ערר שלא להתיר התקנת שער חשמלי בכניסה לחצר של המבקש במגרש בו בנויים 2 בתים דו משפחתיים, האחד בחלקה 718 בגוש 3925 (להלן:"המקרקעין") שכתובתם ברחוב חיסין 5 בראשל"צ. וכך החליטה הוועדה המקומית: "לאחר שמיעת המבקש והמתנגדים מוחלט לקבל את ההתנגדות ולדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים: הבקשה לא חתומה ע"י בעלי זכויות בנכס. השער המבוקש סוגר את המעבר המשותף ואת הגישה לבלוני הגז של בית השכן". תמצית טענות העוררים: על פי הסכם השיתוף עליו חתומים הצדדים כולם, אישרו הצדדים כי ידוע להם כי בגין חלקם במקרקעין ירשמו הערות בדבר זיקות הנאה וזכות מעבר לטובת יתר בעלי הזכיות במקרקעין וזאת בהתאם לתשריט המקרקעין לפיו היחידות אשר יבנו על המקרקעין לכל אחד מבעלי היחידות. עוד ניטען כי בתשריט שצורף להסכם כתוב כי מדובר בשביל בו קיימת זיקת הנאה (משותף) וכי העוררים, כבעלי יחידה קיצונית ופינתית, שילמו סכום נכבד יותר מבעלי היחידות האמצעיות ובהתחשב בכך שכל הבתים בנויים באותו גודל, הרי שהפער במחיר נוגע לשטח החצר ולפיכך זכותם להתקין שער בגבול רכושם. עוד טענו העוררים כי השער לא יפריע לבעלי יתר היחידות להגיע לבלוני הגז הממוקמים מדרום לחלקם של העוררים שכן אין מניעה למסור מפתח לכל הדיירים לאותו שער. כן טענו העוררים כי יש צורך בטיחותי בהצבת שער כאמור שכן יש צורך בתמרונים על מנת להשתמש בחניה של העוררים ותמרונים אלה מחייבים בין היתר נסיעה לאחור. בהעדר שער, עלולים ילדי השכנים להקלה לסיכון בטיחותי משמעותי. תמצית טענות המשיבים: המשיבים טענו כי מדובר ב- 4 דירות קוטג' שתוכננו באופן בו כל יחידה אמורה להירשם בחלק נפרד כאשר בחזית שביל משותף לכולם ובו מתקנים משותפים, תאורה ומתקן בלוני גז. כן טענו המשיבים כי בלוני הגז נמצאים בסוף הדרך המשותפת בחלק הדרומי של המתחם; כי לפרויקט אמור להירשם בית משותף בטאבו הכולל דרך משותפת וכי הם מתנגדים להקמת שער בדרך המשותפת תוך פגיעה בנוף ויופי הפרויקט. כן ציינו המשיבים כי השער נבנה קודם לבקשה וכי תלוי ועומד נגדו צו הריסה מינהלי. תמצית הוועדה המקומית: הבקשה אינה חתומה על ידי הזכויות במקרקעין ועניינו של הערר בשאלות עניינית ולא תכנוניות הואיל וכל הבעלים מתנגדים, לא ניתן לבסס הרוב הנדרש מבחינה קניינית לבקשה. השער המבוקש יחסום הן את המערב המשותף והן את הגישה לבלוני הגז המצויים בחצר הדרומי של המקרקעין לפי ההיתר שניתן. בנוגע לטענה כי ניתן למצוא פיתרון של מפתח, הרי שלא יתכן לאפשר 4 שערים בשביל הכניסה ואין להעדיף את שערו של האחד על פני האחר. דיון והכרעה: וועדת הערר דנה בערר ובחנה את טענות הצדדים. איננו סבורים כי יש תשתית קניינית נאותה לבקשתו של העורר. הנושא הקנייני אינו נמצא בתחום סמכותם של גופי התכנון לרבות וועדות הערר. על זו האחרונה לבחון אם קיימות זכויות לכאוריות לבקשה ובמידה ואלא אינם קיימות, ניתן להשהות את בירורה של הבקשה עד לאחר סיום הבירור הקנייני בפני ביהמ"ש המוסמך. עמד על כך ביהמ"ש העליון בענין בג"צ 1578/90 הלן אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון לבניה ת"א נקבע כדלקמן: "גם לגופם של דברים אין אנו סבורים שהילכת בג"צ 879/89, הישימה גם לעובדות המקרה שלפנינו, מונעת בעד הועדות לתכנון ולבניה להחליט לפי שיקול דעתן מקום שעל פני הדברים אין למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין, שלא יתקיים דיון בבקשה כל עוד לא ניתן פסק דין מטעם בית משפט מוסמך הקובע שלמבקש זכות קניינית. הטעם לדבר:ביכולות הועדות להישמע בטענה שאין טעם שהן תקדשנה דיון סרק לשאלות התכנוניות המתעוררות כאשר נראה לכאורה שזכות הבניה, אם תאושר, אינה ניתנת למימוש.לפיכך אם יוצא לכאורה מהחומר שהומצא על ידי המבקש או בעלי הקנין האחרים בנכס שאין למבקש זכות קניינית, תוכלנה הועדות להפנות את המבקש לבית המשפט המוסמך; מאידך גיסא, אם השאלות הקנייניות שנויות במחלוקת או אם יוצא שלכאורה יש למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין או שבאין התנגדות לאחר שנשלחו הודעות כדין לזכאים, אין זכויות הקנין שנויות במחלוקת, תדונה הועדות בשאלות התכנוניות המתעוררות. בשום מקרה לא תכרענה הועדות בשאלות הקנייניות לגופו של הענין, הואיל והפונקציה המוטלת עליהן היא תכנונית בלבד. אנו סבורים שבמקרה שלפנינו לא היתה הועדה המקומית רשאית לסרב לקבל את הבקשה להיתר בניה; מאידך גיסא לאור האמור לעיל וכשעמדת הועדות היא שלכאורה אין לעותרת זכות קניינית, הואיל ומדובר ברכוש משותף, רשאיות הן להפנות את העותרת לבית המשפט המוסמך. נאמר לנו שתובענה בדבר הזכויות הקנייניות כבר מתבררת כיום לפני בית משפט השלום; לפיכך יראו את הבקשה שהוגשה על ידי העותרת כאילו נתקבלה על ידי הועדה המקומית והרי היא תלויה ועומדת לפניה ומוסכם על הכל שאם וכאשר תוכרנה זכויותיה הקנייניות של העותרת בבית המשפט המוסמך לא תהיה מניעה לדיון לפני הועדות בהיבט התכנוני של הנושא." במקרה דנן קיימים 2 בסיסים בנושא הקנייני - לכאורי: ראשית, נרשמה במקרקעין הערת האזהרה על יעוד המעבר כמעבר משותף כדלקמן: "זכות מעבר לכלי רכב והולכי רגל בצד המערבי של החלקה ברוחב 3 מ"ר עבור הדירות האחוריות". שנית, הסכם השיתוף, שנרשם בנסח הטאבו בו נקבע בסעיף 8 כי בגין החלקים במקרקעין ירשמו הערות בגין זיקות ההנאה וזכות מעבר וזאת בהתאם לתשריט המקרקעין לפיו מיוחדות היחידות אשר יבנו על המקרקעין לכל אחד מבעלי היחידות. התשריט קובע חלקים A,B,C, D כשלצידם לאורך כל הדרך נרשם זיקת הנאה (משותף). אנו סבורים כי מצב דברים זה טעון בירור קנייני תחילה בנוגע לטיבה של זכות המעבר ועתידו של השטח המשמש אותה אם כוונת הצדדים לרשמו כשטח משותף אם לאו ומכל מקום מדובר במצב לא ברור לענין זה אשר מובן כי אין לוועדות התכנון הכלים והסמכות להתמודד איתו. אף מן הבחינה התכנונית איננו סבורים כי הפיתרון הבטיחותי של שער משפר את סוגיית הבטיחות במקרקעין שכן אף שער כזה יכול להוות מכשול לילדים ומקור לסכנה. מהבחינה העיצובית, ברי כי הפרויקט תוכנן כך ששביל זה יוותר פתוח ומכאן גם מיקום בלוני הגז בהיתר התקף והעדר גדרות, מאידך כניסה בין חלקה אחת לשניה. בנושא החלטה שנתקבלה בענין ערר 407/08 הרי שאין הנדון דומה לראיה: ראשית שם דובר במצב בו "... ברי כי למבקשת רובן המכריע של זכויות הקניין בשתי החלקות ולפיכך על פי ההלכה האמורה לעיל איננו רואים מניעה לעצם קיומו של דיון בפני הועדה המקומית. מובן כי אין באמור כדי למנוע פניה מצד העוררת לערכאה המוסמכת על מנת להשמיע את טענותיה במישור הקנייני." בשונה מעניינינו בו רוב בעלי הזכויות מתנגדים לבקשה. שנית שם דובר במפעל מזון אשר חייב מניעת חדירת חומרים מסוכנים ועל כן נמצא הפיתרון שנמצא באותה סוגיה ואין הדומה לראיה. השיקול הבטיחותי הנטען כאן איננו ברור וספק עם קיומו של השער יגביר את הבטיחות או להיפך; לא זו אף זו אישור שער כזה במגרש הקיצוני יחייב אישור דומה במגרשים אחרים ובכלל זה במגרש הקיצוני הראשון (מגרש A) ודומה כי בסופם של דברים תצא בטיחותם של המשתמשים בזכות המעבר בהפסדם. אשר על כן ולאור כל האמור, הערר נידחה. חצרשערערר