פיטורים של אלמנה

החלטה 1. המבקשות עתרו בבקשה בסכסוך קיבוצי, למתן סעד זמני המורה למשיבה לבטל את מכתב הפיטורים שניתן למבקשת 2 ביום 23/5/04, להורות למשיבה להמנע מפיטוריה, להבהיר כי פעולות המשיבה עומדות בניגוד לכל דין ולחובת תום הלב ונעשו משיקולים פסולים. 2. טענות המבקשות: א. העובדת קיבלה מכתב פיטורים ביום 23/5/04, לפיו פיטוריה נכנסים לתוקף ביום 24/5/04, הינה בת 52, אלמנה, המועסקת במשיבה למעלה מ- 34 שנים. ב. על הצדדים חלות הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 20/11/00 שבוטל ע"י המשיבה על פי הודעה שמסרה ביום 6/1/04, בתוקף מ- 5/3/04. ג. העובדת החלה לעבוד במשיבה בשנת 1970 כפקידת הנהלת חשבונות, במהלך השנים היתה מנהלת מחלקת רציפות זכות פנסיה, עובדת בסניף חדרה, מנהלת סניף חדרה ולאחר מכן עבדה בהנהלה הראשית כמנהלת מחלקת זכויות חברים ותשלומי פיצויים. ד. העובדת הינה חברת הועד הארצי, הפסיקה פעילותה בועד בשנת 1992 ושבה לכהן כחברת ועד מחודש אפריל 2003. ה. למשיבה מונה מנהל מיוחד עפ"י חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004) התשס"ג-2003, מר משה שגיא. ו. הצדדים פעלו להחלפת טיוטות הסכמים קיבוציים אך בשל חילוקי דיעות, לא נחתם הסכם קיבוצי חדש. ביום 6/1/04 שלחה המשיבה באמצעות מר שגיא, הודעה לממונה על יחסי העבודה, על ביטול ההסכם הקיבוצי החל מיום 5/3/04. ז. ביום 13/5/04 נקראה העובדת למר שגיא וזה מסר לה מכתב על כוונה לפטרה עקב צמצומים ושינויים מבניים. ביום 17/5/04 נערך שימוע. ח. לטענת העובדת, בישיבת השימוע אמר מר שגיא שניתן לשנות ההחלטה לו העובדת תחזור עם הסכם קיבוצי חתום והעובדת הביעה פליאה על כך. ט. נטען כי לאחר השימוע פנתה לעובדת הגב' ארם - סגנית המנהל המיוחד, והציעה לה לחתום על הסכם אישי במטרה לבטל את רוע הגזירה. י. מזכירות חטיבת עובדי מוסדות ההסתדרות, הגב' יעל נחמני, פנתה למר שגיא במכתב מיום 20/5/04, ונענתה בתשובתו מיום 23/5/04. יא. ביום 23/5/04 נמסר לעובדת מכתב פיטורים בו הודע על פיטוריה לאלתר, החל מיום 24/5/04. יב. המבקשות טענו כי פיטוריה של העובדת לא נעשו מחמת צמצומים כפי שצויין במכתב ההודעה על הכוונה לפטר. יג. לטענתן, בוצעו הפיטורים עקב היותה של המבקשת חברה בועד העובדים וזאת על מנת להפעיל לחץ על חברי הועד כמקשה אחת, במטרה שיחתמו על הסכם קיבוצי חדש. נטען כי הפיטורים פוגעים בזכותן של המבקשות לחופש ההתארגנות ונעשו בניגוד לחוק. יד. המבקשות טענו, תוך הפניה לפסיקה, כי משמועלית טענה של פיטורים עקב חברות בועד העובדים, אזי עובר נטל הראיה אל המעביד להוכיח כי פיטורי העובד אינם קשורים בהיותו חבר ועד. טו. נטען כי הליך השימוע נערך שלא כדין, כי לא הומצאו לעובדת מראש הטענות שנטענות נגדה, לפיכך לא ניתנה לה זכות הטיעון. טז. נטען כי פיטורי העובדת נעשו בחוסר תום לב ומשיקולים זרים ופסולים. יז. עוד נטען כי המנהל המיוחד חרג מסמכויותיו כאשר פיטר את העובדת, שכן עפ"י החוק, שומה על המנהל המיוחד לקבל את אישור המפקח לגבי תוכנית ייעול של הקרן, ולא כך נעשה. יח. עוד נטען לפגיעה בזכויותיה של העובדת המהווים זכות חברתית והיא הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד. יט. לעניין הסעד הנדרש, נטען כי בנסיבות העניין יש להורות על אכיפת יחסי עבודה. כ. נטענו טענות לעניין מאזן הנוחות. 3. לבקשה צורף תצהיר מטעם הגב' יעל נחמני. לאחר מכן הוגש תצהיר נוסף של העובדת. 4. המשיבה הגישה תצהיר בתגובה לטענות המועלות בבקשה. התצהיר הוגש ע"י מר עופר דהן, עוזר ליו"ר מנהלת קרנות הפנסיה והמנהל המיוחד של קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים. טענות המשיבה הן כדלקמן: א. מר שגיא התמנה בחודש אוגוסט 2003 למנהל מיוחד של הקרן וזאת מכח החוק להבראת כלכלת ישראל ושימש בתפקיד עד 31/5/04. מיום 1/6/04 ממלא את התפקיד מר ירון ארבל המשמש גם בתפקיד יו"ר מנהלת קרנות הפנסיה ומנהל מיוחד של קרן פנסיה מבטחים ושל קרנות נוספות. ב. נטען כי הקרן מעסיקה כ- 10 עובדים שהועסקו עפ"י הסכם קיבוצי ועובדים בודדים נוספים שאינם מועסקים עפ"י ההסכם הקיבוצי, כי מאז פקיעת ההסכם הקיבוצי הועסקה העובדת בחוזה אישי שתנאיו היו התנאים האישיים שבהסכם הקיבוצי, ועפ"י חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות. ג. נטען כי חובתו של מר שגיא היתה ליעל את עבודת הקרן בין השאר ע"י צמצום עלות העובדים, כי נוהל מו"מ עם הועד במטרה להגיע להסכם קיבוצי חדש ואולם נציגת ההסתדרות הגב' נחמני, דרשה להכניס להסכם מנגנון של בוררות (ועדת שלושה) במקרה של פיטורי עובדים ולכך לא הסכים מר שגיא. ד. נטען כי במהלך השימוע, שבו נכח מר דהן, לא נאמר ע"י מר שגיא שניתן לשנות את החלטת הפיטורים לו יחתם ההסכם הקיבוצי. ה. נטען כי הרקע למסירת ההודעה על הפיטורים הוא: אי חתימת ההסכם הקיבוצי אשר הביא לאי יכולת לצמצם את עלות העובדים, חפוש דרך אלטרנטיבית לצמצום העלות, במחלקת זכויות פנסיה מועסק כח אדם מופרז. נשאלה השאלה על איזו משרה ניתן לוותר והוחלט לוותר על העסקתה של הגב' ניסן שעלות שכרה הוא הגבוהה ביותר (פרט למנהל המיוחד ולעוזרתו האישית) וכן מכיוון "שבניסוח זהיר, תפוקתה של גב' ניסן אינה עומדת ביחס נאות לעלותה". ו. מר דהן ציין כי נכח בשימוע שהתקיים ביום 17/5/04 וכי נכחה בו עו"ד גלית מדינה שרשמה פרוטוקול. נמסרה גירסתו של מר דהן לדברים שנאמרו בשימוע. עוד טען מר דהן כי העובדת לא טענה בהליך השימוע שפיטוריה קשורים בהיותה חברת ועד וכי הטענה עלתה רק מפי גב' נחמני. ז. נטען כי עובד אינו חסין מפני פיטורים רק משום שהוא חבר ועד. ח. באשר למעורבותה של הגב' ארם וכן עם עובדים נוספים וכי מר שגיא לא התנגד לנסיונות התיווך של גב' ארם "אך גב' ארם אינה מוסמכת לעניין וכל דבר כפוף אליו". ט. נטען כי הקרן היא גוף קטן המעסיק כ- 12 עובדים, מצבה הכלכלי קשה, תפקידו של המנהל המיוחד הוא לחסוך בעלויות וכי כך ניסה לעשות ע"י קיצוץ רוחבי אך בשל התנגדות גב' נחמני נוצר צורך לחסוך בעלויות ע"י קיצוץ בכח אדם והוחלט לפטר את העובדת, ששכרה גבוה מתפוקתה וכי פיטורים אלה הם כשירים. י. עוד נטען שהבקשה נגועה בחוסר נקיון כפיים בכך שהעובדת נמנעה מלתת תצהיר בגין העובדות הנטענות בבקשה. יא. נטען כי העובדת לא שימשה בתפקיד מנהלת מחלקת זכויות חברים ותשלומי פיצויים. 5. יש להבהיר בראשית הדברים כי ההחלטה שלהלן הינה החלטה בצו ביניים וכל הקביעות העובדתיות המפורטות בה, הן קביעות לכאוריות, הנכונות לשלב זה של ההליך. 6. עילות הפיטורים - לטענת המשיבה נבחן עתה את העילות לפיטורים כפי שפורטו ע"י המשיבה בתצהירה. א. במכתב ההודעה על הפיטורים נאמר: "לאור צמצום בכח אדם ושינויים מבניים". ב. עיון בפרוטוקול ישיבת השימוע מעלה כי נטען כלפי העובדת ע"י מר שגיא: "המשרה שלך התיתרה והשכר שלך גבוה". ג. יאמר כבר עתה כי לא הובאה ולו ראשית ראיה לגבי "שינויים מבניים" או לגבי צמצומים - לבד מפיטוריה של העובדת ופיטורים "צפויים" של עובד נוסף. ד. יחד עם זאת, נבחן עתה את הסיבות שנתן מר שגיא, בהליך השימוע, לבחירה בגב' ניסן כעובדת היחידה שתפוטר. 7. התיתרות המשרה לעניין משרתה של העובדת, העובדת לא העידה על כך ולא נשאלה בחקירה נגדית. מנגד, מר דהן נשאל והשיב: "תפקידה של הגב' ניסן - היא עוסקת בתחום פיצויים ובדיקת זכויות. יש שלטים על הדלתות עד כמה שאני זוכר. כתוב על הדלת של גב' ניסן - מנהלת מחלקת זכויות עמיתים ושאלתי את מר שגיא לפשר ההגדרה של התפקיד והוא אמר שהשלט נעשה בטעות. אני עדיין לא יכול לפרט את התפקיד שלה באופן ספציפי. אני יודע מה עושה המחלקה. העובדת עוסקת בבדיקת זכויות עמיתים ופיצויים. למיטב ידיעתי העובדת לא נחוצה. אני כן יודע מה היא עושה אבל לא יודע לפרט לך. במחלקה 6 עובדים. חמישה וראש המחלקה. אני יודע את החלוקה הפנימית בתוך המחלקה שלה. אני יודע שהתפקיד שלה הוא פיצויים ובדיקת זכויות אך לשאלתך מה בדיוק היא עושה אני משיב שאני לא יכול לפרט לך מה כולל התפקיד הזה. יש שני עובדים שעוסקים במחלקת זכויות ופיצויים, גב' ניסן ועוד עובדת. אני לא יודע אם העובדת זומנה לשיחה על טיב תפקודה. לא ידוע לי אם נרשמה תלונה על תפקודה. סע' 18 ג' לתצהיר, במחלקה יש חמישה עובדים ומנהל. מבחינת היקפי העבודה ביחס לגודל הקרן זה גבוה פרופורציונלית". (עמ' 17-18, ההדגשות אינן במקור). ובתצהירו, סע' 18 ד' אמר: "השאלה שעמדה בפני מר שגיא היתה, על איזה מבין המשרות ביחידה לוותר, הוא החליט לוותר על משרתה של הגב' ניסן, משום שבצפיה לעתיד של הקרן, אין בה צורך מאחר שעלותה של גב' ניסן היא הגבוה ביותר (פרט למנהל המיוחד עצמו ולעוזרתו האישית). עלותה של הגב' ניסן גבוהה יותר מעלות הממונה עליה, וכן מכיון שבניסוח זהיר, תפוקתה של גב' ניסן אינה עומדת ביחס נאות לעלותה". (ההדגשה אינה במקור) 8. כל הדברים הללו מובאים מפי עד, אשר הבהיר במהלך עדותו, לשאלת בית הדין, כי "במועדים הרלבנטיים לפיטורים ולשימוע לא היינו בעלי תפקיד בקרן באופן רשמי אך אני במסגרת תפקידי כמנהלת קרנות הפנסיה הוזמנתי לישיבת השימוע " (עמ' 16). דהיינו - עד שאינו בקיא בסדרי העבודה בקרן, אינו יודע לפרט מה בדיוק היה תפקידה של העובדת בקרן למעט הגדרת התפקיד. הנתונים שלטענתו נמסרו לו מהמנהל המיוחד מר שגיא, בעניין הטעות על השלט וכיו"ב, הינם בשלב זה בבחינת עדות שמיעה ואין די בהם כדי להבהיר את הגדרת תפקידה של העובדת. לא הוכח כי מנהלה הישיר של העובדת שותף בהתיעצויות אודות הפיטורים או כי היה שותף לקבלת החלטת הפיטורים, וכן לא נטען על סמך מה הגיע המנהל המיוחד למסקנה לפיה יש לפטר דוקא את הגב' ניסן. הטענה שהועלתה הן בתצהיר העד והן ע"י ב"כ המשיבה, בדבר "תפוקתה של העובדת שלא הצדיקה את השכר", הינה בשלב זה של ההליך טענה עלומה, בלתי מפורטת, שלא נטענה אף לא בשלב הפיטורים אלא הועלתה לראשונה בתצהיר העד ובדיון בפנינו. 9. על פי הראיות שהוצגו בפנינו בשלב זה, אנו קובעים כי התייתרות תפקידה של העובדת לא היתה הסיבה האמיתית לפיטוריה. 10. עלות השכר באשר לעלות שכרה של העובדת, נטען בתצהיר כי זהו השכר הגבוה ביותר בקרן לאחר המנהל המיוחד ועוזרתו. בחקירת העובדת ומר דהן הובהר: עלות שכרה של העובדת - כ- 22,000 ₪. עלות שכרה של עובדת נוספת, סוניה ברמן - כ- 22,000 ₪. עלות שכרו של מנהלה של העובדת מר מלר - כ- 20,000 ₪. עלות השכר של העובדים בשכר נמוך יותר מזה של העובדת נע בין 12,000 ל- 18,000 ₪. עולה, אם כן, כי שכרה של העובדת אינו הגבוה ביותר מבין העובדים. מכל מקום, ישנם עובדים המשתכרים כמו העובדת או לכל הפחות שכר דומה לזה של העובדת. 11. הובהר אם כן, כי עלות שכרה של העובדת אינו מהווה הסיבה האמיתית לפיטוריה של העובדת. 12. טענות המבקשות - פיטורים עקב חברות בועד העובדים מעדות העובדת עולות עובדות אלה: א. העובדת היתה דומיננטית מבין חברות הועד בעת הדיונים על טיוטות ההסכם הקיבוצי. ב. התקיימו בין הצדדים פגישות גם לאחר 12/03 ולאחר ההודעה על ביטול ההסכם הקיבוצי שניתנה בחודש ינואר 2004. עדות זו נתמכת גם בעדותה של הגב' נחמני אשר העידה גם על לחצים שהופעלו על אנשי הועד במהלך החודשים ינואר עד מאי 2004 (עמ' 11 ש' 13 ואילך). ג. המנהל המיוחד מר שגיא דרש במסגרת המו"מ להפחית בשכר הפנסיוני של העובדים ולכך העובדים לא הסכימו. ד. בין חברי הועד התגלעו מחלוקות והעובדת דנן היתה בין המסכימים, ולדבריה - מר שגיא ידע על כך. ה. לאחר מכן ולאחר שהועד נפגש עם העובדים, התגבשה עמדה אחידה לפיה העובדים אינם מסכימים להפחתה בשכר הפנסיוני. ו. תחושתה של העובדת היתה שמר שגיא לא אהב דברים שהיא אמרה ולא אהב את התגובות שלה וכי היא הציגה עמדה נוקשה יותר מאשר יו"ר הועד. עדויות המבקשות לא נסתרו בשלב זה. 13. טוענת המשיבה כי העובדת לא העלתה את סוגיות חברותה בועד בעת הליך השימוע. עיון בפרוטוקול ישיבת השימוע מעלה כי מר שגיא הוא זה שהעלה את נושא החברות בועד העובדים ואי חתימת ההסכם הקיבוצי. כך, בפיסקה האחרונה בעמ' הראשון אמרה העובדת "אני גמישה ומוכנה לשינויים, אתה רוצה להעביר אותי תפקיד אז תעשה את זה". ובהמשך מייד (עמ' השני בשורה העליונה), אמר מר שגיא: "אני מודע לכך שלא הובלת לכיוון שלילי בעניין ההסכם, אך העלויות של הקרן גבוהות וצריך להוריד אותן, אבל כרגע אני לא רואה דרך לנקוט בצמצום כ"א". ועל כך נאמר בסיכומי המבקשות, ובצדק - "מה ענין שמיטה להר סיני"?! בהמשך הפרוטוקול שאלה העובדת: "אתה מצפה ממני לארגן את כולם שיחתמו על ההסכם? מר שגיא: אני לא מצפה לשום דבר. גב' ניסן: אז הם לא הסכימו לחתום על ההסכם ועכשיו הם לא יסכימו לוותר רק בגלל שמפטרים אותי. אם הייתי מזמן את כולם ואומר שהולכים להיות צעדים דרסטיים אז אפשר אולי לשכנע, אבל עכשיו זאת בעיה שלהם ולא שלי. מר שגיא: דברתי עמכם, שלחתי מכתבים. הייתם צריכים לחשוב על משמעות המצב שנוצר. גב' ניסן: אז מה, אני צריכה לשלם את המחיר? מר שגיא: זה לא אישי, ואין קשר לכך שהיית בועד". 14. בתצהיר מר דהן, סעיף 21.2, יש התייחסות להליך השימוע. פרוטוקול השימוע לא צורף לתצהיר, והדבר מעורר תמיהה. מכל מקום, עיון בפרוטוקול השימוע, לאחר שזה הוגש במהלך הדיון, מעלה כי האמור בתצהירו של מר דהן אינו מדוייק. נושא ההסכם הקיבוצי והחברות בועד העובדים הועלה ע"י מר שגיא עצמו. יתר על כן, משהעובדת שאלה האם מצפים ממנה שתביא את ההסכם חתום, לא נאמר לה באופן מיידי שהדברים אינם קשורים, אלא נענתה לגופו של עניין ורק בסיום הדברים נאמר שאין הפיטורים קשורים לחברות בועד. 15. לכך יש להוסיף את העובדה שמעדות העובדת בפנינו עולה כי פרוטוקול ישיבת השימוע אינו משקף באופן מלא את הדברים שנאמרו בישיבה. נושא זה יתברר, מן הסתם, בהליך העיקרי. 16. עוד טוענת המשיבה להרחבת חזית מן הטעם שבבקשה נטען שהפיטורים היו עקב לחץ לחתום על חוזים אישיים ואילו בסיכומים נטען כי היו תחת לחץ לחתום על ההסכם הקיבוצי, ואולם - עיון בבקשה מעלה כי נושא החתימה על ההסכם היבוצי עלה גם עלה בבקשה, וראו סע' 3.15 וסעיפים נוספים. 17. נטל הראיה עיינו בטענות הצדדים לענין השאלה על מי מוטל נטל הראיה. די לנו בעניין זה בדברי בית הדין הארצי, השופט שמואל צור, בעניין עסק 1013/02 ההסתדרות הכללית ואח' נ' מתנ"ס קרית מלאכי ואח' (מיום 25/11/03) בו נאמר, בעמ' 16 לפסה"ד: "כפי שראינו במקרה של התנגשות בין זכות הקנין של המעביד המוצאת ביטויה בתוכנית ההבראה שהוא יזם לבין חופש ההתאגדות של העובדים, הלכה היא כי נטל ההוכחה עובר את כתפי המעסיק להראות שההחלטות שהתקבלו במסגרת ההבראה הן ענייניות וחפות מכל נימוק הנעוץ בחברותם של העובדים המפוטרים, בארגון העובדים או בועד העובדים". 18. סיכום מצאנו כי הסיבה של התיתרות התפקיד והסיבה של עלות שכרה של העובדת, לא היו הסיבה האמיתית לפיטוריה. הליך הפיטורים של העובדת היה מהיר, מפתיע ובלתי צפוי. הפיטורים היו לאלתר. לא ניתנה לעבודת האפשרות לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת. אף עובדה זו מצביעה על החפזון שבהליך. אף אם הודיע המנהל המיוחד שעקב אי החתימה על ההסכם הקיבוצי יהיה עליו להערך לצמצומים, עדין אין המדובר על כך שהצמצומים יעשו על ידי פיטורי עובדת אחת ויחידה. המשיבה לא הראתה כי נשקלו פיטוריהם של עובדים אחרים, כי נשקלה אפשרות להפחתת שכר לתובעת ו/או לעובדים נוספים, על מנת למנוע את הפיטורים. לא הובא מנהלה הישיר של העובדת על מנת לאשר את הטענה לפיה התפקיד שממלאת העובדת הפך מיותר. הובהר מחומר הראיות כי קיים עובד נוסף, שהוא פנסיונר של הקרן, המועסק על ידה כיום ואף מקבל רכב, וכל שנאמר ע"י העד מר דהאן הוא כי יש כוונה לפטרו, משמע - טרם פוטר. המשיבה לא נימקה מדוע לא פוטר עובד זה, המקבל פנסיה מהקרן, ובכך היה בא לידי ביטוי הקיצוץ הנדרש. 19. ההליך נעשה במועד סמוך למועד שבו נכנסה לתוקפה הודעת המשיבה על ביטול ההסכם הקיבוצי, ובסמוך לשיחות שהתקיימו בין המנהל המיוחד לבין ועד העובדים אודות דרישותיו לקיצוץ בשכר הפנסיוני, שלא נענו. המשיבה בחרה להסתמך על עדותו של מר דהאן, על אף שמרבית העובדות אינן ידועות לו מידיעה אישית, על אף שהחלטת הפיטורים והשיקולים שקדמו לה נעשו על ידי המנהל המיוחד מר שגיא ולא על ידו, על אף שלא היה מעורב בדיונים אודות חתימת ההסכם הקיבוצי החדש ובדיונים שהתקימו לאחר ביטול ההסכם. הדבר אומר דרשיני. כל האמור לעיל מעורר חשד יותר מסביר שמא אכן המשיבה בחרה לפטר את הגב' נחמני דוקא, לא מחמת צמצומים או של התייתרות המשרה אלא מסיבה של חברותה בועד העובדים, בבחינת - "למען יראו וייראו". 20. חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז - 1957, בתיקון משנת תשס"א, קובע: "33י (א) מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד ולא ימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה: (1) חברותו או פעילותו בארגון עובדים..." 21. לאור המשמעות הרבה שמייחס החוק לחופש ההתארגנות, ולאור הדברים החמורים שנאמרו בפסיקה עת עסקינן בפיטורים של עובדים מחמת התארגנות או חברות בועד, הרי שיש לייחס משקל רב לחומר הראיות שהובא עד כה, המצביע על כך שלכאורה, הנימוק האמיתי לפיטורי העובדת לא היה צמצומים או התיתרות התפקיד אלא הבחירה בה היתה עקב חברותה בועד העובדים. ראו לענין זה: דבע נו/ 209-3 מפעלי תחנות בע"מ נ' צבי יניב, פדע לג 289. 22. שיקולי מאזן הנוחות מצאנו כי בנסיבות אלה עדיפה האופציה בדבר המשך העסקתה של העובדת, עד להכרעה בהליך העיקרי, על פני דיון בהיבט הכספי של פיטוריה. לעניין הצהרות המשיבה בסיכומיה, לפיהן תמשיך לשלם את שכרה של העובדת עד לתום ההליך ואם תפסיד העובדת בהליך - יחשבו כספים אלה על חשבון זכויותיה לפיצויי פיטורים, לא ניתן לקבל הצעה זו. ראשית, חשיבות רבה קיימת לעצם הזכות לעבוד. כבר נאמר רבות כי קבלת משכורת אין בה די, וכי יש חשיבות עצומה לעצם העבודה בפועל. שנית, משבשלב זה קובעים אנו לכאורה כי עסקינן בפיטורים עקב חברות בועד העובדים, הרי שאף בהיבט זה יש חשיבות רבה בהחזרת העובדת לעבודתה עד לבירור התובענה. 23. מסקנה עולה מחומר הראיות שהובא עד כה כי פיטוריה של העובדת נעשו מחמת היותה חברת ועד עובדים. אנו מוצאים לנכון להורות ביטול הודעת הפיטורים והחזרתה לעבודה במסגרת ההליך הזמני, על מנת שנושא זה יבדק ללא שיווצרו עובדות בשטח. 24. לאור מסקנתנו לעיל, אין עוד צורך בשלב זה לדון בשאלה המשפטית שהועלתה בבקשה לענין סמכותו של המנהל המיוחד לפטר עובדים, ללא קבלת אישור המפקח. נושא זה יבחן במסגרת ההליך העיקרי. 25. סוף דבר, הבקשה מתקבלת. מכתב הפיטורים מיום 23/5/04 מבוטל. העובדת תוחזר לעבודה סדירה באופן מיידי. 26. המשיבה תשלם למבקשות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בצרוף מע"מ. פיטוריםאלמנות / אלמנים