ערר לקבל היתר לבניית קומה שלישית בביתו, המצויים במקרקעין הידועים כחלקה 10 מגרש 11 בגוש 7840 בכביש הטבעת הדרומי בטייבה (להל: "המקרקעין"). הבקשה סורבה מפאת סטייה בקווי בניין מתכנית טב/2516. תמצית טענות העורר: קומת הקרקע במקרקעין נבנתה עפ"י היתר מס' 2598, קומה א' נבנתה בשנים 1994-1996 עפ"י היתר 3041. תכנית טב/2516 פורסמה למתן תוקף ברשומות ב-10/93 קודם לקבלת ההיתר השני אשר ניתן חרף אישורה. התכנית קובעת בהוראותיה קווי בניין אולם מציינת כדלקמן: "3. הבניינים הקיימים בהתאם למצב הקיים. 4. בניה חדשה מעל הבניינים הקיימים תהיה לפי קונטור קיים. 5. בניה חדשה למגרשים הפנימיים בהתאם לקונטור מוצע" הועדה לא ראתה לאשר הבניה על גבי בניין קיים, הואיל ואינו מופיע ככזה במסגרת טב/2516 עקב טעות בתשריטה. העורר תמך טענותיו הן בהיתרים שהוצאו ובין בתצ"א ממועד קודם להפקדת אותה תכנית ממנה עולה כי מדובר בבניין קיים. תמצית טענות המשיבה: העורר יזם תכנית מקומית החלה על התכנית המצויה בשלבי אישור סופיים ומסדירה גם את קווי הבניין, והוחלטה למתן תוקף בוועדה המחוזית. בנסיבות אלה משאירה הועדה המקומית ההחלטה לשיקול דעת ועדת הערר. דיון והכרעה: דין הערר להתקבל. אנו סבורים כי גם במצב הדברים התקף קודם לאישורה של התכנית החדשה (טב/3421) (להלן: "התכנית המתקנת") הדין עם העורר: הרציונאל העומד בבסיס הוראותיה של תכנית טב/2516 הינו אישרור קיומם של מבנים שנבנו בהיתר קודם לאישורה גם אם אינם עולים בקנה אחד עם קווי הבניה החדשים שנקבעו בה. קביעה אחרת עשויה היתה לחייב את הועדה המקומית בתשלום פיצויים לבעלי הנכסים הבנויים בתחומה. משהוכח הן עפ"י היתרים קודמים והן עפ"י תצלום האוויר שהוצג בפנינו כי מדובר בבניין קיים עובר לאישורה של אותה תכנית, הרי שרציונאל זה תקף גם לעניין מיצוי יתר זכויות הבניה במקרקעין. לא זו אף זו, הועדה המקומית עצמה התייחסה לבניין האמור כבניין תקף וזאת כשאישרה את הקמתה של הקומה השניה לאחר אישורה של טב/2516, מסקנה זו נובעת הן מפעולותיה של הועדה המקומית כמו גם מעקרון חוקיות המינהל. יתר על כן, מקום בו קיימות מספר פרשנויות סבירות לדין יש להעדיף הפרשנות העולה בקנה אחד עם זכות הקניין של הפרט. לעניין זה ר' עת"מ1041/98 שוב נגד הועדה המקומית ת"א, עת"מ 1568/02 רימרמן נגד ועדת ערר מחוז מרכז, שם נפסק כדלקמן: "לבסוף, לא ניתן להתעלם מכך שפרשנות זו של הועדה המקומית עומדת בקנה אחד עם המגמה המיטיבה עם זכות הקניין של התושבים, ע"י הענקת פירוש המאפשר למשיבים למצות בצורה מירבית זכויות בקרקע. ברור הוא, כי לו הייתה זכות זו עומדת בניגוד גמור לכוונת התכנית או פוגעת באופן קשה באחרים, לא היה בכך כדי לסייע. במגמה זו, לאור האמור לעיל, יש גם כדי לתמוך בהחלטתה של הועדה המקומית, כפי שנאמר: "כמובן אם תכליתה של תב"ע ניתנת לפירושים שונים, כולם סבירים ובתוכם גם פירוש המשמר את קנינו של הפרט מבלי לפגוע באינטרס ציבורי שהוא בתחום התכנוני, אין לראות מדוע לא יאמץ הפרשן המשפטי את הפירוש הזה ואולי הוא אפילו מחויב בו". עת"מ (ת"א) 1041/98 שוב נ' הועדה המקומית ת"א, פד"מ כרך ב, חלק 2, 1998, תשנ"ח-נ"ט." הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח אישורם של קווי הבניין הקיימים בתכנית שאושרה על ידי הועדה המחוזית מה גם כי הליך זה טרם פורסם. אשר על כן ולאור האמור אנו קובעים כי ניתן להוציא היתר בניה במקרקעין ככל שהבניה המבוקשת עולה בקנה אחד עם הזכויות הקבועות במקרקעין ומצויה בקונטור שאושר בהיתרים הקודמים, ובכפוף לכל דין. בניההיתר בניהערר