יש להבחין בין תפקידה של האגודה להמליץ על "מועמדים", לבין כוחו של המינהל, אשר רק הוא יכול להקנות לפלוני את הזכות להיות "חוכר". כוח ההחלטה על ההתקשרות עם מועמד פלוני בהסכם חכירה נשמר למינהל מקרקעי ישראל, ונשאר בידיו בלבד. לכל יישוב ויישוב נתון שיקול - דעת נרחב, שבמסגרתו הוכרה זכותו לשמור על אופיו ועל צביונו המיוחדים, אך כוחו מצומצם להמלצה בלבד. ראו ע"א 3962/97 בארותיים, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' ארד [2], בעמ' 620-622. 2. תפיסה זו מעוגנת בשני שיקולים, השלובים זה בזה. השיקול האחד עניינו בהכרה כי המושבים הינם "צורת התיישבות מיוחדת" (דברי השופטת שטרסברג - כהן בע"א 3298/92 כץ נ' מינהל מקרקעי ישראל [2], בפיסקה 9 לפסק - הדין). בהתאם לכך, נקבעה מדיניות אשר תכליתה לאפשר לכל יישוב ויישוב לשמור על אופיו ועל צביונו המיוחדים גם בעקבות ביצוע ההרחבות. השיקול השני הוא כי, קיים קושי יסודי בכל ניסיון לקבוע מראש אמות-מידה פרטניות, אשר תהיינה יפות במידה שווה לקבוצה גדולה של יישובים, אשר מטבע הדברים עשוי להיות שוני ניכר ביניהם וראוי לתת משקל להמלצותיהם של היישובים הנוגעים בדבר. על רקע זה, ההנחה המתבקשת היא כי לכל יישוב ויישוב הכלים הטובים ביותר לבצע את המיון והסינון הראשוניים של המועמדים להתיישבות במסגרתו. 3. טענת מימון כי להמלצת האגודה מעמד של התחייבות חוזית וכי נכרת בין מימון ובין המשיבה הסכם להקצאת מגרש 505 הנמצא בשטח כפר גדעון, עומדת בניגוד להלכה הפסוקה כפי שהובאה לעיל. אשר על כן אני דוחה אותה. כן סבורני כי לאגודה הזכות לחזור בה מהמלצתה, אך טרם עשותה כן עליה לכבד את זכות הטיעון של מי העשוי להיפגע המחלטתה לחזור בה מהחלטתה קודמת. ב. ביקורת שיפוטית על האגודה השיתופית ומוסדותיה 1. החלטת אגודה שיתופית על קבלת או אי קבלת חברים לשרותיה, היא אחת ממגוון החלטות המתקבלות בועד האגודה ובאסיפה הכללית שלה, עליהן חלים אמנם כללי הביקורת השיפוטית הרגילים. יחד עם זאת, התערבות בהחלטות של האגודה השיתופית בדבר קבלת חברים לשורותיה, תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד. שכן, הוכר כי לאגודה שיקול דעת עצמאי באשר לקביעה מי הם החברים שיצטרפו לשרותיה (ע"א 3298/92 בעניין כץ הנ"ל). הקריטריונים לפיהם תיבחן החלטה על קבלת או אי קבלת חברים לאגודה, יהיו:- תקינות וחוקיות ההחלטה, הפאן הפרוצדוראלי, מהותה של ההחלטה ואי עמידתה בניגוד לכללים שעיגונם בתום לב ובזכויות אדם, תקינות ההליך שהוביל להחלטה, וכיו"ב. תישאלנה השאלות-האם ההחלטה התקבלה בתום לב; האם ההחלטה אינה נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי; האם ההחלטה סבירה ואינה פוגעת בזכויות האדם של החבר פגיעה בלתי מידתית ובלתי ראויה (ה"פ (חיפה) 2708-12-08, אבנר חדד נ' כפר ביאליק, כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ - ). 2. נטל השכנוע בדבר קיומם של שיקולים לא ענייניים, לא סבירים או פסולים, הפוגעים בעקרונות היסוד של השיטה, ובמיוחד כאשר מדובר בחוסר שוויון או הפליה, מוטל על המועמד המבקש להצטרף לשורות האגודה. מידת ההוכחה הנדרשת בנסיבות היא נטיה של מאזן ההסתברות (ע"א 10419/03, דור נ' רמת הדר (לא פורסם). 3. מימון טענו כי הם לא ידעו עובר לאסיפה הכללית הראשונה שנתקיימה ב- 09/2011 כי האגודה חזרה בה מהמלצתה להקצות להם את המגרש ומאחר שהם לא קיבלו הודעה על כך כי זכותם להקצאת המגרש עומדת להישלל, ההחלטה באסיפה הכללית אינה תקפה. 4. בעדותו העיד אלמוג מימון כי עובר לאסיפה הכללית (להלן: "אסכ"ל") הראשונה, ב- 09/2011, הוא ידע שישנם מועמדים שמבקשים זכות על המגרש שלו והוא ניסה לשכנע אותם לא להתמודד על המגרש (עמ' 21 לפרוטוקול שורה 20-27). 5. לאחר מכן טענו מימון כי האסכ"ל השנייה גם כן כונסה ברגע האחרון וחברי האגודה המתנגדים שנכחו באסכ"ל הראשונה לא נכחו בישיבה זו (עמ' 12 לסיכומי מימון, סעיפים 67 ו- 68). טענות אלה זו לא הוכחו די הצורך בבית המשפט. מימון לא הזמינו לעדות אף אחד מחברי האגודה לתמיכה בעדותו של אלמוג. 6. מר אליעזר גבירץ נשאל ע"י בית המשפט: "האם אתם פניתם אליו ואמרתם לו תשמע התראה אחרונה אם אתה לא מתחיל לממש אנחנו נוציא את זה, האם נתתם לו צ'אנס לחזור בו מדרכיו הלא טובות בעניין המגרש של המימוש, תדע לך שיש לך שבועיים, שלוש להזיז דברים, אם לא נקצה את המגרש למישהו אחר? ת. הוא לא קיבל הודעה בכתב. בעל פה פנינו אליו. אני פניתי אליו. שאלת בית המשפט: בעל פה לפני שהתחלתם להקצות מחדש, פניתם אליו? ת. כן". 7. הרושם שהתקבל אצלי נוכח העדויות הנ"ל הוא כי מימון אמנם לא קיבלו הודעה פורמלית, כפי שאולי ראוי היה למסור להם, אולם בפעל הם ידעו עובר לאסיפה כללית הראשונה כי האגודה חזרה בה מהמלצתה וכי האגודה החליטה להקצות מחדש את מגרש 505 וגם היו מודעים לכך כי תשלום 10,000 ₪ שנקבע הינו דמי רצינות, לצורך השתתפות במכרז ולא לצרכי פיתוח. מימון אף ניסו לגייס את תמיכת חברי האגודה לקבלת מועמדותם לפני האסיפה הכללית, ובכך יצרו מצג המעיד על כך שזנחו את זכותם לפנות למינהל לפי ההמלצה שקיבלו, עת השתתפו שנית במכרז. 8. כל עוד לא נחתם הסכם מחייב בין מועמד שקיבל המלצה מהאגודה, לבין המינהל, המשיבה רשאית לשנות את המלצתה בהתאם לשיקול דעתה. בפרט נכון הדבר מקום בו מועמד כמו מימון מתגורר ביישוב או מבקר בו תכופות וחברי היישוב יכולים לתהות על קנקנו ועל מידת התאמתו לחיי הקהילה. לא יהיה נכון לכפות על האגודה הר כגיגית לצרף ליישוב קטן יחסית, בו היא מנהלת חיי קהילה, מתיישבים שלדעתה לא יתאימו ולא ישתלבו עפ"י מטרות האגודה ורוח חבריה (ע"א 10419/03, דור נ' רמת הדר (לא פורסם). כמו כן, בעובדה שההחלטה על מתן ההמלצה נתקבלה באסיפה הכללית, באה לידי ביטוי באופן הטוב ביותר, הפררוגטיבה של חברי האגודה לבחור מי ישולב בקהילתה שכן, לחברי האגודה ניתנת הזדמנות אישית, אחד לאחד, להביע דעתם בעניין זה. אופן קבלת ההחלטה בפורום זה של אסיפה כללית ולא בפורום מצומצם של ועד חברי האגודה יש בו גם כדי להקשות, עד מאוד, על קבלת החלטה משיקולים אישיים זרים של יריבות, בין מי מהמועמדים לבין מי מחברי ההנהלה (כפי שנטען במקרה דנן ע"י מימון) שכן, שיקול הדעת במהלך האסיפה נתון לחברי האגודה עצמם ולא לחברי הועד לבדם. מטעם זה, וכן מן הטעם שלא הוצגו בפניי ראיות משכנעות להוכחת קבלת החלטה ע"י חברי האגודה משיקולים זרים , גם דוחה אני את טענת מימון שהחלטת האסיפה הכללית נתקבלה משיקולים זרים. סוף דבר מן הנימוקים שפורטו לעיל, נדחית התובענה. באשר להוצאות ובנסיבות שתיארתי לעיל הנוגעות לאי מתן הודעה מסודרת בכתב למימון אודות ביטול ההמלצה, בעוד מועד, טרם מתן המלצה לאפיק, לא מצאתי לפסוק הוצאות לאגודה. אני מחייב את המבקשים, מימון, לשלם לאפיק, המשיב מס' 2, הוצאות בסכום כולל של 10,000 ₪. אגודה שיתופית