2. בהסכמת הנתבע מונה מומחה רפואי על סמך העובדות הבאות: א. התובעת הינה אשה עולה חדשה ילידת 21.9.1962. ב. התובעת עבדה בחברת א.ל אלקטרוניקה כ- 9.5 שעות ביום, 5 ימים בשבוע, משנת 12/2007 - 09/2000, עבודתה של התובעת היתה כרוכה במגע עם החומרים הבאים: 1) pink ,Spot-on Copper - Solder Maskשל Qualitek נוזל סמיך בעל ריח. 2) לכה פוליאורתן - 33A1, נוזל צהוב צמיג בעל ריח חריף. 3) Sold Paste של Koki Europe, מכיל עופרת, משחה, ריח קל. 4) Glue Adhesive 222 Loctite, נוזל ורוד 5) דבק אפוקסי Araldite. אפוקסי ריזין (דבק Black 285 Eccobond) נוזל צמיג, ריח קל. 6) מקשה לדבק אפוקסי Ardalite, נוזל צמיג, ריח קל. 7) מדלל טינר. ג. בתקופת עבודתה בא.ל אלקטרוניקה עבדה התובעת במחלקת המעגלים עבור צה"ל, כעובדת ייצור בהרכבת מעגלים מכנית. ד. עבודת התובעת, כעובדת ייצור והרכבה כללה עבודת מיסוך באמצעות נוזל סמיך ורוד ולאחריו הדבקת רכיבים באמצעות דבק אקובון (אפוקסי Araldite ו- Black285 Eccobond) ערבוב הדבק באמצעות מקשה לדבק, מגע עם דבק לוטייט (Loctite) לכיסוי הרכיבים, ערבוב הדבקים עם מדלל טינר, במס' רכיבים במעגלים היה צורך בשימוש במשחה קוקיו (Koki Europe) על מנת להדביקם, בתום כיסוי כל החיבורים והברגים באמצעות דבק הלוקטייט. ה. עבודת התובעת אף כללה הסרת המיסך (כיסוי לקה על הרכיבים האלקטרוניים) בטרם הודבקו על המעגלים. ו. עבודתה של התובעת נעשתה בסמוך למחלקת ההלחמות באמצעות עופרת ומחלקת ניקוי הלחמה באמצעות אצטון. ז. ערבוב של המרכיבים נעשה ללא יניקה מקומית, לתובעת לא סופקו משקפיים או מגן פנים, בחלק מהתקופה באמצעות כפפות דקות ובחלק מהתקופה לא סופקו כפפות ניטריל כפי שנדרש בגיליון הבטיחות. ח. התובעת טוענת כי היא סבלה בתקופת עבודתה מהתופעות הבאות: גרד בעיניים ובפנים; אדמומיות בעיניים ובפנים; כאבים בעיניים ובפנים; אי נוחות בעיניים; חולשה כללית; קשיי נשימה; גירוד בכל הגוף. 3. ד"ר גפן טמיר, מומחה ברפואה תעסוקתית, מונה כמומחה - יועץ רפואי (להלן: "המומחה"). 4. המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות: א. מהי מחלת התובעת. ב. האם יש קשר בין עבודת התובעת כמפורט בסעיף 3 לבין מחלתה. ג. האם ניתן לומר כי מצבה הרפואי של התובעת נובע מסדרה של פגיעות זעירות, כאשר כל אחת מהפגיעות ניתנת לאיתור בזמן מסויים וכאשר תוצאה של כל פגיעה זעירה הינה בלתי הפיכה, כך שבצירופן הופיע אצל התובעת נזק שהיא התופעה ממנה סובלת התובעת כיום (מיקרוטראומה), או שמא מדובר בהליך תחלואי מתמשך. 5. ביום 22.8.12 הומצאה חוות דעתו של המומחה. המומחה סקר את הרישומים מהכרטיס הרפואי של התובעת החל מחודש 10/99 וקובע כדלקמן: "לתובעת תלונות על בעיות עיניים ובעיות עוריות כבר מסוף שנת 1999, עוד לפני תחילת עבודתה במפעל. התלונות התעצמו בשנת 2004 והנ"ל הופנתה לבירור, אך לא פנתה לבירור. בשנת 2007 שוב התלוננה על תופעות גרד, צריבות וכו', כפי שפורט בעובדות ובתיקה הרפואי. בירור רפואי מקיף שעברה לא הדגים ממצא שמסביר את תלונותיה. גם הניטור הסביבתי הראשון שנעשה במפעל בו עבדה לא הדגים רמות חריגות של החומרים. בעלוני מידע MSDS כן צויינו מספר חומרים שיכולים לגרום לתופעות גירוי (בדרך כלל תופעות אלו חולפות בהפסקת החשיפה)". תשובותיו של המומחה לשאלות שנשאל הן כדלקמן: "א. אין שם למחלה של התובעת. לא ניתן לשלול קיום של רגישות אישית גבוהה לחומרים מסויימים שלא הגיעה למצב של מחלה, לכן הבדיקות שערכו הרופאים לא הדגימו ממצא חריג (הקונג'וקטיביטיס היה קיים גם לפני תחילת העבודה במפעל). ב. החשיפות לא הותירו נזק. להערכתי לא ניתן לשלול גם כי חלק מהתלונות נבעו על רקע נפשי שהושפע גם ע"י סכסוך העבודה שהיה בתקופה המדוברת בחודש 2.07 ואף פנתה התובעת במקביל לבירור אלרגי גם לטיפול פסיכיאטרי (יתכן תופעת סומטיזציה). ג. ראה תשובות "א" ו- "ב"". 6. למומחה הועברו שאלות ההבהרה הבאות: א. האם ראית חומר רפואי בו נבדקה התובעת ע"י מומחית לרפואת עיניים ד"ר מרוז איריס מ- 10/1999 או מ- 10/2009? אם כן אנא פרט; אם לא, אנא הסבר כיצד מתיישב עם מסקנתך. (מצ"ב תשובת יועץ מיום 16.10.2009, מסומן א'). ב. האם ראית חומר רפואי ו/או בדיקה המעידה כי התובעת רגישה לחומרים שצויינו בסעיף 3 להחלטת בית הדין מיום 22.7.12 טרם תחילת עבודתה ב- 09/2000? אם כן אנא פרט; אם לא, אנא הסבר כיצד מתיישב עם מסקנתך. ג. האם ראית את מכתבו של ד"ר ליאוניד פרידקין מפקח גהות מיום 13.12.2007? אם לא אנא פרט; אם כן, אנא הסבר כיצד מתיישב עם מסקנתך. (מצ"ב מכתבו של ד"ר ליאוניד פרידקין מפקח גהות מיום 30.12.2007, מסומן ב'). ד. האם במסמכים רפואיים מ- 09/2000 ועד ל- 12/2007 יש עדות להחמרה במצבה של התובעת? אם לא אנא פרט; אם כן הסבר כיצד מתיישב עם מסקנתך. ה. מה מידת ההשפעה של העבודה על מצבה הרפואי של התובעת? 7. ביום 3.4.13 ניתנו תשובותיו של המומחה לשאלות כדלקמן: "א. עיינתי בתיעוד הרפואי של ד"ר מורוז ומסקנותי מתיישבות די טוב עם מה שנכתב בתיעוד. הרי כבר בחודש 12.99 ישנה אבחנה של דרמטיטיס ממגע שנכתבה ע"י ד"ר לבר. בחודש 2.00 הייתה שוב אבחנה של דרמטיטיס ממגע לחומרים כימיים שנכתבה ע"י ד"ר ליפיץ, ז"א מספר חודשים לפני תחילת העבודה במפעל. ב. לא ראיתי חומר רפואי או בדיקות שמעידות שהתובעת רגישה לחומרים שצוינו בסעיף 3 בהחלטה מיום 22.7.12. אינני רואה שום בעיה והתשובה וההסברים כבר ניתנו בחוות דעתי. ג. ראיתי את מכתבו של ד"ר פרידקין ולא רואה שום סתירה בין מה שנכתב בחוות דעתי ובין המסמך הנ"ל, הרי הבדיקות שנעשו לא הדגימו עדות לאלרגיה. ד. להערכתי על בסיס המסמכים הללו אין עדות להחמרה. יש רק ריבוי תלונות ללא ממצא אובייקטיבי. ה. להערכתי מדובר בהשפעה שולית". 8. טענות התובעת - א. המומחה לא ענה באופן מלא על שאלות ההבהרה. המומחה אינו מתעמת עם מכתבה של ד"ר איריס מרוז, מומחית לרפואת עיניים, וכן אינו מסביר את הסתירה בין מסקנתו לבין מכתבו של ד"ר ליאוניד פרידקין, מפקח גהות, מיום 30.12.07. ב. עיון בחוות הדעת של המומחה מותירה בלב הקורא ספקות ולפיכך יש למנות מומחה רפואי אחר או נוסף. ג. המומחה נדרש להשיב האם ראה חומר רפואי ו/או בדיקה המעידה כי התובעת רגישה לחומרים שצויינו בהחלטת בית הדין טרם תחילת עבודתה והמומחה הסתפק בתשובה כי לא ראה חומר רפואי כאמור, לטעמו מדובר בעובדה שאינה חשובה. 9. טענות הנתבע - א. המומחה מפרט ומנתח את כל הנתונים הרפואיים שעמדו בפניו וקבע באופן חד משמעי כי לתובעת תלונות על בעיות עיניים ובעיות עוריות עוד לפני תחילת עבודתה במפעל. עוד מייחס המומחה משקל לעובדה כי לא נמצא ממצא כלשהו לאחר בירור מקיף של תלונות התובעת. ב. המומחה קבע באופן חד משמעי כי החשיפה לחומרים לא הותירה כל נזק אצל התובעת. המומחה השיב בפירוט על שאלות ההבהרה. ג. אשר לשאלה בדבר מסמכים המעידים כי התובעת רגישה לחומרים טרם תחילת עבודתה, הרי שהתובעת לא הצביעה על כל מסמך כאמור ולפיכך אין פגם בתשובת המומחה בעניין. ד. אין כל נימוק מדוע יש למנות מומחה נוסף ו/או מדוע אין לאמץ את חוות הדעת של המומחה. ההכרעה - 10. לאחר שבחנתי את חוות הדעת, לרבות התשובות לשאלות ההבהרה ואת טענות הצדדים, מסקנתי הינה כי דין התביעה להידחות. 11. הלכה היא כי חוות דעתו של המומחה מטעמו של בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל יסמוך עליה בית הדין ידו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. על פי הנחיות בדבר מומחים - יועצים רפואיים (להלן: "ההנחיות"), לא על נקלה יינקט הצעד של פסילת חוות דעתו של מומחה: "מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שירשם. באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדוייקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה". (סעיף 18 להנחיות) 12. עיון בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה מעלה כי חוות הדעת של המומחה מפורטת ומנומקת, ניתנו בה תשובות לשאלות ולא הוצגה כל הנמקה לסטיה ממנה או למינוי מומחה רפואי אחר. בחוות הדעת מיום 22.8.12 מפורטת, כאמור, ההיסטוריה של הרישומים מהכרטיס הרפואי של התובעת. מהרישומים עולה כי בחודש 10/99 נבדקה התובעת על ידי רופא עיניים לאחר שסבלה מגרד וצריבה בשתי העיניים לאחר ריסוס שנעשה בבניין. נקבעה אבחנה כי התובעת סובלת מקונג'וקטיביטיס וקיבלה טיפול במהלך החודשים 10/99, 12/99, 2/00 ו- 4/00 באבחנה של דרמטיטיס ממגע לחומרים כימיים. בחודש 9/02 נבדקה בגין נשירת שיער ובחודש 7/04 התלוננה לראשונה על אודם בפנים ובאוזניים, חוסר תחושה בלשון ורצון לישון כאשר נמצאת במגע עם חומרים בעבודה. בחודש 9/04 נבדקה שוב על ידי רופא עיניים בעקבות תלונה על כאבים וגרד. הטיפול לא שיפר את מצבה. הופנתה לאלרגולוג אך לא פנתה אליו, אלא בחודש 2/07. בחודש 5/07 נבדקה התובעת על ידי רופא תעסוקתי והופנתה להשלמת בירור בחשד לתגובה אלרגית. בחודש 8/07 נעשה סיור במפעל והתקבלו דוחות של ניטור סביבתי. על בסיס הממצאים התרשם הרופא התעסוקתי כי אין קשר בין תלונות התובעת לבין סביבת העבודה. בשנת 2007 עברה התובעת בירור אלרגי מקיף בבי"ח איכילוב, שלא הראה ממצא המסביר את התלונות. בחודש 1/08, בעקבות ביקור חוזר ולאחר קבלת גיליונות הסיכון של החומרים ובעקבות כך שחלקם מכילים חומרים שיכולים לגרום לתופעות גירוי, הומלץ על הימנעות מעבודה שכרוכה בחשיפה לחומרים אלה ובו זמנית הומלץ על ביצוע ניטור סביבתי חוזר. בחודש 9/09 נבדקה התובעת על ידי ד"ר טפליצקי בשל תלונה על נפיחות בעפעפיים וגירוי בעיניים אשר מחמיר בחשיפה לאקונומיקה. תבחיני עור חוזרים הדגימו רגישות לקרדית אבק הבית ועובש. בחודש 1/10 נבדקה התובעת על ידי ד"ר רויטמן שציין פריחה בעיניים המלווה באנגיואדמה וקוצר נשימה לאחר חשיפה לחומרים כימיקליים. עוד ניתן ללמוד מהכרטיס הרפואי כי משנת 2000 נמצאת התובעת בטיפול פסיכיאטרי באבחנה של הפרעה הסתגלותית חרדתית ודכאונית. מרישום מחודש 2/07 קבע המומחה כי ניתן ללמוד על סכסוך עבודה וחרדה מפני הבעלים של המפעל. 13. מסקנת המומחה הינה כי התלונות של התובעת בגין הבעיות בעיניים והבעיות העוריות התחילו בשנת 1999, עוד לפני תחילת עבודתה במפעל. למחלת התובעת אין שם ולמעשה התופעות בגינן התלוננה התובעת בעקבות חשיפתה לחומרים לא הותירו בה כל נזק. בניטור שנעשה לא הודגמה רמה חריגה של חומרים. יחד עם זאת, בעלוני המידע צויינו מספר חומרים שיכולים לגרום לתופעות גירוי, כל עוד החשיפה קיימת. המומחה קובע כי לא ניתן לשלול קיום של רגישות אישית גבוהה לחומרים מסויימים, אלא שהרגישות לא הגיעה למצב של מחלה ולפיכך אף הבדיקות שערכו הרופאים לא הדגימו ממצא חריג. כך אף לא נמצא כל ממצא בבירור האלרגולוגי למעט רגישות לקרדית אבק הבית ועובש. הממצא של קונג'וקטיביטיס היה קיים בתובעת עוד טרם תחילת עבודתה במפעל. המומחה קובע בנוסף כי לא ניתן לשלול כי חלק מהתלונות נבעו על רקע נפשי. 14. המומחה הופנה למסמך רפואי של ד"ר ליאוניד פרידקין, מפקח גהות, מיום 30.12.07, המופנה למרפאה התעסוקתית. במסמך זה נרשם: "במהלך ביקורנו הוברר לנו שגב' אפשטיין עבדה בהרכבות מכניות ותוך כדי עבודה השתמשה מדי פעם (נציג של החברה טוענים שפעם בשבוע במשך כשעה) בדבק אפוקסי - מצ"ב MSDS של מרכיבי דבק. ערבוב של מרכיבים נעשה ללא יניקה מקומית, לעובדים לא סופקו משקפיים או מגן פנים, לא סופקו גם כפפות ניטריל כפי שדרוש בגיליון בטיחות. לפי נתוני MSDS מרכיבים של הדבק הם חומרים אלרגיים מאוד, בעיקר המקשה, ולכן בלתי נמנע שתופעות בעיניים של גב' אפשטיין הן תוצאות של עבודה עם הדבק. בנוסף לכך לפי דבריה של הנפגעת בזמן שהיא לא עבדה - חופשות מחלה, חופשות שנתיות וכו' כל הסימנים בעיניים נעלמו". בהתייחס למסמך זה קובע המומחה כי אין סתירה בין חוות דעתו לבין מסמך זה, שכן בדיקות שנעשו לא הדגימו עדות לאלרגיה. המומחה חוזר על כך כי מדובר בתלונות שהתחילו זמן רב לפני עבודתה במפעל וכי בבדיקות הרבות שבוצעו לא נמצא ממצא אובייקטיבי, וככל שקיימת רגישות כעולה מהתלונות הרי שרגישות זו לא הגיעה למצב של מחלה. 15. תנאי לקיומה של פגיעה בעבודה הוא קיומו של נזק. מאחר והמומחה קובע באופן חד משמעי ומנומק כי לא קיימת מחלה, דין התביעה להידחות. אין צו להוצאות. אלרגיהביטוח לאומי