הודה והורשע בהזנחת שמירה על כלי ירייה - עבירה לפי סעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. על פי עובדות, עבד הנאשם כמאבטח מוסדות לימוד והחזיק ברשותו כלי ירייה (להלן: האקדח). בין התאריכים 14.6.2012-15.6.2013 השאיר הנאשם או הפקיר את האקדח בכך שהשאירו בתוך תא הכפפות ברכב מבלי שנעל את הרכב. 2. במסגרת ההסדר ולאחר תיקון כתב האישום כנגדו, צרף הנאשם ת.פ 43075-10-12 (להלן: התיק הנוסף) הודה והורשע בניסיון חבלה במזיד - עבירה לפי סעיף 452 + 25 לחוק העונשין, תשל"ז -1977. על פי העובדות שבכתב האישום, ביום 16.2.2012 ניגש הנאשם לרכבו של שי שלום אברג'ל (להלן: המתלונן), אשר חנה באותה עת בחניית הבניין בו מתגורר המתלונן והניח שברי בקבוקי זכוכית מתחת לגלגלי הרכב, וזאת במטרה לגרום תקר בצמיגי הרכב, מיד לאחר תחילת נסיעה בו. 3. הנאשם יליד שנת 1986, נעדר עבר פלילי. תסקיר שירות מבחן מיום 16.5.2013 מעלה כי הנאשם רווק ומתגורר בגפו באילת, אינו בקשר עם בני משפחתו ועובד כיום במרינה באילת כשומר בשעות הלילה כשהוא לא חמוש. השירות התרשם כי ההליך המשפטי הבהיר לנאשם את חומרת מעשיו וחידד עבורו גבולות התנהגות. באשר לעונש ההולם, סבר השירות תחילה כי יש לשקול ענישה בדרך של הטלת צו של"צ, אולם מאחר שמצא כי הנאשם אשר עושה מאמצים כבירים לנהל אורך חיים עצמאי, יתקשה לבצע את צו השל"צ ויכול שעונש מסוג זה יביא לנסיגה בתפקודו כיום, לפיכך בא בהמלצה להסתפק בהתחייבות כספית ומאסר מותנה ארוך ומרתיע. בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על חומרת העבירה והמסוכנות הנשקפת מביצועה. ציינה כי אכן מדובר במי שמנהל אורח חיים נורמטיבי, הודה בביצוע העבירות, אולם מתקשה לקחת אחריות על מעשיו ונוטה להשליכם על אחרים. מתוך כך, בקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית מאסרים על תנאי והתחייבות. עמדה על התנגדותה לביטול הרשעת הנאשם תוך שציינה כי לא הוגשה כל אסמכתא התומכת במבחנים שנקבעו בפסיקה לאי הרשעה בכלל, ובמיוחד ציינה כי מצד הנאשם לא עלתה טענה לפיה הותרת ההרשעה תפגע בעתידו שיקומו או דימויו העצמי. 4. מנגד ביקשה ב"כ הנאשם להורות על ביטול הרשעה תוך שהדגישה את מסקנות תסקיר שירות המבחן, מהן עולה כי אין מדובר בבחור בעל דפוסי התנהגות בעייתיים או אלימים. עמדה על הנסיבות בהן חי הנאשם במועדים בהן ביצע את העבירות, הכוללות מחסור כלכלי וכשהרכב בו הושאר האקדח שימש למעשה קורת גג עבורו. עוד עמדה על עברו הנקי של הנאשם, על שירותו המלא בצה"ל, ועל עיקר עיסוקו בשמירה במקומות ציבוריים תוך נשיאת נשק עד לפיטוריו ממקום עבודתו נוכח אירוע מעשה האקדח. בעניין זה הוסיפה כי הנאשם נענש כבר משום שפוטר ללא פיצוי פיטורין ונותר חסר כל. בסופם של טיעוניה הפנתה להתרשמות שירות המבחן לפיה ההליך המשפטי היווה גורם מרתיע ומציב גבולות לנאשם והותרת ההרשעה תפגע באפשרויות התעסוקה שלו. הנאשם בדבריו טען כי ישן ברכבו בשל קשייו הכלכליים, לקח אחריות על מעשיו וכי המדובר בעבירה ראשונה שלא תחזור על עצמה. 5. במסגרת השיקולים לגזירת הדין, מנחה עיקרון ההלימה, דהיינו יחס הולם בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בענייננו, הנאשם השאיר אקדח בתא כפפות של רכב בו לן באותה תקופה ובנוסף לכך נמצא כי הרכב לא היה נעול. הערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה הוא בטחון הציבור, שלומו ושלוותו. אשר לעבירה של ניסיון חבלה במזיד (התיק שצורף) הערך החברתי הנפגע מביצועה, הוא הזכות לקניין ושמירה על רכושו של הציבור. עם זאת, אין חולק כי נסיבות עשייתן של העבירות אינן מן החמורות ותוצאתן, למרבה המזל, אפסיות הן. העונש המרבי שקבע המחוקק לעבירת הזנחת שמירה על כלי ירייה הוא מאסר שנה, והעונש המרבי לעבירת ניסיון חבלה במזיד הוא שלוש שנות מאסר. בחינת העונשים המוטלים על מבצעי עבירה של הזנחת על כלי ירייה משתנה בהתאם לנסיבות המקרה ומתחם הענישה נע בין אי הרשעה תוך הטלת צו של"צ וכתב התחייבות ועד הרשעה בדין והטלת מאסר לתקופה קצרה ומאסרים מותנים. אשר לעבירה של ניסיון חבלה במזיד, מתחם הענישה אף הוא משתנה בהתאם לנסיבות עשיית מעשה העבירה ותוצאותיה. 6. סקירת עברו מלמדת כי סיים 12 שנות לימוד, כשאת השנתיים האחרונות למד במסגרת קידום נוער באילת על רקע קשיי למידה. שירת שירות צבאי מלא כעובד מנהלה, שיתף את שירות המבחן כי במהלך שירותו הצבאי נשפט מספר פעמים ואף ריצה עונש מאסר בכלא צבאי על רקע בעיות משמעת, ועיקר עבודתו מאז שחרורו מצה"ל היא באבטחה בחברת "בטחון אזרחי" וכיום עובד באותה החברה כשומר לילי אולם ללא שהוא חמוש. השירות התרשם כי אין מדובר באדם בעל מערכת ערכים עבריינית ובעל דפוסי התנהגות אלימים אלא באדם שפעל ללא בקרה מספקת ושיקול דעת מעמיק לתוצאות והשלכות של מעשיו. הנאשם הוא איש צעיר אשר עומד לראשונה לדין, הודה בהזדמנות הראשונה ונמצא כי ההליך הפלילי חידד עבורו את חומרת מעשיו ומהווה גורם מרתיע המקטין את הסיכוי להישנות מעשים דומים. התסקיר רובו ככולו חיובי ומלמד על מי שחרף נסיבות אישיות לא קלות אשר משום צנעת הפרט לא יפורטו, דבק בחיים נורמטיביים ועושה מאמצים לעצמאות כלכלית . להרשעת הנאשם בהפקרת כלי ירייה עלולה להיות השלכה ישירה על טווח אפשרויות עבודתו כמאבטח וזו קיימת גם היום שכן הנאשם לא יכול לשמש כמאבטח במוסדות ציבוריים ללא שהוא חמוש. העובדה כי הנאשם ממשיך לעבוד כמאבטח אין בה ללמד על העדר פגיעה ממשית בעיסוקו, שכן זו מוגבלת לעבודת לילה וכזו המאפשרת שמירה ללא נשיאת אקדח, ויש בה דווקא להעיד על פגיעה עתידית אפשרית, לכאורה, בתחום עיסוקו הספציפי כמאבטח או שומר. בפתח הדיון היום הנאשם מסר כי עבודתו כשומר לילה הופסקה מאחר והוא אינו רשאי לשאת נשק, מה שיש בו לחזק את מסקנתי כאמור. מכל אלה, ומשאין חולק כי העבירות אותן ביצע הנאשם ונסיבות עשייתן אינן מן החמורות, ללא תוצאות וללא נזק - המסקנה המתבקשת היא להימנע מהרשעה. לכלל לפיו מי שמבצע עבירה פלילית מורשע בדין, קיימים חריגים ואלה אותם מקרים בהם הנזק שעלול להיגרם לנאשם מסוים כתוצאה מההרשעה, אינו שקול כנגד העיקרון האמור. ראה בע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש ואח', פ"ד נ(3) 682: "שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם יורשע בעבירות שיוחסו לו, זהו הכלל. הסמכות לבית המשפט להסתפק בהעמדת הנאשם במבחן בלי להרשיעו בדין, יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן". בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, מנה בית המשפט, רשימת שיקולים המהווים חלק משיקולי בית המשפט לבחינת אותם חריגים ביניהם ולפיהם יש לבחון ולשקול את; טיב העבירה, חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם, הסבירות שהנאשם יעשה עבירות נוספות בעתיד ועוד. בכל מקרה נקבע כי בית המשפט יביא לנגד עיניו את נסיבות העניין שלפניו - לרבות אופיו של הנאשם ועברו. הרשעה ככלל, מקפלת בתוכה היבטים חשובים של הרתעה ומסר תקיף כלפי הנאשם ואחרים. יחד עם זאת, הרשעה בפלילים של מי שהוא צעיר מאוד בגילו, נעדר עבר פלילי העומד לראשונה לדין - גם מקפלת בתוכה הכתמה והשפעה על דימויו העצמי והדבר מקבל משנה תוקף נוכח נסיבות חיו האישיות של הנאשם שלפניי. למעשה, הרשעה ראשונה בפלילים יש והיא הפותחת את החוליה הראשונה של "גיליון הרשעות" והדרך ממקום זה ולצירוף חוליות נוספות בדמות הרשעות נוספות היא צפויה יותר. בחינת המקרה לפניי לאור הקווים המנחים שהותוו בפרשת כתאב, נמצא כי מתקיימים מרבית המבחנים המטים את הכף לאי הרשעה, וניתן לוותר על הרשעתו של הנאשם מבלי שיפגע ממש האינטרס הציבורי ומבלי שתפגע מידת ההרתעה והגמול הנדרשים לנאשם. 7. מכל האמור, מסקנתי היא כי יש לאפשר לנאשם להמשיך בחייו ללא הרשעה בפלילים ועל כן אני מורה על ביטול הרשעתו מיום 3.12.2012 בתיק זה ובתיק שצורף (ת.פ 43075-10-12) וגוזרת עליו את העונש הבא: הנאשם יחתום על התחייבות על סך 6,000 ש"ח, אשר יהיה עליו לשלם באם בתוך שנה מהיום יעבור על אחת מהעבירות אותן עבר בתיק זה ובתיק שצורף. מוצגים - לחילוט / השמדה לשיקול דעת המאשימה. זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום. משפט פלילינשקהרשעהחוק העונשין