קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים: 1. התובע, יליד 1973, נפגע בתאונת דרכים שארעה, ביום .16.9.93 מכונית בה נסע התנגשה במכונית אחרת. נתבע 1נהג במכונית בעת קרות התאונה. נתבעת 2 ביטחה את השימוש במכונית זו. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע בעמוד השידרה ובפרק ירך ימין. התובע אושפז בבית החולים "הלל יפה" בחדרה, עד יום 11.10.93. בהמשך מתאריך זה ועד 14.11.93, אושפז התובע במרכז הרפואי הרצליה-חורב בחיפה. 2. חישוב הנזק. ד"ר רופמן הגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה. בחוות דעתו, מיום 1.3.96, קבע לתובע 28 אחוזי נכות לצמיתות: 10אחוזים בגין השבר המרוסק והקיבוע בגב ו- 20 אחוז בגין הנכות בפרק הירך. ביום 1.5.97 נבדק התובע בשנית. לאחר בדיקה זו קבע כי: "יש מקום להעניק % 7.5 נוספים לפי חלקיות סעיף 35(1) ב' מותאם, עקב התפתחות ארתריטית. וזאת בנוסף לנכות של % 28 שקבעתי בחוות דעתי הראשונה". 3. לטענת ב"כ התובע יש להעמיד את נכותו הרפואית של מרשו על 34.75 אחוז לצמיתות, שכן 7.5 אחוזי הנכות מתווספים ל- 20 האחוז שנקבעו בחוות הדעת הראשונה. לפיכך, יש לקבוע לתובע 10אחוז נכות בגין הפגיעה בגבו ו- 27.5 אחוז בגין הפגיעה בירך. לטענת ב"כ הנתבעים יש להעמיד את נכותו הרפואית של התובע על 33.4 אחוז בלבד. 4. אין מחלוקת כי לתובע נקבעו 10 אחוז נכות בגין הפגיעה בעמוד השידרה. בהתיחס לנכותו בגין הפגיעה בירך נקבעו לו לתובע, בחוות הדעת השניה, 7.5 אחוזים בנוסף ל- 20 אחוז שנקבעו בחוות הדעת הראשונה. מכאן שנכותו בגין הפגיעה בירך עומדת על 27.5 אחוז. מכאן לנכות הרפואית, משוקללת של 34.75 אחוז. 5. נכות תפקודית. ב"כ התובע מבקש להסתמך על חוות דעתו השניה של ד"ר רופמן הקובעת כדלקמן: "לאור כל הממצאים האלו ניתן להסכים כי העובדה של חיבור השבר במפרק הירך בעיוות ועם קיצור, הוא אשר גורם להתהוות אלכסניות האגן, קיצור הגף התחתון ומכאן הכאבים המתגברים והקושי המתקדם בתיפקוד. פרט לעובדה שמצב זה מוביל להגבלת תנועות במיפרק, הרי שישנה סבירות גבוהה להתפתחות תהליך ארתריטית במיפרק הירך יחד עם השפעה על מיפרקים ברגל הנגדית... בנוסף לכך אין ספק כי התנועות בעה"ש קורות כיום בחוליות אחרות (שלא מקובעות) ומצב זה מעמיס עומס גדול ולא פיזיולוגי על חוליות אחרות, דבר שיביא לתהליך ניווני בין חוליתי מוקדם בחוליות האחרות...". לכן מתבקש בית המשפט לקבוע כי התובע סובל מ- 40 אחוז נכות תפקודית לצמיתות. מנגד, מבקש ב"כ הנתבעים להעמיד את נכותו התפקודית של התובע על מחצית מנכותו הרפואית, קרי: 16 אחוז לצמיתות. 6. אין חולק כי התובע עבר ניתוח קיבוע חוליות בגבו ובמפרק ירך ימין. יתרה מזאת, עם שחרורו מבית החולים חוייב התובע להעזר בקביים ולהמנע מדריכה על רגל ימין למשך שלושה חודשים. כמו כן עבר התובע טיפולים פזיותרפיים, בתדירות של שלש פעמים בשבוע, והוא חויב להמצא במעקב רפואי (ראה נספחים לתצהירו של התובע מיום 23.11.97). כיום התובע עומד על רגליו ומנהל חיים עצמאיים המשלבים עבודה ולימודים גם יחד: "ש. כמה שעות אתה לומד היום? ת. כ- 26שעות שבועיות. ש. באיזה ימים אתה למד? ת. א' ב' ד' ה'. ש. באיזה ימים אתה עובד בקו לעובד? ת. ביום ג' אני עובד באופן קבוע מהבוקר עד שעה שש שבע בערב. וביום ו' מהבוקר עד השעה 14.00 ביום א' לפעמים אני עובד בערך משעה 10 עד 17.00 אני עושה את זה במקביל ללמודי... ש. אתה גר בדירה שכורה? ת. כן. הדירה השכורה בהרצליה. קו לעובד נמצא בתל-אביב. מדירתי אני נוסע באוטובוס לעבודה. באוטובוס מס' 47 או 48 אני נוסע עם כרטיסיה. לאוניברסיטה אני מגיע לפעמים עם חברי ברכב ולפעמים מגיע ברגל. אני לא מחזיק מכונית גם אין לי רשיון. ש. כמה חברים אתם בדירה? ת. אני ועוד שני חברים. אנחנו לא מעסיקים עוזרת בית". (ראה עמ' 25לפרוט). בשים לב לכל אלה אני מעמיד את נכותו התפקודית של התובע על 20אחוז לצמיתות. 7. הפסד השתכרות עד הנה. א. לטענת ב"כ התובע הסבה התאונה למרשו נזקים כספיים בגובה 600, 57 ש"ח, בין היתר, מאחר ולמודיו נדחו בשנה. ב. ב"כ הנתבעים מתנגד לטענה זו. לשיטתו לא הוכחו הפסדים אלה, שהתובע טוען להם. ג. בפני בית המשפט הוצגו אישורים מהם עולה כי התובע הפסיק את לימודיו בשנת הלימודים תשנ"ד באוניברסיטת חיפה והחל ללמוד במרכז הבין תחומי בהרצליה בתשנ"ה (ראה נספחים לתצהירו של התובע ו- נ/3). ד. אין חולק כי במצבו לאחר התאונה, קרי: התאוששות מניתוח, חוסר יכולת לדרוך על רגל ימין וצורך לעבור טיפולים פזיותרפיים בתדירות גבוהה, לא יכול היה התובע להתחיל בלימודיו ולתפקד כסטודנט מן המנין. לפיכך, אני קובע כי יש לפצות את התובע עבור תקופה זו לאחר ניכוי מס, בסכום העולה כדי 000, 50 ש"ח (מעוגל). 8. עזרה והוצאות עד הנה. א. לטענת ב"כ התובע יש לפצות את מרשו בגין נסיעות הוריו לבית החולים במהלך אישפוזו, נסיעות התובע לטיפולים רפואיים ופיזיותרפיה ועזרת בני משפחתו. בית המשפט מתבקש לפסוק לזכות התובע 000, 20ש"ח בראש נזק זה. ב. לטענת ב"כ הנתבעים, בהעדר קבלות, יש לפצות את התובע ב- 000, 3 ש"ח בלבד: 000, 1 ש"ח בגין הוצאות נסיעה וטיפולים ו- 000, 2 ש"ח בגין עזרת צד ג'. ג. התובע אושפז למשך 60 יום בהם סעדה אותו משפחתו. גם לאחר שיחרורו נעזר התובע בבני משפחתו. כמו כן היה עליו לנסוע לטיפולים פזיותרפיים. לפיכך, אני פוסק לתובע פיצוי בגובה 000, 10 ש"ח בראש נזק זה (גלובלי). 9. אבדן שכר לימוד. א. ב"כ התובע מציג אישור, מטעם "אגף מינהל התלמידים, היחידה לרישום, מעקב ושכ"ל" באוניברסיטת חיפה, מתוכו עולה כי הפסקת לימודיו של התובע גרמה לחיוב בגובה 600, 1 ש"ח, בהתאם לתקנון האוניברסיטה. לפיכך, נדרש פיצוי זה. ב"כ הנתבעים מתנגד לבקשה זו. ב. משקבעתי כי התאונה מנעה מהתובע להמשיך את לימודיו יש לפצותו גם בסכום זה. 10. הפסד השתכרות בעתיד. א. לטענת ב"כ התובע יש לפצות את מרשו בגין ראש נזק זה בסכום העולה כדי 976,409, 1 ש"ח, על בסיס שילוש השכר הממוצע במשק, 40 אחוזי נכות, מקדם היוון עד גיל 70 ומקדם היוון כפול לשנה וחצי. ב. לטענת ב"כ הנתבעים התובע בחר במקצוע שאינו דורש מאמץ גופני ויש להעמיד את נכותו התפקודית על 16 אחוז. לפיכך, התובע זכאי לפיצוי בגובה 949, 130 ש"ח, על בסיס של 75 אחוז מהשכר הממוצע במשק ברוטו, היוון למשך 38 שנה ובמקדם היוון כפול לשנתיים. ג. חישובי יתבססו על 20 אחוזי נכות תפקודית, על בסיס השכר הממוצע במשק כיום ולאחר ניכוי מס, היוון רגיל ל- 38שנה והיוון כפול לשנה וחצי. לפיכך אני קובע כי יש לפצות את התובע בראש נזק זה בסכום של 887, 228 ש"ח בגין ראש נזק זה. 11. ניידות. א. לטענת ב"כ התובע, נפגע מרשו פגיעה משמעותית ברגלו ובגבו ולכן הוא יאלץ להשתמש ברכב באופן מוגבר. לפיכך, מתבקש בית המשפט לפצות את התובע בסכום העולה כדי 000, 150 ש"ח. ב. ב"כ הנתבעים מתנגד לבקשה זו. לשיטתו הוכח כי התובע נוסע באוטובוסים ואין לו אפילו רשיון נהיגה. ג. בנסיבות אני פוסק לתובע תגבור נסיעות בסך כולל, גלובלי, בן -.000, 50 ש"ח. 12. עזרה בעתיד. א. לטענת ב"כ התובע יזקק מרשו, לאור נכותו, לעזרת צד ג'. לפיכך, נדרש פיצוי בגובה 000, 150 ש"ח. ב. ב"כ הנתבעים מתנגד לבקשה זו. לשיטתו התובע מתפקד בכוחות עצמו ולכן אין בסיס ראיתי המצדיק פיצוי בגין ראש נזק זה. ג. כיום התובע מתפקד באופן עצמאי. אולם, לאור חוות דעתו השניה של ד"ר רופמן מצבו עלול להחמיר: "אני כלל לא התרשמתי שמצבו הוטב, אלא להיפך". (ראה עמ' 1 לחוות דעתו מיום 1.5.97). בנסיבות אלו אני קובע כי יש לפצות את התובע בסכום העולה כדי 000, 60 ש"ח. 13. נזק שאינו נזק ממוני. פרקליטי הצדדים יערכו את חישוביהם על פי תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו - 1976, על בסיס של 60 ימי אישפוז ו- 34.75 אחוז נכות. 14. מסכומים אלה שפורטו לעיל, יש לנכות תשלומים תכופים, כשאלה משוערכים להיום וכן כל תשלום שנתקבל מאת המוסד לביטוח לאומי, אם נתקבל, בגין תאונה זו. 15. סוף דבר. אני מחייב בזה את הנתבעים לשלם לתובע את הסכומים שפורטו לעיל בניכוי המפורט בסעיף 14. בנוסף ישלמו הנתבעים לתובע את הוצאות המשפט וכן אגרות המשפט בהתיחס לתביעה בסכום כפי שנפסק לתובע לעיל, בנוסף שכ"ט עו"ד בשיעור בן 13 אחוז מתוך הסכום הכללי שנפסק לזכות התובע, בצירוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה כדין. הסכום ישולם לתובע כאמור תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן הוא ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מתום 30 יום מהיום ואילך. תאונת דרכיםירך