תביעה בגין פגיעה בחוליות הצוואר כמחלת מקצוע: להלן עובדות המקרה: 1. התובע, יליד 1974. 2. התובע עבד במשך שש שנים כמלגזן בחברת "בירמן עצים ופרזול בע"מ". כן עבד התובע במשך חמש שנים נוספות כמנהל מחסן ומלגזן בעת הצורך בחברת "ורגוס בע"מ". 3. בחברת בירמן עבד התובע משנת 2001 עד שנת 2006, אך ורק כמלגזן בימים א'-ה' מהשעה 07:00 עד השעה 19:00. לעיתים עבד התובע גם בימי שישי בהתאם לצורכי העבודה. 4. התובע נהג על מלגזה מדגם אייסטר של 5 טון. מדובר במלגזה עם מנוע דיזל. התובע נהג לנסוע עם המלגזה למרחק של 100 מטרים והיה מעביר סחורות מהרמפה למחסן ובחזרה ומעמיס משאיות. 5. במהלך עבודתו כנהג מלגזה, התובע היה צריך לסובב אין ספור פעמים את ראשו שמאלה וימינה כשנהג במקומות צפופים, וכן כשנהג אחורנית ברוורס ואז היה צריך כל הזמן לסובב את ראשו אחורנית כדי לבדוק לאן הוא נוהג. 6. בנוסף, התובע נהג במלגזה על הכביש במפעל, כשהמלגזה רועדת ומעבירה רטט בכל הגוף של הנהג, בגלל שאין בה בולם זעזועים. כשנהג התובע במלגזה ריקה, הרטט של המלגזה היה מורגש יותר וכשהמלגזה היתה עמוסב בסחורה, הרטט של המלגזה היה מורגש קצת פחות. 7. התובע טוען, כי מדובר כאן במחלת מקצוע ו/או תאונה על פי עקרון המיקרוטראומה, בגלל הרטט של המלגזה שהעבירה רטט בכל הגוף של התובע במהלך נהיגתו עליה, וכן בגלל תנועות הראש שלו אין ספור פעמם ימינה, שמאלה ואחורה. 8. ב"כ הנתבע טוען לעומתו, כי מדובר בתהליך תחלואתי רגיל. מינוי מומחה רפואי: 9. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר א. ברוסקין, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 12/6/13 והשיב על שאלות הבהרה בתאריך 29/9/13. בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן: "א. התובע סובל מכאבי צוואר עם הקרנה ליד שמאל. בבדיקות הדמיה אובחנה צלע צווארית גדולה ברמה C7 משמאל ופריצת דיסקוס משמעותית ברמה C5-C6 משמאל. כמו כן אובחנה פריצת דיסקוס ברמה C4-C5 מימין, אולם לפריצה זו אין משמעות קלינית כיון שהתובע מתלונן שנים על כאבי צוואר עם הקרנה ליד שמאל. ב. ברישום רפואי מהתאריך 1.11.98 צוין כי התובע היה מעורב שבוע לפני כן בתאונת דרכים וסובל מהתכווצות שרירים בעמוד השדרה הצווארי. ברישומים רפואיים מהתאריכים 21.3.01, 25.3.01, 31.1.03 ובתאריך 18.7.03 צוין כי התובע סובל מטורטיקוליס (התכווצות שרירי הצוואר). ברישום רפואי מהתאריך 29.11.04 צוין כי התובע סובל מכאבי צוואר המושפעים מאוד על ידי תנועות עם הקרנה ליד שמאל. ברישום רפואי מהתאריך 5.10.09 צוין כי התובע מתלונן על כאבי צוואר עם הקרנה ליד שמאל כתוצאה מצלע צווארית גדולה בגובה C7. ברישום רפואי מהתאריך 23.10.09 צוין כי בתאריך 15.10.09 נבדק על רקע "צוואר תפוס" עם הקרנה ונימול בגפה שמאלית עליונה, ולפי בדיקת CT וצילומים ניתן לאבחן צלע צווארית (פגם אנטומי) גדולה יותר משמאל. ברישום רפואי מהתאריך 1.6.10 בחתימת ד"ר פארס נוהאד, רופא משפחה, צוין כי בשנת 2006 עבר התובע תאונת דרכים עם חבלה בצוואר. באותו רישום צוין כי מאז התאונה סובל מכאבי צוואר ויד שמאל על רקע דיסקוס שמאלית פורמינלית ברמה C5-C6 לפי בדיקת MRI. בבדיקת MRI משנת 2010 צין כי התובע סובל מפריצת דיסקוס ברמה C4-C5 מימין ופריצת דיסקוס מרכזית ברמה C5-C6. הסיבה העיקרית לכאבים בצוואר, התכווצות השרירים בצוואר וההקרמה ליד שמאל הינה הפגם האנטומי המולד - צלע צווארית C7 משמאל. זו הסיבה שהתובע החל לסבול מכאבי צוואר אינטנסיביים ובתדירות גבוהה עוד בחודש מרץ 2001. לפי הרישומים הרפואיים פריצת הדיסקוס המרכזית ברמה C5-C6 הופיעה לאחר תאונת הדרכים (תאונת עבודה?) בשנת 2006, היא גם יכולה להיות גורם לכאבי הצוואר. בעובדות המקרה אכן ניכר כי התובע נחשף לויברציות קשות וכן עבודה בתנאים לא פיזיולוגיים (סיבובי צוואר קיצוניים), אולם לתנאי עבודה אלה קשר סיבתי קטן יותר מאשר שאר הגורמים שפורטו לעיל. ג. לפי דעתי, לא כל נסיעה במלגזה גרמה לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי. כפי שציינתי, לדעתי לעבודתו של התובע השפעה פחותה על הופעת כאבי הצוואר מאשר לתהליך התחלואתי ולתאונות קודמות בהן היה התובע מעורב. ד. איני סבור כי מדובר בפגיעות זעירות ובלתי הפיכות שנגרמו לתובע בזמן עבודתו כמלגזן מאז שנת 2001. יש לשים לב, כי כבר בתחילת שנת 2001 (שנת תחילת עבודתו כמלגזן) החל להתלונן על כאבים בצוואר, דבר שלא היה יכול להיות קשור לתהליך מיקרוטראומטי רב שנים. ה. לתובע לא נמצאו גורמי סיכון אחרים פרט לפגם אנטומי מולד בצוואר, תאונות דרכים בשנים 1998 ו-2006 אשר מהווים עיקר ההשפעה על הופעת הכאבים בעמוד השדרה הצווארי וכן ביד שמאל. לתנאי עבודתו השפעה כ-20% על הופעת הכאבים בעמוד השדרה הצווארי. ו. לא מצאתי סימנים לתהליך מיקרוטראומטי בעובדות המקרה ובתיק הרפואי. מצבו של התובע נובע על רקע תהליך תחלואתי וטראומות ישנות שאינן קשורות לתנאי עבודתו. ז. כפי שציינתי לתנאי עבודתו של התובע השפעה פחותה מאשר לנתוניו האישיים ומוערכת בכ-20% על הופעת הכאבים בעמוד השדרה הצווארי". 10. בתשובותיו לשאלות ההבהרה קבע המומחה, כדלקמן: "א. כפי שציינתי בחוות דעתי ברישום רפואי מהתאריך 1.11.98 צוין כי התובע היה מעורב שבוע לפני כן בתאונת דרכים וסובל מהתכווצות שרירים בעמוד השדרה הצווארי. התכווצות השרירים גורמת בהכרח להגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי. ב. הגבלה בתנועות הצוואר אינה המדד היחיד לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי. אם הוועדה לא מצאה עדויות על הגבלה בתנועות, אין הדבר אומר שהמצב האובייקטיבי בעמוד השדרה לא היה כבר אז. ג. ל-3 גורמי הסיכון לא היתה השפעה סימטרית על המצב בעמוד השדרה הצווארי. הפגם האנטומי בצוואר מהווה 80% השפעה על הפתולוגיה בעמוד השדרה הצווארי. וכן ההשפעה של 2 התאונות יכולה להיות גבוהה לעין שיעור מאשר תנאי עבודתו של התובע. ד. ראשית עובדות המקרה תוארו בשאלה זו בצורה לא מדויקת - התובע עבד 6 שנים כמלגזן פעיל. לאחר מכן עבד 5 שנים כמנהל מחסן ומלגזן בעת צורך. אין כל ספק כי עומס העבודה היה שונה בשתי התקופות. כפי שציינתי בשאלה הקודמת - הפגם האנטומי היווה את רוב ההשפעה על כאבי הצוואר. מאוד יתכן, ואילו התובע לא היה סובל מפגע אנטומי, יתכן ולא היה סובל מכאבי צוואר כלל. ה. הפתולוגיה הזו הינה יחסית נדירה. רק 0.2% מהאוכלוסייה נולדת עם פגם זה. ידוע בספרות כי הפגם הזה גורם ללחץ על הברכיאל פלקסוס וכתוצאה מכך גורם לכאבים ולהקרנה לגפה הרלוונטית. לגבי פריצת הדיסקוס - כלל לא בטוח שעבודתו של התובע היא זו שתרמה להתפתחות הפריצה ולא תאונות הדרכים אחריות לכך. ו. אין עוררין כי התובע עבד כמלגזן יחד עם פגם אנטומי נדיר. עבודת מלגזן הינה עבודה קשה וחשופה לאירועים. איני יכול להתעלם מתנאי עבודתו, אולם כפי שציינתי תנאים אלה לא היוו את רוב המשקל על הופעת הפתולוגיה בעמוד השדרה הצווארי. ז. כפי שציינתי לתנאי עבודתו של התובע השפעה פחותה מאשר לנתוניו האישים ומוערכת ב"כ-20% על הופעת הכאבים בעמוד השדרה הצווארי". 11. לדיון בחוות דעת המומחה, שהיה קבוע ליום 21/10/13, לא התייצב ב"כ התובע, למרות שהוזמן כדין לישיבה הנ"ל. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 12. מחוות דעת המומחה מתברר, כי התובע נולד עם פגם אנטומי בצוואר, שהינו, יחסית, נדיר, אך ידוע כי פגם זה גורם ללחץ על הברכיאל פלקסוס וכתוצאה מכך גורם לכאבים ולהקרנה לגפה הרלוונטית. בנוסף, התובע עבר שתי תאונות דרכים, האחת מתאריך ה-1/11/98 ואז סבל מהתכווצות שרירים בעמוד השדרה הצווארי וכן עבר תאונת דרכים נוספת בשנת 2006, שלאחריה אובחנה אצל התובע פריצת הדיסקוס המרכזית ברמה C5-C6, אשר גם היא יכולה להיות הגורם לכאבי הצוואר שמהם סובל התובע. 13. המומחה מדגיש, כי הוא מודע לכך, כי עבודת מלגזן הינה עבודה קשה וחשופה לאירועים, אך יחד עם זאת הוא אינו יכול להתעלם מהפגם האנטומי הנדיר שממנו סובל התובע, כשהוא מהווה 80% השפעה על הפתולוגיה בעמוד השדרה הצווארי, כשלכך מצטרפות ההשפעות של שתי תאונות דרכים, בשנים 1998 ו-2006, שיכולות להיות גבוהות לאין שיעור מאשר תנאי עבודתו של התובע. 14. המומחה סבור, כי לתנאי עבודתו של התובע השפעה פחותה בהרבה מאשר לנתוניו האישיים ומוערכת בכ-20% על הופעת הכאבים בעמוד השדרה הצווארי. 15. מחוות דעת המומחה עולה בבירור, כי הסיבות העיקריות להופעת הכאבים בעמוד השדרה הצווארי של התובע הינם הפגם האנטומי הנדיר, בצירוף שתי תאונות הדרכים, אשר הם הגורמים העיקריים להופעת הכאבים ולפגיעה בעמוד השדרה הצווארי. המומחה מדגיש, כי לא מצא סימנים לתהליך מיקרוטראומטי בתיקו הרפואי של התובע, וכי מצבו של התובע נובע מרקע תהליך תחלואתי וטראומות ישנות, שאינן קשורות לתנאי עבודתו כמלגזן. 16. בנסיבות אלה קובעת, כי הפגיעה בחוליות הצוואר של התובע הינן על רקע תחלואתי בלבד. אין כאן תאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע. 17. על כן התביעה נדחית בזאת. 18. אין צו להוצאות. מחלת מקצועעמוד השדרהצוואררפואהחוליות