ארכה להגשת בקשות מתוקנות לקבלת היתרי בנייה השופט צ' זילברטל: כלפי מבנים שהעותרים טוענים לבעלות בהם הוצאו צווי הריסה. עתירה שהגישו העותרים בעניין זה נמחקה לאחר שהוסכם כי העותרים יגישו בתוך פרק זמן מסוים בקשות להיתרי בניה עבור המבנים האמורים (בג"ץ 8038/09 בשאראת נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה (30.1.2013)). כעולה מעתירה נוספת שהגישו העותרים, בקשותיהם לקבלת היתרי בנייה נדחו, בעיקר, מן הטעם שבקשותיהם לא נתמכו במסמכים המתאימים, ובפרט במסמכים המלמדים על זיקתם אל הקרקע שעליה בנויים המבנים. כלפי החלטות אלה הגישו העותרים עתירה נוספת אשר נדחתה על הסף, בין היתר, מאחר שלא נמצא פגם בדרישת הרשות להצגת מסמכים המלמדים על זיקת העותרים לקרקע ומאחר שהעתירה הוגשה על-ידי עותרים רבים באשר למבנים שונים שאין ביניהם מכנה משותף שמצדיק דיון משותף בעניינם (בג"ץ 3758/13 בשאראת נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה (25.8.2013)). בעתירה דנא נטען, כי מספר ימים לאחר שניתן פסק הדין בבג"ץ 3758/13 פנו העותרים למשיבים בבקשות למתן ארכה להגשת בקשות מתוקנות לקבלת היתרי בנייה. משבקשותיהם נדחו, הגישו העותרים את העתירה דנא ובצידה בקשה לצו ביניים. בעתירתם ביקשו העותרים, בין היתר, כי נורה למשיבים להעניק להם "אורכה סבירה להגשת הבקשות להיתר בנייה על מנת להימנע מהריסת הבתים שלהם" ולמצער אורכה בת 45 יום מיום הגשת העתירה (כלומר עד ליום 9.11.2013). בהחלטתי מיום 25.9.2013 ניתן צו ארעי, לפיו המשיבים ימנעו מהריסת המבנים שבמוקד העתירה. בתגובתם המקדמית מיום 19.12.2013 טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף, וזאת בשל קיומו של מעשה בי-דין, היעדר עילה, צירוף משיבים שונים שעניינם אינם זהה, ובשל השימוש לרעה שעושים העותרים, לטענתם, בהליכי המשפט. כן נטען, שאף שחלפו 45 יום מיום הגשת העתירה, מרבית העותרים טרם הגישו בקשות מתוקנות לקבלת היתרי בנייה. בתגובתם לתגובת המשיבים הציעו העותרים (שחלקם טרם הגישו בקשות כאמור), כי הם ימחקו את עתירתם בכפוף לכך שינתנו להם 30 יום להגשת בקשות לקבלת היתרי בנייה. המשיבים התנגדו להצעה זו, בין היתר, מאחר, שלטענתם, בקשתם העותרים מהווה למעשה עתירה חדשה שבה התבקשה ארכה מרחיקת לכת להגשת הבקשות. בנסיבות שנוצרו, אינני סבור כי יש מקום להידרש לעתירה במתכונתה הנוכחית ומשכך דינה להידחות, מה גם שהעותרים אינם עומדים על בירור עתירתם לגופה. ראשית, כפי שמציינים גם המשיבים, המועדים שננקבו בעתירה חלפו זה מכבר וכעת מתבקש למעשה סעד שונה מזה שהתבקש בעתירה. שנית, כעולה מתגובות הצדדים בפרק הזמן שחלף מאז הגשת העתירה, מספר עותרים הגישו בקשות לקבלת היתרים. בהתחשב בכך שמלכתחילה העותרים כרכו בעתירתם בין עניינים שונים שאין מקום לדון בהם במשותף, הרי שעתה נוצרו נסיבות חדשות שיוצרות אף קשיים נוספים לדון בעניינם של כלל העותרים במסגרת אותה העתירה. נוכח האמור, דין העתירה להידחות. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 25.9.2013 יפקע בתוך 30 יום, קרי, ביום 5.3.2014. הארכת מועדבניההיתר בניה