פסק דין התובע עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 17,000 ₪ בגין פציעה שנגרמה לו עת שהה בחופשה אצל הנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת"). התובע טען בכתב התביעה- כך גם בדיון- כי ידו נפצעה קשות, בשירותים הציבוריים שבמלון. לטענתו, הפציעה נגרמה כתוצאה מזכוכית לא תקינה. עוד טען התובע כי עת בקרות האירוע ולאחריו לא זכה לכל התייחסות מצוות המלון. התובע בעדותו, חזר על האמור בכתב התביעה והוסיף, כי נכנס יחד עם חבריו לשירותי המלון. לטענתו, חבריו אשר יצאו מהשירותים, ניסו לסגור את הדלת. עוד טען התובע כי טרם הדלת הספיקה להיסגר, דחף התובע את הדלת - בזכוכית- חלש וזאת על מנת שיוכל לצאת ואז הזכוכית נפגעה בידו. זאת ועוד טען התובע כי אינו זוכר האם בדלת יש ידית וכי לא זכה לכל התייחסות מצוות המלון פרט למאבטח שניסה לעזור לו לעצור את הדם אך לשווא. אמו של תובע, בעדותה טענה כי צוות המלון לא נתנו טיפול הולם פרט למאבטח אותו ציין התובע בטיעוניו. לטענתה, מעבר לצלקת האסטטית שנגרמה לתובע בעקבות הפציעה התובע סובל מכאבים ומבעיות כתיבה. הנתבעת טענה בכתב ההגנה- כי בעת קרות האירוע, הדלת היתה תקינה וכי לא היה בה כל מפגע ו/או מכשול. לטענתה, הדלת נשברה כתוצאה מהשתוללות הילדים ותוך כדי שהתובע דוחף את שימשת הדלת בפראות, וגורם לשבירת הזכוכית ולפציעתו. נציג הנתבעת, מר ניקולס צאטלין, בעדותו, חזר על האמור בכתב ההגנה והוסיף, כי הילד סיפר כי שני ילדים סגרו את הדלת כך שלא יוכל לצאת, והוא - התובע ניסה לפתוח את הדלת שלא באמצעות הידית אלא באמצעות דחיפת זכוכית הדלת. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ושמעתי עדויותיהם, אני באה למסקנה כי דין התביעה להידחות. שכן, התובע ברשלנותו הוא שגרם להתנפצות הזכוכית, בעוד הוא מנסה לפתוח את הדלת שלא בדרך המקובלת - באמצעות הידית שמצויה בדלת. ועוד- אין בידי לקבלת את גרסת התובע כי דחף - חלש - את הדלת שכן, לא יעלה על הדעת שמדחיפה חלשה תשבר זכוכית שבדלת, שכידוע היא זכוכית יחסית עבה. זאת ועוד- התובע לא הוכיח כי מדובר בזכוכית לא תקינה כנטען על ידו כשם שלא הוכיח טענותיו באשר לכאבים ולמגבלות בכתיבה באמצעות חוות דעת מומחה. בשים לב לתוצאה הגעתי לעיל, אני דוחה את התביעה, ועם זאת, לפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות. בית מלוןבתי מלון (תביעות)