קיבל התובע גמלה חודשית מביטוח לאומי בשל היותו אדם יחיד ללא הכנסות בתביעה המונחת בפנינו טוען התובע כי הנתבע שלל ממנו את גמלת הבטחת הכנסה שלא כדין. 3. לטענתו של התובע לא חל כל שינוי במצבו האישי כפי שדיווח במועד הגשת תביעתו לקבלת גמלה, והוא לא ניהל כל חיים משותפים עם בת זוג כפי שטוען הנתבע. 4. לגרסת התובע אין כל ראיות אשר מצביעות על ניהול משק משותף עם בת זוג, והדברים שנמסרו לחוקר המל"ל על ידי חברתו גב' מרינה טפליצקי, נאמרו על ידה, עת שהייתה נתונה בלחץ ואיומים. 5. התובע הוסיף וציין כי הינו חי כיום על חסדי אחרים, ומקבל ארוחות מבית הכנסת, ואין לו כל מקור הכנסה אחר זולת הגמלה שקיבל מהנתבע. 6. הנתבע טוען כי הסיבה להפסקת הגמלה הייתה בשל העובדה כי התובע מנהל משק בית משותף עם הגב' טפליצקי, ובנוסף בשל העובדה כי התובע הפר את חובתו למסור מידע על שינויים באורחות חייו אשר עשויים להשפיע על זכאותו לגמלה או שיעורה. 7. הנתבע טוען כי התובע העלים ממנו מידע במישרין, בנוגע לניהול מערכת יחסיו עם גב' טפליצקי ולפיכך הופסקה גמלתו, וכתוצאה מכך נותר לתובע תשלום חוב בסך 2,093 ₪. 8. ביום 11.2.13 שמענו את ראיות הצדדים. מטעם התובע העידו התובע בעצמו וגב' טפליצקי, ומטעם הנתבע העיד בפנינו מר עמנואל דוידוף חוקר המל"ל. לאחר שמיעת הראיות נקבע התיק להגשת סיכומים. דיון והכרעה המסגרת הנורמטיבית 9. סעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה מקים חובת דיווח למבוטח המקבל גמלה, לעדכן על כל שינוי במצבו: "המקבל גימלה יודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי, תוך שלושים ימים, על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי ובהכנסותיו ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגימלה או על שיעורה". הפסיקה קבעה כי על המבוטח לנהוג בתום לב ולעדכן את המוסד בפרטים מדויקים והסתרת מידע חיוני כאמור בסעיף 20 לחוק עשוי להוות עילה לדחיית תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה (ר' דב"ע 6-04/98 קציר מרזוק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לג 385). 10. סעיף 4 לחוק הבטחת הכנסה מסדיר את הזכאות של בני זוג לקבלת הבטחת הכנסה: "הזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי ס' 2". המונח "בני זוג" הוגדר בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה "בני זוג לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו". 11. המבחן להכרה בבני זוג כידועים בציבור הינו מבחן כפול הבוחן תחילה האם בני הזוג מקיים מערכת יחסים אינטימית המבוססת על יחס של חיבה, אהבה, מסירות ונאמנות המעידים על קשירת גורל, ובהמשך בוחן האם בני הזוג מנהלים משק בית משותף כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה (ר' דב"ע 37/97-6 ד"ר אליציה פוגל - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ פד"ע לב 372, 376, ו עבל (ארצי) 241/05 סארה זמאמירי נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 18.7.06). מן הכלל אל הפרט 12. לאחר שבחנו ושמענו את העדויות בתיק, ונתנו דעתנו לטענותיו של התובע הגענו לכלל מסקנה כי גמלתו של התובע הופסקה כדין, ולא נפל כל פגם בהחלטתו של פקיד התביעות של הנתבע. 13. אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי התובע העתיק את מקום מגוריו אולם לא עדכן את הנתבע, דבר אשר היה מחוייב לעשות. התובע נשאל בעניין זה בחקירתו הנגדית: "ש. איפה גרת בחודש 2/12? ת. נדמה לי שהייתי בשלב העברה מאיזור ג', מחטיבת גולני לאבן גבירול. ש. חטיבת גולני זאת דירת עמיגור? ת. כן. ש. איך אתה מסביר שכשהחוקר הגיע לחטיבת גולני התברר שזה לא מקום שגרים? ת. מה זה, זה בית. עמיגור זרק אותי מהבית. ואני הייתי בשלב העברה של כל הדברים, הוא בא לקראת הסוף, אני בסך הכל כל הדברים שהיו בבית העברתי למקום אחר, הוא בא לקראת הסוף, היתה שם ספה, ארון, פינת אוכל, כמה פריטי לבוש ואני אמרתי לו שאני בשלב העברה וזהו. ש. למה לא מסרת למל"ל שעברת לגור בחנות? ת. כי עדיין זה לא היה סופי, זה היה בשלב המעבר. ש. כשהחוקר ביקר בדירת עמיגור שלך, מצא שאף אחד לא גר בדירה והמקום הוא לא למגורים, לעומת זאת כאשר ביקר בחנות, הוא ראה שיש מיטה וארון ויש דברים, אז איך זה בשלבי מעבר? ת. זה מקום שהוא כבר קרוב ל-9 10 שנים, המשפחה השכירה אותו. היה לי בית שהבנק לקח לי אותו וברגע האחרון השכרנו שם את הבית עוד לפני הביטוח הלאומי. יותר מאוחר הלכתי לגור עם חבר. והמחסן היה סגור, זה היה מחסן, ברגע שזרקו אותי מג' אז חזרתי למקום שיפצתי את המקום לצרכי מגורים." (פרטוקול עמ' 1-2 ש' 27 ו 1-17 בהתאמה) מעדותו של התובע למדנו כי במשך התקופה בה הוא קיבל גמלת הבטחת הכנסה, הוא התגורר במספר מקומות אולם אף פעם לא עדכן את הנתבע לגבי המקומות בהם עבר להתגורר. אי העברת דיווחים לתובע אודות שינוי מגורים, מהווה עילה בנסיבות העניין להפסקת תשלום הגמלה שקיבל התובע, ודי בכך משום לדחות את תביעתו. 14. דפוס התנהגות זה שגילה התובע בנוגע למעברים השונים של דירתו, התגלה לנו במהלך מסירת גרסתו בנוגע למגוריו עם גב' טפליצקי, אשר ספרה לחוקר כי לה ולתובע קיימת מערכת זוגית אינטימית והיא ישנה בדירתו מספר פעמים בשבוע, ובמהלכם הם סועדים במשותף (ר' הודעת גב' טפליצקי לחוקר המל"ל מיום 1.2.12). גב' טפליצקי הוסיפה וציינה בעדותה בפני החוקר כי התובע מקיים בדירתו משחקי קלפים במהלכם הינו מוכר משקאות, ואף בעניין זה היא מסייעת לתובע בהגשת משקאות למשתתפי המשחקים. 15. התובע בעדותו בפנינו ובמסגרת מסירת הודעתו לחוקר המוסד ניסה להרחיק עצמו מהדברים שאמרה גב' טפילציקי וטען כי אינו מוכר משקאות, וכי מדובר בבקבוקים ריקים אותם אוסף, אולם גרסתו זו נמצאה בעינינו כבלתי מהימנה, ומצאנו להעניק לה משקל נמוך אל מול הגרסה שנמסרה לחוקר המוסד בזמן אמת. כאן המקום לציין כי התובע בסיכומיו ביקש להוציא מתיק בית הדין את דוחות הביקורת שנערכו בביתו, לרבות גביית עדותו ועדות גב' מרינה, אולם משחקירות כלל העדים התייחסו לדוחות אלו, ואף החוקר העיד בפנינו בעצמו, ונחקר על אופן עריכתם במסגרת חקירה נגדית, לא מצאנו מקום להוציא דוחות אלה מתיק בית הדין. 16. לדידנו בקשת התובע נובעת מהרצון שלא לחשוף את בית הדין למכלול העובדות בהם חי התובע, שכן הנתונים אשר עולים מדוחות הפעולה של החוקר מרוקנים מתוכן את הגרסה אותה הציג התובע בבית הדין. 17. בנוסף להתרשמות זו, הכללים בעניין חשיבותה ומהימנותה של הודעה ראשונית לחוקר המוסד, כמו גם לעניין חובת תום הלב של המבוטח בהתנהלותו מול המוסד, נקבעו בשורה ארוכה של פסקי דין, והם בחזקת מן המפורסמות. על פי הפסיקה, יש ליתן משקל להודעות בפני חוקר המוסד, וכפי שנפסק, הערכאה הדיונית המתרשמת מעדותו של העד, רשאית להעדיף את דברו בפני חוקר המוסד על אלה שאמר בפני בית הדין (דב"ע נה/0-167 אנתסאר מחמוד לחליל - המל"ל (לא פורסם), דב"ע מה/0-42 ורטנסקי - המל"ל, פד"ע יט 471; דב"ע נו/0-129 נאסר נוואד - המל"ל (לא פורסם); דב"ע לא/0-61 כוכבי - המל"ל, פד"ע ב' 88,90). גם במקרה דנן, ראינו לנכון להעדיף את הגרסה שמסרה הגב' טפליצקי לחוקר המוסד. 18. בנוסף לאמור לעיל, אנו קובעים כי אין לקבל כמהימנה את עדות התובע והגב' טפליצקי. עדויות התובע והגב' טפליצקי רצופות סתירות, והשתכנענו כי התובע היה מוכן לומר כל דבר על מנת לשפר את סיכויי תביעתו. כך עשה עת מסר הודעתו לחוקר המוסד, וכך עשה עת העיד בפנינו. אנו קובעים כי יש לקבל, מתוך שלל הגרסאות שמסרו התובע וגב' טפליצקי, את אלה מהן העולה כי התובע ניהל קשר זוגי ומשק בית משותף עם גב' טפליצקי. 19. לא מצאנו כל תימוכין לטענות התובע, לפיהם הגרסה שמסרה גב' טפליצקי, הושגה באמצעים לא כשרים ותוך כדי איומים. חוקר המוסד מר עמנואל דוידוב, נשאל בעניין הליך גביית ההודעות שאסף, והטענה בדבר איומים שהשמיע במהלך גבייתם: "ת. קודם כל אני רוצה לציין שאין פה משהו שאני רציתי, למרות שאני מייצג גוף מסויים אני גובה את ההודעה באופן אובייקטיבי, אבל כבר מתחילת החקירה ואפשר לראות את זה בדוחות הפעולה, ובמיוחד באותו הביקור, היה ניתן לזהות שמנסים להסתיר מידע חשוב מהמל"ל, כהוכחה לזה שהיא גם הציגה את עצמה בשם אחר מההתחלה, למרות שאני הזדהיתי בפניה מההתחלה. לגבי איום, אנו לא נוהגים לאיים, במקרים מסוימים אני גובה עדות באזהרה שהיא מחוייב לומר את האמת, אחרת היא יכולה לומר עדות שקר ואז מעדה היא יכולה להפוך לשותפה ואת זה אני כן מסביר. בעדות שלה היא כותבת בכתב ידה שהיא לא רוצה לקרוא, זאת אומרת שהיא כן הסתמכה על מה שכתוב פה, דהיינו מה שדיברנו זה מה שנכתב." (פרוטוקול עמ' 7, ש' 4-13) 20. עדותו של חוקר המוסד נמצאה מהימנה עלינו על פני עדותם של התובע, וגב' טפליצקי, אשר נראה כי ביקשו לבצע 'מקצה שיפורים' על הגרסה שמסרה בתחילה גב' טפליצקי בפני חוקר המוסד. 21. עדותו של החוקר הייתה קוהרנטית, עקבית וסדורה, ולא מצאנו כל דופי בעדותו כפי שביקש התובע להציג. 22. התובע אף אישר כי בינו ובין גב' טפליצקי קיימים יחסי חברות מאוד קרובים, במהלכם היא נמצאת בביתו מדי יום: ש. אמרה הגב' מרינה שהיא בעצם ישנה במקום הזה 3 פעמים בשבוע, ושהיא ביחסים מאוד קרובים שלך? ת. היא חברה שלי, אני מודה בזה. בחורה לא יכולה לישון במקום הזה, חוץ מזה יש לה הורים, יש לה אחים, יש לה אחיות, איך היא תגור שם? ש. הגב' מרינה אמרה שהיא עוזרת לך לנקות? ת. נכון. כשהיא לא עובדת היא עוזרת לי לנקות, אני איתה כבר 3 שנים. ש. אז מה שאתה רוצה להגיד שמה שהיא אמרה לחוקר זה לא נכון? ת. את שאלת אותי אם הייתי בחקירה ואמרתי שלא. אני אומר מה שמרינה אמר-+ה לי. ש. אבל אתה מספר טוב מאוד מה שהיה בחקירה של מרינה? ת. זה מה שהיא אמרה לי. ש. הגב' מרינה אמרה שהיא נמצאת מידי יום במקום הזה? ת. כן. אני אמרתי לך שכשהיא לא עובדת היא באה, זה נכון." (פרוטוקול עמ' 3, ש' 15-26). 23. לאור החזקה שמקיימים מגורים משותפים באותו מדור, כי המדובר בניהול משק בית משותף על ידי ידועים בציבור, על הטוען אחרת, להביא ראיות לסתור את החזקה, וכך פסק בית הדין הארצי בסוגיה זו: "סבורני כי מגורים של אנשים מבוגרים (שאינם צעירים אחרי צבא או סטודנטים) תחת קורת גג אחת, מקימים חזקה לקיומה של תלות כלכלית וניהול משק בית משותף. חזקה זו ניתנת לסתירה או הפרכה על ידי הבאת ראיות פוזטיביות המלמדות על העדרם של קשר אישי וניהול משק בית משותף." (ראה: עב"ל 779/06 פסק דינו של כב' הנשיא (בדימוס) סטיב אדלר). 24. מהנתונים אשר הוצגו בפנינו עולה התמונה כי התובע וגב' טפליצקי הינם בני זוג אשר גרים תחת קורת גג אחת, וקיימת חזקה לקיומה של תלות כלכלית וניהול משק בית משותף. התובע לא סתר ואף לא הפריך באמצעות הבאת ראיות פוזיטיביות על העדרם של קשר אישי וניהול משק בית משותף. 25. מכלל האמור הגענו למסקנה כי יש לדחות את תביעת התובע. 26. אשר על כן התביעה נדחית. 27. אין צו להוצאות. ביטוח לאומי