דרגת אי כושר בענף נכות כללית בשיעור של 100%

תביעה בעקבות החלטת פקיד התביעות מחודש יוני 2012 על פי ההחלטה הכיר הנתבע לתובע בדרגת אי כושר בענף נכות כללית בשיעור של 100% מחודש פברואר 2012 ועד כולל יולי 2012. באותה החלטה נקבע עוד, כי אין התובע זכאי לקצבת נכות כללית בנימוק כי: "על פי ביקורת גבייה נמצא כי אינך זכאי לתשלום קצבת נכות כללית, מאחר ויש לך פיגור בתשלום דמי ביטוח העולה על 36 חודשים, כאמור בסעיף 366(א)(3) (לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995, הוספה שלי-ט.מ.)". 2. בעקבות החלטה זו, אשר בתמצית קובעת כי אין התובע זכאי לקצבת נכות כללית בשל הפיגור בתשלום דמי ביטוח, הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה. 3. עד שנדרש לטענות הצדדים, נקדים ונביא את העובדות שהן עצמן אינן במחלוקת והן כדלקמן: א. התובע יליד 1956, הפעיל עסק עצמאי עד לחודש דצמבר 2008. במהלך שנת 2009 עבד התובע בחודש ינואר ומחודש מרץ ועד לחודש נובמבר כולל. מאז חודש נובמבר 2009 התובע לא עצמאי ולא עובד. ב. במהלך התקופה בה היה התובע עובד עצמאי, לא דאג התובע לתשלום דמי ביטוח ולא עמד בהסדרים לתשלום החוב לנתבע מהשנים 99' ו-2004. ג. נכון להיום לתובע חוב בגין אי תשלום דמי ביטוח המתייחס לתקופה שמחודש אוגוסט 96' ואילך בסכום של 153,230 ₪. ד. בנובמבר 2011 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום קצבת נכות כללית ותביעה להענקה מטעמי צדק. ה. במסגרת התביעה לנכות כללית, נקבעה לתובע דרגת אי כושר בשיעור של 65% לתקופה שמחודש אוגוסט 2010 ועד לחודש פברואר 2012 כולל, ודרגת אי כושר בשיעור של 100% לתקופה שמפברואר 2012 ועד ליולי 2012 כולל. ו. בדיון שהתקיים בתביעת התובע ביום 20.3.2013 רשם בית הדין בפניו את החלטת הנתבע כדלקמן: "אתה צריך לבוא עם מסמכים שאתה יכול לשלם אפילו 50 ₪ בחודש. שיגיע להסדר ויתחיל לשלם ואז לקבל את הכסף" עמ' 3 לפרוטוקול מיום 20.3.2013 שורות 11-12. ז. בהתאם ניתנה החלטה לפיה על התובע לפנות לפקיד התביעות עם המסמכים שברשותו, המלמדים על מצבו הכלכלי ועל ההכנסה ממנה הוא מתקיים לצורך קביעת ההסדר ולהודיע לבית הדין עד ליום 15.5.2013 אם הוא עומד על תביעתו. ח. נכון למועד פסק דין זה וחרף פניית המזכירות לתובע, לא התקבלה כל הודעה מטעמו האומרת כי הוא עומד על המשך בירור התביעה. 4. בדיון שהתקיים בתביעת התובע, טען התובע כי הוא חסר אמצעים, הוא הוכר כמי שאיבד את כושרו להשתכר ולפיכך אין ביכולתו להגיע להסדר לתשלום חוב הגבייה עם הנתבע. התובע הוסיף כי ככל שתוכר זכאותו לקצבת נכות כללית, הוא יוכל לעמוד בהסדר לסילוק חוב הגבייה מתשלום קצבת הנכות. עם זאת וכל עוד אין משולמת לו הקצבה, אין הוא יכול להגיע להסדר שהוא תנאי לתשלום הקצבה. בנסיבות אלה ביקש התובע להכיר בזכותו לקצבת נכות כללית. 5. לטענת הנתבע דין התביעה להידחות. לעניין זה טען הנתבע, כי לתובע פיגור בתשלום דמי ביטוח העולה על 36 חודשים; ולפיכך ומכוח סעיף 366(א)(3) "לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין". על רקע זה הוסיף הנתבע וטען, כי בהעדר הזכות לגמלה אין התובע זכאי לתשלום הגמלה כמבוקש על ידו, וממילא לא ניתן להגיע עם התובע להסדר על תשלום חוב הגבייה מתוך כספי קצבת הנכות - כמבוקש בידי התובע. הנתבע הוסיף כי התביעה להענקה מטעמי צדק נדחתה "לאור התנהלות התובע וגובה חובו" סעיף 8 לכתב ההגנה. 6. סעיף 388 לחוק קובע כי: "המוסד רשאי לפי שיקול דעתו ומטעמי צדק, לתת הנחות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים... שנקבעו באישור וועדת העבודה והרווחה כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל... פיגור בתשלום דמי ביטוח". 7. תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק) תשל"ה-1975, מתנות הענקה במקרה שבו נוצר פיגור בתשלום דמי הביטוח, בנסיבות בהן נבצר מהמבוטח לשלם את דמי הביטוח (ראה: תקנה 3 לתקנות). 8. בענייננו לא הצביע התובע על נסיבות אשר מנעו ממנו לעמוד בחובת תשלום דמי הביטוח; ומכאן שאין בית הדין רשאי להתערב בהחלטת פקיד התביעות האומרת כי התובע איננו זכאי להענקה מטעמי צדק לקצבת נכות כללית. 9. סעיף 366(א)(3) לחוק שולל את הזכאות לקצבה באותם מקרים בהם למבוטח פיגור העולה על 36 חודשים בתשלום דמי ביטוח. משנשללה מהתובע הזכות לקצבת נכות כללית מכוח הסעיף הנ"ל בשל הפיגור בתשלום דמי ביטוח - אין בידינו לחייב את הנתבע בתשלום קצבת הנכות הכללית, ממנה יקוזז חוב דמי הביטוח על פי הסדר בין הצדדים. 10. נוסיף עוד, כי יכול ותוצאת פסק הדין הייתה אחרת אילו אכן פנה התובע לפקיד התביעות - בהתאם להודעת ב"כ הנתבע בדיון מחודש מרץ 2013 - הציג בפניו את המסמכים שברשותו המלמדים על מצבו הכלכלי - וככל שלא היה מגיע להסדר מבקש לקיים דיון בתביעה. כאמור במקרה שלפנינו, אין בפנינו כל עדות לפעולות שעשה התובע למיצוי זכויותיו בהתאם להודעת ב"כ הנתבע. 11. סוף דבר התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. הערעור על פסק הדין הוא בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. אי כושר עבודהנכות כלליתנכות