שאלת תושבות במדינת ישראל

שאלת תושבותה של התובעת במדינת ישראל 2. הנתבע החליט שלא להכיר בתובעת כתושבת מדינת ישראל החל מיום 9.2.06 זאת בהתאם לחקירה שערך ובה התגלה כי התובעת אינה מתגוררת בשטח מדינת ישראל. 3. לאור החלטתו הפסיק הנתבע לשלם לתובעת קצבת ילדים והבטחת הכנסה ואף דרש ממנה תשלום אשר שולם לה ביתר, לאחר עזיבתה את שטחי מדינת ישראל. 4. בכתב התביעה טוענת התובעת כי בעת הביקור שנערך בביתה על ידי חוקרי המוסד לביטוח הלאומי, היא שהתה בביקור אצל בעלה המתגורר בשטחים, אולם משכנה הקבוע נמצא ברחוב כג' בבאר שבע. 5. הנתבע טוען מנגד כי מרכז חייה של התובעת אינו בישראל והתובעת נמצאת רוב הזמן עם בעלה אליו נישאה בשנת 2006. 6. טרם שמיעת הראיות בתיק, התובעת הופנתה ללשכה לסיוע המשפטי לשם בחינת זכאותה לייצוג, אולם בסופו של יום הופיעה לדיונים ללא יצוג. 7. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, שמענו את העדים שהובאו בפנינו לרבות עדותה של התובעת וכן עיינו במסמכים שהובאו בפנינו הגענו לכלל מסקנה כי התובעת אינה תושבת מדינת ישראל. נפרט את מסקנתנו: 8. חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 ומרבית ענפי הביטוח הנגזרים מכוחו, מקנים זכויות סוציאליות למי שהינו במעמד תושב במדינת ישראל, וקריטריון זה הוכר בפסיקה כקריטריון לגיטימי וחוקתי לצורך הקניית זכויות סוציאליות. (ר' עבל (ארצי) 6574-05-10 ג'יהאד אבו חרוב - המוסד לביטוח לאומי,. 9. בית הדין הארצי קבע כי "הבסיס העיקרי להיות אדם מבוטח במסגרת הביטוח הלאומי בישראל, הוא היותו "תושב ישראל". תנאי התושבות בישראל הוא תנאי לתחולה של כמעט כל ענפי הביטוח הלאומי, ואף של חוקים אחרים במסגרת הביטחון הסוציאלי בישראל (ראה לדוגמה, סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980; סעיף 1 לחוק משפחות חד הוריות, תשנ"ב-1992; סעיפים 2 ו-3 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994). תנאי זה נגזר מ"הזיקה היציבה שבין המבוטחים לבין המדינה, זיקה שאין בה מהזמניות או מהארעיות, והיוצרת מחויבות של החברה כלפי המבוטחים בתחום הביטחון הסוציאלי" (ר' דב"ע נד/233 - 0 המוסד לביטוח לאומי - חשימה עבד רדואן, בעמ' 112). 10. ההלכה הפסוקה קובעת, כי אין זה נכון לקבוע נוסחה כללית ומרשם כולל, אשר יהיה בהם בכדי לענות על כלל המצבים בהם קיימת שאלה בדבר תושבות של פלוני בישראל ואם רכש מעמד כזה. תשובה על שאלה זו תבוא ממכלול הנסיבות לגופו של כל מקרה ובחשבון הסופי תבחן זיקתו הקבועה שאכן מקום משכנו של המבוטח נמצא בשטח מדינת ישראל (ר' דב"ע נג/04-20 המוסד לביטוח לאומי - אבו האני פד"ע כו, 122). 10. כפי שציינו לעיל, מהמסכת העובדתית אשר הובאה בפנינו, התקבלה התמונה לפיה התובעת אינה מתגוררת בשטח מדינת ישראל. 11. מדו"ח פעולה שערך חוקר הנתבע מר יריב נבון (ר' נ/1) עולה כי התקבל מידע לפיו התובעת מתגוררת עם בעלה בשטחים במשך 4 שנים, והגעתה למוסד הינה לצורך חתימה בלבד. 12. בדוח הפעולה צויין כי נערכו ביקורות ביום 4.7.11 וביום 11.7.11 במענה של התובעת כפי שרשום אצל הנתבע, רחוב שלום עליכם 4 בבאר שבע, והתובעת לא שהתה בביתה, והשכנים שהתגוררו בסמוך מסרו כי אינם מכירים את התובעת ובמקום מתגוררים זוג ישראלים מספר חודשים. 13. לבקשת התובעת זומן מר נבון לעדות ואישר בעדותו את האמור בדו"ח שהגיש, ולאחר שניתנה לתובעת האפשרות לחקור אותו על האמור בדו"ח טענה התובעת "אין לי שאלות לעד" (ר' פרוטוקול מיום 16.9.13). 14. בדו"ח חקירה שהגישה חברת חקירות בטיחות אנוש (ר' נ/2) אותה שכר הנתבע לצורך בירור מקום מגוריה של התובעת (להלן: "חברת החקירות"), צויין כי התובעת מתגוררת עם בעלה באופן קבוע בבית עוואה מחוץ לתחום מדינת ישראל. 15. בדו"ח חברת החקירות תואר כי נערכו תצפיות אחר הבית בו מתגורר בעלה של התובעת ומהתצפיות, ומשיחות עם שכנים, ותושבים הגרים במקום עלה כי התובעת וילדיה מתגוררים בנכס פרטי בין שתי קומות. 16. בעת ביקורו של החוקר מחברת החקירות במקום מגוריה של התובעת בבית עוואה, טענה התובעת כי היא מגיעה רק לביקורים, אולם החוקר התרשם מהממצאים בבית, ומשיחות עם השכנים כי אין מדובר בביקורים כטענת התובעת אלא במגורי קבע של התובעת במקום. 17. נציג חברת החקירות, מר עבד אלרחמן קמאל אשר ערך את החקירה מטעם חברת החקירות זומן להעיד אף הוא, אולם לא עלה בידי התובעת להפריך את האמור בדוח שערך, שעה שהבהיר כי החקירה שביצע תועדה בהקלטה סמויה. 18. במהלך עדותה לא הצליחה לסתור את התמונה הראייתית שהציג הנתבע והציגה גרסאות שונות בנוגע למקום מגוריה. 19. בדיון שהתקיים ביום 11.2.13 התקשתה התובעת במהלך עדותה להצביע על מקום מגורים בו התגוררה, והעידה כי התגוררה אצל אמה בבאר שבע ברח' כג' אולם בהמשך טענה כי גרה ברחוב שלום עליכם, ולבסוף ציינה כי התגוררה ברחוב דרך שמשון, וכך העידה בפנינו במהלך חקירתה הנגדית: "ש. איפה גרת בשנת 2011 בחודש יולי? ת. אצל אמא. ש. איפה? ת. בשכונה ג' בכ"ג. ש. על איזה כתובת מסרת למל"ל שאת גרה? ת. אצל אמא בכ"ג. ש. ומה הכתובת בשלום עליכם? ת. זה כתובת שגרתי בה ועזבתי." התובעת שינתה מספר פעמים את גרסתה לעניין מקום מגוריה כאשר טענה כי התגוררה עם אימה ובד בבד טענה כי שכרה דירה לבדה, וכך העידה בעניין זה בנוגע למגוריה ברחוב דרך שמשון: "ש. מה זה הכתובת דרך שמשון? ת. זה גם אמא שלי. ש. אז באותה שנה ב-2011 היא גרה גם בכ"ג וגם בדרך שמשון? ת. לא. קודם כל היא היתה גרה בכותל המערבי במשך 7 שנים. זה היה מזמן אני לא זוכרת באיזה שנים. ובשלום היא גרה 3 שנים וזאת הכתובת האחרונה, אחר כך היא עברה לכ"ג וקנו לה את הבית. ש. אז מתי היא היתה גרה בשמשון? ת. בדרך שמשון אני השכרתי את הדירה לבד, לא עם אמא." (פרוטוקול מיום 11.2.13, עמ' 6, ש' 4-29). גרסתה של התובעת נמצאה בלתי מהימנה שעה שטענה כי התגוררה עם אימה ברחוב "דרך שמשון" אולם לאחר מכן שינתה את גירסתה וטענה כי התגוררה ברחוב זה לבדה. 20. קושי נוסף בגרסת התובעת מצאנו במסמכים של רישום ילדי התובעת לגני ילדים בבאר שבע (ת/3). במסמכי רישום הילדים מצויין מענה של התובעת ברחוב "דרך שמשון" אך רישום זה אינו עולה בקנה אחד עם חוזה השכירות של הדירה ברחוב "דרך השלום" (ת/1), לפיו התובעת הייתה אמורה להתגורר ברחוב "דרך השלום" במועד הרישום. 21. אף במסמכים הרפואיים שצירפה התובעת לא מצאנו תמיכה בטענתה של התובעת למגורים בישראל, שכן המדובר במסמכים בנוגע לקבלת טיפול רפאי, בהם לא צויין כתובת קבועה ואין במסמכים אלו בכדי ללמד על מקום מגוריה של התובעת. 22. התובעת זימנה לעדות את גב' שוורץ חיה בת שבע חברתה של אמה אשר העידה כי מאז שהתובעת התחתנה היא מתגוררת רק אצל אמה, וכך סתמה את הגולל אחר גרסתה של התובעת לפיה התגוררה לבדה בתקופות מסוימות. 23. התובעת לא הניחה תשתית ראייתית המבססת את תביעתה, והעובדה כי החליפה מספר כתובות, כאשר לטענתה התגוררה פעמים רבות אצל אמה, מלמדת על כך כי לא היה לתובעת מקום מגורים קבוע ועל כן מצאנו לדחות תביעתה. 24. לאור האמור, התביעה נדחית ללא צו להוצאות. משרד הפניםתושבות