ניכוי מע"מ הרשות הפלסטינית

פסק דין א. ההליך, הטענות והראיות. אלה הם שני ערעורים מאוחדים על שומת מס תשומות לתקופה שבין 11/97 ל- 12/97. בע"ש 5389/99, המערערים הם אגבריה סאמי ונזמי (להלן: "אגבריה"). בע"ש 5390/99 המערער הוא מחאמיד אחמד מוסטפא (להלן: "מחאמיד"). שני המערערים עוסקים במסחר במוצרי מזון. המערערים רכשו סחורה מעוסקים בתחום הרשות הפלשתינית. שומת המשיב לגבי אגבריה מתבססת על חשבוניות מס התחשבנות (נספח א' לתצהיר מבקר החשבונות של מע"מ, מר יוסף ולדמן). תאריך הוצאתה של חשבונית זו הינו 20.12.97 ולפי רישומי הקמר"פ (קצין מטה רשות פלשתינית) באשדוד היא דווחה בטופס המיוחד הידוע כטופס 878 אשר התקבל רק ביום 7.12.98. לגבי מחאמיד, מדובר במספר חשבוניות מס התחשבנות שנתקבלו בקמר"פ כאמור בנספח א' לתצהירו של מבקר החשבונות של מע"מ, מר מנחם דוידסון במועדים כאמור להלן: שם העורך:דוידסון מנחם 35221753 מחמיד אחמד מוסטפא חשבוניות שנשלחו באיחורלקמר"פ סכום המע"מ בחשבונית תאריך השליחה תאריך החשבונית מס' חשבונית 474 12.12.96 20.3.96 108704 116 12.12.96 20.3.96 108705 3028 12.12.96 31.3.96 108559 867 12.12.96 4.4.96 108709 2674 12.12.96 30.4.96 117447 3264 12.12.96 20.5.96 117083 355 12.12.96 23.5.96 131353 5376 12.12.96 30.5.96 131102 2875 22.7.97 31.12.96 182963 19029 סה"כ שנת 1996 577 5.4.98 1.8.97 265640 1361 5.4.98 7.9.97 255996 1949 5.4.98 17.9.97 268543 741 5.4.98 17.9.97 264082 1174 5.4.98 22.9.97 249769 741 5.4.98 30.9.97 249407 6543 סה"כ שנת 1997 9311 17.12.98 26.2.98 318057 1450 17.12.98 1.3.98 312030 687 17.12.98 4.3.98 318495 1066 17.12.98 11.3.98 318489 1046 23.12.98 12.3.98 319300 1497 23.12.98 31.3.98 327205 603 23.12.98 12.4.98 318497 367 23.12.98 23.4.98 318500 2093 23.12.98 30.4.98 327717 6773 23.12.98 30.4.98 332916 24893 סה"כ שנת 1998 טענתו של המערער, היא שהוא עמד בלוח הזמנים והוא שלח את חשבוניות המס הדרושות באמצעות מנהל החשבונות, מר יוסף מוחמד סולימאן מחאמיד, במועד, דהיינו תוך שישה חודשים מתאריך הוצאת החשבוניות. על חשיבותו של "לוח הזמנים" בכל הנוגע להגשת המסמכים הנוגעים לניכוי מע"מ תשומות כשמדובר בעוסקים מן הרשות הפלשתינית, עמדתי בהרחבה בע"ש 5902/97 (חי') מרקוביץ סחר מתכות אל ברזליות בע"מ נ. מ"י דינים מחוזי ל"ב (7) 757 ולא אחזור על הדברים כאן. המחלוקת בין הצדדים היא כולה במישור העובדתי, דהיינו האם נשלחו כל המסמכים הנחוצים במועדים הקבועים בדין. מטעם המערערים הוגש תצהירו של מנהל החשבונות מר יוסף מוחמד סולימאן (להלן: "מנהל החשבונות") מאום אל פחם, שבמשרדו מתנהלים תיקיהם של שני המערערים. מצהיר זה אומר, כי חשבוניות המס התחשבנות שהתקבלו מהרש"פ לשני המערערים הנ"ל, נשלחו ליחידת הקמר"פ בדואר רשום מסניף הדואר באום אל פחם, תוך שישה חודשים מתאריך הוצאת החשבונית. בהקשר לכך, הוגשו מטעם המערערים אישורים על משלוח דבר דואר רשום (מע6/ - מע5/). בחלק מהאישורים מופיע על גבם כיתוב בכתב יד של שמות לקוחות. במע1/ מופיע שמו של אגבריה עם עוד שני לקוחות אחרים. תאריך המשלוח: כ"ז אדר תשנ"ח. במע2/ שתאריך המשלוח שלו הוא י"ז ניסן תשנ"ו, לא מופיע כל כיתוב של שם לקוח. במע3/ - שנשלח ב- 30.6.96 מופיעות על פני האישור המילים "מע"מ - עפן אחמד", שהוא כינויו של המערער מחאמיד. במע4/ - שנשלח ב- 25.3.98, מופיעים מאחור שמות שני המערערים בתוך רשימה של שישה לקוחות. במע5/ - שנשלח ב- 19.11.97, מופיעים על גב האישור שמות של 7 לקוחות ובהם מחאמיד. מר יוסף סולימאן נחקר על תצהירו ובחקירתו סיפר שיש לו עוד לקוחות מלבד המערערים, אך לא לכולם יש חשבוניות בטיפול הקמר"פ, אלא רק לשניים או שלושה לקוחות נוספים. לדבריו, הוא עצמו דואג להבאת דברי הדואר היוצאים ממשרדו לסניף הדואר וכך גם נהג לגבי המערערים. לדבריו, אגבריה המציא לו את החשבוניות נשוא הדיון במועד, אך הוא לא זוכר מתי זה היה. מחאמיד מביא בדרך כלל את החשבוניות ב- 15 לחודש. עם זאת, ציין, כי עוסקים ברשות, מנסים לעתים להתחמק מהמצאת חשבוניות ועוברים חודשיים, שלושה ולפעמים גם ארבעה, עד שמביאים את "החשבונית עצמה". עם זאת, לא היה מצב בו לא הובאו למשרדו חשבוניות אחרי שישה חודשים. להלן התיחס העד לאישורי הדואר הרשום ולדבריו, מע4/ מתיחס לחשבונית 318057 בלבד. מע5/ מתיחס לחשבוניות 255640; 255996; 268543; 264082; 249769; 249407. העד נשאל מתי רשם את הרישומים ע"ג אישורי הדואר הרשום, ולדבריו רשם שמות אלה "בזמן אמיתי", דהיינו בעת המשלוח. הוא לא צירף מכתבי לוואי לחשבוניות שנשלחו. להלן הוצגו לעד טופסי 878 שהגיעו למע"מ, כדלקמן: מש1/ ע"ש אגבריה - בשולי הצהרת העוסק מופיע תאריך 15.1.98. בדו"ח מופיעה חשבונית 27740 מתאריך 20.12.97. על הדו"ח מופיעה חותמת של סניף הדואר באום אל פחם, שהתאריך עליה לא קריא וכן חותמת קמר"פ לפיה נתקבל הטופס ביום 7.12.98. מש2/ ע"ש מחאמיד - חתום בתאריך 15.10.97 מתיחס לשתי חשבוניות: האחת, מספרה 265640 מתאריך 1.9.97, השניה מספרה 170997 מתאריך 17.9.97. חותמת נתקבל בקמר"פ נושא תאריך 5.4.98. הדו"ח מש3/ מתאריך 15.6.98 - מתיחס למחאמיד ונכללות בו שתי חשבוניות: האחת, 331689 מתאריך 13.5.98. השניה, 341840 מתאריך 23.5.98. חותמת נתקבל בקמר"פ נושאת תאריך 21.12.98. הדו"ח מש4/ נושא תאריך 15.5.98 - והוא מתיחס למחאמיד הוא כולל את החשבוניות הבאות: 319300 מתאריך 12.3.98; 327205 מתאריך 31.3.98; 318497 מתאריך 12.4.98; 318500 מתאריך 23.4.98; 332916 מתאריך 30.4.98; 327717 מתאריך 30.4.98. אישור דואר נכנס הוא מיום 23.12.98. הדו"ח מש5/ נושא תאריך 15.4.98, כולל את החשבוניות הבאות: 318057 מתאריך 26.2.98; 312030 מתאריך 1.3.98; 318495 מתאריך 4.3.98; 318489 מתאריך 11.3.98. תאריך קבלה בקמר"פ - 20.12.98. הדו"ח מש6/ נוגע אף הוא למחאמיד. הוא מתאריך 15.11.97, כולל חשבוניות אלה: 255996 מתאריך 7.9.97; 249767 מתאריך 22.9.97; 268543 מתאריך 14.9.97; 249407 מתאריך 16.10.97; 269549 מתאריך 20.10.97. בחותמת "נתקבל" נרשם תאריך 5.4.98. מש7/ נוגע למחאמיד מיום 15.1.97 כולל חשבוניות 182963 מיום 31.12.96. חותמת דואר נכנס בקמר"פ 4.7.97. העד אומר שכל הדו"חות הללו נשלחו במועד. לדעתו, כאשר התברר לו כי במע"מ טוענים שהדו"חות לא הגיעו בזמן, הוא פנה ליחזקאל, הרכז במע"מ חדרה והוא אמר לו שבאשדוד טוענים שדואר שמתקבל מוחתם בחותמת נתקבל ביום הקבלה. אותה תשובה קיבל מפקיד אחר של מע"מ בשם דני. העד לא פנה לדואר כדי לבדוק מתי הגיע החומר ששלח לתעודתו. מטעם המשיב ניתנו תצהירים ע"י יוסף וולדמן, שהתיחס לתיק של אגבריה (ע"ש 5389/99) ושל מנחם דוידסון, שהתיחס למחאמיד (ע"ש 5390/99). וולדמן מספר, כי במהלך הביקורת גבה הודעה ממנהל החשבונות שהגיש תצהיר בתיק זה (נספח ג' לתצהיר וולדמן). בהודעה זו אומר מנהל החשבונות, כי היה שולח את החשבונית לקמר"פ תוך חודש ימים מאז קיבלה. כשנדרש להסביר כיצד הגיעה חשבונית שהוצאה לאגבריה ביום 20.12.97 לקמר"פ רק ביום 7.12.98, אמר שבידו אישור דואר רשום ששלח את החשבונית בזמן ואין לו הסבר למועד הקבלה בקמר"פ. לדברי וולדמן, אמר מנהל החשבונות בעת הדיון בהשגה, כי שלח דו"ח מאוחד למספר עוסקים. באותו מעמד ביקש מנהל החשבונות לאפשר לו לפנים משורת הדין להמציא חשבונית חדשה אחרת ומנהל תחום הביקורת הסכים לבקשתו זו, אך חשבונית חדשה לא הומצאה. בחקירתו הנגדית אמר העד שאינו יודע מתי הוזנו הדו"חות למחשב אצל הקמר"פ. דוידסון אומר דברים דומים לאלה של וולדמן בתצהירו. הוא מוסיף, כי דו"ח המתקבל אצל הקמר"פ באיחור, מוזן למחשב עם סימון מיוחד של כוכבית. גם הוא גבה הודעה ממנהל החשבונות וגם בהודעה זו עמד מנהל החשבונות על גירסתו, כי שלח את החשבוניות לקמר"פ במועד. להלן הוא נשאל כיצד הוא מסביר את העובדה שקיימות חשבוניות שהגיעו לקמר"פ לאחר שישה חודשים מהתאריך הנקוב בהן ועל כך ענה: "יכול להיות שקיבלנו מן העוסקים בגדה באיחור בגלל סירובם לתת לנו חשבוניות מס". בחקירתו סיפר אף הוא, כי דו"חות שהוגשו באיחור סומנו במחשב של קמר"פ באמצעות כוכבים. ב. דיון ומסקנות. דין הערעור להדחות. ואלה נימוקי: 1. לזכות המשיב עומדות מספר חזקות: הראשונה בהן, היא חזקת התקינות, המוצאת ביטויה בהנחה שחותמת "נתקבל" הוטבעה בחומר שהועבר ע"י מנהל החשבונות (חשבוניות התחשבנות ודו"חות 878) במועד בו התקבל החומר בפועל. כמו כן, ניתן ללמוד, מהחזקה שבסעיף 57ג'(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש] המבוססת על נסיון החיים, לפיה דבר דואר מגיע לתעודתו במועד שבו היה המכתב מגיע לתעודתו בדרך הרגילה של הדואר אם לא הוכח היפוכו של דבר. חזקה זו חלה בכל מקום שבו חיקוק מחייב או מתיר לשלוח מסמך בדואר. ובעניננו, נקבע בצו מע"מ (דרישת דו"חות נוספים) התשנ"ו1996-, כי "הדו"ח הנוסף יוגש או ישלח בדואר רשום תוך 15 יום מתום תקופת הדו"ח". חזקה נוספת שראוי להפנות אליה, מצויה בסעיף 141(ב) לחוק מע"מ, לפיה "נשלח מסמך בדואר, רואים אותו כאילו הומצא לנמען ביום החמישי לאחר שנשלח, אף אם סירב הנמען לקבלו". גם אם תאמר שחזקה זו חלה מדעיקרא על דברי דואר הנשלחים ע"י שלטונות מע"מ לעוסקים ולא להיפך, הרי יש שוב להדגיש, שחזקה זו מבוססת על נסיון החיים וניתן ללמוד ממנה בדרך היקש אף על עניננו. 2. לדעתי, לא הצליחו המערערים לסתור את החזקות האמורות או לפחות לא הצליחו לפגוע במסקנה העולה מנסיון החיים, כי ברוב המקרים פועל דואר ישראל (בשנים האחרונות) כהלכה ודברי דואר מגיעים לתעודתם בתוככי מדינת ישראל במהירות סבירה ותוך ימים ספורים. הראיות שהומצאו ע"י המערערים חלשות למדי, שכן לחשבוניות ולדו"חות לא צורפו מכתבי לוואי. לא ידוע מתי נרשמו שמות הלקוחות על אישורי הדואר הרשום, אם בזמן אמיתי או לאחר מכן. גם אם נשלח חומר הנוגע למערערים, אין לדעת אם מדובר דוקא בחשבוניות-התחשבנות ודו"חות 878. זאת ועוד, מאחר ומדובר במכתבים רשומים, יכולים היו מערערים לבקש חקירה ודרישה בדואר כדי להראות שדוקא בענינם של המערערים חלו עיכובים בין מועד מסירת דברי הדואר בסניף הדואר באום-אל-פחם, לבין הגעתם למחוז חפצם בקמר"פ באשדוד. מנהל החשבונות הוא גם במידה מסוימת "מודה במקצת", שכן בדבריו בפני אנשי מע"מ תלה את העיכוב בהמצאת חשבוניות ההתחשבנות, לפחות באופן חלקי, בסירובם של אנשי הרשות להוציאם במועד. 4. לבסוף, יש להתיחס לדברי מנהל החשבונות במידה רבה של זהירות, שכן צריך להבין שבמידה והתרשל בתפקידו ולא העביר החשבוניות והדו"חות לתעודתם במועד, הוא צפוי לתביעה מלקוחותיו בגין רשלנות מקצועית ואך טבעי הוא שינסה "להגן על עורו". מאידך, אין לכאורה לפקידי הרשות אם באשדוד או בחדרה, כל אינטרס לגרום נזק למערערים דוקא, שהרי בגין חשבוניות ודו"חות המוגשים במועד, יכולה היתה המדינה להתקזז מול הרשות הפלשתינית בלי שהמדינה תינזק כהוא זה. מאחר ונטל ההוכחה היה מוטל על שכמי המערערים, לא היתה מוטלת על המשיב כל חובה או נטל לדאוג להזמנתם של אנשי קמר"פ שבמו ידיהם הטביעו את החותמת "נתקבל" או טיפלו בחומר הנוגע למערערים. לאור כל האמור נדחים הערעורים. המערערים ישלמו למשיב יחד ולחוד הוצאות בסכום של 5,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום. מיסיםניכוי מע"ממע"מ (מס ערך מוסף)פלסטינים