פסק-דין בפני תביעה שהגישה רשות הפיתוח לפינוי וסילוק יד של התובע ותביעה שכנגד למתן פסק דין הצהרתי. 1. טענות התובעת ב"קצירת האומר": (א) (א) התובעת הינה הבעלים של המקרקעין הנמצאים ברח' השלושה 4 ביהוד הידועים כחלקה 66 בגוש 6711. (להלן: "המקרקעין") (ב) (ב) הנתבע הינו דייר מוגן בבית העסק הנמצא סמוך למקרקעין השייכים לתובעת עפ"י חוזה שכירות מוגנת מיום 22.11.82 המשמש לתקריה הכולל מבנה בשטח 113 מ"ר הבנוי במקרקעין הידועים כחלקה 65 בגוש 6711 והסככה בגודל 57.5 מ"ר הבנויה במקרקעין הידועים כחלקה 64 בגוש 6711. (ג) (ג) לאחר פרצלציה שבוצעה במקרקעין נשוא התביעה הידועים כחלקות 63,64,ו-65 בגוש 6711 הפך בית העסק של הנתבע להיות בנוי על החלקות 64 ו-65 בגוש 6711. (ד) (ד) בתאריך בלתי ידוע, פלש הנתבע לחלק מהמקרקעין השייכים לתובעת והידועים כחלקה 66 בגוש 6711. (ה) (ה) לאחר הפלישה, בנה הנתבע משטח בטון לצורך מתן שירות ללקוחות בבית העסק, ללא הסכמתה של התובעת. (ו) (ו) על הנתבע לפנות את שטח הפלישה ולהחזיר את החזקה לידי התובעת כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ. כמו-כן עליו לשלם לתובעת בגין השימוש בשטח הפלישה עבור שבע השנים האחרונות סך של 59,640 ₪. 2. טענות הנתבע ב"קליפת האגוז": (א) (א) הנתבע איננו דייר מוגן בבית העסק הנמצא "סמוך" למקרקעין,אלא הנו דייר מוגן במקרקעין לרבות בחלקה 66 בגוש 6711. (ב) (ב) הנתבע מעולם לא פלש למקרקעין או לחלקם. (ג) (ג) הנתבע הינו בעל זכויות של דיירות מוגנת בחלקות שונות לרבות בחלקה 66 מזה למעלה מ-40 שנה ומנהל בחלקות אלו עסק של תקרייה. (ד) (ד) לנתבע הסכם שכירות מוגנת עם עמידר עוד משנת 1982. כבר בעת חתימת הסכם הדיירות השתרעה התקרייה על חלקות 63,64,65 ו-66. הסכם הדיירות נחתם בטעות כשהוא מתייחס לחלקה 63 בלבד. (ה) (ה) ביום 26.1.03 קיבל הנתבע אישור זכויות מעמידר בו נרשם כי הוא בעל זכויות דיירות מוגנת גם בחלקות 64 ו-65. (ו) (ו) השטח האדום המופיע בנספח ב' לכתב התביעה, מהווה מבנה אחד המשתרע על פני חלקות 65 ו-66 אשר נבנה לפני עשרות שנים. התובעת מנסה להפריד באופן מלאכותי בין החלקות 65 ו-66 באמצעות ציור קו דמיוני בתוך המבנה המהווה את גבול החלקה. (ז) (ז) ביהמ"ש מתבקש ליתן פסק דין הצהרתי לפיו לתובע שכנגד יש זכויות דיירות מוגנת אף בחלקה 66 וכן ליתן צו עשה אשר יורה לנתבעת שכנגד לרשום בספריה כי לתובע שכנגד זכויות דיירות מוגנת בחלקה 66 בגוש 6711. דיון: פינוי וסילוק יד 3. (א) ראשית אציין כי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר זכויותיו של הנתבע בחלקות 64 ו-65 והמחלוקת מצטמצמת לחלקה 66 בגוש 6711 בלבד שכן כתב התביעה מייחס המחלוקת לחלקה 66 בלבד. (ב) (ב) מטעם התובעת העידו גב' אמליה יפרח, רכזת שטח ומנהלת נכסים ומר גלעד אברם, שמאי מקרקעין. גב' יפרח העידה כי במסגרת תפקידה בעמידר גילתה כי השטחים המוחזקים בפועל על ידי הנתבע אינם מתאימים לחוזה השכירות המוגנת שברשותו וכי משמעות הדבר הינה פלישת הנתבע ליחידה של מר שמואל לוי שגר בעבר סמוך לבית העסק של הנתבע. (בעמ' 10 לפרוטוקול הדיון מיום 4.4.05 ). גב' יפרח טוענת בחקירתה במועד הביקור במקום הנתבע הודה בפניה כי רכש את דירתו של מר שמואל לוי בדמי מפתח בלא שדיווח על כך לעמידר. השטח אליו פלש הנתבע הוצג על ידי גב' יפרח בנספח ז' לתצהירה (השטח האדום). עיון בנספח ז' מעלה כי הפלישה הייתה בחלקה 66 אלא שלא הוכח גודל השטח אליו פלש הנתבע. מר גלעד אברם, העיד לעניין חוות דעתו והודה כי חישב את שטח הפלישה לפי נתונים ומידות שקיבל מהתובעת ולא מדד את השטחים בפועל (עמ' 18 לפרוטוקול הדיון מיום 26.9.05). זאת ועוד, חוות דעתו של השמאי התייחסה לחלקה 64 ולא לחלקה 66 ומר אברם גלעד טען כי המדובר בטעות סופר. אם כן, נראה כי הוכח כי הייתה פלישה לחלק מחלקה 66 אלא שלא הוכח גודל השטח בתוך חלקה 66 אליו פלש הנתבע. 4. (א) להוכחת טענותיו הגיש הנתבע בין היתר שני מסמכים, האחד, חוזה שכירות מוגנת משנת 1982 והשני- אישור זכויות מחברת עמידר משנת 2003. מסמכים אלו מלמדים שלנתבע זכויות בחלקה 63 שלאחר פרצלציה שנעשתה בשנת 1995 הפכה לחלקות 64, 65. לטענת הנתבע, בחוזה השכירות נפלה טעות שכן, בחוזה השכירות מצויינת חלקה 63 בלבד כחלקה שעליה יושב בית העסק כאשר בפועל השתרע כבר אז בית העסק גם על חלקות 64,65 ו-66. לטענת הנתבע גם אישור הזכויות שקיבל מחברת עמידר לחלקות 64 ו-65 אינו מדוייק שכן בית העסק של הנתבע אינו נמצא בחלקה 65 בלבד אלא בחלקות 63, 64, 65, ו-66. (ב) טענותיו של הנתבע כנגד נכונות תוכנם של המסמכים האמורים כולן טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב אשר אינן נתמכות באסמכתא כלשהי, וזאת בניגוד לסעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומאנית, הקובע כי אין להעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב , אלא באמצעות הבאת מסמך אחר בכתב או הודאתו של בעל הדין היריב. (ראה י' קדמי על הראיות חלק ב' בעמ' 732 וכן י' זוסמן, סדר הדין האזרחי מהדורה שביעית בעמ' 492). זאת ועוד, תמוה שהנתבע שכבר עמד בפני תביעה בעבר ועמד על הוצאת אישור הזכויות מרשות הפיתוח, קפא על שמריו ולא פעל במשך כל השנים לתיקון האישור. מעיון במסמכים הרבים אשר צורפו לתביעה, עולה כי באף לא אחד מהמסמכים הללו לא הייתה התייחסות לזכויות הנתבע בחלקה 66 וטענת הנתבע כי המסמכים אינם מדוייקים, דינה כאמור להדחות בשל היותה טענה בע"פ כנגד מסמך בכתב. (ג) טענתו המרכזית של הנתבע היא שהמבנה הבנוי על חלקה 66 מהווה חלק אינטגרלי מהמבנה הבנוי על חלקה 65. רשות הפיתוח טוענת (וטענה זו לא נסתרה) כי המבנה הבנוי על חלקה 66 בגוש 6711 אינו מהווה חלק אינטגרלי מהמבנה הבנוי על חלקה 65, אלא שהמבנה שימש כדירת מגורים למר שמואל לוי. נציגת רשות הפיתוח, גב' אמליה יפרח טוענת בחקירתה (בעמ' 10 לפרוטוקול הדיון מיום 4.4.05)כי הנתבע הודה בפניה כי רכש את דירתו של מר שמואל לוי בדמי מפתח. לעניין זה לא הובאו כל אסמכתאות המעידות על רכישת המקרקעין ממר לוי. זאת ועוד,טענותו של הנתבע כי המבנה הבנוי על חלקה 65 (בית העסק שלו) מהווה חלק בלתי נפרד מחלקה 66 לא הוכחה. (ד) אשר על כן, אני קובע כי הוכח שהנתבע נכנס לחלקה 66 ומחזיק בה שלא כדין, וכי התובעת זכאית לקבל פסק דין המחייב את הנתבע לסלק ידו מהיחידה הנפלשת ולמוסרה לתובעת כשהיא פנויה מכל חפץ ואדם. דמי שימוש ראויים 5. (א) הוכח כאמור, שהנתבע השתמש ומשתמש בנכס שבבעלות התובעת, מבלי שנתקבלה רשותה וללא תשלום תמורה. התובעת דורשת כי הנתבע ישלם לה דמי שימוש בגין השימוש בשטח הפלישה עבור שבע השנים האחרונות. ב"כ התובעת דורש, כי יפסקו לתובעת דמי שימוש ראויים בסך 59,640 ₪, כפי שקבע השמאי מטעם התובעת, מר גלעד אברם בחוות דעתו מיום 5.2.03 (ב) נטל ההוכחה לעניין גובה דמי השימוש הראויים מוטל על התובעת להראות בין היתר מהו גודל השטח המדויק (בחלקה 66) אליו פלש הנתבע ואשר בגינו מגיעים לתובעת דמי שימוש. גודלו של שטח זה לא הוכח ולא הובא מודד שיגדיר את גודל השטח. השמאי מטעם התובעת הודה בחקירתו כי לא ביצע מדידות כלשהן בשטח וכי קיבל לידיו את הנתונים והמידות של החלקות השונות מאת התובעת בלא שיבדוק אותן. משכך לא נותר אלא לקבוע כי התובעת לא הרימה את הנטל לעניין הוכחת דמי השימוש המגיעים לה ועל כן התביעה לדמי שימוש נדחית. תביעה שכנגד 6. אשר לתביעה שכנגד למתן פסק דין הצהרתי לפיו לתובע שכנגד יש זכויות דיירות מוגנת אף בחלקה 66, הנתבע לא הרים את הנטל להוכיח כי קיימות לו זכויות בחלקה 66 וטענתו לעניין זכויותיו בחלקה 66 אינה מבוססת או מגובה באסמכתאות כלשהן. לא הוצג הסכם או אישור לתשלום, לא הוכח למי שולם וכמה , דבר קניית החלקה ממר לוי לא דווח לתובעת וגם הנתבע לא נתן הסבר משכנע להוכחת זכויותיו בחלקה 66. (התובעת טוענת כי מר לוי אף פוצה לאחר שפונה מהמקום אלא שמאחר ותיקו של מר לוי בוער לא הובאו הוכחות לעניין זה). לתיק זה צורפו מסמכים רבים המעידים על שכירות מוגנת בחלקות 64 ו-65 אלא שאף אחד מן המסמכים, לא התייחס לזכויותיו של הנתבע בחלקה 66 וכל טענותיו בעניין זה היו טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב אשר יש לדחותן. סוף דבר 7. לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבע לסלק ידו מחלקה 66 בגוש 6711 ולהשיב החלקה לתובעת כשהיא ריקה ופנויה מכל אדם וחפץ וזאת עד ליום 31.12.05. התביעה לדמי שימוש נדחית והתביעה שכנגד למתן פס"ד הצהרתי נדחית אף היא. 8. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. פינוי מושכרמקרקעיןשכירותפינויפינוי דירה