תביעה ייצוגית בסוגיית הסכם קיבוצי ? בפסק הדין ע"ע 629/07, יגאל וירון נ' תבל אבטחה, ניקיון ושירותים בע"מ (להלן: "פסק דין וירון"), התייחס בית הדין הארצי לתמונת העסקה בענף השמירה, השופטת (כתוארה אז) וירט-ליבנה קבעה בסעיף 32 לפסק דינה: "[...] התמונה הכוללת העולה מבחינת התנהלותם של מעסיקים בענף השמירה, היא תמונה עגומה. בענף זה קיימת תופעה של הפרה שיטתית וגסה של זכויות העובדים. הסיבות לכך הן רבות, אך הבולטת שבהן היא העדר אכיפה מספקת של חוקי המגן וחוסר המודעות של העובדים לזכויותיהם. מדוח בנושא "זכויות עובדים בענף השמירה והאבטחה" שהוצא בכנסת עולה, כי חולשתם של השומרים מנוצלת במודע ובמכוון פעמים רבות על ידי מעסיקים ובעלי חברות, ובמקרים רבים הפרת החוק השיטתית הופכת ל"משתלמת". זאת שגם אם חלק מהעובדים בוחרים לפנות לערכאות המשפטיות מתוך תקווה לזכות במגיע להם, ההליכים המשפטיים הארוכים והעדר המשאבים והמימון להגנה משפטית, מרפים את ידיהם של רבים וההפסד הסופי עבור המעסיק המפר, הופך לזניח ביחס לתועלת הישירה שהוא מפיק מרמיסת זכויות עובדיו. סעיף 10(3) פורש בפסיקה הן בפרשנות רחבה והן בפרשנות צרה. לפי הפרשנות הרחבה, בכל מקרה בו חל על העובד הסכם קיבוצי, לא ניתן לברר את הסכסוך על דרך של תובענה ייצוגית, בין אם עילת התביעה היא מכוח ההסכם הקיבוצי ובין אם לאו. לפי הפרשנות הצרה, אין לשלול את האפשרות להגיש תביעה ייצוגית באופן מוחלט, אלא רק בעניינים המוסדרים בהסכם הקיבוצי. כך או כך, הרעיון החקיקתי שביסודו של סעיף 10(3) לתוספת השניה לחוק, הוא שבנסיבות בהן עובד מיוצג על ידי ארגון עובדים, יותר נכון ויהיה זה מן הראוי שארגון העובדים יהיה זה שמייצג אותו ולא הליך של תובענה ייצוגית. בע"ע 1210/02 אמיר ביברינג נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, לח (2003) 115 נקבע : "מדיניותו של בית דין זה היא כי הדרך הטובה ביותר לבירור סכסוך הנוגע לקבוצת עובדים במקום עבודה מאורגן היא בהליך של סכסוך קיבוצי. ביסוד יחסי העבודה המאורגנים עומד האינטרס לאזן את חוסר השוויון שבין העובד הבודד לבין מעסיקו באמצעות ייצוג העובדים על ידי ארגון עובדים שכוחו שווה אל מול כוחו של המעסיק. ארגון העובדים היציג מייצג את עניינם של כלל עובדי יחידת המיקוח, בין אם מדובר במקום עבודה אחד, בענף או בכלל העובדים במדינה. הארגון חותר להשגת טובת כלל העובדים, וזאת בין היתר, באמצעות משא ומתן, לרבות הפעלת כוח ארגוני, ועדות פריטטיות, בוררויות והגשת תובענות בבתי הדין לעבודה. הכלל שנקבע בפסיקת בית דין זה, השולל אישורן של תובענות ייצוגיות במקומות עבודה מאורגנים, מעוגן בעקרונות יחסי העבודה השואבים את צדקתם מחוק הסכמים קיבוציים ומהמציאות התעשייתית. אין צורך בתובענה ייצוגית המנוהלת על ידי עובד או מספר עובדים כאשר קיים ארגון עובדים המייצג את כלל העובדים ביחידת המיקוח. יתרה מזו, תובענה ייצוגית המוגשת על ידי עובד בודד פוגעת בכוחו של ארגון עובדים להשיג הטבות לכלל העובדים, ובמקרים המתאימים אף לוותר על תביעות כלכליות או תביעות משפטיות הניתנות להגשה בדרך של סכסוך קיבוצי" בע"ע 454/09 ב.ג. מוקד אבטחה בע"מ - סיגל שלמה, (פסה"ד מיום 29.3.11) הפנתה השופטת ( כתוארה אז) וירט - ליבנה לעניין ביברינג וקבעה: "בהקשר הדברים שבענייננו - קרי, שאלת אישורה של תובענה ייצוגית - כבר נפסק כי יש ליתן משקל רב להיותו של מקום עבודה מאורגן מקום בו קיים ארגון עובדים הפועל לטובת עובדי החברה. ואכן מדיניותו של בית דין זה היא, כי הדרך הטובה לבירור סכסוך הנוגע לקבוצת עובדים מאורגנת במקום עבודה מאורגן, היא בהליך של סכסוך קיבוצי. לפיכך, מקום בו פועל ארגון העובדים להגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי, הרי שניהול הדיון במסגרת תובענה ייצוגית לא יהיה היעיל והצודק ביותר (ראה ע"ע 1210/02 ביברינג - אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, פד"ע לח 115)". בתע"א 3487/08 זולוטרובסקי טלי - מיקוד ישראל אבטחה שירותים וכח אדם בע"מ, פסה"ד מיום 11.10.2011), דחתה השופטת גילצר בקשה להכרה בתובענה ייצוגית בקובעה כי: "כאמור בעניין יגאל וירון, ההצטרפות לארגון המעבידים נעשתה לאחר שהוגשה התובענה הייצוגית. ברי כי הצטרפות לארגון מעבידים בדיעבד אינה איננה פוטרת צד מחשיפה לתובענות ייצוגיות. ראוי שמצבן המשפטי של חברות אשר מצטרפות מלכתחילה לארגון עובדים ולא בשל קבלת תובענה ייצוגית יהיה שונה. לטעמנו אישור תובענות ייצוגיות, מקום חלים על הצדדים הסכמים קיבוציים, ירוקן מתוכן את המושג "ארגון עובדים" וירוקן מכל תוכן הסדרים קיבוציים וסכסוכים קיבוציים. חוק הסכמים קיבוציים מושתת על ארגון עובדים שלו מוענקת הסמכות לחתום על הסכמים קיבוציים כלליים ומיוחדים. הארגון היציג שוקל שיקולים קולקטיביים של כלל העובדים באותו ענף או מפעל ולא רק שיקולי פרט זה או אחר" ובהמשך, קבעה : "ברי כי הסכם זה לא היה נחתם לולא חרב התובענות הייצוגיות המונחת על צווארי חברות השמירה אולם בכל מקרה התוצאה מבורכת ובוודאי שהינו אמצעי נכון וטוב יותר מהתובענה הייצוגית שתתייחס לתקופה של 7 שנים בלבד. המנגנון שנוצר בהסכם קיבוצי 2011 לאכיפת זכויות עובדים בשילוב עבודתה של ההסתדרות אל מול המשיבה בעת פניית עובדי המשיבה אליה הינה דרך נאותה להבטחת זכויות עובדי המשיבה. ומנגד, תובענה ייצוגית שכל האחריות לחלוקת הכספים נתונה למבקשת ובא כוחה, שאין בידיה כל מידע אודות עובדי המשיבה, אין כל אחריות קיבוצית, איננה רצויה. במאמר מוסגר נציין, כי אין בידינו מידע לכמות הפונים לאחר אישור התובענה הייצוגית - אולם נראה כי מספרם אינו רב. נראה לנו שעדיפה הדרך הראשונה על פני התובענה הייצוגית. הליכים קיבוציים היא הדרך הנכונה לאכיפת זכויות עובדים - ולא תובענות ייצוגיות. לכן, תביעה על סך 93,000,000 ₪ שאינה מבוססת תגרום לפגיעה אנושה במשיבה אשר מעסיקה אלפי עובדים ועלולה לגרום לפיטוריהם ואל לנו להתעלם מכך, וזאת לאחר ששוכנענו ונחה דעתנו כי ההסתדרות עומדת על המשמר באשר לזכויות עובדי המשיבה יחד עם הסכם קיבוצי 2011 לאכיפת זכויות עובדים." (ערעור על פסק הדין נדחה ע"י בית הדין הארצי בע"ע 43491-10-11 טלי זולוטרובסקי נ' מיקוד ישראל אבטחה שירותים וכח אדם בע"מ, ביום 17.7.13). בע"ע 53348-01-12 גרמן ישייב נ' ח.א.ש. מערכות ושירותים קבע סגן הנשיאה (כתוארו אז) השופט פליטמן בסעיף 62 לפסק דינו מיום 29.8.13: "סיכומם של דברים - בנסיבות דהיום, כאשר ההסתדרות פועלת, הלכה למעשה, בהתאם להסכם האכיפה, אין מקום לאישורן של תובענות ייצוגיות במקומות עבודה מאורגנים, שבהם החברה המעסיקה חברה בארגון הארצי, וחל עליה הסכם אכיפה. שאם נאמר אחרת, נרוקן מתוכן את הוראתו המפורשת של המחוקק, כפי שהיא קבועה בסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק. " מצאנו לנכון להביא מדבריו של השופט טוינה בעניין גרמן ישייב בפסק דינו בתיק תע"א 3391/09 גרמן ישייב נ' ח.א.ש מערכות ושירותים בע"מ ואח' מיום 4.1.12 שאושר בבית הדין הארצי בע"ע 53348-01-12 : "מדיניות שיפוטית המבקשת להגן ולשמור על מרכזיותו של משפט העבודה הקיבוצי, חייבת לתת תוקף להסכמות של הצדדים למשפט העבודה הקיבוצי) ארגון העובדים מחד וארגון המעסיקים מאידך, (שקיבלו עיגון בהסכם קיבוצי. על רקע זה, קבלת הבקשה להכיר בתביעה שהגיש המבקש כתובענה ייצוגית בסמוך לחתימת ההסכם הקיבוצי לאכיפת זכויות, כפי שמבוקש בענייננו, יש בה כדי להכשיל ולחתור תחת המאמץ המשותף של ארגון העובדים וארגון המעבידים להבטחת זכויותיהם של העובדים בענף . בכך אישור הבקשה עלול לפגוע ביחסי העבודה הקיבוציים כאמצעי ליצירת זכויות לעובדים ואכיפתם. " חוזהתביעה ייצוגיתהסכם קיבוצי