בקשה להגיש תביעה אישית לבית הדין לעבודה

החלטה הערת פתיחה 1. לפני בקשה נוספת, שיש להניח שלא תהיה האחרונה במניין הבקשות המוגשות על-ידי מי מבעלי החברה נופרם הנדסה פיתוח ובניה בע"מ (להלן - "החברה"). הפעם מופנים חיציה של הבקשה נגד המנהל המיוחד אמיר רחמני (להלן - "רחמני"), שמונה על-ידי ביום 6.1.98. הרקע לבקשה 2. שלושת המבקשים הם בניו של דוד דיין (להלן - "דוד"), אחד מהבעלים של החברה, שהגיש תביעה אישית נגד רחמני בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בתיק ע"ב 2228/03. התביעה נמחקה בעקבות בקשה שהגיש רחמני בבש"א 15167/04. בית הדין לעבודה פסק כי אין להגיש תביעה אישית לשכר עבודה שאותו תבע דוד מרחמני. בית הדין קבע כי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין דוד לבין המנהל המיוחד, מפני שהראשון היה עובד של החברה וקיבל תלושי שכר ממנה. הבקשה 3. בבקשה שלפני עותרים שלושת ילדיו של דיין לקבל את רשותי להגיש תביעה אישית נגד רחמני לבית הדין לעבודה, בנימוק שהלה לא שילם להם את שכרם חרף פניותיהם אליו בחודשים פברואר, אפריל ומאי 1998. הנימוק לבקשה הוא כי רחמני לא פעל כאורגן של החברה, אלא כממונה מטעם בית המשפט ולפיכך חייב היה לתת דוח לבית המשפט. בעת שמונה רחמני היו בחשבונות החברה אמצעים כספיים מספיקים לתשלום כל המשכורות, ברם רחמני הוציא עשרות מיליוני שקלים למטרות שונות ולא מצא לנכון להקצות את המשאבים הללו לתשלום משכורות ופיצויי פיטורין כדין (סעיף 7 לכתבי התביעה ולתצהירו של כל אחד מהמבקשים). דוד הגיש, אף הוא, תצהיר התומך בבקשת המבקשים. לדבריו (סעיף 11 לתצהיר), לפיו רחמני שלשל כספים שקיבל לנושים שיש לו עניין אישי בהם לרבות לכיסו הפרטי ולכן לא יכול היה לקיים את התחייבויות החברה. כמו כן, הוצאו סכומים שונים מהחברה במסווה של "תשלומים לעובדים שונים", שלא היו ולא נבראו, לא דווחו כמשכורות, לא נתקבלו לגביהם חשבוניות מס ולא נתבעו ולא הוכרו כהוצאה לצורכי מס. בהמשך מפרט דוד הברחות כספים נוספות ללא תיעוד (ראו פרוט תחת הכותרת "פרוט חלקי לדרך הברחת כספי החברה על-ידי המשיב", שבתצהיר דוד). התגובה 4. רחמני דחה בתגובתו את הטענות נגדו. לדבריו, המבקשים לא היו עובדי החברה בעת שנכנס לתפקידו. טופסי 106 שצרפו המבקשים לכתבי הטענות מראים שלא הועסקו על-ידי החברה החל מחודש נובמבר 1997, לפני שרחמני נכנס לתפקידו. מעבידתם של המבקשים אם בכלל היא החברה ולא רחמני. אם יש לתובעים טענות בשל אי תשלום משכורות, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורין, עליהם להפנותן כלפי החברה. רחמני לא התחייב מעולם באופן אישי לשלם למבקשים משכורת כעובדי החברה. מאחר ולא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין רחמני למבקשים, אין לבית הדין לעבודה סמכות להיזקק לתביעות נגדו, שכן התביעה אינה מבוססת על זכויות במשפט העבודה. דיון 6. דין הבקשה להידחות. סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע: "בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו, שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות בשאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]". כפי שעולה מנוסח הסעיף לבית הדין לעבודה אין סמכות אין סמכות להיזקק לתובענות של המבקשים. יתרה מזו, ספק אם המבקשים יכולים לתבוע את רחמני, שכן הוא פעל במסגרת תפקידו כאורגן של החברה כאשר סרב להכיר בהם כעובדים. אם המבקשים סבורים כי טעות בידו של רחמני, פתוחה בפניהם הדרך לתבוע את החברה, אשר היא שהעסיקה אותם. רחמני, אשר מונה על-ידי בית המשפט כמנהל מיוחד, הינו מצד אחד פקיד בית המשפט וכפוף להוראותיו ומאידך הוא חב חובת נאמנות כלפי הנושים של החברה. רחמני לא כרת חוזה עם המבקשים ואם עשה מעשה נזיקין כלפיהם - אין זה מסמכותו של בית הדין לעבודה להיזקק לתביעות מחוסר סמכות. כך גם פסק בית הדין לעבודה כאשר סילק על הסף, כאמור, את תביעתו של דוד. רחמני, בתפקידו כמנהל מיוחד הוא אורגן של החברה ופעולותיו מיוחסות לחברה. המבקשים לא הצביעו על עילה אישית כלפי רחמני וגם הטענות שהועלו נגדו בסעיף 7 לכתבי טענותיהם הינן סתמיות (תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). סיכום 7. הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. בית הדין לעבודהתביעה אישית