נפגעת אשר לקתה בתאונה הראשונה בנכות של 10 אחוזים בתחום הנוירולוגי - נפשי, ובתאונה השניה נגרמו לה נכויות של 10 אחוזים בתחום הנפשי, 5 אחוזים בתחום הנוירולוגי, ו - 5 אחוזים בתחום האורטופדי. סך הכל, באופן משוקלל, בגין התאונה השניה, נכות של 18.77 אחוזים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים 18 אחוז נכות: 1. התובעת, ילידת 12.12.66, נשואה ואם לשניים, תושבת עפולה, נפגעה בשתי תאונות דרכים: התאונה הראשונה ארעה בעכו ביום 25.5.98 ובגינה על הנתבעים 1 ו - 2 לפצותה. התאונה השניה ארעה בעפולה ביום 3.3.02 והנתבעים 3 עד 5 נושאים באחריות בגינה. המחלוקת נסבה על שיעור הפיצויים. 2. התובעת נולדה בעפולה. בהיותה בת 11 שנים נספתה אמה בתאונת דרכים. היא סיימה 12 שנות לימוד בבי"ס "אורט". שירתה בצה"ל. בשנת 1988 נישאה והמשפחה התגוררה בחולון והיא עבדה עם בעלה בחנות בגדים שהיתה שייכת לו. בשנת 1990 הם עברו לגור בעכו. פתחו שם חנות בגדים. היא נסגרה בשנת 1995 ובמהלך שנת 1996 למדה התובעת בקורס של עיצוב חלונות ראוה וגרפיקה. היא עסקה בכך משך תקופת מה. בשנת 1997 עבדה כמשווקת בחברת "עוף כרמל". אח"כ פוטרה. עבדה במתפרה (כמעצבת בגדים לטענתה) ובמרץ 1998 התחילה ללמוד בקורס לניהול משפחתונים. במהלך תקופת הלימודים הזאת ארעה התאונה הראשונה. לאחר מכן עברה המשפחה להתגורר בעפולה. בעלה של התובעת הפעיל חנות בגדים. התובעת יצאה מן החנות בסיום יום העבודה. הלכה לחנות "קרמה". בעלה המתין לה בסמוך כדי להסיעה לשיעור תורה. כאשר חצתה את הרחוב נדרסה על ידי אוטובוס. נלקחה לבית החולים העמק בעפולה ומשם לבית החולים רמב"ם בחיפה, אושפזה 5 ימים, וסבלה מחתך בקרקפת וככל הנראה משבר בצלע הרביעית. 3. התאונה הראשונה היא הקלה מבין השתיים. ממקום התאונה נלקחה התובעת לחדר המיון של בית החולים בנהריה, סבלה מחבלות ושיפשופים בשוקיים. לא היה צורך באישפוז. הומלץ על 3 ימי מנוחה, אך לאחר מכן פיתחה התובעת תסמונת פוסט-טראומטית. התאונה השניה היתה כאמור קשה מן הראשונה. היא הצריכה 5 ימי אישפוז. גם תאונה זאת הביאה לתגובה נפשית. 4. לצורך קביעת מצבה של התובעת מונו מומחים רפואיים אלה: פרופ' נוימן בתחום הנפשי; ד"ר רון פלד בתחום הנוירולוגי וד"ר טנצמן בתחום האורפדי. בתאריך 19.4.01 בדק אותה ד"ר רון פלד, הוא מציין שבתאונה הראשונה היא לא נחבלה בראש ולא סבלה מזעזוע מוח. ביום התאונה לא נתגלתה פגיעה נוירולוגית או אורטופדית. היא מתלוננת על כאבים בגב, בכתף הימנית ובברכיים. על הפרעות בריכוז וסובלת מפחדים ומהפרעות בשינה. הוא התרשם כי היא מצויה במתח ובדיכאון קלים. הבדיקה הנוירולוגית היתה תקינה והוא העריך נכות של 5 אחוזים לצמיתות, על פי סעיף 29(11) מותאם לדרגת ביניים בין סעיף 34(א) לסעיף 34(ב). הוא ציין כי חוות דעתו מתייחסת להיבטים הנפשיים של מצבה ולפיכך אין צורך במינוי מומחה נוסף בשטח הפסיכיאטרי. כמו כן הוסיף כי אין צורך במינוי של אורטופד. פרופ' נוימן בדק את התובעת ביום 26.11.01. הוא ציין שהתאונה הראשונה אינה באה בגדר אירוע טראומטי על פי ההגדרות המקובלות בפסיכיאטריה, אולם התובעת פיתחה הפרעת דחק פוסט-טראומטית "חסרת פרופורציה לחומרת התאונה", דבר המצביע על "בעיות נפשיות ורגישות אישיותית שהיתה קיימת גם לפני התאונה". הוא ציין עוד שהתובעת לא שיתפה פעולה בטיפולים שקיבלה. הפסיקה על דעת עצמה את הטיפול התרופתי, ואת נכותה הוא העריך ב - 10 אחוזים לפי סעיף 34(ב) למבחנים תוך ייחוס מחציתו למצבה לפני התאונה. ד"ר טנצמן ערך חוות דעת מיום 24.12.03. חוות דעתו מתייחסת לתאונה השניה. הוא ציין כי בתאונה נגרם פצע בקרקפת עמוק ומדמם. בדיקת עמוד השדרה הצווארי נמצאה תקינה, ובבדיקתו נמצאה התובעת "מפגינה צליעה קלה על גפה ימין תחתונה". הוא העריך נכות של 5 אחוזים בהערכה חופשית ולחילופין לפי מחצית מהמתואר בסעיף 37(5)(א) למבחנים בגין ההגבלה בעמוד השדרה הצווארי. ד"ר רון פלד בדק את התובעת פעם נוספת ביום 15.12.03, על מנת לסכם את מצבה בעקבות התאונה השניה. הוא ציין כי בעקבות התאונה הקודמת הוא קבע נכות של 5 אחוזים החופפת לזו שקבע הפסיכיאטר, ובגין התאונה השניה היא סובלת מתסמונת שלאחר זעזוע מח בדרגה קלה בשיעור של 5 אחוזים. פרופ' נוימן בדק את התובעת פעם נוספת ביום 6.1.04, וקבע את מצבה בתחום הנפשי: בגין התאונה הראשונה - 10 אחוזי נכות לפי ס' 34ב למבחנים. בתאונה השניה - גם כן 10 אחוזי נכות כאמור (זאת בתוספת לנכות הנוירולוגית). הרופאים לא נחקרו על חוות דעתם. בפנינו על כן, על יסוד קביעותיהם, נפגעת אשר לקתה בתאונה הראשונה בנכות של 10 אחוזים בתחום הנוירולוגי - נפשי, ובתאונה השניה נגרמו לה נכויות של 10 אחוזים בתחום הנפשי, 5 אחוזים בתחום הנוירולוגי, ו - 5 אחוזים בתחום האורטופדי. סך הכל, באופן משוקלל, בגין התאונה השניה, נכות של 18.77 אחוזים. 5. בא כוח התובעת ניסה להציגה כאילו מדובר באדם חרוץ ואמין. התרשמותי היא לחוסר אמינות בולטת של התובעת, אשר לא הגיעה לידי יציבות בעבודה או במקצוע, אם כי השתלבה היטב בחנות הבגדים של בעלה.היא לא הצליחה להוכיח כראוי לאורך התקופות הרלוונטיות את היקף השתכרותה בחנות המופעלת במשותף על ידה ועל ידי בעלה. תלונותיה מוגזמות, והעיר על כך פרופ' נוימן כי "עדיין תמוהה בעיני העובדה מדוע וכיצד התגובה הנפשית של התובעת לתאונה הייתה ללא פרופורציה לחומרת הפגיעה". נזכור, עם זאת, כי אם אדם הוא בעל רגישות גבוהה ולתאונה קלה השפעה קשה עליו, על המזיק לשאת בכך. כמו כן, על רקע מותה של אמה בתאונת דרכים כשהיתה בת 11 שנים, ניתן לשער תגובה מוחמרת מצד התובעת לתוצאות התאונות נשוא התביעה. מצד שני, הקלטת נ/8 מראה בבירור שהתובעת מסוגלת לעבוד כמעט כרגיל בבית העסק לבגדים, בעפולה. 6. הנכות הנוירולוגית וזו האורטופדית נגרמו רק בתאונה השניה. נכות נפשית נגרמה בכל אחת מן התאונות בגין תסמונת פוסט טראומטית. אולם, אין אלה נכויות הבולעות אחת את השניה. הנתבעות 3 עד 5 קיבלו את התובעת במצבה תוצאת התאונה הראשונה. יש לחשב את הפיצויים בהתאם לכך, תוך נקיבת סכומים גלובליים, לאור אי אמינותה של התובעת, כמוסבר לעיל. הטענות כי התאונה השניה היתה תאונת עבודה ושיש לנכות ניכויים רעיוניים של תגמולי המוסד לביטוח לאומי, לא הוכחו. התאונה הראשונה היתה תאונת עבודה שלא הצדיקה תשלום דמי פגיעה (ר' נ/8), אך נראה כי לו הוגשה למוסד לביטוח לאומי תביעה לנכות בעבודה, היתה היא מזכה את התובעת במענק בסכום צנוע. 7. בעת שארעה התאונה הראשונה היתה התובעת כבת 31 שנה. כמעט ולא נפגעה, אך פיתחה תגובה נפשית שהצדיקה נכות של 10 אחוזים. אעריך את הפיצויים המתאימים, לאור זה, בסכום כולל של 100,000 ₪. בתאונה השניה היתה התובעת כבת 35 שנה. נכותה, כאמור לעיל, 18 וחצי אחוזים. אעריך את הפיצויים, בגין תאונה זו, בעבור כל ראשי הנזק, בסכום של 210,000 ₪. 8. הנתבעת ציון תשלם לתובעת את הסכום הראשון בצירוף שכר טרחת עו"ד ומע"מ. הנתבעת הפניקס תישא בסכום השני בצירוף שכר טרחת עו"ד ומע"מ. מן המגיע מהנתבעת הפניקס, יש לנכות את התשלום התכוף בסך 10,000 ₪ ששולם לתובעת על ידי הפניקס. החיוב הוא לעוד 30 יום מהיום. אף שלא היה מקום מלכתחילה להגיש תובענה זו לבית המשפט המחוזי, אפטור התובעת מן הסנקציה שבס' 6 לתקנות האגרות. אולם, כל צד ישא בהוצאותיו. נכותתאונת דרכיםאחוזי נכות