ביטוח סיעודי ביתי בהתאם למבוטחי "סיעודי כסף" וזאת לתקופה שלא תעלה על 60 חודש, לאחר תקופת המתנה של חודש ימים , בהתאם לסכום המופיע בפוליסה ( 3 אלף ₪ או 3.5 אלף ₪ בהתאמה ). עוד מוסכם, כי הנתבעת תשיב לידי התובע את דמי הביטוח ששולמו על ידו וכן יינתן פטור מתשלום פרמיה לעתיד. המחלוקות שנותרו להכרעת ביהמ"ש הינן כדלקמן: תחילת המועד ממנו ואילך על הנתבעת לשלם לתובע תגמולי ביטוח. גובה תגמולי הביטוח וריבית מיוחדת. ריבית מיוחדת בהתאם לסעיף 28 א' לחוק חוזה ביטוח התשמ"א - 1981 או ריבית "רגילה". הצמדת תשלומי החזר דמי הביטוח (פרמיות) החל מיום 1/6/11 ועד היום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד ההחזר בפועל. 4. עוגמת נפש לתובעים. 5. הוצאות ניהול התביעה הכוללות תשלומי אגרה, שכר בטלה עבור עדי התובעים ושכ"ט עוה"ד בשיעור של 20% + מע"מ. טענות התובעים בקצרה: לטענת התובעים, יש לחייב את הנתבעת בתשלום תגמולי ביטוח החל מיום 1/7/11 ( לאחר תקופת המתנה בת חודש) למשך 60 חודשים , קרי עד ליום 1/7/16 . בהתאם לתנאי הפוליסה, התחייבה הנתבעת לשלם לתובע תגמולי ביטוח חודשיים כדלקמן: א. 3,500 ₪ בתוספת הצמדה מיום 1/7/08 עבור העסקת עובד במצב סיעודי. ב. 3,000 ₪ בתוספת הצמדה מיום 1/7/08 כפיצוי עבור מצב סיעודי ללא העסקת עובד. לפיכך, עותרים התובעים לקבלת פיצוי החל מיום 1/6/11 עד ליום 1/12/11 בסך של 3,000 ₪ בתוספת הצמדה מיום 1/7/08 והחל מיום 1/12/11 פיצוי בסך של 3,500 ₪ בתוספת הצמדה מיום 1/7/08 . לטענת התובעים, הם העסיקו עובד (מטפל) החל מיום 1/12/11, מר אמנון חזיז, במשרה חלקית של 15 שעות בשבוע. מר חזיז הגיש תצהיר מטעם התובעים ואף נחקר על תצהירו, כל זאת במשך התקופה שהחלה ביום 1/12/11 ועד ליום 1/5/13 שאז החלה לטפל בתובע עובדת זרה, פיליפינית, במשך 24 שעות ביממה. לטענת התובעים, שעה שהנתבעת אישרה כי התובע סיעודי בחלוף שנתיים וחצי של ניהול הליכים כנגדה, בשרירותיות ובחוסר תום לב, יש לחייבה בתשלום ריבית מיוחדת כהגדרתה בסעיף 28 א' לחוק חוזה ביטוח, לחילופין יש לחייב את הנתבעת בתשלום ריבית בגין עיכוב הכספים שאמורה הייתה לשלם לידי התובע בחשבונותיה. לטענת התובעים, בהעדר מחלוקת כי בעת קרות מקרה ביטוחי המזכה את התובע בקבלת פיצוי בהתאם לתנאי הפוליסה, הרי שאז משוחרר המוטב- התובע מתשלום הפרמיות וזכאי להחזר מהמועד הקובע בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד למועד ההחזר בפועל. עוד עתרו התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להם בעקבות התנהלות הנתבעת לכל אורך ניהול ההליך בביהמ"ש ואף קודם לכן בעת שהתובעת 2 פנתה לקבלת תגמולי הביטוח בטרם פנתה לקבלת יעוץ וייצוג משפטי ונדחתה ללא כל נימוק של ממש ובחוסר תום לב. לסיכום טענו התובעים, כי על הנתבעת להשיב לידי התובעים את ההוצאות שהוצאו על ידם, בין היתר, תשלום האגרות ( ראשונה ושנייה) שכ"ט עבור הכנת חוו"ד מומחה רפואי מטעמם , שכר בטלה עבור עדי התובעים בזבוז זמנם של התובעים, בעיקר התובעת 2 ושכ"ט עו"ד לכל הפחות בשיעור של 20% + מע"מ מכל סכום שיפסק. טענות הנתבעת בקצרה: באשר לתחילת המועד ממנו ואילך על הנתבעת לשלם תגמולי ביטוח לתובע, טענה הנתבעת כי החל מהתקופה שמיום 1/12/11 ועד ליום 30/11/13 (תקופת העבר) יש לשלם לידי התובע פיצוי חודשי בסך של 3,000 ₪ לחודש בצירוף הפרשי הצמדה - סכום המגיע למבוטח סיעודי כסף במסלול בית. החל ממאי 2013 ועד ליום 30/11/13 סכום חודשי נומינלי בסך של 3,500 ₪ ( נוכח המצאת אישור של עובדת זרה כדין). לסכומים אלו יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% + מע"מ. החל מחודש דצמבר 2013 ועד לחודש מאי 2016 או חו"ח מותו של התובע 1 (לפי המוקדם מבניהם) ישולמו לתובע תגמולי ביטוח בסכום נומינלי של 3,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ( תקופת העתיד). הנתבעת הותירה את יתר המחלוקות לשיקול דעת של ביהמ"ש ובהתאם לטענות הצדדים שנטענו כאמור בע"פ במסגרת הדיון האחרון וכן בוצעה השלמה בכתב. דיון: אדון בטענות הצדדים באופן תמציתי כסדרן: המועד ממנו זכאי התובע לקבלת תגמולי ביטוח; לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ובהתאם לראיות שהוצגו בפני, הנני קובעת כי תחילת המועד ממנו ואילך על הנתבעת לשלם לתובע תגמולי ביטוח הינו החל מיום 1/7/11 ( לאחר תקופת המתנה בת חודש ימים) וכל זאת למשך 60 חודשים ( להלן ייקרא : "המועד הקובע") . גובה תגמולי הביטוח והריבית; אין מחלוקת בין הצדדים לפיה, בהתאם לתנאי הפוליסה התובע, המבוטח בתוכנית "סיעודי כסף" זכאי לתגמולי ביטוח חודשיים בסך של 3,500 ₪ עבור העסקת עובד זר ואילו סכום של 3,000 ₪ לחודש כפיצוי עבור מצב סיעודי ללא העסקת עובד זר. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתנאי הפוליסה, סעיף 7.1.2 , הנני קובעת כי התובע זכאי לקבלת פיצוי חודשי בסך של 3,000 ₪ החל מהמועד הקובע ועד למועד העסקת עובד זר על פי החוק כדין (בהתאם לאישורים שהמציא ב"כ התובעים ואשר אושרו על ידי ב"כ הנתבעת), קרי עד לחודש אפריל 2013 כולל ואילו החל מחודש מאי 2013 ואילך זכאי התובע לקבלת פיצוי בשיעור של 3,500 ₪ לחודש. באשר להצמדת הסכום הנומינלי, מקובלת עלי בעניין זה, עמדת ב"כ התובעים כאמור בתגובתו בכתב. ריבית מיוחדת בהתאם לסעיף 28 א' לחוק חוזה ביטוח; התובעים עותרים להפעלת הסנקציה על פי סעיף 28 א' הנ"ל. לשיטתם, מאחר שהנתבעת דחתה את התביעה בחוסר תום לב, ומאחר שהיא ממשיכה לגבות מהתובע פרמיות לאחר שטענה כי איננו עונה להגדרות של סיעודי על פי תנאי הפוליסה וטענותיה בכתב ההגנה התגלו כטענות סרק. לאחרונה (1/12/04) נזקק בית המשפט העליון, מפרי עטה של כב' השופטת פרוקצ'יה לסוגיה זו בעניין רע"א 2244/04 ר.ד. משקאות גורמה בע"מ נגד אליהו חברה לביטוח (טרם פורסם) בו נקבעה ההלכה לעניין הפעלתו של סעיף 28 א'. על פי פסק הדין: "המדובר בהסדר של החוק אשר פורש ויושם על פי אמות מידה מקובלות ……… התייחסות בית המשפט המחוזי ליחס שבין תום לבו של המבוטח בהעלאת הדרישה לתגמולי ביטוח לבין שאלת תום לבו של המבטח בהעלאת שאלת זכאות המבוטח לתגמולים מתבקשת מעיקרי ההסדר בחוק בדבר הריבית המיוחדת, המניח את מרכז כובדו של המבחן הרלבנטי על אופי התנהגותה של חברת הביטוח. תום הלב של החברה אינו מושפע בהכרח מהיות תביעת המבוטח לתגמולים תביעה שהוגשה בתום לב, וגם מקום שהיא נמצאת צודקת בסופו של יום. תום לבה של החברה המבטחת נבחן על פי כלל הנסיבות האופפות את הענין, והתנהגותו של המבוטח עשויה להוות מרכיב במערכת נסיבות זו, אולם לא בהכרח מרכיב מרכזי ומכריע לענין זה. הריבית המיוחדת נושאת אופי של סנקציה אשר יש לנקוט הקפדה יתירה בטרם תוטל על המבטח, ויש להותירה לאותם מקרים מיוחדים ונדירים בהם הוכח באופן ברור חוסר תום לבו של המבטח בסירובו לקיים את חיובו, אף שעל פי מבחני תום הלב החיוב לשלם את תגמולי הביטוח לא אמור היה להיות שנוי במחלוקת באופן אמיתי". בעניינו, שעה שהנתבעת הסכימה למעשה לקבל את מלוא התביעה של המבוטח והותירה את יתר המחלוקות לשיקול דעתו של ביהמ"ש, גם אם בשלב של תום שמיעת הראיות ונוכח המלצתו של ביהמ"ש, יש ליתן לכך משקל, ראשית, משום שהפסיקה התייחסה לאינטרס של כלל הציבור ובתי המשפט בעידוד צד להליך המסכים לקבל את התביעה ובכך לחסוך זמן שיפוטי יקר ושנית ועיקר, לגופו של עניין ובהתאם להלכה הפסוקה, לא מצאתי בעניין דנן ולאור העקרונות שהותוו על ידי בית המשפט העליון, כי לפנינו אותו מקרה מיוחד הדורש לעשות שימוש בסעיף 28 א לחוק. הפרשי הצמדה וריבית בגין החזרי דמי הביטוח ששילם התובע לנתבעת; בהעדר מחלוקת לפיה, על הנתבעת להשיב לידי התובע את דמי הביטוח (פרמיות) ששולמו על ידו החל מהמועד הקובע ועד למתן פסק הדין, או אז יש לפטור את התובע מתשלום פרמיה לעתיד, הנני סבורה כי במקרה כזה, על הנתבעת להשיב את הסכומים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ביחס לכל סכום בנפרד ממועד התשלום ששולם על ידי התובע ועד למועד התשלום בפועל על ידי הנתבעת. עוגמת נפש; לא מצאתי מקום לפצות את התובעים בגין רכיב זה, מעבר לפיצוי שנפסק במסגרת פסק הדין וההוצאות בגין הצורך בניהול ההליך. הוצאות ניהול ההליך; שעה שהתביעה למעשה מתקבלת במלואה, הנני קובעת כי התובעים זכאים להחזר הוצאותיהם כדלקמן: אגרות (ראשונה ושנייה), שכר טרחה עבור הוצאת חוו"ד מומחה רפואי ( בהתאם לקבלה שצורפה לתצהירי העדות הראשית) - סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף תישא הנתבעת בשכר בטלה עבור עדי התובעים בסך של 350 ₪ עבור כל עד שאינו בעל דין ועבור עדותו של המומחה הרפואי מטעם התובעים סך של 1,000 ₪ + מע"מ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% + מע"מ כדין בגין התשלומים שנפסקו כפיצוי לטובת התובעים עבור תקופת העבר, קרי החל מהמועד הקובע ועד למתן פסק הדין. ב"כ התובעים יגיש פסיקתא לחתימתי בהתאם לפסק הדין וזאת תוך 20 יום. עותק הפסיקתא יועבר לצד שכנגד לקבלת עמדתו העניינית, בטרם יוגש לביהמ"ש. (מומלץ שב"כ הצדדים יגישו פסיקתא מוסכמת לחתימתי). פוליסהביטוח סיעודיחברת ביטוח