סעיף 7(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א-1981 אוסר על תאגיד בנקאי להתנות מתן שירות בקניית שירות אחר אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי. נפסק לא אחת כי על הטוען התניית שירות בשירות הנטל להוכיח כי קיים קשר ישיר בין השירות המבוקש מלכתחילה על ידי הלקוח (מתן אשראי במקרה דנן) לבין שירות אחר שהבנק מציע (תכנית חסכון במקרה דנן). בין היתר עליו להניח תשתית עובדתית לנסיבות חיצוניות מהן ניתן להסיק כי הבנק התנה שירות בשירות. כך, על נתבע הטוען זאת להוכיח מתי דרש הבנק פתיחת תוכניות חסכון ועל ידי מי, מה הסכומים שהופקדו בתוכניות, מצב החשבון אותה עת, מועדי פתיחת תוכניות חסכון וסמיכות זמנים בינן לבין מתן אשראי או הגדלתו והיחס בין הסכום שהופקד בתוכנית חסכון לבין גובה האשראי. ראה בסוגיה ע"א 6234/00 ש.א.פ. בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נז(6) 769 [2003]. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התניית אשראי בבנק בפתיחת תוכנית חיסכון: 1. התובע (להלן גם: הבנק), מוסד בנקאי ולו סניפים ברחבי הארץ, בין היתר בכפר מג'אר. הנתבעת 1 הנה חברה מוגבלת במניות אשר במועד הרלוונטי לתובענה עסקה בתחום הבניה בהיקפים גדולים (להלן: החברה). הנתבע 2 בעל מניות בחברה ומנהלה (להלן: סאמר). 2. ביום 11.3.02 פתח הבנק לחברה חשבון חוזר דביטורי מספר 21000/41 (להלן: החשבון) ובמעמד זה גם חתמה על תנאי ניהול חשבון חוזר דביטורי. סאמר, בעל עניין בתאגיד במובן המונח בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, התחייב כערב כלפי הבנק להבטחת חובות החברה לפי כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום. הנתבע 3 (להלן: ג'מאל) חתם כערב לחובות החברה בערבות מוגבלת לסך של 130,000 ₪ (בצירוף ריבית והוצאות כמפורט בכתב הערבות עליו חתם). שני הערבים אינם בבחינת ערב יחיד או ערב מוגן - סאמר בהיותו בעל עניין בתאגיד וג'מאל בשל סכום הערבות עליו התחייב. 3. ביום 12.6.06 הגיש הבנק תובענה זו בסדר דין מקוצר. החברה וסאמר נתבעו לשלם סך של 229,482 ₪ בצירוף ריבית עד ליום 1.7.06 וג'מאל סך של 168,789 ₪, נכון לאותו מועד. 4. הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן שנתמכה בתצהירו של סאמר ובחוות דעת מר עראבי כארם (להלן: המומחה). בתצהירו טען סאמר באופן כללי למדיי כי בשלב מסוים שם לב כי החשבון מחויב בחיובים מופרזים ולכן פנה למומחה לצורך בדיקתו. או אז התברר לו כי לא זו בלבד שהחברה אינה חייבת מאומה לבנק אלא שהאחרון חייב להם 372,708 ₪. עוד טען, כי הבנק התנה שירות בשירות שעה שהתנה מתן אשראי בפתיחת תוכניות חסכון. 5. בדיון שהתקיים בבקשת רשות להתגונן נחקרו סאמר והמומחה. אף כי מצא שחוות דעת המומחה לוקה בחסר וכי גם תצהירו של סאמר אינו מפורט כדבעי החליט רשם בית המשפט להעניק להם רשות להתגונן על מלוא סכום התביעה. ייאמר כבר עתה, סאמר וג'מאל לא העלו כל טענה ביחס לתוקף חיובם כערבים. ככל שתדחה הגנת החברה תדחה אפוא גם הגנתם. 6. אין חולק, כי לאחר הגשת כתב התביעה מומש רכב מסוג טויוטה מספר רישוי 13-197-10 (להלן: הרכב) רשום על שם ג'מאל ואשר היה משועבד לטובת הבנק. לפי הצהרת בא כח הבנק בסיכומיו, נתקבל ממכירת הרכב סך 69,000 ₪ (לפני ניכוי ההוצאות). 7. בסיום ישיבת ההוכחות הוחלט על הגשת סיכומי טענות בכתב. הבנק הגיש סיכומים ואילו הנתבעים לא עשו כן חרף הארכה שניתנה להם. בנסיבות אלו, ניתן היה לראות בנתבעים כמי שלא התייצבו לדיון ולקבל את התביעה נגדם (ראה תקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 - להלן: התקנות). חרף זאת בחרתי להתייחס לטענות הנתבעים לגופן. 8. בהתאם לסעיף 35(א) לתנאי ניהול חשבון (מוצג ת/2) "כל הרישומים בספרי הבנק ייחשבו נכונים וישמשו הוכחה לכאורה לכל האמור בהם על פרטיהם...". תניה זו, עליה לא חלקה החברה יוצרת חזקה עובדתית, הניתנת לסתירה, לפיה הרישומים בספרי הבנק נכונים. עדות מר חאלד חיאדריה, אשר שימש כמנהל סניף הבנק במועד הרלוונטי, אך חיזקה את החזקה האמורה, כך שהבנק הניח תשתית עובדתית מספקת להעברת הנטל לנתבעים להביא ראיות לסתור. 9. אף כי כבר מהחלטת רשם בית המשפט נהיר היה לנתבעים כי אין בתצהירו של סאמר כמו גם בחוות דעת המומחה כדי לסתור את החזקה האמורה ונושא חוות הדעת אף עלה בישיבת קדם משפט, בחרו הנתבעים, מטעמיהם הם, להסתמך על התצהיר וחוות הדעת שניתנו לתמיכה בבקשה למתן רשות להתגונן. 10. בתצהירו של סאמר נאמר בצורה כללית וסתמית כי הבנק נהג להתנות שירות בשירות שעה שהתנה מתן אשראי בפתיחת תוכניות חסכון. סעיף 7(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א-1981 אוסר על תאגיד בנקאי להתנות מתן שירות בקניית שירות אחר אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי. נפסק לא אחת כי על הטוען התניית שירות בשירות הנטל להוכיח כי קיים קשר ישיר בין השירות המבוקש מלכתחילה על ידי הלקוח (מתן אשראי במקרה דנן) לבין שירות אחר שהבנק מציע (תכנית חסכון במקרה דנן). בין היתר עליו להניח תשתית עובדתית לנסיבות חיצוניות מהן ניתן להסיק כי הבנק התנה שירות בשירות. כך, על נתבע הטוען זאת להוכיח מתי דרש הבנק פתיחת תוכניות חסכון ועל ידי מי, מה הסכומים שהופקדו בתוכניות, מצב החשבון אותה עת, מועדי פתיחת תוכניות חסכון וסמיכות זמנים בינן לבין מתן אשראי או הגדלתו והיחס בין הסכום שהופקד בתוכנית חסכון לבין גובה האשראי. ראה בסוגיה ע"א 6234/00 ש.א.פ. בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נז(6) 769 [2003]. 11. לא זו בלבד שהנתבעים לא הביאו כל ראיה ממנה ניתן ללמוד על הקשר האמור בין פתיחת תוכניות חסכון לבין האשראי שניתן אלא שמחקירתו הנגדית של סאמר התברר, כי לטענה זו אין יסוד. מעדותו עולה, שנודע לו על קיומה של התניית שירות בשירות מפי המומחה והוא אישית אינו יודע להצביע על דבר. בעוד העובדות ידועות ללקוח הבנק נועדה חוות דעת המומחה לשמש למתן ביטוי חשבונאי לטענה. במקרה דנן התהפכו היוצרות והמומחה הוא אשר יצר את התשתית העובדתית שהלקוח אמור היה לספק לו. העדר תשתית עובדתית לביסוס חישובי המומחה משמיט את הקרקע מתחת לטענה, ממוטטת את כל הגנת החברה ומאיינת את חוות דעת המומחה. 12. לא זו אף זו, מחומר הראיות עולה כי החברה ניהלה חשבון בבנק הפועלים בע"מ, כי עקב חילוקי דעות החליטה להעביר את פעילותה לבנק התובע וכי בעת פתיחת החשבון לא נזקקה החברה לאשראי, לא בקשה להקצות לה מסגרת וזו ממילא לא אושרה לה. במהלך ניהול החשבון הגישה מידי פעם החברה בקשות להקצאת אשראי שהוקצה לה מעת לעת בהתאם לצרכי החברה, מצב החשבון והבטוחות שהמציאה. מנהל הסניף גם העיד, ועדותו לא נסתרה, כי זולת הוראת קבע שניתנה בסמוך לפתיחת החשבון לא נפתחו תוכניות חסכון ששימשו בטוחה לאשראי. הוא גם הוסיף, כי כאשר נכנס החשבון ליתרת חובה בוטלה ביוזמת הבנק הוראת הקבע לתוכנית חסכון. כל אלה תומכים במסקנה, כי אין יסוד לטענת התניית שירות בשירות. 13. גם אם היה עולה בידי החברה להניח תשתית עובדתית לטענתה זו, לא עלה בידיה ליתן לה ביטוי חשבונאי כנדרש. כאמור לעיל, כבר בהחלטתו ציין הרשם כי חוות הדעת המומחה לוקה בחסר. המומחה בדק חלק מדפי החשבון בלבד ולא היו בידיו נתונים שונים, בין היתר בנוגע לשיעורי הריבית בהם חויב החשבון. חרף הזמן שחלף מאז ניתנה לנתבעים רשות להתגונן ועד למועד הדיון בבית המשפט לא השלים המומחה את חוות דעתו. די בכך כדי לדחות את מסקנותיו. 14. למותר לציין, כי אין טענה וממילא אין ראיה שהבנק לא נתן לחברה את כל המידע הדרוש ואף ניתן להניח שבהנהלת החשבונות של החברה מצויים כל דפי החשבון של החברה. אין גם ראיה שהחברה או המומחה פנו לבנק בבקשה לקבל נתונים ונדחו על ידו. למותר לציין כי בשום שלב לא פנו הנתבעים לבית המשפט בבקשה להורות לבנק להמציא נתונים חסרים, כך שאם בחרו מטעמיהם הם שלא להגיש חוות דעת מתוקנת ומשלימה, אין להם להלין אלא על עצמם בלבד. 15. מחקירת המומחה אף התברר, שהסתמך על נתונים שאין בינם לבין החשבון ולא כלום. כך לדוגמה, ערך את חישוביו על בסיס ריבית ממוצעת משלו, מבלי שניתן לדעת מה היו הנתונים ששימשו בסיס לחישובו זה, לא עמדו בפניו תנאי ניהול החשבון והסכמות שהושגו במהלך ניהול החשבון בין הבנק לבין הנתבעים ובפועל התבסס על נתונים חלקיים מדפי החשבון. בנסיבות אלו, אין לחוות דעת זו ערך ראייתי כלשהו. 16. דין התובענה אפוא להתקבל. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד לשלם לתובע סך 229,482 ₪ בצרוף ריבית בשיעור 17.25% לשנה או בשיעור אחר שיהיה נהוג מידי פעם בפעם אצל התובע החל מיום 1.7.06 ועד ליום מתן פסק הדין, כאשר הריבית תצורף לקרן בסוף כל רבעון. הנתבע 3 ישלם לתובע סך של 168,789 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (להלן: חוק פסיקת ריבית והצמדה) החל מיום 1.7.06 ועד ליום מתן פסק הדין. מהסכומים האמורים יש להפחית את פדיון מכירת הרכב בניכוי הוצאות. מאחר שלא הוגשו ראיות להוכחת סכום זה אני מורה לבנק להגיש תוך שלושים יום מהיום תצהיר בצירוף תיעוד מתאים המפרט את הסכום לניכוי ומועד הניכוי לצורך מתן החלטה להשלמת פסק דין זה. אם לא יוגש תצהיר תוך המועד שנקבע ינוכה מלוא פדיון המכירה נכון למועד הגשת סיכומי הבנק. כן ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה החל מהיום. הסכום הפסוק ישולם תוך שלושים יום מיום המצאת ההחלטה המשלימה לנתבעים, שאם לא כן יישא הסכום שאיחרו בתשלומו ריבית בנקאית כמפורט לעיל (לגבי נתבעים 1 ו-2) והפרשי הצמדה וריבית (לגבי נתבע 3) החל מיום מתן ההחלטה המשלימה ועד התשלום המלא בפועל. תשומת לב המזכירות - יש להמציא את פסק הדין לנתבעים אישית לפי הכתובת המצוינת בכתב התביעה. תוכנית חיסכוןאשראיבנק