קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת ראש ההוצאה לפועל להבהרת פסק דין: השופט אליאסוף: .1לפנינו בקשת הבהרה של פסק-הדין שניתן בתיק זה ביום .18.11.1984הבקשה הופנתה אלינו על ידי רשמת בית-משפט השלום בכפר-סבא (הרשמת דיסקין) בהמרצה מס' 45/90בתיק הוצל"פ מס' .6140/90 הבקשה היא למתן הבהרה לגבי תחילת המועד לחישוב הקצבאות על פי פסק-הדין הנ"ל, אשר ניתן על ידי מותב בית-הדין שבו ישבו הנשיא בר-ניב ז"ל, השופטים קובובי ונגבי (אשר פרשו לקצבה) ונציגי הציבור לויט ודניאלי. .2מסגרת הדיון בבקשה היא על פי סעיף 12לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, ובו נאמר: " .12היה ראש ההוצאה לפועל סבור שפסק-הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה...". בתקנה 20לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם- 1979נקבע לעניין זה: " .20פנה ראש ההוצאה לפועל לבית-המשפט לשם קבלת הבהרה, יציין את חלק פסק הדין הטעון הבהרה, ובית-המשפט לפני שישיב, יתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו; תשובת בית-המשפט תהווה חלק מפסק-הדין בכל הנוגע לביצועו". ההוראות האמורות חלות על פסק-דין של בית-הדין לעבודה, על פי האמור בסעיף 37לחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-.1969 .3על פי החלטת נשיא בית-הדין הארצי (השופט גולדברג) מיום 1.12.1991הגישו הצדדים את טיעוניהם בכתב בעניין. נשיא בית-הדין הארצי החליט לפסול עצמו מלדון בבקשת ההבהרה, משום שכיהן בעבר כיושב ראש הוועדה לקביעת זכויותיו של המערער (ראה פסקה 5להלן). .4עיקרי העובדות וההליכים הקודמים: המערער הועסק על ידי המשיבה (להלן - העיריה) מיום 1.4.1947עד ליום 14.1.1976, לאחר שפוטר (פיטורי המערער נדונו בדב"ע לה/85- 3[1]). בשל פיטוריו תבע המערער קצבת פרישה ומענק ו/או פיצויי פיטורים. התביעה לקצבה התבססה על תחולת הוראות סעיף 5(4) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל- 1970(להלן - חוק שירות המדינה (גמלאות), על עובדי העיריה. בית-הדין האזורי בתל-אביב (תב"ע לח/758-3) דחה את תביעתו, וזיכה אותו במחצית סכום פיצויי הפיטורים. בערעור לבית-הדין הארצי לעבודה (דב"ע שם/2-3; לא פורסם) נפסק כי אין מחסום בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות להעניק קצבה בעקבות פיטורים, לאור הוראות סעיף 15(4) לחוק הגמלאות, וזאת בשינויים המחויבים מבחינת הכלים המינהליים והדיוניים. לגבי ה"פורום" שהיה צריך לשמש לעניין הסעיף הנ"ל (במקום בית-הדין למשמעת) בקשר לשלילת הזכות לגמלה, קבע בית-הדין הארצי כי על העיריה לבוא בדברים עם נציגות העובדים ולמנות ועדה אשר תחליט אם יש לשלול גמלה מהמערער, לצמיתות או לתקופה מוגבלת. כמו כן פסק בית-הדין לעניין זכותו של המערער לפיצויי פיטורים. .5הוועדה אשר נתמנתה על פי פסק-הדין כללה את עו"ד מ. גולדברג וה"ה בית-דגן ולב. ביום 28.6.1982החליטה הוועדה, ברוב דעות, כי המערער זכאי לגמלה (מיום הגיעו לגיל 60), למענק ולבחירת פיצויי פיטורים במקום גמלה ומענק. .6בתובענה נוספת בבית-הדין האזורי בתל-אביב (תב"ע מג/7-3) נדחתה הטענה כי הוועדה הנ"ל חרגה מסמכותה. על פסק-הדין בתובענה האמורה הוגש ערעור לבית-הדין הארצי (דב"ע מד/144-3). .7בית-הדין הארצי נתן ביום 18.11.1984פסק-דין בהסכמה, ובו נאמר כדלקמן: "בהסכמה הערעור מתקבל כך שהחל מיום 1בספטמבר 1988תשלם עיריית כפר סבא למר כהן קצבת פרישת בשיעור של %75, והחל מיום 1בספטמבר 1993תשלם העיריה קצבת פרישה מלאה. לעניין חישוב קצבת הפרישה יראו בכל עת את מר כהן כמי שפרש מהעבודה ביום 31.12.1975ו"משכורתו הקובעת" לעניין חוק שירות המדינה (גמלאות) תיקבע בהתאם לכך. בנוסף לקצבת הפרישה כאמור, תשלם העיריה למר כהן "מענק פרישה" כמקובל לשלם לפורשים לגמלאות. מענק הפרישה יהיה על בסיס המשכורת ששולמה למעשה בעד חודש דצמבר 1975בתוספת הפרשי הצמדה למדד שפורסם בחודש ינואר .1976 מסכום המענק כאמור ינוכה הסכום ששולם כבר בגין מענק, אם שולם, עת גם אותו סכום צמוד למדד שפורסם בחודש שאחרי התשלום. המענק כאמור ישולם לא יאוחר מיום 1.1.1985". פסק-הדין האמור לא ניתן על פי "נוסח מוסכם" שהגישו הצדדים (ראה תקנה 90לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט-1969), אלא בעקבות דיון שנערך בבית-הדין ובו הועלו טיעוני הצדדים, והובעה נכונותם ל"פשרה" (השווה לעניין חוסר פרטים בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין - ע"א 556/75[2], בע' 11). נושא בקשת ההבהרה .8נפלה מחלוקת בין הצדדים בעניין חישוב קצבתו של המערער. הצדדים אינם חלוקים ביניהם על כך שמהערער החל לעבוד בעיריה ביום 1.4.1947, בהיותו בן שלוש עשרה וחצי. בגיל 18החל המערער לשרת בצה"ל, ועם סיום שירותו חזר לעבודתו בעיריה. המחלוקת היא האם בחישוב קצבתו של המערער יש להביא בחשבון אף את תקופת עבודתו בטרם הגיע לגיל 18, דהיינו - מיום 1.4.1947עד ליום .31.8.1951 .9מחלוקת זו הועלתה לפני רשמת בית-המשפט השלום בכפר סבא, והיא החליטה להציג לנו את שאלות ההבהרה הבאות בקשר לפסק-הדין של בית-הדין הארצי מיום .18.11.1984 "(1) האם לצורך חישוב הסכומים המגיעים למשיב [המערער] תילקח בחשבון תקופת עבודתו אצל המבקשת [העיריה] טרם מלאו לו .18 (2) האם התכוון כב' בית-הדין לזכות את המשיב [המערער] בתשלומים לגבי התקופה שבין 1.4.1947לבין 31.8.1951, וזאת בהתעלם משאלת התיישנות שמעוררת המבקשת [העיריה] בפני". .10המערער טען לפנינו כי יש לחשב את קצבתו על בסיס כל תקופת שירותו, אף זו שלפני הגיעו לגיל 18, ולחלופין - לשלם לו פיצויי פיטורים בעד תקופת עבודתו בטרם הגיע לגיל .18לטענתו, הן הוועדה אשר קבעה בשעתה את זכויותיו לקצבה (ראה פסקה 5לעיל) והן העיריה, לא שללו את זכותו לחישוב הקצבה בעד כל תקופת שירותו, לרבות התקופה לפני שהגיע לגיל .18אדרבה, בחישוב מענק הפרישה כללה העיריה את כל תקופת עבודתו אצלה. לעניין זה, מסתמך המערער אף על הוראות חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט- 1949וחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-.1963 .11באת-כוח העיריה טענה לפנינו כי אין להביא בחשבון את תקופת עבודתו של המערער לפני הגיעו לגיל 18, לצורך חישוב קצבתו. בטיעון זה היא מסתמכת על הגדרת "תקופת שירות" שבסעיף 1לחוק שירות המדינה (גמלאות), המתייחסת לתקופת שירות לאחר שהעובד הגיע לגיל .18 .12נבהיר כאן כי על פי הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 33), התשנ"ב-1992, זכאי המערער לחישוב קצבתו אף בעד תקופת השירות לפני הגיעו לגיל 18, וזאת החל מיום 1.2.1992(ראה סעיף 2לחוק הנ"ל). תכנה של שאלת ההבהרה שלפנינו מצטמצם, איפוא, למעשה, בזכותו של המערער לחישוב הקצבה כאמור לגבי תקופה של 3שנים ו- 5חודשים בלבד (מיום 1.9.1988עד ליום 31.1.1992). תשומת לב הצדדים הופנתה לתיקון החוק כמפורט לעיל, והוצא להם למצוא פתרון מוסכם לגבי חישוב קצבתו של המערער בעד התקופה האמורה. באת-כוח העיריה הודיעה לנו כי "לא עלה בידי הצדדים לגבש פתרון מוסכם, באשר לשאלת זכאותו של המערער לגמלאות, טרם הגיעו לגיל 18, ביחס לתקופה שבין 1..1988ועד תאריך 31.1.1992, מועד כניסתו לתוקף של חוק שירות המדינה (גמלאות) תיקון מס' 33), התשנ"ב-1992". מסגרת הסמכות .13השאלה הראשונה המתעוררת לפנינו היא האם מוסמך בית-הדין (אף בהרכב אחר) - במסגרת סעיף 12לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967- להבהיר פסק-דין אשר אין בו הכרעה של בית-הדין בתובענה או בערעור, אלא הסכמה של בעלי הדין, דוגמת ההסכמה בעניין שלפנינו (ראה פסקה 7לעיל). ההלכה היא כי "משניתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה - שני פנים פסק-הדין: האחד - זהו פסק-דין לכל דבר ועניין; והשני - זהו הסכם שהושג בין הצדדים" (דב"ע מה/79- 3[3], בע' 125). בהקשר לשאלה שלפנינו נפסק כי "בכל מקרה של אי בהירות בפסק-דין, יכול יו"ר ההוצל"פ לפנות לבית המשפט שהוציא את הפסק (ולעניין זה אין נפקא מינא בין פסק-דין בהסכמה לפסק-דין אחר) ולבקש הבהרות לפי סעיף 12לחוק ההוצל"פ" (ע"ש ח"י) 4/83[4] בע' 384) (ההדגשה הוספה). כמו כן, ההלכה היא כי "משנחתם הסכם שאושר בפסק-דין, ומבקשים לאכוף הוראותיו או לבקש הבהרתו, יכול בעל הדין הנוגע בדבר לנקוט, בין היתר, ... לפנות במקרה המתאים ללשכת ההוצאה לפועל כדי להניעה לבקש מבית-המשפט הנוגע בדבר כי יבהיר את פסק-דינו או חלק ממנו (סעיף 12לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967)" (ע"א 149/88[5], בע' 292). .14הלכה זו, מתחום המשפט הכללי, חלה אף על בית-הדין לעבודה בבואו להשתמש בסמכותו לפי סעיף 12לחוק ההוצאה לפועל. הבהרת הפסק .15עיון בפסק-הדין מיום 18.11.1984(ראה פסקה 7לעיל), בשלמות, מלמד כי ניתן להבחין בו בין זכאותו של המערער לקצבת פרישה לבין המועדים שבהם התחיל העיריה לשלם את קצבת הפרישה. לגבי הזכאות נקבע בפסק-הדין כי העיריה תשלם למערער "קצבת פרישה". המונח "קצבת פרישה", בהקשר שלפנינו, - כאר בהתאם לחוקת העבודה של העובדים ברשויות המקומיות, הקצבה משתלמת על פי הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) - מוגדר בסעיף 1לחוק האמור כ"כסכום המשתלם מדי חודש לעובד שפרש משירותו". הסכום האמור משתלם על בסיס "תקופת שירות" של העובד, דהיינו - "תקופת שירות רצופה שחלה לאחר שהגיע העובד לגיל 18", כהגדרת מונח זה לפני התיקון מס' 33לחוק (ראה פסקה 12לעיל). פירושו של דבר הוא, כי בהעדר הוראה מפורשת אחרת בפסק-הדין מיום 18.11.1984, יש לפרש את המונח "קצבת פרישה" על פי הגדרתו שבחוק, כפי שהיתה בתוקף ביום 1.9.1988, דהיינו - כי אין מביאים בחשבון חישוב הקצבה, אלא תקופת שירות שחלה לאחר שהגיע העובד לגיל .18 .16על פי סעיף 39(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) עובד הזכאי לגמלה בגלל פרישה מעבודה, אינו זכאי בשל אותה עילה לפיצויי פיטורים, אלא בנסיבות ובתנאים שפורטו באותו סעיף. עקרון זה מוצא ביטוי אף בסעיף 15לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-.1967 מאחר שהמערער זכאי לקצבת פרישה מיום 1.9.1988, הרי שאין הוא זכאי לפיצויי פיטורים, גם בעד תקופה מתקופות עבודתו אשר אינה מובאת בחשבון לצורך חישוב הגמלה. .17לאור זאת, התשובות לשאלות רשמת בית-משפט השלום בכפר סבא (ראה פסקה 9לעיל), הן: לשאלה (1): התשובה היא בשלילה, בכפוף לזכויות הנובעות מחוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 33), התשנ"ב-1922; לשאלה (2): התשובה היא בשלילה. בקשת הבהרהסמכות בית הדין לעבודההוצאה לפועלבית הדין לעבודה