תביעה לתשלום בגין עבודת דפוס אשר בוצעה לטענת התובעת בעבור הנתבעת ובהתאם להזמנתה מבוא עובדתי - התובעת הינה חברה המתמחה בתחום הדפוס והנתבעת הינה חברת אופנה. ביום 1/9/11 פנתה הנתבעת אל התובעת וביקשה לקבל הצעת מחיר ליצור גלויות, במסגרת קמפיין שיווקי. אין חולק כי הצעת המחיר אושרה על ידי הגב' שרית דוד, מטעם הנתבעת, ביום 7/9/11. אין חולק כי התובעת ביקשה לספק את הגלויות, דהיינו את הסחורה - אשר לטענתה אושר ביצועה ואולם, הנתבעת סירבה לקבלן. טענות הצדדים: המחלוקת בין הצדדים נסבה על השאלה האם הנתבעת אישרה את עיצוב הגלויה כפי שהופקה - שאז חלה עליה החובה לשלם בגין הסחורה אשר סופקה, או שמא לא אישרה העיצוב, סופק לה מוצר אשר לא הוזמן על ידה ומשכך, לא חלה עליה החובה לשלם בגינו. לטענת התובעת, עיצוב הגלויה אושר על ידי מר דורון עדות, אשר שימש כגרפיקאי מטעם הנתבעת ועמד עימה בקשר ולאחר קבלת אישורו - לרבות להעתקי שמש ואייריסים - הועברה לדפוס וסופקה במלואה לנתבעת ומשכך, דין התביעה להתקבל. לטענת הנתבעת מאידך - בהתאם לנוהל העבודה בנתבעת, העבודות המבוצעות עוברות להגהה על ידי הנתבעת ובר הסמכא היחיד לאישורן לפני הביצוע, הינו מנהלה- מר גבאי יעקב. לטענת הנתבעת, העבודה לא הועברה לאישורו של מר גבאי וקל וחומר שלא אושרה על ידו ומשכך, לקה ביצועה באי התאמות . לאור האמור- לטענת הנתבעת - סופקו גלויות אשר אינן מאושרות ואשר לא הוזמנו ומשכך, דין התביעה להדחות. דיון והכרעה: בדיונים אשר נערכו בפני העידו - מטעם התובעת ה"ה רועי שמש ששימש כסמנכ"ל התובעת ומר דורון עדות - המעצב הגראפי ומטעם הנתבעת - מר יעקב גבאי מנכ"ל הנתבעת. לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי ושקלתי את הראיות, הנני מוצאת כי דין התביעה להתקבל ולהלן יפורטו טעמי. ראשית, כאמור - לטענת הנתבעת - המוסמך היחיד לאישור ההפקות הינו מר גבאי ומשכך, משזה לא נתן אישורו לעיצוב, הרי שהסחורה אשר סופקה לא אושרה. הנני סבורה כי דין טענתה זו של הנתבעת להדחות, באשר הנני סבורה כי התובעת הרימה הנטל להוכיח - לכל הפחות- הצגת מצג ולפיו העיצוב מאושר על ידי הנתבעת וזאת, טרם ההפקה. מסקנתי האמורה עולה בקנה אחד עם שורת ההיגיון, עם לוחות הזמנים ועם התנהלות הצדדים בזמן אמת. בהקשר זה, תחילה, הצדדים אינם חלוקים על כך, שהנפקת הגלויות היתה דחופה לנתבעת אשר מנהלה אף העיד כי הכוונה היתה להנפיק את הגלויות ולחלקן טרם ראש השנה. בהקשר זה הוסיף מר גבאי והעיד כי, הואיל והגלויות אשר הונפקו לא אושרו הרי שהוא נאלץ לשנות את הקמפיין ולהאריכו מעבר לראש השנה. כך, בעמוד 13 לפרוטוקול מיום 17/10/13 שורות 4-7 , מעיד מר גבאי, מנהלה של הנתבעת כי : "ש. כאן לא היו טעויות אלא החלטתם לשנות את הקונספט של הקמפיין? ת. מה פתאום. הצבעוניות לא היתה נכונה, היו טעויות גרפיות. הקמפיין השתנה זה נכון אבל זה נבע מכך שאיחרתי את המועד לקמפיין הנוכחי ולכן, הפקתי גלויות מחדש עם תאריכים אחרים. זה היה אמור לצאת לפני ראש השנה והקמפיין האחר יצא אחרי. לי נגרם נזק אדיר". בשים לב לאמור, יש לבחון את לוח הזמנים - אין חולק כי ההזמנה אושרה ביום 7/9/11 , אין חולק כי ראש השנה באותה שנה חל ביום 28/9/11, אין חולק כי על מנת שהגלויות תופצנה בפועל בקניונים לפחות שבוע לפני ראש השנה- כפי שהתבקש, היה על הנתבעת לקבל את הגלויות בערך ב - 14/9/11 ואין חולק כי התובעת ביקשה להעביר את הגלויות המודפסות לנתבעת ביום 13/9/11. שילוב לוח הזמנים כאמור עם טענת הנתבעת ולפיה, לא אישרה את הגלויות וכי התובעת כלל לא עמדה עימה בקשר בנושא עד למשלוח הגלויות, אין בו היגיון, באשר לו אמנם לא עשתה התובעת דבר עד לאספקת הגלויות - מדוע הנתבעת, שכאמור עמדה בלוח זמנים צפוף - לא פנתה אל התובעת , לא התריעה בפניה, לא זירזה אותה?! מהצד השני - הטענה ולפיה התובעת עיצבה על דעת עצמה גלויה בעבור הנתבעת והנפיקה אותה בלא לקבל אישור גורמי הנתבעת תמוהה כשלעצמה שכן- מדוע תיקח התובעת לעצמה החירות לעצב הגלויה כאשר האחריות לעיצובה הינה של הנתבעת? ומשכך, איזה אינטרס יש לתובעת לקדם את העיצוב ולקצר ההליכים ?! משכך הם פני הדברים ברי כי גרסתה של התובעת ולפיה טיפלה בנושא הגלויות תוך קבלת אישורי הנתבעת לרבות לעיצוב, עולה יותר עם שורת ההיגיון ועם סדר האירועים והזמנים. זאת ועוד, מטעם התובעת העיד מר דורון עדות, אשר אינו עובד התובעת ומשכך, הינו צד שאינו בעל עניין בהליך בפני. בעדותו תמך, מר עדות, בכך שהגב' שרית דוד, מטעם הנתבעת, אישרה את עיצוב הגלויות ויתרה מכך, אמרה לו כי מר גבאי אישרן. אציין כי האמירה ולפיה מר גבאי אישר את הגלויות מהווה עדות מפי השמועה בכל הנוגע לתוכנה - דהיינו, לא ניתן ללמוד ממנה כי מר גבאי אמנם אישר את הגלויות ואולם, עצם האמירה אינה עדות מפי השמועה באשר, מר עדות יכול להעיד בעדות ישירה כי כך אמנם אמרה לו הגב' דוד. בשים לב לכך שאין חולק שהגברת דוד, שימשה כעוזרת האישית של מר גבאי ומנהלת השיווק (ראה עדותו של מר גבאי בעמוד 12 שורה 2) , היתה אשת הקשר בין הנתבעת לתובעת והיתה זו אשר אישרה בחתימתה את הצעת המחיר אל מול הנתבעת (ראה עדותו של מר גבאי בעמוד 11 שורה 32) , אינני מוצאת כבלתי סבירה את התנהלות התובעת אשר סברה כי די באישורה של הגב' דוד והצהרתה על כך שגם מר גבאי אישר את העיצוב ולא עמדה על קבלת אישור ישיר ממר גבאי . במאמר מוסגר אציין כי בכל הנוגע למעורבותו של מר עדות בעיצוב הגלויה, נשוא התביעה, עדותו של העד מטעם הנתבעת - מר גבאי, לא היתה קוהרנטית- כך, במסגרת הדיון מיום 10/2/13 העיד כי : "ש. יש חלופת דואר אלקטרוני בין שרית דוד לדורון שמר (צ.ל. דורון עדות ל.ב.מ.)? ת. הוא לא קשור, הוא עשה עבורי עבודה אחרת." ולעומת זאת בדיון מיום 17/10/13 העיד כי : "ש. מי עיצב את הגלויה? ת. דורון. אבל בעבודה זו הוא שימש בכובע אחר לגמרי. הוא היה מתווך וקיבל עמלה מבית הדפוס. ש. מי ביקש ממנו לעצב את הגלויה? ת. לי לא היה שום קשר עם דורון לגבי עבודה זאת. כנראה שאנחנו . זה היה במסגרת העבודה שעבדנו מולו, כנראה שאני." זאת ועוד, לא ניתן להתעלם ממחדלה של הנתבעת מלהעיד את הגב' שרית דוד בתמיכה לגרסתה. בהקשר זה, אין חולק כי, כאמור, העובדת אשר עמדה עם התובעת בקשר ישיר הינה הגב' שרית דוד . יתרה מכך, התובעת טענה - וטענותיה אלו שוקפו אף בתצהיריה, כי העיצוב הועבר לגברת דוד אשר אישרה אותם וכן, כאמור, כי הגב' דוד, מסרה לתובעת כי מר גבאי אישר אותן. בנסיבות אלו, הרי שעדותה של הגב' דוד הינה עדות החיונית ורלוונטית להליך בפני וזאת, על מנת לסתור טענותיה אלו של התובעת. על אף האמור, הנתבעת לא הביאה את הגב' דוד לעדות בפני ומחדלה זה יש בו בכדי להוות חזקה ראייתית שלילית הפועלת כנגד גרסתה באופן שצירוף חזקה זו לראיות ולטעמים כפי שהובאו לעיל, יש בו בכדי להטות את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסת התובעת. לאור האמור והמפורט לעיל, הנני קובעת כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובעת. משכך, הנני קובעת כי התובעת ייצרה בעבור הנתבעת את הגלויות בהתאם להזמנת הנתבעת ואישורה וכי על הנתבעת לשאת בתשלום בגין הגלויות. הואיל והנתבעת לא חלקה על סכום התביעה ולא העלתה כל טענה ולפיה הסכום הנתבע אינו הסכום המוסכם, הנני קובעת כי הנתבעת תשלם בעבור הגלויות סך 19,825 ₪ . סוף דבר - התביעה מתקבלת, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 19,825 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות התובעת לרבות בגין שכ"ט עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו בנוסף בהפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל. ענף הדפוס