תביעה להכיר בפגיעה בגב כתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה

תביעה להכיר בפגיעה בגב כתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה: להלן עובדות המקרה: 1. התובע, יליד 1953. 2. התובע עבד מחודש פברואר 1998 ועד שנת 2009 במפעל טמבור. 3. תפקידו של התובע היה לבדוק סחורה למשלוח. הסחורה כללה: פחי צבע, מוצרים נילווים לבניה בשקים, מיקסים מגוונים. התובע נהג לאסוף פיזית את הסחורה שהיתה מפוזרת על משטחים שונים באזור, וזאת בהתאם לרישומים בתעודות המשלוח, להניחם על משטח ושם לצמצם את כל החומרים שיהיו על משטח אחד במידת האפשר ועד לגובה של 1.10 מטר. 4. אחר כך, עם קרונית שינוע, התובע היה מרים את המשטח ולוקח אותו למכונה שמניילנת את כל המשטח כדי שהסחורה לא תתפזר ומשם מוביל את הסחורה למשאית. אחר כך היה התובע חוזר ומכין משטח חדש ומצמצם עליו את החומרים שצריך לספק ללקוח. 5. פחי הצבע היו בגדלים שונים, חלקם בפחים של ליטר או שני ליטר וכו', וחלקם בדליים של 25-30 ק"ג כל אחד. היו גם שקים במשקלים שונים שבין 20 ל-40 ק"ג כל אחד, שהתובע נהג להרים בעצמו כל אחד ואחד, להובילו ולהניחו על המשטח שהיה מיועד לצמצום הסחורה לצורך הכנסתה והטענתה על המשאית. 6. התובע עבד כל יום 12 שעות, והיה מצליח להעמיס בין 5 ל-6 משאיות ביום, בעוד ששאר העובדים היו מצליחים להעמיס רק 4 משאיות ביום. 7. כן יש לציין, כי התובע נהג להתכופף על מנת להרים את פחי הצבע, שקים וחומרים נוספים, להובילם בכוחות עצמו למשטח המיועד לצמצום הסחורה, להתכופף ולהניח את החומר על המשטח. פעולות אלה ביצע התובע עשרות עד מאות פעמים כל יום. 8. כן יש לציין, כי הרמת הסחורה מסוגים שונים היתה יכולה להתבצע מהרצפה ו/או מהורדה מגובה, כשפחי צבע היו מונחים אחד על גבי השני לגובה עד לגובה של חמישה פחים גדולים. 9. ביום 11/2/09, לאחר ששוב הרים התובע פחים ושקים בגדלים שונים, ארע המקרה של "הקש ששבר את גב הגמל" והתובע לא הצליח להמשיך ולעבוד יותר בעבודה הפיזית הקשה של הרמת משאות כבדים, כמתואר לעיל. 10. התובע טוען, כי הרמת הפחים בגדלים שונים וכן הרמת השקים בגדלים השונים והורדת כל אחד מהם על המשטחים לצמצום הסחורה, אזי כל פעולות ההרמה, הנשיאה, ההורדה והסידור על המשטח גרמו לו לפגיעות זעירות מצטברות ובלתי הפיכות שבהצטברותן נוצרה הפגיעה על פי עקרון המיקרוטראומה בגבו של התובע. 11. ב"כ הנתבע טוענת, כי מדובר בתהליך תחלואתי בגב, ללא כל קשר סיבתי לתנאי עבודתו של התובע, המתוארים לעיל. מינוי מומחה רפואי 12. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר אברהם ששון, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 11/4/13. בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן: "1. ב-2009 אובחנו תהליכים ניווניים בעמ"ש המותני ובעמ"ש צווארי. בלט דיסק דיפוזי L4-5 הוא סימן לתהליך חד משמעי ניווני ולא טראומטי (בניגוד לבקע דיסק). 2. בשום פנים ואופן אין קשר בין עבודה פיזית להופעת סימנים ניווניים בעמ"ש. אין כלל ספרות מקצועית אשר תומכת בקשר כזה. מאידך, שינוי ניווני הוא קונסטיטוציונלי מבני שאינו קשור בהכרח לעבודה פיזית. 3. במקרה שתואר, תלונות אודות כאבי הגב התחתון ועל הצוואר קדמו בהרבה ל-02/2009. לא אובחן כלל ממצא שמקורו טראומטי, וכן לא היו סימנים קליניים חריפים (פרטי בדיקה). 4. המצב קיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי בלתי נמנע. 5. הקדמתי ואמרתי שאין בספרות קשר בין עבודה פיזית מאומצת לגרימת תהליך ניווני בעמ"ש. לתנאי העבודה של התובע אין כאן משקל בגרימת התהליך הדגנרטיבי ולא בהחמרתו. 6. גם האירוע מ-11.2.09 לא גרם לתמונה פתולוגית שונה ובעקבותיו אינני יכול להצביע על החמרה ספציפית. גורמי הסיכון של החולה הוא המצב הנפשי דיכאוני חרדתי, שליווה את עובדת הפסקת העסקתו במפעל. 7. קראתי את חוות דעתו של ד"ר דניאל משה מיום 12.12.11 שהוגשה מטעם התובע. חברי המלומד התעלם מעברו של החולה והשערותיו על הקשר נסיבתי הן רק השערות חסרות ביסוס עובדתי או תמיכה ספרותית לכך. לדאבוני, לא יכולתי להשתכנע כלל בדבר קיום קשר של גרימה או החמרה בין עבודה פיזית קשה לבין אבחון מחלה ניוונית בעמ"ש. ד"ר דניאל משה קבע את מסקנותיו בהתבסס על קביעה מוטעית של בקע דיסק L4-5. לא היה ולא תואר בקע דיסק. תואר דיסק בולט כללי מנוון, כהגדרתו. 8. המלצתי לדחות את התביעה ולקבל עמדת המשיב כפי שמופיעה בסעיף 11 של החלטת בית המשפט". 13. התובע טען במרץ, כי הפגיעה בעמוד השדרה המותני נובע אך ורק מעבודתו הקשה המתוארת לעיל וביקש להעדיף את חוות הדעת של המומחה מטעמו, ד"ר דניאל משה. ב"כ הנתבע ביקשה לדחות את התביעה, לאור קביעות המומחה הרפואי. מומחה שמונה מטעם בית הדין, ד"ר אברהם ששון, הינו מומחה אובייקטיבי ולכן חוות דעתו הינה בגדר "אורים ותומים" לבית הדין ולא במרה יסטה ממנה בית הדין. לאור האמור אנו קובעים כדלקמן: 14. המומחה הרפואי, ד"ר אברהם ששון, קבע, כי כבר בשנת 2009 סבל התובע מתהליכים ניווניים בעמוד השדרה המותני ובעמוד השדרה הצווארי. לדבריו, אין שום קשר סיבתי בין עבודה פיזית להופעת סימנים ניווניים בעמוד השדרה וכי השינויים הניווניים הינם קונסטיטוציונלים מבניים שאינם קשורים בהכרח לעבודה פיזית. בנסיבות המקרה, לדעת המומחה מדובר כאן בתהליך תחלואתי בלבד, ללא קשר סיבתי לתנאי עבודתו של התובע ולעבודה הפיזית שביצע במשך כ-11 שנים. 15. בהעדר קשר סיבתי רפואי, אזי אין גם קשר סיבתי משפטי. 16. בנסיבות אלה אנו קובעים, כי התובע סובל משינויים ניווניים בעמוד השדרה וזאת על רקע תהליך תחלואתי בגבו. לא מדובר כאן בתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה. 17. על כן התביעה נדחית בזאת. 18. אין צו להוצאות. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבהכרה בתאונת עבודההכרה בכאבי גב כתאונת עבודהמיקרוטראומהתאונת עבודה