פסק דין לפני תביעה על סך 30,140 ₪, שהוגשה ע"י חברת הדסים א.ד. אגם ניהול ושירותים בע"מ נגד יוסף מזרחי, בגין השבת סכומים ששולמו לנתבע עבור רכישת מכסחת דשא רכובה משומשת ובגין סכומים ששולמו על ידי התובעת לתיקונה. התביעה התובעת הנה חברה שעוסקת בניהול והפעלת בית אבות סיעודי בבית שאן. ביום 1.12.03 רכשה התובעת מאת הנתבע מכסחת דשא רכובה (להלן: "הכלי" ו/או "הטרקטורון"), לאחר שזה עבר שיפוץ כללי אצל היבואן. בגין הטרקטורון שולם סכום של 18,880 ₪ (מתוכו 2,360 ₪ באמצעות טרייד אין של טרקטורון משומש של התובעת). התובעת טוענת כי הנתבע הבטיח אחריות מלאה למשך שנתיים. דא עקא, כבר בעת הפעלה הראשונה של הטרקטורון בסמוך למועד הרכישה, התגלו פגמים וליקויים משמעותיים שמנעו עשיית שימוש סביר ובטיחותי בכלי. התובעת פנתה אל הנתבע לתיקון הליקויים ולמשלוח תעודת אחריות, אולם ללא הועיל. הנתבע התחמק ולא קיים את הבטחותיו לתיקון הליקויים. רק בחודש אוקטובר 2004 הועבר הכלי לנתבע, אשר ביצע בו תיקונים מהותיים שונים, תוך חיוב התובעת לשלם עבור כך 737 ₪, במקום שהדבר יכוסה על ידי כתב האחריות. רק ביום 1.11.04 נשלחה תעודת האחריות, שנוסחה אינו תואם את ההבטחה שניתנה לתובעת בעת הרכישה ואשר לפיה האחריות תהא מלאה. זמן קצר לאחר שהכלי תוקן, התגלו פגמים וליקויים משמעותיים נוספים, אשר מנעו שימוש סביר ובטיחותי בכלי. כל הפניות שנעשו אל הנתבע לתיקון הליקויים לא נענו. במשך תקופה של 16 חודשים ממועד הרכישה תוקן הכלי ארבע פעמים (פעמיים בחצרי התובעת ופעמיים בחצרי הנתבע), אולם כל הניסיונות לסילוק הפגמים לצמיתות עלו בתוהו. לפיכך, התובעת ביטלה את ההסכם בהודעתה מיום 19.7.05 באמצעות מכתב בא כוחה. משלא נענה לדרישות התובעת ולא הגיע הנתבע לקחת את הכלי ולא השיב לתובעת את כספיה ולא שילם לה את נזקיה, נאלצה היא לקטין את נזקה על ידי פניה לבעל מקצוע אחר שהמליץ על תיקונים שונים שבוצעו על ידי התובעת ביום 31.7.05. ביום 21.9.05 לא הצליחה התובעת להתניע את הכלי. מבדיקת טכנאי השירות, הסתבר כי בלוק המנוע סדוק. התובעת פנתה שוב אל הנתבע, אולם זה סירב ליתן לתקן את המנוע, למרות שכתב האחריות מכסה במפורש תקלות למנוע, וזאת בטענה כי משתוקן הכלי על ידי גורם אחר, פגה אחריות הנתבע לפי כתב האחריות. התובעת טוענת כי עשתה שימוש בכלי למשך כ-150 שעות בלבד וחרף השימוש המועט שנעשה בכלי כאמור, התגלו ליקויים רבים ומהותיים, כאשר לפי הידוע לתובעת מיבואן הטרקטורון, כלי מסוג זה אמור לעבוד כ"סוס עבודה" ואורך חייו הוא מעל ומעבר לשימוש המועט שנעשה בכלי על ידי התובעת. בשל קשיים עסקיים בין הנתבע ליבואן, נמנע מהתובעת להביא את חוות דעת היבואן באשר לאיכות הטרקטורון בפני בית המשפט. התובעת טוענת כי הנתבע הפר את התחייבותו לפי כתב האחריות, הפר את חובת הזהירות שלו כלפי התובעת, עשה עושר ולא במשפט ועל כן יש לחייבו להשיב לתובעת את תמורת הכלי וכן את הסכומים ששילמה התובעת לתיקון הכלי בתוספת פיצוי בגין עגמת נפש וטרחה. ההגנה הנתבע מכחיש מכל וכל את טענות התובעת כלפיו. הנתבע טוען כי במועד הרכישה נמסרו לתובעת הוראות לגבי השימוש הנכון בכלי. עוד נאמר כי אין לבצע טיפול בכלי, אלא במוסך הנתבע. הנתבע טוען כי אילו היה ממש בטענה שלפיה התגלו הליקויים המתוארים בתביעה בסמוך לאחר הרכישה, הדבר היה מתגלה עוד במעמד הרכישה והעסקה לא הייתה מתבצעת. הנתבע טוען כי כשבוע לאחר הרכישה נקרא לטיפול בכלי בחצרי התובעת בשל אי יכולת התובעת להתניע את הטרקטורון, אז הסתבר לו ממפעיל הכלי מטעם התובעת, כי הכלי נשטף בניגוד להוראות והמנוע והגיר ספגו חלודה שמנעה את התנעת הכלי. התקלה טופלה על ידי הנתבע ללא חיוב לפנים משורת הדין. כך גם היה בתיקון נוסף של רצועה קרועה כשבוע לאחר מכן, שנבעה משימוש לא נכון בכלי. הנתבע ביצע תיקונים נוספים בחצרי התובעת, אשר נבעו כולם משימוש לא נכון ובניגוד להוראות בכלי. בשלב מסוים, משהמשיכה התובעת לעשות שימוש אלים בכלי, הודיע הנתבע כי תיקונים להבא, יעשו רק לפי תעודת האחריות. הנתבע גם טוען כי היה נוכח בעצמו לנהיגה פראית בכלי מצד מפעיל הטרקטורון ומוסיף כי אסמכתאות התובעת לתיקונים שבוצעו מגלות החלפה תדירה של אבובים בגלגלים, דבר שמעיד על כך שלא הוקפד על שימוש בכלי רק על דשא, כנדרש. הנתבע מאשר כי חייב את התובעת בתשלום עבור התיקונים הראשונים שפורטו בתביעה וטוען כי אלה אינם מכוסים בתעודת האחריות, שכן מדובר בטיפול שוטף שיש לבצע לכלי ממילא לצורך תחזוקה שוטפת. כמו כן, מאשר הנתבע כי הודיע שהשימוש הלא נכון בכלי ותיקונו אצל אחר, אכן מבטלים את האחריות שניתנה. הנתבע מוסיף ומודה כי בכתב האחריות אין סייג לגבי טיפול במוסך אחר, אולם הדבר נאמר בעל-פה ולגבי אי תחולת האחריות על חלקים מסוימים של הכלי, מדובר בסייגים מוכרים ומקובלים בענף. הנתבע טוען כי עמד בכל התחייבויותיו ואף גילה רצון טוב ונתן שירות מעבר למתחייב ועל כן יש לדחות את התביעה. דיון הצדדים הגישו תצהירי עדות של כל העדים. מטעם התובע, הוגש תצהיר בודד של מר שלמה לוקר, מנהל התובעת. מטעם הנתבע, הוגשו שלושה תצהירים, האחד של הנתבע עצמו, השני של מר אופיר רוסין, שמכיר את את מר לוקר והן את הנתבע, וכן תצהיר של האגרונום אליאב אריאלי. המצהירים נחקרו על תצהיריהם ביום 1.6.08 והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. יצוין כי התובעת לא מימשה את הזכות שניתנה לה להגשת סיכומי תשובה. השאלה העיקרית שדרושה הכרעה בתיק הנה - האם הפר הנתבע את התחייבויותיו לתיקון תקלות בכלי, באופן שזיכה את התובעת לבטל את עסקת הרכישה ולדרוש השבה של התמורה ותשלום פיצוי בגין הנזקים הנטענים, שנגרמו לה עקב הפרת ההסכם. תנאי מקדמי לבחינת קיום התחייבויותיו של הנתבע הנו, הוכחת קיומם של ליקויים בכלי. כמו כן, הנטל על התובעת להוכיח כי מדובר בליקויים אשר חובת התיקון שלהם חלה על הנתבע. התיקון מחודש אוקטובר 2004 לפי גרסת התובעת, התגלו ליקויים משמעותיים, כבר בסמוך לאחר הרכישה, אולם פניות אל הנתבע לתיקונם, לא הועילו ורק בחודש אוקטובר 2004, הועבר הכלי לנתבע לסילוק הפגמים הראשונים. גרסת הנתבעת בנקודה זו נראית לי תמוהה. אם הליקויים היו משמעותיים כנטען, כיצד לא נשלח ולו מכתב התראה אחד מצד התובעת, במשך כל התקופה הארוכה שחלפה עד אוקטובר 2004, בפרט שעה שלפי גרסתה, הנתבע התחמק בכל התקופה, מלטפל בליקויים המשמעותיים. בהעדר הוצאת מכתב כזה, שהוא בבחינת התנהגות סבירה ומתבקשת בנסיבות העניין, אין בידי לקבל את גרסת התובעת בדבר קיומם של ליקויים מהותיים כאמור. זאת ועוד: מעיון בתיקונים שאין מחלוקת כי בוצעו בחודש אוקטובר 2004 (ת/6), ההתרשמות שלי הנה כי לא מדובר בליקויים כה משמעותיים כנטען, אלא כי מדובר יותר בטיפול ותחזוקה שוטפים ("טיפול כללי וגירוז", "כיוון מע' נסיעה", "פירוק והשחת להבים", "גלגל מניע", "רצועת מפוח"). ויתרה מכך: גם התובעת עצמה, לא טענה שהכלי היה מושבת, אלא רק שהליקויים מנעו שימוש סביר ובטיחותי. מדובר בטענה כללית וסתמית. העדר פירוט ממשי, כיצד הליקויים הנטענים בסעיף 18 בתצהיר, השפיעו, אם בכלל, על השימוש בפועל בכלי, ועצם העובדה שלא נשלח ולו מכתב התראה אחד בעניין זה כאמור, מחזקים את המסקנה כי הליקויים הנטענים היו בעלי משמעות נמוכה, אם בכלל, שלא גרמו כל נזק ממשי לתובעת ולא מנעו שימוש בכלי. אם לא די בכך, נדמה כי גם עלות התיקון, בסך של 737 ₪ בלבד, מדבר בעד עצמו ואומר משהו לגבי חומרת הליקויים. הליקויים הנוספים לאחר התיקון מחודש אוקטובר 2004 לפי גרסת התובעת, זמן קצר לאחר שחזר הכלי מהתיקון בחודש אוקטובר 2004, המשיכו התקלות להתגלות בכלי, כולל חזרה של מרבית הפגמים הראשונים שהתגלו ואשר כביכול תוקנו (ס' 25 לתצהיר הנתבע). דא עקא, הנתבע לא צירף חוות דעת כלשהי, להוכחת הליקויים הנ"ל, שהופיעו לפי טענתו בסמוך לאחר תיקון הכלי בחודש אוקטובר 2004. אין ספק כי מדובר בעניין שדורש מומחיות ועל כן, על פי תקנות סדר הדין, היה מקום להגשת חוות דעת מומחה. בכלל, בתביעה מהסוג הנדון, שכל כולה נסמכת על הטענה בדבר ליקויים בטרקטורון, הגשת חוות דעת לתמיכה בתביעה, הנה בבחינת מושכלות יסוד, שכן בלעדיה, הסיכוי להוכחת התביעה נמוך ביותר מלכתחילה. בא כוח הנתבע התנגד לראיות שניסתה התובעת להגיש כחלופה לחוות דעת מומחה (ראה פרוטוקול הדיון וכן ס' 3.3 לסיכומי הנתבע). אין בידי לקבל את הטענה שלפיה נוכח ההסכמה של מר לוקר כמכונאי רכב, די בעדותו ואין צורך בחוות דעת. מר לוקר הודה בחקירתו, כי מזמן שאינו עוסק בתחום מכונאות הרכב ומעולם לא עסק בתחום של טרקטורונים: "ש: איפה למדת מכונאות רכב? ת: בבית ספר וניסיון תעסוקתי בעבודה. ש: איזה בית ספר? ת: זה היה המקצוע שלי בבית הספר התיכון. ש: מה למדת באיזה מגמה? ת: מכונאות רכב ומכונאות אחזקה. ש: נכון שבמהלך הלימודים לא למדתם על כלים חקלאיים? ת: נכון. ש: נכון שלא עבדת במוסך לתיקון כלים חלקאיים? ת: נכון. ש: אתה לא עובד כמכונאי רכב בשנים האחרונות? ת: נכון, אני כבר לא עובד בתחום הזה מזה כ-13 שנים". לפיכך, עדותו אינה קבילה בעיני לצורך הוכחת הליקויים הנטענים ואינה יכולה להוות תחליף לחוות דעת. זאת ועוד: אין בידי לקבל את הטענה שלפיה לא ניתן היה להביא חוות דעת. ראשית, בתצהירו בסעיף 39, מתייחס לוקר לחוות דעת בקשר לאיכות של הכלי שנרכש ולא לגבי אי יכולת להביא חוות דעת לגבי הליקויים שנפלו בכלי. שנית כל, התובעת צירפה לתצהירו של לוקר את הצעת התיקון ת/9. לא ברור, אם כן, מה מנע הגשת חוות דעת מסודרת של אותו גורם שנתן את ההצעה (גבי א.א. שירות ותיקון כלי גינון) ואשר נראה כי מתמחה בתחום הנדרש. גם לא מצאתי טענה מפיו של מר לוקר, בדבר סירובו של גורם זה או כל גורם אחר, ליתן חוות דעת ולא מצאתי ראיה כלשהי לפניות של התובעת לגורמים כלשהם למתן חוות דעת ו/או ראיות לסירובם. זאת ועוד: הצעת התיקון ת/9, אינה קבילה כראיה ולו מטעמים של עדות מפי השמועה. כדי להוכיח את תוכנו של המסמך, היינו כי היה צורך לבצע בכלי את התיקונים המפורטים בהצעה, מן הדין היה להגיש את המסמך באמצעות מי שערך אותו ומי שבדק את הכלי וזאת לא נעשה. מאחר ועסקינן כאמור בעדות שבמומחיות, גם אם היה מובא אותו הגורם לעדות, מן הראוי היה להגיש את ת/9 באמצעות חוות דעת מומחה, אולם גם במינימום הנדרש של הבאת עורך הצעת התיקון לעדות, לא עמדה התובעת. כל האמור לעיל חל גם לגבי ת/11. אשר לחשבונית ת/10 - משהוגש מסמך זה באמצעות לוקר, לכל היותר, יכול המסמך להעיד על כך שהוגשה לו חשבונית המס, אולם כאשר החשבונית מוגשת באמצעות מר לוקר, היא לא יכולה להוות ראיה לקיומם של הליקויים שפורטו בה, שהנם בבחינת עדות שבמומחיות. יצוין כי לבד מחשבונית המס, לא צורפה כל קבלה כדי להוכיח תשלום בפועל של הסכום הנזכר בחשבונית. אשר לטענה בדבר הסדק בבלוק המנוע, גם בעניין זה לא רק שלא הובאה חוות דעת, אלא שלא הובאה ולו הצעת תיקון או כל ראיה אחרת, כגון צילומים שיכלו לפחות להוכיח את דבר קיומו של הסדק, אם לא את הסיבה לגרימתו. אם לא די בכך, הקבלות והחשבוניות ת/13 - ת/24 (למעט ת/16 ו-ת/21 שצורפו גם כת/6 ו-ת/10 ואשר כבר התייחסתי אליהן לעיל), הנן עבור תיקונים זניחים של תקרים ואבובים, כמו גם בגין החלפת שמנים וחגורה, שעל פניהם מתייחסים לטיפול שוטף ואינם חלים על מי שמכר את הכלי. נראית לי הגיונית ומסתברת, מסקנת הנתבע, שלפיה הכמות הגדולה של תקרים והחלפות צמיגים מעידה על נסיעה בכלי במקומות אסורים, דבר שרק מחזקת את טענות התובע. מכל מקום, בהעדר חוות דעת כאמור, גם לא הוכח כי התקרים המדוברים הנם באחריות הנתבע. משהגעתי למסקנה כי הליקויים נשוא התיקון מחודש אוקטובר 2004 לא היו מהותיים מלכתחילה ולא מנעו שימוש סביר בכלי ומשלא הוכח, בהעדר חוות דעת והגשת ראיות סדורה כמפורט לעיל, כי התיקונים שבוצעו כשלו וחזרו ו/או כי נפלו ליקויים מהותיים אחרים בכלי, התוצאה הנה כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה ואין מקום לחייב את הנתבע להשיב את תמורת הכלי או לשלם לתובעת כל סכום אחר. עדויות עדי הנתבע מחד ואי הבאת עדים דרושים מטעם התובעת מאידך סיבה נוספת לדחיית התביעה נעוצה בעדויותיהם של עדי הנתבע, מר אופיר רוסון ומר אליאב אריאלי. מר רוסון הצהיר כי הנתבע סיפר לו בגאווה על כך שהריץ את הנתבע לביצוע תיקון שלא היה באחריותו וכי סיפר לו שהמפעיל של הכלי גורם לו נזקים. גרסתו של העד לא נסתרה בחקירה הנגדית והתרשמתי מתשובותיו כי הנו דובר אמת. עדותו מחזקת את טענות הנתבע ומטילה צל כבד על תם הלב של התובעת בהגשת התביעה. גם עדותו של העד אריאלי, שלפיה אחריות לכלים מהסוג נשוא התביעה, אינה כוללת שרשראות, רצועות וצמיגים וכיוצ"ב, הייתה הגיונית ובכל מקרה לא נסתרה. עובדה זו משתלבת עם נוסחה של תעודת האחריות שהוצגה ועם שאר הראיות שהוצגו בפני. מצד שני, התובעת לא הביאה לעדות את מי שנהג בכלי והפעיל אותו. החשיבות שנודעת לכך הנה בפרט על רקע הטענות ועדויות לגבי אי שימוש נכון בכלי מצד אותו המפעיל וכאשר מר לוקר לא היה נוכח ברב הזמן שהופעל הכלי. גם לא ניתן כל הסבר ממשי מדוע לא הובא העד הנ"ל. בכל הנוגע לאי הגשת חוות דעת ואי הבאת עורכי הצעות התיקון לעדות, כבר התייחסתי לעיל. סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבע את הוצאות המשפט וכן בנוסף, שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪ + מע"מ. טרקטורוןתקלות ברכב