צו ביניים להורות כי אחד משטחי המקרקעין שהוקצו יוקפא עד לבירור העתירה

בקשה לצו ביניים להורות כי אחד משטחי המקרקעין, שהוקצו בהחלטת מועצת עיריית תל-אביב מיום 26.11.12 לשם הפעלת מעונות יום, יוקפא עד לבירור העתירה ולחלופין, כי משיבים 1-3 לא יקצו את אחד משטחי המקרקעין הצפויים להיות מוקצים בהליכי הקצאה עתידיים. העובדות 1. ביום 9.8.12 פרסמה עיריית תל אביב (משיבה 1) הודעה בדבר הקצאת מקרקעין לצרכי ציבור המיועדים להפעלת מעונות, בהתאם להמלצות ועדת ההקצאות, נוכח תקצוב יעודי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה לצורך זה. 2. במשרדי העירייה התקבלו התנגדויות בסוגיות שונות וביום 24.9.12 דנה ועדת ההתנגדויות בהתנגדויות השונות והחליטה לדחותן. 3. ביום 15.10.12 החליטה הועדה להקצאת מקרקעין להקצות שני מגרשים (ברחוב בן סירא וברח' אליהו ברלין), לנעמ"ת, להקצות שני מגרשים (ברח' אבא קובנר וברח' פרנקל) לויצ"ו ולהקצות מגרש אחד ברח' המצביעים לפש"ר. החלטת הועדה להקצאת מקרקעין אושרה במועצת העירייה בישיבתה מס' 59 מיום 26.11.12. ביום 20.1.13 נשלחה החלטת מועצת העירייה לעמותות וביום 27.1.13 נשלחה הודעה לב"כ המבקשת (נספח ט"ו לתגובת העירייה). ביום 11.2.13 פנתה המבקשת לעירייה והביעה את עמדתה, כמפורט באותו מכתב, ובסעיף 14 למכתב ביקשה לקבל לעיונה את המסמכים אשר פורטו במכתב. 4. ביום 14.3.13 השיבה עו"ד שירי אשכנזי מטעם העירייה לב"כ המבקשת וציינה כי היא מצרפת את המסמכים שהתבקשו, כמפורט במכתבה. 5. ביום 6.5.13 פנתה המבקשת פעם נוספת לעו"ד שירי אשכנזי וטענה כי על אף שבמכתבה הקודם מיום 14.3.13 צויין כי צורפו מסמכים, לא צורפו המסמכים ולכן מתבקשת העירייה לשלוח את המסמכים הנדרשים. 6. ביום 21.5.13 נשלחו המסמכים לב"כ המבקשת ע"י העירייה. 7. ביום 28.5.13 פנתה המבקשת לעירייה ב-"בקשה לבדיקה מחודשת והשגה על החלטת ההקצאה של מעונות היום", וביום 17.6.13 נדחתה הבקשה. 8. לאור האמור לעיל הגישה המבקשת, ביום 1.7.13, את העתירה והבקשה נשוא החלטה זו. 9. המבקשת טוענת כי הטעם המרכזי לפסילתה היה היכולת לזהותה עם הציבור החרדי כאשר מקבלי ההחלטות החליטו כי אין מקום להקצות קרקע למבקשת בהיותה מזוהה עם ציבור חרדי, בשכונות חילוניות. עוד טוענת המבקשת כי 64% משירותיה מסופקים לילדים להורים חילוניים ו- 36 אחוזים להורים לילדים דתיים, והיא מנהלת מעונות יום לציבור החילוני ברחובות ובקרית אתא. המבקשת מוסיפה כי הנטייה הברורה של המשיבים להעניק שוב ושוב את המקרקעין לטובת אותן עמותות ותיקות - ויצ"ו ונעמ"ת - המפעילות עשרות מעונות ברחבי תל-אביב יוצרת מעגל המזין את עצמו. מקבלי ההחלטות נתנו משקל מכריע לשביעות הרצון של האוכלוסייה מעמותות אלה ובכך נמנע מעמותות חדשות לספק שירות ולקבל הזדמנות לספק שירות. הענקת שני מגרשים לכל אחת משתי העמותות מהווה הפרה של החובה לנהוג בשוויון. המבקשת היתה ערה לטענות כנגד מקצועיותה והיא טוענת כי לגבי טענות אלה לא ניתנה לה זכות טיעון ממשית ולגופם של דברים אין ממש בטענות אלה. 10. לאור האמור לעיל, משום מאזן הנוחות ומשום שסיכויי העתירה גבוהים, עותרת המבקשת לסעדים שפורטו לעיל. 11. המשיבות מתנגדות לבקשה והגישו תגובות ארוכות ומפורטות. המשיבות טוענות לדחיית הבקשה והעתירה על הסף מחמת שיהוי ושינוי מצב לרעה, הן טוענות לחוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב מצד המבקשת, הן טוענות שהסעד הוא תיאורטי, בלתי ישים ובלתי חוקי, כי לא נפל פגם בהליך ההקצאה וממילא לא פגם קיצוני, כי ניתנה למבקשת זכות טיעון וכי לא נעשתה כל אפליה, וההחלטה שניתנה היא על בסיס העובדות שנמצאו והיא סבירה. דיון: 12. עיון בטיעוני הצדדים ביחס לטענת השיהוי מעיד כי יש ממש בטענת המשיבים. 13. אינני מקבלת את טענות המשיבים לפיהן המועד למניין הימים מתחיל מיום החלטת ההקצאה או מיום ההודעה על ההקצאות. המבקשת היתה זכאית לקבל את ההחלטות והפרוטוקולים כדי לבדוק ולבחון מהם הנימוקים שבגינם לא זכתה בהקצאת מקרקעין. 14. החלטת מועצת העירייה נשלחה למבקשת ביום 27.1.13 וביום 11.2.13 פנתה המבקשת לעירייה ובין היתר, ביקשה את המסמכים שפורטו במכתבה. ביום 14.3.13 השיבה העירייה כי היא מצרפת את המסמכים אך אלה לא צורפו למכתב, ועל כך אין מחלוקת של ממש בין הצדדים. המבקשת לא פנתה לעירייה מיד ובסמוך לאחר קבלת תשובת העירייה מיום 14.3.13 אלא השתהתה 53 ימים והגישה את בקשתה הנוספת רק ביום 6.5.13 וקיבלה את המסמכים ביום 28.5.13. כאן השתהתה המבקשת וצודקות המשיבות בטענה לפיה קיים שיהוי בהתנהלות המשיבה. לאחר מכן, ולאחר קבלת המסמכים ביום 28.5.13, פנתה המבקשת בבקשה "לבדיקה מחודשת והשגה", הליך אשר אין לו משמעות כלשהיא במניין המועדים ומשום כך אין בו כדי לעצור את מניין הימים. העתירה הוגשה ביום 1.7.13, היא הוגשה בתוך מועד 45 ימים אולם עדיין, בנסיבות העניין, היה מקום להגיש את העתירה במועד מוקדם יותר. 15. קראתי את טיעוני הצדדים בענין ההחלטה המקצועית שלא להקצות לעותרת מגרש כשטענת המשיבים היא כי קיים חוסר שביעות רצון מפעילותה באחד המעונות החילוניים של המבקשת. ככל שהדבר נוגע לשלב זה של הבקשה לצו ביניים, לא מצאתי פגם בהחלטה מהבחינה המקצועית והיא מבוססת על עובדות וממצאים שנמצאו. גם לא מצאתי כי לא נשללה זכות טיעון למבקשת בענין זה. נציגי העמותות הוזמנו לעירייה לצורך הצגת העמותות, ניסיונן, השקפת עולמן בתחום החינוך, ומנהל המבקשת אף נשאל באופן ישיר לגבי ההמלצות השליליות שהתקבלו ביחס למבקשת. 16. המבקשת טוענת כי אחד השיקולים, אם לא המכריע שביניהם, היה השיקול של אי הקצאת קרקע מחמת היות המבקשת מזוהה עם המגזר החרדי. טענה זו היא טענה מהותית אולם לאור המסקנות אליהן הגעתי, כמפורט לעיל, אין בטענה זו של המבקשת כדי לרפא את הפגמים בעובדות ובהתנהלות המבקשת שפורטו לעיל. 17. אשר על כן ולאור האמור לעיל הבקשה נדחית. 18. המבקשת תשלם הוצאות לכל אחד מהמשיבים בסך 7,500 (משיבים 1-3, משיבה 4, משיבה 5 ומשיבה 6) ובסה"כ 30,000 ₪. מקרקעיןצו בינייםצווים