תביעה לתשלום דמי לידה לעובדת שעבדה אצל אביה

תביעה לתשלום דמי לידה בגין לידת בתה התובעת טוענת שלפני הלידה עבדה אצל אביה, עו"ד מחודש פברואר 2010 ועד חודש דצמבר 2010. התובעת טוענת כי בתקופה זו עבדה שבועייים אצל אמה כשכירה ובהמשך כעשרה חודשים כשכירה במשרד של אביה. 2. הנתבע דחה את התביעה, בנימוק שלא התקיימו יחסי עובד- מעביד בין התובעת לבין אביה, אלא, לכל היותר מדובר בעזרה משפחתית. לאור החלטת הנתבע הגישה התובעת תביעה זו. 3. השאלה העומדת לדיון היא, האם יש לראות את התובעת כ"עובדת" במשרדה של אביה בתקופה הרלוונטית, בסמוך לתאריך הקובע לענין דמי לידה, דהיינו, האם התובעת היתה "מבוטחת", כאמור בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי. הגדרת "עובד" בסעיף 1 לחוק כוללת "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה היא היתה נעשית בידי עובד". בעב"ל 20105/96 אורלי יהלום נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לו 603 ועב"ל 1147/01 מוסטאפא כמאל נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2003(4) 77), נקבע המתווה הנורמטיבי לאורו יש לבחון את השאלה שבמחלוקת בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין קרובי משפחה לעניין חוק הביטוח הלאומי. 4. על התובעת הטוענת כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין אביה, להניח תשתית עובדתית מספקת, המבססת את הטענה כי אכן נחצה קו גבול המפריד בין עזרה וסיוע משפחתי לבין יחסי עבודה כמשמעותם בסעיף 1 לחוק. 5. בפנינו העידו התובעת בעצמה, אמה הגב' ליזה ברק, בן זוגה מר רני קורן, לקוח המשרד- מר יצחק שטרית, בנוסף הוגשה הודעת האב מיום 28.07.11 כראיה בתיק. 6. בשאלה לגבי מעמדו של אדם כעובד נקבע בפסיקה כי אין להגיע לכלל מסקנה, אלא על פי מכלול הסממנים והעובדות הנותנים, במצטבר, תמונה כוללת ושלמה. על כן, מקובל לדבר על "מבחן מעורב", אשר המרכיב הדומיננטי בו הוא מבחן "ההשתלבות במפעל" (דב"ע נב/3-158 רות יאיר - אהרן גליברמן, פד"ע כה 31, 35 ור' בהרחבה ד"ר יצחק לובוצקי "חוזה עבודה וזכויות העובד" הוצאת ניצן מהדורה 2008 פרק 2). 7. בחקירתה, העידה התובעת כי התחילה לעבוד אצל אביה, לאחר שעזבה את חברת הלוגיסטיקה בה עבדה, וכי אביה היה זקוק לעובד במשרד ולא יכול היה להעסיק מישהי אחרת בשל בעיות כלכליות (עמוד 6 לפרוטוקול מיום 28.05.13 שורות 16-18). אמה של התובעת חיזקה את דברי התובעת לעניין מסגרת עבודתה ולעניין העובדה שהתובעת החליפה מזכירה קודמת (עמוד 13-14, לפרוטוקול מיום 28.05.13). מר שטרית (לקוח המשרד) אישר בחקירתו הנגדית שראה את התובעת במשרד של עו"ד ברק בין השעות 8:00 בבוקר ל 16:00 (עמוד 16 לפרוטוקול מיום 28.05.13 ,"בקשר למאיה אני אמרתי שבשעות של הבוקר שהשעות הן מ-08:00 עד 16:00 שזה שעות עבודה סטנדרטיות היא היתה נמצאת.") גם אביה של התובעת בהודעתו מיום 28.07.11 אמר שהתובעת עבדה במשרה מלאה לפעמים גם יותר מ-8 שעות ביום. בהקשר זה, התובעת העידה על מקום עבודתה- חלק מהתקופה נהגה לעבוד במשרד וחלק מהתקופה עבדה בביתה . מהעדויות שנשמעו עולה כי התובעת ביצעה את מרבית העבודה, בייחוד בחודשי ההריון האחרונים בביתה. התובעת עבדה בגמישות מסויימת, עדותה זו לא נסתרה על ידי העדים בעניין מתכונת ושעות עבודתה. 8. אמה של התובעת הסבירה מפני מה העדיפו בעלה והיא שהתובעת תעבוד אצל אביה (עמ' 17 לפרוטוקול מיום 28.5.13, שורות 2-3). "הבת שלי עדיפה, זה עסק משפחתי ונותנים יותר עבודה וחוץ מזה אביה היה צריך את העזרה שלו אחרי שעבר התקף לב העדפתי שהבת שלי תעבוד שם וזה יותר טוב לעסק והיום אני גם חושבת ככה ולכן היום הבן שלי עובד אצלו." 9. אמנם לא נערכו רישומי נוכחות בעבודה, אך כאמור התובעת העידה לגבי השעות בהן עבדה, עדותה נתמכה בעדות מר שטרית ובהודעת אביה בפני חוקר המוסד. התובעת צרפה אישור משלוח פקס המלמד על התנהלותה מול לקוחות המשרד, המסמך מלמד על היותה של התובעת בקשר עם לקוחות המשרד. 10. לתובעת הוצאו תלושי שכר לחודשים מרץ - דצמבר 2010 הם הוצאו ביום 01.02.11. כעולה מתלושי השכר שכרה של התובעת עמד על 4000 ₪. שכרה של התובעת לא שולם כסידרו, עיון במסמכים מחשבונות העו"ש של התובעת ואביה מלמד כי משכורתה שולמה בהעברה בנקאית, בתשלומים חלקיים ובמועדים שונים. התובעת הסבירה את מועדי התשלום בכך שסוכם עם אביה שתשלום המשכורת יבוצע לפי מצבו הכלכלי. האב והתובעת הודו כי ביחסים רגילים לא היה מתקבל דפוס שכזה של תשלום שכר. 11. בהתאם לטופס המעביד, שצורף לטופס תביעה לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי (סומן כ-נ/1 עמוד 2 בתיק מוצגי הנתבעת), אבי התובעת, עו"ד ארנון ברק, היה המעסיק החל בחודש 02/10 ועד ליום 12/10, אמנם בטופס הראשון נרשמה אמה של התובעת כמעבידה, אולם האם הסבירה זאת בטעות של רו"ח שנבעה מהעובדה שיש לבני הזוג תיק ניכויים משותף, התרשמנו שאכן מדובר בטעות רישומית. 12. התובעת העידה שעבודתה כללה מענה טלפוני, קביעת פגישות, שליחה וקבלת פקסים, סידור תיקי לקוחות, מיון דואר נכנס ועוד (עמוד 7, שורות 25-28 לפרוטוקול מיום 28.05.13). התובעת אישרה שלקראת הלידה עבדה מהבית (עמוד 13, שורות 6-12 לפרוטוקול מיום 28.5.13 ) עדות זו קיבלה חיזוק בעדותוה של האם. 13. התובעת ואמה העידו, כי התובעת החליפה את המזכירה במשרד, בשם כרמית, שעבדה באופן עצמאי עם המשרד (עמוד 9-10 לפרוטוקול מיום 28.5.13). לשאלה האם התובעת החליפה עובד אחר ישנה חשיבות, אם התובעת החליפה עובד אחר יש בכך כדי ללמד על נחיצותה בעבודה ועובדה זו מחזקת את הגדרתה כעובדת. התובעת העידה שלאחר הלידה אחיה שהוא סטודנט למשפטים החליף אותה במשרד, עמוד 8 לפרוטוקול מיום 28.05.13). כמו כן הודעת האב מיום 28.07.11 אישרה עובדה זו: " ש. מי החליף את מאיה בחופשת הלידה? ת. הבן שלי גם עובד והוא עושה את העבודה של מאיה והוא גם ממשיך מפני שמאיה לא חזרה לעבודה ואני זקוק לעוד עובדת." 14. שוכנענו שמערכת היחסים שבין התובעת לבין אביה לא היתה מערכת יחסים "התנדבותית" המגלמת בתוכה עזרה משפחתית וכי נוצר ביניהם קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. אנו מקבלים הטענה כי כאשר הקשר החוזי הוא בין הורה לילדו - הצדדים לא עומדים זה כלפי זה על 'קוצו של יוד'. סובלנות הדדית זו אין בה לכשעצמה כדי לשלול את הקשר החוזי. 15. התרשמנו שהתובעת אכן ביצעה עבודה שאלמלא בוצעה על ידה היתה צריכה להיות מבוצעת על ידי מישהו אחר. גם אם האב הסתייע בתחילת הדרך ב'עזרה משפחתית' זו לא הספיקה, לכן הוא נזקק לעובד במשרה מלאה. בנסיבות שבפנינו אנו מקבלים את טענת התובעת שלא סביר שהיא הפסיקה מיוזמתה עבודה בחברת לוגיסיטיקה לאור קשייה הכלכליים, רק כדי לצבור תקופת אכשרה לדמי לידה אותה יכלה לצבור במקום עבודתה. במקרה הנוכחי, אנו נותנים משקל מכריע לראיות התומכות בביצועה של עבודה על ידי התובעת במשרד של אביה, לפיכך אנו קובעים כי לצורכי התביעה לדמי לידה שררו בין התובעת לבין אביה יחסי עובד ומעביד כהגדרתם בחוק. 16. לאור האמור לעיל, אנו קובעים, כי התובעת עבדה בחודשים 2/1000 עד 12/2010 אצל אביה וכי חודשים אלה צריכים להילקח בחשבון כתקופת אכשרה, לעניין זכאותה לדמי לידה. 17. הנתבע ישא בהוצאות התובעת ובשכ"ט ב"כ כוחה בסך כולל של 2,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. 18. ניתן להגיש ערעור תוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה. לידהדמי לידה