טענת ההשתק מפני הגשת התביעה השטרית: המדובר בטענה המצריכה ליבון מעט נרחב יותר, שכן הנתבעת מנסה להיבנות מהוראה מפורשת שבעסקת היסוד כמחסום בפני תביעה שטרית. ברם גם נסיון זה דינו להיכשל. אבהיר. 11. הוראת סעיף 7 להסכם מקנה לנתבעת את הזכות לבטל שיקים שלא נפרעו ולדרוש את החזר הכספים שנגבו "במידה והמוכר לא יעמוד בהסכם לעיל מסיבה כל שהיא". לשיטתי, הפרשנות הסבירה של תניה זו היא ששימוש בזכות מרחיקת לכת זו של הרוכש אפשרי רק במקרה של ביטול ההסכם, קרי הודעה על ביטול ההסכם והחזרה (או ניסיון החזרה) של התנור לידי המוכר. פרשנות אחרת, שבה מחזיקה הנתבעת כאמור בסיכומיה, תוביל לכך שבמקרה של הפרת הסכם, ולו המינורית ביותר, רשאי הרוכש לא רק לבטל את השיקים שלא נפרעו ולדרוש את הכספים שנגבו, אלא גם להותיר את התנור בידו ולעשות בו כבשלו, ללא ביטול ההסכם. זו פרשנות נעדרת הגיון מסחרי בסיסי, הנותנת גושפנקה להתנהלות חסרת תום לב של הרוכש. 12. מובן שאם נלך לפי הפרשנות שהיא לשיטתי הסבירה יותר, שלא לומר - היחידה האפשרית, הרי שבהיעדר הודעת ביטול והחזרה של התנור לתובעת-המוכרת, הנתבעת מנועה מלטעון לזכות לביטול השיקים שחוללו. די יהיה בכך להביא גם לדחיית קו ההגנה השני ולקבלת התביעה. עם זאת, למען שלמות התמונה, נלך כברת דרך עם הנתבעת ונבחן את טענתה, הנסמכת על הפרשנות הקיצונית האמורה, כי היתה זכאית לבטל את השיקים גם בלא ביטול ההסכם ובלא השבת התנור, מכוח הוראת סעיף 7 להסכם, זאת במקרה של הפרת ההסכם בידי התובעת. זכות זו נסמכת כמובן על כך שהנתבעת תשכיל להוכיח כי ההסכם אכן הופר. הכרעה בשאלת ההפרה מצריכה צלילה לעסקת היסוד, אף שעסקינן בתביעה שטרית, וזאת נעשה עתה. כפי שנראה, אין כל ראיה לכך שהתובעת הפרה את ההסכם, בכך שלא כללה את אקדחי הצבע והמייבש בתנור. 13. נבחן ראשית את לשון ההסכם, כפי שמורנו החוק. מנכ"ל הנתבעת טרח להגדיר הגדר היטב את הממכר. הוא לא הסתפק באמירה "תנור", אלא ראה למנות במפורש רכיבים מסוימים הקשורים בתנור, שיימכרו לנתבעת: התנור, לוח הפיקוד, חדר האיבוק, מסילות השינוע, כל אלה הוגדרו כ"תנור" הנמכר. ברם "אקדחי צבע" ו"מייבש" לא נכללו באמור. מכאן, שלשון החוזה כפשוטה ודאי אינה מובילה למסקנה שהתובעת חטאה באי-הספקת רכיבים אלה. יוטעם, כי כשם שהתובעת אחזה בטענה שלפיה הנתבעת נמנעה מלציין את אקדחי הצבע כחלק מן הממכר, כך גם הנתבעת ניסתה לאחוז בטענה ההפוכה: שעת הוסיף מר סנפיר הערות אחדות להסכם, יכול היה לסייג את נושא אקדחי הצבע. אכן, יכול היה. אולם עדיין יש לזכור שניים אלה: ראשית, יש לראות עדיין במר שושן כמנסח ההסכם. שנית, כאשר הוא בחר לעשות שימוש בהגדרה מרבה (תנור, כולל חדר איבוק, מסילות וגו'), וזו הרי לשון ההסכם, הרי שאין מקום לשימוש באותה הגדרה עצמה גם בלשון ממעטת ("למעט אקדחי צבע ומתקן ייבוש"). 14. גם ניסיונה של הנתבעת להתבסס על הגיונם של דברים, על "המובן מאליו", ועל המשלת התנור לרכב, אינה יכולה להצליח. אכן, מצהירי הנתבעת כולם כאחד הבהירו שמבחינתם, תנור נטול אקדחי צבע כמוהו כרכב נטול גלגלים. אך מניין נדע זאת? הדבר ודאי אינו בגדר ידיעה שיפוטית. לא הוצגו בפני בית המשפט חוות דעת מומחה כלשהן מטעם הנתבעת, ואפילו מפרט או הסבר כלשהו אשר לתנור, ייעודו, ומידת האינטגרליות של אקדחי הצבע או המייבש בו. בית המשפט מנוע מלהמשיל משלים בפסק דינו, בהיעדר ראיות. למעשה, הראיות היחידות שלפני בית המשפט מובילות למסקנה הפוכה: אפילו נניח כי אקדחי הצבע והמייבש נחוצים להפעלת התנור (ולגבי אקדחי הצבע אפשר להבין מתיאורו של מר סנפיר כי הם אכן משמשים בהליך הצביעה), הרי שאין כל מניעה לרוכשם בנפרד. כך ממש עשתה התובעת לטענתה, שלא נסתרה. כך עשתה הנתבעת גם עצמה. כפי שגילה מר שושן רק בעת חקירתו, הרי שלאחר שביקש להמשיך ולהפעיל את התנור, גם בלא אקדחי הצבע והמייבש, הוא דאג בלא כל קושי לכך שהנתבעת תרכוש אקדחי צבע ומייבש (כאשר ראוי לציין שלטענת התובעת, שלא באו ראיות לסתור אותה, המדובר ברכיבים שמחירם זניח יחסית למחיר התנור). עוד יוזכר: מוסכם כי עסקינן במכר של ציוד משומש. אין כל מניעה עקרונית לכך ששניים יסכימו על מכר מכונה שלא על כל רכיביה, תוך שהרוכש יודע שהוא יכול לרכוש חלקים נוספים במקומות אחרים. לטענת מר סנפיר, שהיתה אמינה עליי כל צרכה, כך בדיוק נעשה בפועל גם כאן: כפי שהעיד בתצהירו, לא רק שהוא הבהיר על-פה כי אקדחי הצבע והמייבש אינם חלק מן הממכר, אלא שהפנה את מר שושן לרכוש את אקדחי הצבע והמייבש מגורמים חיצוניים (סעיף 8 לתצהירו, ועדותו על-פה). ראוי לציין שבמהלך הדיון היום אף ביקשה הנתבעת בשלב מסוים להסתמך על הצעת מחיר שהיא קיבלה, ואשר אותה היא קשרה לדברי מר סנפיר בסעיף 8 לתצהירו, קרי: יש לקבוע שלא רק שמר שושן אכן הופנה בידי מר סנפיר לקבל הצעות מחיר ביחס לאקדחי הצבע והמייבש, אלא שהוא אף קיבלן, נתון נוסף המקעקע את עמדת הנתבעת. 15. יסוד נוסף למסקנה שלפיה אקדחי הצבע והמייבש לא היוו חלק מן הממכר נעוצה בהתנהגות הצדדים ב"זמן אמת", שהיא כמובן אינדיקציה רבת חשיבות לתפיסתם את ההסכם שכרתו וכוונתם ביחס אליו. התנהגות זו ב"זמן אמת" מלמדת אף היא היטב על כי גם לשיטת הנתבעת, הפרה לא היתה. לטענת מצהירי הנתבעת, ששמו עצמם מומחים בתחום תנורי הצביעה, הם הבחינו בהיעדרם של אקדחי הצבע והמייבש בעת פירוק המכונה במפעל התובעת. אין בתצהיריהם כל הסבר מדוע לא עצר מנכ"ל הנתבעת על אתר את פירוק המכונה, והודיע למר סנפיר כי הוא נדרש לספק את החסר מיידית, ולחלופין - להשיב לו את השיקים. יש לקבוע כי אין זאת אלא כיוון שהדבר לא בא להם כהפתעה, אלא תאם את ההסכמות שבין הצדדים. יוזכר כי מר שושן אמנם העלה בחקירתו הסבר כי דווקא אמר את הדברים למר סנפיר, והלה הבטיח "להסדיר" את העניין בהמשך. הסבר זה, פרט לכך שהוא לוקה בהגיונו במגוון הקשרים, לא בא זכרו בהתנגדויות לביצוע שטר ולא בתצהיר העדות הראשית של מר שושן, ולא מצאתי לקבלו. באופן דומה, לא באה מצד הנתבעת כל התמרמרות על היעדר אקדחי הצבע והמייבש בעת הרכבת התנור במפעלה שלה. ניתן לצפות שאם הנתבעת קיבלה לידיה, להפתעתה הגדולה, מכונה המשולה לרכב ללא גלגלים וללא מצבר, תבוא מפיה טרוניה כלשהי בכתובים, זולת ביטול חלק מן השיקים שנטרם נפרעו. מכתב כלשהו - אין, וטענות, שלא פורטו בתצהיר אלא הועלו בחקירות, להבעת טרוניות בעל-פה - נטענו בעלמא. עיתוי ביטול השיקים מעיד היטב אף הוא על כך שהנתבעת לא סברה בזמן אמת שקיימת הפרה כלשהי מצד התובעת: שלושה שיקים נפרדים המאוחרים למועד פירוק המכונה (שמועד פרעונם 1.9.11, 1.11.11, ו-1.12.11) לא בוטלו בהוראת הנתבעת וכובדו בידי הבנק הנמשך. חזקה, שלא נסתרה כאן, היא שאילו היתה הנתבעת מוצאת עצמה להפתעתה עם "רכב ללא גלגלים" בדמות תנור ללא אקדחי צבע ומייבש, והיתה סבורה שיש בכך משום הפרה, היתה ממהרת לעשות שימוש בזכותה החוזית ולבטל את כל השיקים המעותדים (ולהחזיר את המכונה). הסברי מנכ"ל הנתבעת בחקירתו הנגדית לאמור היתה רחוקה מלהניח את הדעת, ומותירה בעינה רק את הסברה שלפיה ביטולם הספוראדי של השיקים אינו משום ניצול הנתבעת את הוראת סעיף 7 בהסכם. ועוד סימן היכר לכך שהנתבעת לא סברה שיש לה זכות לעשות שימוש בזכות שבסעיף 7 להסכם: סעיף זה מקנה לנתבעת זכות לא רק לביטול השיקים אלא גם לדרוש את הכספים ששילמה בחזרה, כל זאת אגב (לשיטתה הרדיקלית) - בלא להחזיר את המכונה. יוזכר כי חמישה שיקים, בסכום כולל של 48,800 ₪, נפרעו. לו היתה הנתבעת מקבלת לידיה אותו "רכב ללא גלגלים" חזקה עליה כי היתה דורשת זה מכבר את החזר הסכום המשמעותי ששילמה. ברם לא כך נהגה הנתבעת ב"זמן אמת", ואין אלא להסיק שלא סברה שמותר לה לנהוג כך, בהיעדר הפרה מצד התובעת. 16. כל הקשיים הללו דרשו הסברים מפורטים במיוחד של מצהירי הנתבעת, וכאלו לא באו. התצהירים היו לאקוניים באופן יוצא דופן, וחקירתם הנגדית של המצהירים לפניי הותירה את הליקויים בגרסת הנתבעת גדולים כשהיו. 17. נוכח האמור לעיל, ונוכח חקירות המצהירים לפניי, יש לקבוע כממצא עובדתי שהנתבעת לא ביססה את טענתה כי התובעת הפרה את ההסכם. התובעת סיפקה תנור תקין כפי שהתחייבה - גם אם על הנתבעת היה להוסיף ולרכוש לו מספר חלקים, כפי שסוכם מראש כי תעשה, וכפי שהנתבעת עשתה בפועל. לפיכך, וגם מטעם זה, לא קמה לנתבעת הזכות לביטול השיקים. 18. בשולי הדברים יוער: התנהלות שלפיה מושך שטר מבטל שיק, ללא הסבר, ללא מסירת הודעה מדוע בוטל השיק, תוך העלאת טענה מאוחרת ביחס לממכר, אך תוך הותרת הממכר בידו ועשיית שימוש בו עד עצם היום הזה בלא לשלם עבורו - כל אלה מגלמים התנהגות שמן הבחינה המסחרית היא בעייתית ביותר. סוף דבר 19. נוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה. אני מורה על שפעול ההליכים בשלושת תיקי ההוצל"פ שבו הוגשו מלכתחילה שלוש תביעות התובעת לביצוע השטרות. הפיקדון בסכום של 67,200 ש"ח, על פירותיו, שהפקידה הנתבעת בבית המשפט בקשר עם התנגדויותיה לביצוע שטר (כקרן החוב), יועבר לתובעת באמצעות באי כוחה. אלו ידאגו לבצע הפחתת קרן חוב מתאימה בשלושת תיקי ההוצל"פ בגין החילוט האמור. 20. הנתבעת תשא בשכר טרחת עורכי דינה של התובעת בקשר עם ההליכים המשפטיים הממושכים בשלושת התיקים שאוחדו, בסכום כולל של 20,000 ₪. תביעה שטריתהשתק / דיני מניעות