שהתאונה נגרמה עקב פגיעת חלק של המנוף בגג המשאית, אף שיש מחלוקת לגבי הנסיבות שהובילו לפגיעה. התובעים בשתי התביעות טוענים שעם תום העמסת המשאית, היא החלה בנסיעה, ולפתע ירדה כף של המנוף ופגעה בגג המשאית. הנתבעים טוענים שהמשאית נכנסה למתקן ההעמסה שלא כדין ובניגוד לכיוון התנועה, וכך נפגעה. העידו בפני נהג המשאית, ושני עובדי הנמל. לשם הבנת נסיבות התאונה, אעמוד תחילה על מספר פרטים טכניים הקשורים בעבודת המנוף. המנוף מרים את הסחורה מבטן האונייה לרציף, ומשם היא מועמסת על משאיות המובילות אותה לייעדה. הסחורה שנפרקה במקרה זה, היתה סחורה בתפזורת, וסחורה שכזו מורמת על ידי המנוף באמצעות רכיב מיוחד המחובר לזרוע המנוף, "חופן" (או "גרף"). החומר נאסף מהאונייה באמצעות החופן, וממנו נשפך לתוך מיכל גדול "משפך". המשאיות מגיעות אל מתחת למשפך, ודרך פתחים המצויים בתחתית המשפך, נשפך החומר לתוך ארגז המשאית. המנופאי אחראי על הרמת החומר מהאונייה ושפיכתו למשפך. המשפך מופעל על ידי אדם נוסף, המשפכן, האחראי על שפיכת החומר מהמשפך לארגז המשאית. המשפכן מצוי בקשר הן עם המנופאי, כדי להורות לו מתי לשפוך חומר למשפך, והן עם נהג המשאית, כדי להורות לו מתי הסתיימה ההעמסה וניתן לנסוע. להשלמת התמונה יצויין כי בבטן האונייה מצוי כוון, שתפקידו לסייע למנופאי באיסוף החומר, וישנו גם שופל שתפקידו לרכז את החומר המצוי בבטן האונייה. נהג המשאית העיד שהוא נתבקש להגיע לנמל כדי להוביל את יתרת החומר שנותר באונייה. המשאית שלו היתה המשאית האחרונה, ולאחר סיום העמסתה, הסתיים יום העבודה. מאחר והחומר שנותר להוביל היה מועט יחסית לקיבולת המשאית, ומאחר והיתה זו המשאית האחרונה, המשפכן לא נשאר על המשפך למעלה, אלא ירד, והותיר את המשפך פתוח, כך שהחומר נשפך ישירות מהמנוף (מהחופן) למשפך, ולמשאית. עם סיום ההעמסה, המשפכן הודיעו שהחומר נגמר והוא יכול לנסוע. הוא החל לפרוש את הברזנט על למשאית, ותוך כדי כך הבחין שהמשפכן ואדם נוסף שהיה עימו החלו ללכת. כשסיים לפרוש את הברזנט החל בנסיעה, וכעבור מטר או שניים שמע רעש אדיר על גג המשאית, והבחין שהגג נופל על ראשו. הוא נשכב על תחתית המשאית, ליד כסא הנהג, וכך ניצל. המנופאי העיד שלאחר שהסתיימה העמסת המשאית, היא יצאה לדרכה, והוא החל לבצע את הפעולות לסיום יום העבודה. תחילה הרים את השופל מבטן האונייה, ולאחר מכן ביקש להוריד את החופן לרציף. הוא סובב את זרוע המנוף ימינה כדי להורידה לרצפה, אך לפתע קלט את המשאית נוסעת בין רגלי המנוף. הוא צפצף למשאית והרים מיידית את החופן ואת זרוע המנוף למעלה, וכך מנע פגיעה חזיתית במשאית, אף שגג המשאית שפשף קלות את קצה החופן. לדבריו, המשאית שיצאה כבר משטח הפריקה חזרה לאחור מסיבה לא ברורה, והוא לא יכול היה להבחין בה מוקדם יותר. בנוסף למנופאי העיד גם המשפכן. גם הוא העיד שאחרי שהמשאית סיימה את ההעמסה היא יצאה לדרכה, המנופאי הוציא את השופל מבטן האונייה, והחל להוריד את החופן. לפתע, וכאשר עסק בקיפול הכבלים המשמשים לקשירת השופל, שמע חבטה מאחור. הוא אינו יודע מהיכן המשאית הגיעה, אך היה זה מהכיוון ההפוך. נראה לו שהנהג חזר משקילה, ויתכן ורצה לשפוך חזרה את החומר, מאחר והמשאית לא היתה מלאה. בחנתי את העדויות ואני מקבלת את עדות נהג המשאית במלואה. עדותו היתה עקבית והיא תאמה לאמור בהודעה הכתובה שמסר סמוך לאחר האירוע, ת/1. מאידך לא שוכנעתי מגרסת עדי הנתבעים, וגרסתם אינה עקבית. הגרסה לפיה המשאית סיימה להעמיס את החומר, יצאה משטח העמסה ולאחר מכן שבה על עקבותיה, היא גרסה מחודשת. סמוך לאחר האירוע נערך תחקיר על ידי הנהלת הנמל, וכך נכתב בו: "... נהג המשאית נסע מתחת למשפך התפזורת והמשיך בנסיעה למרות שהיה חופן מונף באוויר (המפעיל שסיים את עבודתו וראה שהשטח פנוי החל להורידו לכיוון הרציף). כתוצאה מכך פגעה המשאית עם החלק העליון הקדמי של תא הנהג בחופן ונגרם מכך נזק גדול למשאית" (נ/2). אין בו בדו"ח זה כל אזכור לטענה לפיה המשאית יצאה משטח ההעמסה ולאחר מכן שבה על עקבותיה. להיפך, נסיבות התאונה כמפורט בדו"ח תואמות לחלוטין לגרסת נהג המשאית. הגרסה לפיה המשאית יצאה וחזרה היא גרסה מאוחרת, שנטענה בפני החוקר של חברת הביטוח מטעם הנתבעים, חקירה שבוצעה מספר חודשים מאוחר יותר (נ/1). לא ניתן על ידי הנתבעים כל הסבר לשינויי הגרסה. יש לציין כי במהלך העדויות עלתה גרסה לפיה יתכן ונהג המשאית חזר על עקבותיו, מאחר ואין תשלום על הובלת משאית שאינה מלאה (עדות המשפכן, עמ' 7 שורות 13 - 15; עמ' 8 שורות 16 - 20). אלא שבניגוד לעדות זו, המנופאי טען בפני החוקר כי נהג המשאית מקבל תגמול זהה גם על משאית שאינה מלאה (נ/1, עמ' 6 פסקה שנייה לפני הסוף). התמונה המצטיירת היא כי עובדי הנמל ביקשו לסיים את יום העבודה והחלו לקפל את הציוד שעה שהמשאית היתה עוד מתחת למשפך. וכך, השופל פונה מהאונייה והמשפכן עזב את משמרתו (וראה עדות המשפכן בפני החוקר של חברת הביטוח, נ/1, עמ' 8). עם סיום שפיכת החומר מהחופן למשפך, החל המנופאי לקפל את זרוע המנוף ולהוריד ארצה את החופן, ובדיוק אז יצאה המשאית מתחת למשפך, ונפגעה מהחופן. האחריות לפגיעה זו רובצת על עובדי הנמל, שהחלו בקיפול המנוף למרות שהמשאית טרם עזבה את המקום. מאידך, לא מצאתי כל אשם בהתנהלותו של נהג המשאית, שסבר, ובצדק מבחינתו, שהדרך פנוייה, והחל בנסיעה. לא למותר להוסיף, כי לא הוצגו נהלי העבודה בנמל (ככל שישנם כאלו) כדי שניתן יהא ללמוד מהם, מה סדר העבודה הנכון, וכיצד ניתן למנוע תקלות מעין אלו. לאור האמור, על הנתבעים לפצות את התובעים על נזקיהם. אשר לנזק. הנזק בתביעת ביטוח חקלאי, תביעת השיבוב, אינו שנוי במחלוקת. הנזק בתביעת אגודת עמק הירדן, לא הוכח במלואו. ראשי הנזק של הפסד תשלום השתתפות עצמית וכינון, אינם שנויים במחלוקת. ראש הנזק הנוסף, אובדן ימי עבודה, לא הוכח. על כן ייפסק רק הנזק המוסכם. לאור האמור, תביעת ביטוח חקלאי, תא"מ 13857-03-12 מתקבלת, ואני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך של 53,530 ₪ צמוד מיום 05.05.11 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, הוצאות העד כפי שנפסקו ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ. תביעת אגודה שיתופית עמק הירדן מתקבלת בחלקה, ואני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת, סך של 5,874 ₪ צמוד ונושא ריבית מיום 05.05.11 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום. ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)נזקי רכושמנוףגגמשאית