תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית ופיצוי בגין לשון הרע

2. הנתבעת הינה בעלת רשת חנויות למכירת בגדים הפרוסה ברחבי הארץ, וביניהן חנות באשקלון. התובעת שימשה כמנהלת החנות באשקלון החל מ- 2.8.04 ועד 24.11.11. 3. התובעת פוטרה מעבודתה, כאשר במכתב הפיטורים (נספח 1 לכתב התביעה), צויין כי בעקבות בדיקת צילומים מהחנות, נמצאה התובעת מבצעת עבירות משמעת חמורות, הפרת אמונים וגניבה בידי עובד. 4. הנתבעת טענה כי במהלך יוני 2011 נערכה ספירת מלאי בחנות ובמסגרתה התגלו חוסרים. אי לכך, התקינה הנתבעת בחנות מצלמת מעקב סמויה על מנת להתחקות אחר הסיבה לחוסרים. לאחר חמישה חודשים נערכה ספירת מלאי נוספת ושוב נמצאו חוסרים בסך של כ- 60,000 ש"ח. לטענת הנתבעת, בדיקת החומר המצולם הוכיחה כי התובעת גונבת פרטי לבוש וכסף באופן שיטתי. התובעת הוזמנה לשימוע ב- 24.11.11 במשרדי החברה, וכשנאמר לה על ההוכחות למעורבותה במעשי הגניבה, התובעת הכחישה זאת ויצאה מהמשרד. הנתבעת טענה כי גם סגניתה של התובעת, גב' טובה (טניה) אלדום הייתה שותפה למעשי הגניבה וגם היא פוטרה. 5. התובעת טענה כי אין ממש בטענות הנתבעת, כפי שגם משטרת ישראל סברה, כאשר סגרה את התיק מחוסר ראיות. התובעת טענה כי כאשר נראתה מוציאה בגדים מהחנות, היה זה לצורך ביצוע תיקונים לבקשת לקוחות או לצורך תצוגה חיצונית. הכסף שהתובעת נראתה מוציאה מהקופה היה מתוך "קופה קטנה", ששימש את העובדות לקניות לצרכיהן ומדובר היה בכסף פרטי. עוד ציינה התובעת כי במסגרת עבודתה, נדרשה ללבוש את בגדי הנתבעת. הגניבות שהיו בחנות היו ידועות להנהלת הנתבעת, ובאופן אישי התובעת החזירה פריטים שהמשטרה תפסה. התובעת טענה עוד כי תוכן מכתב הפיטורים הובא לידיעת עובדות נוספות בחנות ובשאר חנויות הרשת, והביאו לפגיעה בשמה הטוב. 6. הכרעה פיצויי פיטורים הנתבעת טענה כי התובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורים, מאחר ונמצאה גונבת פרטי לבוש וכספים באופן שיטתי. טענות אלו של הנתבעת המייחסות לתובעת ביצוע עבירה חמורה כמו גניבה, דורשות נטל ראיה כבד יותר ממאזן הסתברויות. מהותה של העבירה, והקלון הנלווה לה, מחייב כי בחינת הראיות תיעשה לפי מידה מוגברת ושיש בה קרבה לתחום הפלילי יותר מהאזרחי. בשים לב לכללים אלו, נפנה לבדוק אם הנתבעת הניחה מסד ראייתי מספיק כדי לקבוע, באופן שהוא מעבר למאזן הסתברויות כי התובעת ביצעה מעשי גניבה. 7. הנתבעת ייחסה לתובעת מעשי גניבה משני סוגים: של פרטי לבוש וכספים. נבהיר כבר עכשיו כי לגבי הכספים, הנתבעת לא הוכיחה כי היו חוסרים בקופת החנות. ההיפך הוא הנכון. מר רותם אבקסיס, מנהל שיווק של הנתבעת, אישר בחקירתו הנגדית כי לא היו חוסרים בקופה (עמ' 20 שורות 5-4). על כן, טענות הנתבעת לפיהן, התובעת הוציאה כסף מהקופה, עומדות בסתירה מול הודאת הנתבעת לפיה לא נמצאו חוסרים בקופה. דווקא הודאה זו עולה בקנה אחד עם גרסת התובעת בתצהירה, בחקירתה הנגדית, כמו גם בתצהירה של חברתה, גב' אלדום, כי מדובר היה בכסף של העובדות שנאסף לצורך קניות פרטיות כמו שתיה ואוכל. כזכור, מעל הקופה הותקנה מצלמה, שתיעוד של 5 ימים אקראיים מתוך רצף הצילומים המצטבר נעשה ע"י מר מנחם אלן, מומחה לבקרת אמינות. סיכום הפענוח של הצילומים צורף לתצהירו - וממנו עלה בין השאר למשל: 9.11.11 16:53 - תמי לוקחת שטר של 20 שקלים מהקופה ויוצאת מהחנות, לאחר מספר דקות חוזרת עם שקית ממתקים שקופה. 20:40 - תמי מבצעת פתיחת מגירה ולוקחת שטר של 50 שקלים מהקופה, לאחר 5 דקות חזרה עם שקית ובתוכה פריטים הנראים כחפיסות שוקולד, לאחר מכן החזירה שטר של 20 שקלים לקופה. 1.11.11 16:13 - תמי מוציאה מטבע (יתכן של 10 שקלים) מהקופה ויוצאת מהחנות ולאחר מספר דקות חזרה עם בקבוק שתיה של מים בטעמים. כאמור, משלא נמצאו חוסרים בקופה, מתיישבת טענת התובעת כי מדובר היה בקופה קטנה, מאשר מדובר בגניבה. יצויין כי לטענת הנתבעת, העובדת השלישית בחנות, הכחישה קיומה של קופה קטנה, אך העובדת לא הובאה לעדות ועל כן, לא ניתן לקבל טענה זו. יחד עם זאת, אין חולק כי כספי קופה קטנה הנמצאים יחס עם קופת החנות אינם דרך עבודה תקינה, הגם שלטענת התובעת, מדובר היה במגירה נפרדת. לא כך ראינו בצילומים. הכסף הוצא ממגירת הקופה. אך עדיין אין מדובר בגניבה, אלא לכל היותר בעבירת משמעת קלה, שהיא לבדה, אינה מצדיקה פיטורים. 8. הנתבעת טענה, כי בצילומים ניתן לראות כי התובעת מכניסה בגדים לשקיות ויוצאת עימם מהחנות. במקרה אחד אף נראתה לובשת בגד ויוצאת איתו מהחנות. טענות התובעת בעניין זה, שגובו ע"י גב' אלדום, ולא נסתרו ע"י הנתבעת, היו שמדובר במסירת בגדים לתיקון. צפינו בסרט, הכולל מקטעים מתוך סרט הצילום ולא יכולנו להתרשם באופן חד משמעי וברור כי מדובר בגניבה. לא ראינו צילום מלא של יום העבודה, בו ניתן היה לראות כיצד הגיעו לעיתים השקיות שחלקן היה מונח ליד הקופה; בחלק מהשקיות היו כבר פרטי לבוש, לחלק הוסף פריט, מחלק הוצא פריט או שניים. גם הילה, העובדת השלישית, נראתה מוסרת שקיות עם בגדים למי שכנראה היתה מכרה שלה, ללא פעילות קניה שעברה בקופה (1.11.11 שעה 19:17), ולמרות זאת הילה לא פוטרה בשל מעשי גניבה. 9. לכך יש להוסיף כי הנתבעת בחרה שלא להציג בפנינו את דוחות המלאי שיכלו ללמד על כמות החוסרים ושוויים. גם ביטולים שהתובעת עשתה בקופה, לא מלמדים על כך שהתובעת שלחה ידה ברכוש הנתבעת. ההסבר שנתנה התובעת לכך שהיא נראתה לובשת חולצה לבנה ויוצאת מהחנות, "יכול להיות מקרה. אני לא אומרת שלא יכול להיות שיש מצב אחרי יום של 12 שעות, זרקתי על עצמי עליונית ויצאתי איתה הביתה ויום למחרת החזרתי" (עמ' 6 שורות 21-20). גם כאן, איננו מקלים ראש בכך, אך מכאן ועד לקביעה כי התובעת גנבה בעצמה את פרטי הלבוש ובכך הביאה לחוסרים בחנות - הדרך ארוכה. 10. על מנת לבסס טענת הנתבעת כי מדובר במעשי גניבה שיטתיים, היה מקום כפי שמר אלון המליץ בדו"ח שערך, לבצע ביקורות סמויות וגלויות. במקרה כזה, כאשר התובעת נראתה מוציאה בגדים מהחנות, היה מקום לבחון לאן היא לוקחת את הבגדים, לאתר את הפריטים החסרים ולראות האם הם יצאו מהמלאי ללא רישום בקופה. אין די בצילום הקופה וסביבותיה, והיה מקום לבצע בדיקות נוספות שיאששו את שנראה בצילום. דברים אלו מקבלים משנה תוקף עת מדובר בהאשמה כבדה כגניבה אותה מטיח מעביד בעובד. חומר גלם של צילום שאין בו ראייה חד משמעית למה שנראה בו, מחייב בחינה מוגברת. משלא נמצאו חוסרים בקופה, יוצא כי ההסברים שנתנו התובעת וחברתה, גב' אלדום, מביאים למסקנה כי הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת גנבה. 11. אשר על כן, התובעת זכאי לפיצויי פיטורים. התובעת טענה כי שכרה הקובע הינו 4,313 ש"ח, ואילו הנתבעת טענה כי מדובר ב- 4,226 ש"ח. דעתנו היא כי שכרה הקובע של התובעת היה גבוה יותר ממה שהתובעת טענה לו, מאחר והיה צורך לכלול בשכרה גם את ממוצע בונוס המנהל שקיבלה מידי חודש. על כן נקבל את חישוב התובעת. 17X4,313 12 מאחר והיתה מחלוקת אמיתית בקשר לזכותה של התבעת לפיצויי פיטורים, סכום זה יישא ריבית והצמדה כחוק מיום 24.11.11 ועד התשלום בפועל. 12. חלף הודעה מוקדמת התובעת פוטרה על רקע עבירות משמעת חמורות, שייחסה לתובעת. לנתבעת היה בסיס לכאורה לטענות אלו: משהתברר כי חומר הראיות שהוצג בפנינו אינו מצדיק את פיטורי התובעת, היא זכאית לחלף הודעה מוקדמת, בסך של 4,313 ש"ח. 13. פדיון חופשה שנתית התובעת טענה כי היא זכאית לפדיון חופשה עבור 3.64 ימים. הנתבעת צירפה לתצהירה את תלוש 12/11 (נספח א' לתצהיר מר אבקסיס), וממנו עולה כי התובעת קיבלה פדיון ימים מלא, ועל כן התביעה ברכיב זה נדחית. 14. פיצוי בגין לשון הרע התובעת טענה בתצהירה כי תוכן מכתב הפיטורים הועבר לעובדים אחרים ברשת, ועל כן שמה הטוב נפגע. טענה זו לא הוכחה ולו בראשית ראיה, ועל כן, התביעה נדחית. 15. פיצוי בגין עוגמת נפש משלא כומת פיצוי זה, לא ראינו מקום להידרש לו. 16. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים - 31,269 ש"ח. חלף הודעה מוקדמת - 4,313 ש"ח. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 7,000 ש"ח, אשר יישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום עד התשלום בפועל. פיטוריםפיצוייםהודעה מוקדמתפדיון חופשהפיצויי פיטוריםלשון הרע / הוצאת דיבהדמי חופשה שנתית