ביטול רישום לפי סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין

1. תחילתו של הליך זה בתביעה שהגישה התובעת להלן: "התובעת", ביום 7.1.99, לביטול רישום לפי ס' 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש] תשכ"ט-1966, להלן: "הפקודה", נגד עז' המנוח פאוזי עבדאללה אבו רומי המיוצג על ידי בנו ויורשו מחמוד אבו רומי, להלן: "המנוח", ונגד מדינת ישראל, להלן: "המדינה". 2. על פי הנטען בתביעה, חלקה 68 [61 א' זמנית] בגוש 18578, מאדמות טמרה, להלן "החלקה", הינה חלקה מעובדת נטועה עצי זית משנים, ונרשמה בעקבות הליכי ההסדר על שם מדינת ישראל כתוצאה מפסק דין שניתן בתיק הסדר טמרה/183 ביום 2.9.75, להלן: "פסק הדין", כמפורט בנסח ההיסטורי שההעתק ממנו צורף לתביעה, להלן: "הנסח". 3. התובעת טענה כי הינה הבעלים והמחזיקה הבלעדית בחלקה מכוח הסכם מכר מיום 25.7.1961, שלפיו רכשה את החלקה מהבעלים המקוריים, הוא המנוח, במחיר של 1,000 לירות ישראליות, שהמנוח הודה בקבלתו במעמד המכר ובפני עדים. בנוסף, התחייב המנוח להעביר ולרשום את החלקה על שם התובעת בטאבו. העתק מההסכם הנושא חותמת לשכת ההסדר, עם הסימון באות - א' צורף לכתב התביעה, להלן: "ההסכם". התובעת ממשיכה וטוענת כי מאז עריכת ההסכם בשנת 1961 נהגה בחלקה מנהג בעלים על ידי חזקה ועיבוד ומנצלת את עצי הזית למחייתה ללא כל עוררין. 4. לטענת התובעת, התברר לה לאחרונה כי בניגוד להסכם, המנוח לא הודיע על ההעברת הזכויות בחלקה בהתאם להתחיבותו, לא הציג את ההסכם לפקיד ההסדר בבעת הליכי ההסדר ולא הודיע גם לבית המשפט על ההסכם בעת שהתנהל הדיון בינו לבין המדינה בתיק הסדר טמרה/183. התובעת אף לא היתה צד להליך זה, לא קיבלה זימון כדין ולא הובא לידיעתה תוכן פסק הדין. בנסיבות אלה, טוענת התובעת כי במעשיו ובמחדליו של המנוח יש משום מעשה מרמה ובהיותה אשה מבוגרת ואנלפביתית שאינה מתמצאת בהליכי ההסדר ורישום מקרקעין, היא סמכה, בתום לב, על המנוח שיתחייב בהסכם להעביר את הזכות בחלקה על שמה בטאבו ורק לאחרונה נודע לה, באמצעות בא כוחה, על רישומה של החלקה על שם המדינה, רישום שנעשה, לטענתה, בטעות או במרמה: הקרקע אינה קרקע טרשית, מאז ומתמיד היא מעובדת ונטועה עצי זית והעיבוד והנטיעות בחלקה עולים גם מחומר ההסדר, שכן לפי תזכורת התביעה שהגיש המנוח עוד בזמן המנדט בשנת 1947 והן לפי מפת ביקורת שדה ותצלום אוויר, תוארה החלקה כקרקע "מעובדת וגם נטועה עצי זית" מאז שנת 1945 - העתק מתזכורת התביעה המנדטורית מס' 142 צורף לכתב התביעה בתור נספח ד'. 5. הנתבעים לא הגישו כתבי הגנה. ביום 11.7.99 הגיש ב"כ המדינה בקשה, בש"א 15/99, למחיקת התביעה על הסף, להלן: "הבקשה", מהנימוקים שפורטו בה. יחד עם זאת ביקש לשמור לעצמו את הזכות להגיש כתב הגנה מפורט במידה ובית המשפט ידחה את הבקשה. מאחר והבקשה נדחתה, לא אתייחס לנימוקיה. המנוח, שכאמור לא הגיש כתב הגנה, לא הגיב גם לבקשה. הבקשה הובאה בפני כב' השופטת בר-זיו אשר בהחלטתה מיום 27.12.1999 דחתה אותה וקבעה את התיק לקדם משפט ליום 23.2.00. אעיר כאן, והדבר לא ברור במידה מספקת, כי ביום 1.11.00 ניתן פסק דין המוחק את התביעה "מאחר ובאי כוח הצדדים לא הופיעו לדיון". פסק דין זה בוטל, בהסכמה, לאור בקשה משותפת שהגישו הצדדים ביום 7.1.01. ב"כ המדינה לא הגיש כתב הגנה למרות הצהרתו כי יעשה זאת אם הבקשה תידחה - מכל מקום לא מצאתי בתיק כתב הגנה מטעם המדינה. 6. לאחר ביטול פסק הדין הובא התיק בפני. קבעתי ישיבה ראשונה ליום 20.12.01 ולאחריה התקיימו מספר ישיבות קדמי משפט שבמהלכן העלו באי כוח הצדדים כל מיני טענות לגופו של העניין. אחת הטענות התייחסה להסכם ולשאלה אם באיזה מידה הוא הסכם אותנטי ונכון. באי כוח הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט שהועלתה בישיבה מיום 2.7.02 לפיה, מבלי שהדבר יתפרש כוויתור על טענה כלשהי העומדת למי מהם בהליך זה, "הסכם המכר" יבדק על ידי גרפולוג שימונה על ידי בית המשפט". הם התחייבו להודיע לבית המשפט תוך 7 ימים מאותה ישיבה על זהותו של הגרפולוג שימונה. ההסכם הוצג לבית המשפט וסומן באות א. בנוסף להסכם ביקש עו"ד חאג', ב"כ התובעת, לשלוח למומחה את "תזכורת התביעה" עליה חתום בעלה של התובעת. באי כוח הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הם מסכימים שהמסמכים יועברו למז"פ לשם מתן חוות דעת. 7. ביום 28.8.02 ניתנה החלטה פורמאלית להעביר את ההסכם למחלקת הזיהוי הפלילי למתן חוות דעת בעניין "גילו של המסמך, ובאיזו מידה המסמך הוא אותנטי" - ע' 7 לפרוטוקול. באותה החלטה הוריתי למזכירות להעביר את ההסכם למטה הארצי לשם בדיקת המסמך וקבלת חוות דעת עליו, תוך תקופה שלא תעלה על 30 יום. מאז אותה החלטה, התיק לא הובא בפני. מתברר, כך עולה מהחלטתי מיום 2.3.04, כי המזכירות האזרחית לא שלחה את החומר למז"פ ולא מצאתי בתוך התיק כל הודעה שאכן החומר הועבר למז"פ. מסתבר כי החומר נשלח למז"פ רק ביום 11.5.04 - ראה הערת המזכירות בעמ' 7 לפרוטוקול. המזכירות נתבקשה לבדוק מה עלה בגורל החומר ולהודיע לבית המשפט על כך. קבעתי את התיק לתזכורת פנימית ליום 15.4.04. שוב התיק לא חזר אלי מאז עד ליום 23.11.04, בעת שחזר החומר ממז"פ. עינתי בחוות הדעת של המז"פ, להלן: "חוות הדעת", ומן הראוי היה להמציאה לבאי כוח הצדדים, אך הדבר לא נעשה. בגלל העומס המוטל עלי, לא הספקתי לקבוע ישיבה ולזמן את הצדדים. חוות הדעת כוללת 4 דפים וסימנתי אותה ח/1 בעת כתיבת החלטה זו, ציינתי את התאריך וחתמתי. על פי המוסכם בין באי כוח הצדדים, יש להמציא להם העתק חוות הדעת ושמורה להם הזכות להזמין חוות דעת נוגדת, אם רצונם בכך. חוות הדעת, למעשה, כוללת ארבעה עמודים, בעמוד השני של חוות הדעת,תחת הכותרת "תוצאות הבדיקה" נרשם: "1. בבדיקת המסמך לא מצאתי סימנים המחשידים את האותנטיות שלו. 2. אין באפשרותי לקבוע את 'גילו' של המסמך" . למסמך זה צורפו ההסכם שנשלח לבדיקה ." בחוות הדעת עצמה תחת הכותרת: "ממצאי הבדיקה ופירושם" נרשמו הדברים הבאים: "1. המוצג אינו מכיל גיר. 2. המוצג יוצר בשיטת ייצור חומצית. 3. שיטת ייצור חומצית היתה נהוגה בעולם עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20. 4. הנייר מתאים לתאריך המסמך הכתוב עליו, 25.7.1961." אעיר כאן, כי המסמכים היו כלולים בתוך מעטפות ניילון שנשלחו מהמז"פ. אני פירקתי את שקיות הניילון כדי לעיין בחומר שנשלח והחומר הוחזר במידה האפשר, למעטפות, כפי שנשלח. אני מורה, אפוא, למזכירות לצלם את חוות הדעת ולהמציאה לב"כ הצדדים יחד עם החלטה זו. 9. למשיב מס' 1 יש מספר יורשים, כפי שעולה מצו הירושה שהעתקו צורף לכתב התביעה, שרק אחד מהם נתבע בשם כולם. לתביעה צורף מסמך המתיימר להיות יפוי כח עליו חתמו היורשים על פי צו הירושה שניתן בבית משפט זה, אבל המסמך אינו מאושר ע"י עו"ד, אלא ע"י ראש העיר טמרה. לדעתי, מסמך זה אינו עונה על הקריטריונים שנקבעו לגבי יפוי כוח תקף. יחד עם זאת, הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. כשלעצמי, לא הייתי מוכן לקבל מסמך כזה כיפוי כוח המקנה לאחד היורשים זכות ייצוג של יתר היורשים בהליך משפטי כגון ההליך שבפני, ולכן סבורני כי יש להגיש יפוי כוח ערוך כדין, או לצרף את כל היורשים כמפורט בצו הירושה, שניתן בבית משפט זה בתיק עזבונות 2065/92 ביום 22.11.1992 ואשר העתק ממנו צורף כנספח "א" לכתב התביעה. תשומת הלב מופנית לכך שכבוד השופטת בר-זיו, שבפניה היה התיק לפני שהועבר אלי, הורתה על הגשת תצהירי עדות ראשית, ואכן תצהירים אלה הוגשו לבית המשפט ביום 4.5.00. 10. מאחר ואני פורש לגמלאות, התיק יועבר למזכירות אשר תעבירו לשופט אחר, על פי הנחיותיה של כב' הנשיאה. ניתנה היום כ"ט בחשון, תשס"ז (20 בנובמבר 2006) בהעדר ב"כ הצדדים. המזכירות תמציא להם העתק החלטה זו בדואר רשום כמקובל. ר. ג'רג'ורה, שופטקרקעותמקרקעיןהסדר זכויותזכויות במקרקעין