יש לציין כי בשעתו, החליטה ועדת הרישוי לאשר הבקשה להיתר בתנאים. לאחר שהגישו העוררים בקשה מתוקנת ופנו לשכניהם לקבל הסכמתם, נשלחה, באיחור, התנגדות המשיב מס' 2. תמצית טענות העוררים: לדברי העוררים, מדובר בבנייה צנועה וסבירה, במסגרת תכסית וקווי בניין מותרים, ותכליתה מיקום יחידת ההורים בקומת הקרקע בשל "בעיות הגב המחריפות של העוררת". הבנייה אינה מפריעה למשיב מס' 2, גם בהתחשב בצמחייה הסבוכה שלו, המיתמרת לגובה רב של 6 מ', וגם בהתחשב בהפרשי הגובה בין מפלסי ה-0 בין שני הצדדים. עוד טענו העוררים כי ההחלטה אינה מנומקת. כן נטען כי המשיבה מס' 1 סירבה להמציא לעוררים ו/או לבא כוחם פרוטוקולים. תמצית תשובת המשיב: מדובר בתוספת של יחידת הורים על קו הגבול בין שתי יחידות הדיור. יחידת העוררים נמצאת גבוה יותר בכ -2.5 מ' מיחידת המשיב, ומאפילה על יחידתו. במצב הקיים, מרוחקת יחידת הדיור של העוררים מגבול יחידת הדיור של המשיב באופן סביר, ושינוי המצב, של תוספת יחידת הורים אשר תגיע לגבול בין שתי היחידות, תיצור קרבה מכבידה ומטרידה. הפרשי הגובה ויצירת "חומה סינית" היא היסוד להתנגדותו. העובדה כי המשיב לא גזם במשך החורף את גדר הצמחייה, אין בה טיעון של ממש, שכן הצמחייה צמודה לקיר, שיוצר הפרש מפלסים בין היחידות, כאשר הבנייה הנוספת גבוהה מאותו קיר. תמצית עמדת הוועדה המקומית: מדובר בבקשה שתואמת בזכויות הבנייה קווי בניין וכו', ולכן היא הומלצה בתחילה לאישור. לאחר קבלת ההתנגדות, נדונו הדברים בוועדת המשנה להתנגדויות, ונערך סיור בשטח, ועל כן הוחלט לקבל את ההתנגדות ולסרב לבקשה. לעניין ניהול הפרוטוקול , הרי שמדובר בפרוטוקולים שתכליתם לסייע למשיבה, והם בגדר חומר עזר פנימי, שאינו פתוח לעיון ציבור. פרוטוקולים ו/או סדרי יום של המשיבה, הרי שאין חובה בדין להעבירם, אולם הם מצויים בתיק הבניין. המשיבה אינה פועלת באופן טכני, וסמכותה אינה מצטמצמת לכדי בדיקה פורמאלית. בהתחשב במפלסים השונים בהם מצויים בית העוררים ובית המשיב, כל בנייה שתאושר במיקום המבוקש תהווה חסימה של בית המשיב, מיקום התוספת המבוקשת על ידי העוררים אינו אופטימלי ואינו טבעי, וקיימות להם אלטרנטיבות אחרות בקומה א'. כמו כן, התכנון יוצר חצר חיצונית שאינה עומדת בפרופורציות הקבועות בתקנות. דיון והכרעה: בתום הדיון בפני ועדת הערר, הוצע לגבש תכנון שיהיה מקובל על שני הצדדים, בהתבסס על "קיר עיוור "משותף בין שני חלקי המגרש. לצורך כך, נקבע כי העוררים יגישו הצעה על בסיס זה תוך 14 יום. לאחר מכן, ינוהל בתוך 14 יום נוספים דיאלוג בין הצדדים, והמשיבים יתנו עמדתם תוך 14 יום נוספים. בהתאמה, הגישו העוררים סקיצות אשר עיקרן במיקום החדר המבוקש, ב"גבול" בינם לבין המשיב מס' 2, תוך יצירת "קיר עיוור", ללא חלונות, לאחת הסקיצות. אותו חדר מתחיל 5 מ' מקו המגרש הקדמי, ובהצעה השנייה - 5.60 מ' מאותו קו. לאחר כשבועיים, התקבלה עמדת המשיב, לפיה הוא אינו מסכים לאף אחת מההצעות. לשיטתו, אין לשנות את ממשק המבנים כפי שהותרו במקור, דהיינו: תוך שמירה על צורת ה"ח'" בין שתי יחידות הדיור. מקץ כשבוע, הודיעה הוועדה המקומית כי לאחר בחינה ראשונית, בכל הנוגע למיקום התוספת, אין לה התנגדות לביצוע כל אחת משתי החלופות. על כך הוסיף ב"כ המשיב והבהיר כי עמדה זו, יש בה משום הפתעה, והוא מתנגד לה. אנו סבורים כי זכותם הבסיסית של העוררים למצות את זכויות הבנייה על פי המשטר התכנוני התקף החל במקרקעין, ובכפוף, כמובן, לכל דין. נזכיר כי לעניין זה יש לציין כי העיקרון לפיו ככלל יש לאשר בניה תואמת תב"ע נקבע בשורת פסקי דין עוד קודם לחוק יסוד זה - דוגמת בג"צ 663/85 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' הועדה המחוזית לתו"ב מחוז ת"א - שם נפסק כי קיימת סמכות לסרב למתן היתר גם כשהבקשה תואמת תב"ע אולם "השאלה אינה של הסמכות אלא של שיקול הדעת בשימוש בסמכות - אם בנסיבות המקרה יהיה זה שימוש לגיטימי בסמכות הנתונה לה להתלות את התכנית". על שיקול דעת זה נפסק (בג"צ 36/92 העמותה לשמירת איכות החיים והסביבה ברמת אביב נ' הועדה המחוזית לתו"ב ת"א כי "ראוי שייעשה בצמצום ובזהירות הראויה". במקרה דנן, איננו רואים כל שיקול תכנוני כבד משקל שלא לאפשר את התוספת המבוקשת, ובלבד שהבנייה תגיע למחצית המגרש (בקיר ללא חלונות, "קיר עיוור"). בנייה שכזו תהא אפשרית, כמובן, גם על ידי השכן, היא אינה חריגה, אינה סוטה מתכנון באלפי מקרים אחרים, ומאפשרת ניצול הגיוני וסביר של זכויות הבנייה של העוררים במקרקעין. בנייה כזו מייתרת את הדיון בחצר החיצונית הפתוחה. איננו מוצאים נסיבות ייחודיות לחייב העוררים לנצל את זכויותיהם בקומה א' דווקא, ולא בקומת הקרקע, כפי שהגיוני ונכון לעשות, בהתאם לצרכיהם האישיים, ואיננו סבורים כי מדובר בנסיבות תכנוניות קיצוניות. גם היום קיימת גדר בין שני חלקי הבית (בין שתי היחידות), כאשר מעל לגדר צמחייה סבוכה, כך שממילא לא מדובר בשימורה של צורת ה"ח'" כחצר משותפת פתוחה, אלא שהצדדים ממילא גידרו כל אחד את חצרו הוא. אשר על כן, ולאור כל האמור, הערר מתקבל בכפוף לתיקון הבקשה בהתאם למפורט בנספח "אפשרות ב'", אשר צורפה להודעת העוררים מיום 8/5/12. פרגולהמרפסתמחסן