אצלו בטון ולא רצה שיירשם הכל על שמו, ולכן נוהלה כרטסת ע"ש פאיז חסון. (עמ' 39 ש' 31-33 עד עמ' 40 ש' 2). וראה גם הכרטסת של בטון הכרמל בעניין זה (נ/5). שיקים אלו לא מופיעים בכרטסת התובעת כשיקים שהתקבלו מהנתבע. זו דוגמא נוספת לכך שלא ניתן לסמוך על הכרטסת של התובעת שאינה משקפת, למרבה הצער, את ההתנהלות לאשורה. מר קדמאני מנהל יצור בחברת בטון קדמאני בע"מ, העיד בישיבת 8/4/13. הוצגו לו 8 שיקים (ב/3 עד ב/9 לתצהיר נ/11 ) שהמושך הוא מסבאח ונפרעו ע"י בטון קדמני. הוא התבקש להסביר מנין הגיעו השיקים אל קדמאני ועבור מה. ע"פ עדותו, מדובר בשיקים שהוסבו לבטון קדמאני (היינו לא ניתנו לחברה מהמושך- אביו של הנתבע). הלקוח הרשום אצלם בכרטסת הוא הנתבע. שיק מס' 255 ע"ס 1,000 ₪ ז.פ 15/10/04 ניתן כנגד בטון שסופק ביולי 2004. שיק מס' 256 ע"ס 1,000 ₪ ז.פ 15/11/04 ניתן כנגד בטון שסופק ביולי 2004. בגין אותה היציקה ניתנו 6 שיקים. 4 מהם בסך 1,000 ₪ ושניים בסך 2,000 ₪ כל אחד (סה"כ שולם בגין אותה יציקה סך 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע). הכרטסת של בטון קדמאני ביחס לנתבע ולשיקים הנ"ל הוגשה וסומנה נ/12. שיקים אלו לא מופיעים בכרטסת של התובעת. העד זיהה גם את שני השיקים הנוספים: שיק מס' 375 ז.פ 12/11/05 ע"ס 1,000 ₪ ושיק מס' 376 ז.פ 12/12/05 ע"ס 1,000 ₪ המשוכים ע"י מסבאח כשיקים שבטון קדמאני פרעה. הוא מעיד בחקירה נגדית כי יתכן שמי שהזמין זה הנתבע או אביו הגם שאין לו ידיעה אישית, שכן אם הכרטסת היא על שמו סימן שהוא הזמין את הבטון. עדותו זו מבהירה כי הוזמן בטון לבניית הבית של הנתבע. השיקים של קדמאני הם עבור יציקות ביולי 2004 ולכן התובעת לא יכולה לטעון שהשיקים הם בגין עבודות שבוצעו לאחר שעזבה את האתר ואינן קשורות אליה. יולי 2004 זה בדיוק התאריכים בהם עבדה בבניית ביתו של התובע. בין אם התובעת הזמינה או בין אם הנתבע הזמין, אין חולק כי מי שצריך היה לשאת בתשלום הוא התובעת ולכן התשלום צריך היה להירשם בכרטסת של התובעת כחלק מהתקבולים ששילם הנתבע. הסכומים לא נרשמו כך ואני קובעת כי גם סכומים אלו המצטברים ל-8,000 ₪ נכללים בסכומים ששילם הנתבע לתובעת. עדות בני כרייף - הוא מאשר כי השיקים ע"ס 1,500 ₪ כל אחד התקבלו ע"י החברה שלו כשמושך השיק הוא הנתבע והוא אף מאשר באופן כללי שעבד עם התובעת בעבר, ברם לא זכר ולא יכול היה להאיר את השאלה בגין מה התקבלו השיקים, מתי וממי. בשים לב לאמור, לא אוכל לבסס ממצא על עדותו. בסיכום התשלומים של מסבאח, אני קובעת כי שילם תשלומים לתובעת ולצדדים שלישים בסך מוכח העומד על לפחות 29,000 ₪. (15,000 ₪ לתובעת בגינם נרשם שיפוץ+ 8,000 ₪ לקדמאני + 6,000 ₪ לבטון הכרמל). הוכח אפוא שהתובע ואביו שילמו לתובעת ביחד סך של לפחות 151,500 ₪. (29,000 ₪ תשלומי מסבאח + 122,500 ₪ תשלומי הנתבע) והמסקנה היא כי הואיל ועל התובע לשלם אחרי ההפחתה בהתאם לחוות הדעת סך 116,880 ₪, שעה שבפועל שילם 151,500 ₪ אין הוא חב דבר לתובעת, והוא אף שילם לה ביתר. אשר על כן אני דוחה את התביעה. התובעת תשפה את הנתבע בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 13,000 ₪. בנוסף תשפה אותו בהוצאות בהן נשא בגין חלקו בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט והחלק בו נשא בבדיקות הפוליגרף, הכל לפי קבלות שתומצאנה. המזכירות תעביר לנתבע את הסכום שהופקד לטובתו, באמצעות בא כוחו על חשבון ההוצאות שפסקתי. פוליגרף (מכונת אמת)