ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים, שירותים מיוחדים, מיום 4/7/12 להלן יפורט הרקע העובדתי ונימוקי הערעור: א. ועדה רפואית מיום 27/6/12 הגיעה למסקנה לפיה המערערת אינה זכאית לגמלת שר"מ. לטענת המערערת, החלטה זו התקבלה לפני שהתכנסה הועדה עצמה וללא קשר עם בדיקת המערערת ועיון בטענות בני המשפחה. ב. בפסק דין מיום 24/4/12 הורה בית הדין להחזיר לועדה על מנת שתתייחס לטענות המשפחה. הועדה לא פעלה על פי הוראות פסק הדין. ג. במסקנות הועדה יש פגמים וסתירות פנימיות. ד. מתנהל נגד המערערת מאבק עיקש במטרה לנצחה ולהשפילה. ה. יש להעביר את ההכרעה בשאלת הזכאות לשר"מ, לבית הדין. ו. המערערת סובלת ממחלת נפש אפקטיבית דו-קוטבית. ז. בחודש 12/03 בוטלה זכאותה לשר"מ. ח. מאז השלילה, המערערת פונה לבית הדין בניסיון לחייב את המשיב ואת ועדותיו לפעול בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה אך ללא הצלחה. ט. בועדה מיום 27/6/12 נכחו המערערת ובעלה. בעלה של המערערת הגיש תצהיר המפרט שורה ארוכה של מקרי אלימות וניסיונות אובדניים וכן הפנה לחוו"ד פרופ' קוטלר. י. נטען כי עולה חשד שהועדה עיינה בפרוטוקולים של ועדות קודמות. יא. נטען שהועדה התעלמה מהחלטות בית הדין. יב. הועדה כתבה שדוחה את הערר ורק אח"כ הוסיפה פיסקה שעיינה בחוו"ד פרופ' קוטלר. משמע - קראה את התצהיר ואת חוות הדעת לאחר שכתבה את מסקנתה. יג. הועדה נתנה משקל אפסי לתצהיר ולחוות הדעת. יד. הועדה ביטלה בפיסקה לאקונית את האמור בתצהיר ובחוות הדעת. טו. קיומו של סימן קריאה (!) בסיום ההחלטה, מצביע על כך שהועדה עיינה בפרוטוקולים קודמים. טז. הועדה לא שללה את המסוכנות וההחלטה סותרת את הקביעה בדבר מסוכנות. יז. הקביעה לפיה אפשרי אשפוז כפוי, מצביעה על כך שטענות המערערת הן מוצדקות. יח. המערערת סובלת מתסמונת "הקנקן היפה", והדברים פורטו בחוו"ד פרופ' קוטלר. יט. הועדה נותרה דבקה בעמדתה תוך התעלמות ממצבה החמור של המערערת ומפסיקת בית הדין. כ. יש לקבל את הערעור ללא החזרה לועדה, אלא על בית הדין לקבוע שהמערערת זכאית לקצבת שירותים מיוחדים, על אף החלטת הועדה. כא. לחלופין, יש למנות ועדה בהרכב אחר, שישולבו בה חברים שלא היתה להם נגיעה בדבר. יש להורות על הוצאת פרוטוקולים קודמים מתיק המל"ל. כב. יש להורות על שילוב מומחה מפקח מטעם המערערת שיוודא כי ייבחנו רק שיקולים ענייניים בהחלטה. כג. לחלופין יש למנות מומחה מטעם בית הדין על מנת שיכריע אם מצבה של המערערת מצדיק מתן גמלה. כד. יש להורות למשיב לשלם למערערת פיצויים לדוגמא. 2. ב"כ המערערת ביקש לטעון לפני שופט. 3. בדיון מיום 29/4/13 חזר ב"כ המערערת על טענותיו. עוד הוסיף והציע שהתיק יעבור לסניף אחר של המל"ל שכן הצורה שבה נכתב הפרוטוקול, מעידה שיש מעורבות רגשית לכותב. 4. ב"כ המשיב טען: א. הועדה נהגה עם המערערת כמנהג בית הלל. ב. פסק הדין הורה לועדה להתייחס לטיעוני בני המשפחה כפי שהופיעו בפרוטוקולים קודמים. ג. המערערת הגדילה לעשות והגישה תצהיר של הבעל וכן טיעונים בכתב. ד. הנושא היחיד שהיה על הועדה לבחון הוא נושא ההשגחה. הועדה קבעה שהמערערת אינה מסוכנת לעצמה ולאחרים ואינה זקוקה להשגחה. 5. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שבתיק, להלן פסק הדין. 6. עניינה של המערערת נדון מספר פעמים, בעקבות פסקי דין שניתנו בבית הדין לעבודה. הועדה נשוא תיק זה התכנסה בעקבות פסק דין שניתן בתיק בל 49788-02-11 מיום 24/4/12, בו נאמר: "עניינה של המערערת יוחזר כמבוקש בהסכמה לועדת ערר (שירותים מיוחדים) על מנת שתתייחס לטענות בני המשפחה של המערערת כמפורט בסעיף 5 לפרוטוקול הועדה מיום 25/8/10. המערערת, בעלה ובאת כוחה יוזמנו לועדה לטעון לעניין זה". 7. בפרוטוקול מיום 25/8/10 נשמעו בהרחבה דברי בעלה של המערערת, ביחד עם המערערת וכן בנפרד. 8. לקראת הדיון הנוסף בפני הועדה, הוגש תצהיר מטעם בעלה של המערערת. בעקבות החלטתי, הוגש לתיק עותק מהתצהיר. 9. עיון בפרוטוקול הועדה מיום 27/6/12 מעלה כי הועדה עיינה בפסקי הדין שניתנו בעניינה של המערערת. הועדה שמעה באריכות רבה את טענות ב"כ המערערת וכן שמעה את טענות הבעל. הועדה התרשמה מהמערערת ופרטה ממצאיה בפרוטוקול. הועדה מציינת שעיינה בתצהיר הבעל ובחוות דעת פרופ' קוטלר. הועדה שמעה פעם נוספת את דברי המערערת ובעלה. הועדה כתבה שדוחה את הערר ומפנה לתיעוד נפרד. בעמודים האחרונים נכתבה מסקנת הועדה. הועדה כתבה שעיינה שוב במסמכים הרפואיים, שמצאה כי יש תקופות ארוכות שבהן יש רמיסיה וכן סימנים שליליים של המחלה. הועדה הפנתה לרישומים רפואיים ספציפיים, מיום 9/2/04, 29/3/05 ועוד רישומים רבים. הועדה מציינת שמהמסמכים עולה שהיו מצבים פסיכוטיים שבהם המערערת היתה זקוקה לאשפוז ואכן אושפזה וקיבלה טיפול. הועדה ציינה שכאשר יש מצבים פסיכוטיים שאדם עלול להיות מסוכן לעצמו או לסביבה ומתנגד לאשפוז, ניתן לאשפזו באשפוז כפוי. הועדה מציינת שעיינה בסיכום אשפוז מיום 6/5/12 שבו נכתב "שוללת אובדנות, שוללת תוקפנות, בוחן מציאות ושיפוט תקינים". הועדה מציינת שבעת ההופעה בפניה, לא אובחנו סימנים המעידים על סכנה לעצמה או לסביבה על רקע מחלה פסיכוטית. הועדה מסכמת: "לפיכך: אינה זקוקה להשגחה. אינה מסכנת עצמה או אחרים באופן מיידי. הועדה דוחה הערר! הועדה קראה בעיון רב את תצהיר בעלה לשעבר נחום, ומסמך רפואי חוו"ד פסיכיאטרית של פרופ' קוטלר מ- 30/11/11 ואין בהם כדי לשנות את החלטת הועדה". 10. מדובר בערעור שלישי על ועדה לעניין שירותים מיוחדים, לאחר שועדה קודמת נפסלה והוחלפה בהרכב הנוכחי. 11. הועדה כתבה במפורש שעיינה בתצהיר בעלה של התובעת וכי אין בתצהירו כדי לשנות את חוות דעתה. הועדה סקרה תיעוד רפואי רב בעניינה של המערערת וכן את תצהיר הבעל. 12. אינני מקבלת את טענות ב"כ המערערת, כאילו הועדה קבעה את מסקנתה ורק לאחר מכן עיינה בתצהירו. פרוטוקול הועדה ארוך ומפורט וכולל התייחסות למסמכים רפואיים ולאירועים אשר חלקם מפורטים במסמכים הרפואיים. במסמכים הרפואיים יש תיעוד לאירועים אלימים שבהם היתה המערערת מעורבת. אף בעלה של המערערת, בתצהירו, מספר על אירועים שונים שהביאו לאשפוז של המערערת כמתועד בתיעוד הרפואי. 13. מתצהיר בעלה של המערערת עולה תמונה קשה של סבל מתמשך למערערת ולבני המשפחה. כך עולה גם מהתיעוד הרפואי, כפי שהועדה מציינת במסקנותיה. יחד עם זאת, הועדה הפעילה את שיקול הדעת המסור לה וקבעה שבנסיבות שהובאו הפניה, אין זכאות לקצבת שרותים מיוחדים. הועדה קבעה, לאחר שעיינה בכל החומר הרלבנטי לרבות בתלונות הבעל בפניה ובתצהיר שהגיש, כי אין מקום לשנות ממסקנותיה. הועדה פעלה בדיוק כפי שנדרשה בפסק הדין מיום 24/4/12. הועדה שמעה בעל פה ובהרחבה את עמדת התובעת ועמדת בעלה ובנוסף - עיינה בתצהיר הארוך שהוגש לעיונה. הועדה נימקה את החלטתה ביתר פירוט. 14. לא נפל כל פגם משפטי בפעולת הועדה המצדיק התערבות בהחלטה. 15. לאור האמור, הערעור נדחה. הצדדים רשאים לבקש רשות ערעור על פסק הדין, מבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. רפואהשירותים מיוחדיםועדה רפואית (ערעור)ערעורועדה רפואיתערר