העוררת ביקשה לבנות את הממ"דים לדירות העורפיות של הבניין במרחק של 2 מ' מגבול המגרש האחורי. כמו כן היא ביקשה לבנות ממ"ד בקומת הקרקע של הבניין מעבר לקו הבניין הקדמי. הועדה המקומית לא אישרה את ההקלות האחוזיות, וכן היא לא אישרה את הקמת הממ"דים בעורף הבניין ואת בניית הממ"ד בקומת הקרקע בחזית הבניין. ביחס להקלות האחוזיות טוענת הועדה המקומית, כי בבניין הקיים יש עודף של שטחי בנייה ביחס למה שמותר על פי התכניות החלות במקום היום, האף שהבניין בנוי על פי היתר בניה כדין, בעיקר בשל החובה לחשב את המרפסות במניין שטחי הבניה, ולפיכך גם אם תאושרנה הקלות אחוזיות כמבוקש, אלה יתקזזו מול עודף השטחים הקיימים בבניין. לטענה זו יש להוסיף את העובדה כי לאור סעיף 16 לתמ"א 38 לא ניתן לאשר הקלה אחוזית לתוספת מעלית. ראה לעניין זה פסקה [1802] בעמוד 263 לספר "תמ"א 38", מאת עו"ד מיכה גדרון ועו"ד אהרן נמדר, הוצאת חושן למשפט, תשע"ב - 2012. העוררים לא סתרו טענה זו של הועדה המקומית. לפיכך אנו מקבלים את טענת הועדה המקומית כי לא ניתן היה לאשר במקרה הנדון תוספת שטחי בנייה, מעבר לקיימים היום בבניין, מכוח הקלות אחוזיות. לעניין הממ"דים המבוקשים לדירות העורפיות טענה בפנינו הועדה המקומית כי זו אישרה ביום 2.11.2011 מדיניות, לפיה ניתן לאשר חריגה מקווי הבניין הקבועים בתכניות החלות במקום לצורך הוספת בניית ממ"דים לדירות קיימות, עד למרחק של 2 מ' מגבול המגרש בצדדים, ועד למרחק של 3 מ' מגבול המגרש לאחור, וכי הבקשה הנדונה חורגת ממדיניות זו, שכן מבוקש לבנות את המ"דים עד למרחק של 2 מ' מגבול המגרש האחורי. הועדה המקומית הציגה בפנינו מצגת התומכת במדיניותה זו, בו היא הציגה את הקושי התכנוני באישור הוספת ממ"דים למבנים קיימים באזורים מבונים בעיר תל אביב. אנו כבר הבהרנו בעבר את החשיבות שאנו רואים בבניית תוספת ממ"דים למבנים קיימים, בין במסגרת חיזוק המבנה בפני רעידות אדמה, ובין כתוספת בנייה העומדת בפני עצמה. כך קבענו בערר רג/5367/11 משפחת אפרים, פוקס, מלמן נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן, שם קבענו כי: " המחוקק רואה חשיבות עליונה בבניית מרחבים מוגנים דירתיים, כאמצעי היעיל ביותר להגנה מפני התקפות על עורף. הדבר בא לידי ביטוי בשורה ארוכה של תיקוני חקיקה שנעשו לאחר מלחמת המפרץ הראשונה, שעה שבה תפיסת ההגנה באמצעות ממ"ד בא לעולם, והחליפה את התפיסה המסורתית של בניית מקלטים. כך בין היתר נקבע בסעיף 79 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בסעיף 151(ג), כי הוספת שטחי שירות לשם בניית ממ"ד לא תהווה סטייה ניכרת מתכנית, כאשר בד בבד נקבע בתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכנית ובהיתרים), התשנ"ב-1992, כי שטח הממ"ד הנדרש לפי תקנות ההתגוננות האזרחית ייחשב כשטח שירות (סעיף 9(ד)(1) לתקנות). כמו כן נקבע בסעיף 4(ג) לתקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתכנית), התשס"ב-2002, כי בניית מרחב מוגן כתוספת לבניין קיים בחריגה מקווי הבניין הקבועים בתכנית לא תהווה סטייה ניכרת מהתכנית. יצוין, כי מקלט אינו משמש כתחליף לממ"ד, משמע, קיומו של מקלט בבניין אינו שולל בניית ממ"ד, והכרה בשטח הממ"ד הנדרש לפי תקנות ההתגוננות האזרחית כשטח שירות. כך נקבע לאחרונה על ידי ועדת ערר מחוז ירושלים בראשותו של גלעד הס, בערר 25/09 (י-ם) לנג' נ' רשות הרישוי לתכנון ובנייה ירושלים (). " קביעתנו זו מקבלת משנה תוקף בימים אלה, כאשר רוחות מלחמה אפשרית מנשבות באזורינו, וכאשר ברור לכל כי במקרה של מלחמה גם מרכז הארץ יהיה חשוף לטילים. לפיכך, יש לדעתנו למצות כל אפשרות תכנונית לתוספת ממ"דים למבנים קיימים, גם במחיר תכנוני מסוים של בניה מעבר לקווי הבניין והגדלת הצפיפות, ואין למהר לקבוע כי לא ניתן להוסיף ממ"דים לבניינים קיימים בשל כך כי אלה נבנים מעבר לקווי הבניין בכלל, ומעבר לחריגה מקווי הבניין לפי מדיניות הועדה המקומית כמובא לעיל בפרט. מדיניות הועדה המקומית כמבואר לעיל יכולה להוות לדעתנו נקודת מוצא, דהיינו, כי יש למצות בכל מקרה את האפשרות לבנות ממ"דים בתוך מרווחי הבנייה, ואם הדבר לא ניתן, לעשות ככל הניתן על מנת שהממ"דים לא יחרגו מקווי הבניין המוקטנים שנקבעו במדיניות הועדה המקומית, דהיינו מ-2 מ' מגבול המגרש לצדדים ו-3 מ' מגבול המגרש לאחור. ביישום מדיניות זו, יש להביא בחשבון גם את התכנון הפנימי של הדירות הקיימות, ואת השתלבות הממ"ד בתכנון זה. כך קבענו בערר רג/5367/11 לעיל כי: " אחד השיקולים החשובים לבחינת השאלה האם קיים אילוץ תכנוני המחייב את בניית הממ"ד מעבר לקווי הבניין הוא מבנה הדירות הקיימות. הממ"ד שייבנה חייב להשתלב בצורה סבירה במבנה הדירות הקיימות, שכן, אין לצפות כי מי שמוסיף ממ"ד לדירתו (או מי שמסכים להוספת ממ"ד במסגרת חיזוק הבניין לפי תמ"א 38), ישנה באופן מהותי את המבנה הפנימי של דירתו ואת מיקום הפונקציות העיקריות בדירה (חדרי שירותים ואמבטיה, מטבח, חדר מגורים וכיו"ב). לפיכך, כאשר המקום הראוי היחיד לבניית ממ"דים כתוספת לבניין הקיים, באופן שאלה ישתלבו תכנונית בדירות הקיימות, מחייב אישור הקלה לבנייתם בתוך מרווחי הבנייה, תהיה קיימת הצדקה תכנונית מובהקת לאישור אותה הקלה. " עם זאת, יש לדעתנו לבצע בדיקה פרטנית בכל מקרה ומקרה בו לא ניתן ליישם את המדיניות האמורה, מה מידת הפגיעה שתיגרם אם הממ"דים המבוקשים ייבנו בחריגה מהמדיניות, שכן יש כאמור למצות כל אפשרות לבנות ממ"דים כתוספת לבנייים קיימים, ואין לשלול באופן אוטומטי בניית ממ"דים בשל כך שהם אינם עומדים במדיניות הועדה המקומית, שכן יש לזכור כי המדובר במרכיב בניה שעשוי להציל חיים. במקרה הנדון מבוקש לבנות את הממ"דים בעורף הבניין במרחק של 2 מ' מגבול המגרש האחורי, דהיינו בחריגה של מטר ממדיניות הועדה המקומית כפי שזו הוצגה לעיל. ועדת הערר קיימה ביקור במקום. בפנינו מקרה המדגים את קביעתנו דלעיל, כי יש לבצע בדיקה פרטנית של כל מקרה ומקרה שאינו תואם את המדיניות של הועדה המקומית להקמת ממ"דים מעבר לקווי הבניין. בביקורנו כאמור התרשמנו כי לאור הבינוי המצוי בשני המגרשים הגובלים בבניין נשוא הבקשה להיתר וצורת ההעמדה של הבניינים במגרשים הגובלים, לא תיגרם פגיעה תכנונית ממשית אם נאפשר את בניית הממ"דים עד למרחק של 2 מ' מגבול המגרש האחורי, והדבר לא יגרום לצפיפות בלתי סבירה במקום, גם אם וכאשר הבניין הגובל בכיוון צפון מזרח ירצה אף הוא לבנות ממ"ד (לבניין הגובל מצד צפון מערב כבר יש ממ"ד). כמו כן השתכנענו כי לא ניתן לבנות את הממ"דים במקום אחר, באופן שאלה ישתלבו בצורה סבירה במבנה הפנימי של הדירות הקיימות. לפיכך אנו מקבלים את הערר, במובן זה שאנו מאשרים את בניית הממ"דים בעורף הבניין כמבוקש על ידי העוררת. ביחס לממ"ד המבוקש מעבר לקו הבניין הקדמי, לא השתכנענו כי קיימת הצדקה תכנונית לבניית הממ"ד כמבוקש. בביקורנו במקום התרשמנו כי לא קיימת כל בעיה לבנות את הממ"ד באופן שהוא ייבנה בתוך קו הבניין הקדמי, גם אם הדבר יחייב בנייה של חלק מהממ"ד על חשבון הדירה הקיימת בקומת הקרקע. לפיכך, אנו דוחים את הערר ביחס לממ"ד המצוי בחזית. קרקעותמקרקעיןמרחב מוגן (מקלט) / ממ"דבניין