תביעה בגין אי מתן הנחה בגובה של 35% מהעלות של שירותי ייעוץ (מועדון "חבר")

תביעה בגין אי מתן הנחה בגובה של 35% מהעלות של הייעוץ (מועדון "חבר") רקע 1. בתאריך 17.5.12 נחתם בין התובע לנתבעת "הסכם להזמנת שירותי ייעוץ וליווי משכנתא VIP וליווי life לתקופה של 10 שנים (לעובדי מועדון חבר צרכנות בע"מ)" (להלן: "ההסכם"). 2. בסעיף התמורה שבהסכם נקבע כי: "בעבור שירותי הייעוץ כמתואר בהסכם זה, ישולם על ידי הלקוח סך של 20,900 ₪, המחיר לא כולל מע"מ". טענות התובע 3. לטענת התובע שהינו גמלאי של משרד ראש הממשלה, התבססה התקשרותו עם הנתבעת על הסדר אליו הגיעה הנתבעת עם הנהלת מועדון "חבר" אליו הוא משתייך, בדבר מתן הנחה בגובה של 35% מעלות הייעוץ. במסמך שעניינו הסדר הנחה זה (ר' נספח ב' לכתב התביעה) מצויין כי "ההנחה תינתן במעמד החיוב בשימוש בכרטיס אשראי "חבר" בלבד". 4. בתביעתו להשבת סכום של 7,909 ₪ אשר לטענתו נגבה ממנו על ידי הנתבעת, ביתר, בניגוד להסכם, טוען התובע כי בשעתו, ביום 20.5.13, בסמוך לאחר ההתקשרות בהסכם, חוייב כרטיס האשראי שלו בסכום כולל של 24,244 ₪ (20,900 ₪ + מע"מ) ואולם לתדהמתו כחצי שנה לאחר מכן, ביום 12.12.12 חוייב הכרטיס בסכום נוסף של 7,909 ₪ וזאת מבלי שהוא קבל מהנתבעת הודעה או הסבר כלשהו בגין חיוב זה. 5. התובע מוסיף וטוען כי בשיחת בירור שהוא ערך ביוזמתו עם מנהלת הכספים של הנתבעת, נאמר לו כי סכום התמורה המקורי צריך היה להיות 37,298.46 ₪ וכי בשל טעות, נגבה ממנו סכום נמוך יותר. 6. לטענת התובע הפרה הנתבעת את ההסכם עמו בכך שעשתה דין לעצמה וגבתה ממנו בחזרה את שווי ההנחה בגובה 35%, לה הוא היה זכאי בעת התקשרותו עמה. זאת, על אף הוראת סעיף 5 להסכם, הקובע כי: "הסכם זה ממצה את המוסכם בין הצדדים ועם חתימתו כל שינוי בהסכם זה יהא חסר תוקף, אלא אם נעשה בהסכמת הצדדים, בכתב". טענות הנתבעת 7. הנתבעת שאיננה כופרת בזכות התובע לקבל הנחה בגובה 35% בגין שירותי הייעוץ על פי ההסכם, טוענת להגנתה כי בשל טעות אנוש הנובעת מאי שיוך כרטיס האשראי של התובע למועדון "חבר" או כתוצאה מהקלדה שגויה, נסלק בשעתו הסכום של 20,900 ₪ ללא מע"מ כסכום התמורה המקורי, בעוד למעשה היווה הוא את הסכום שלאחר ההנחה, כך שבפועל חוייב כרטיס האשראי של התובע בסופו של דבר ב- 35% פחות מ- 20,900 ₪ במקום בסכום זה כולו. 8. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי על פי השיטה, מדובר בהנחה שהיא מובנית בכרטיס האשראי כך שהסכום המקורי הנסלק אמור להיות הסכום שלפני ההנחה ולכן בעת ביצוע החיוב מתבצע גם זיכוי, בגובה ההנחה. 9. לשאלותי, במהלך הדיון שהתקיים בפני, השיב נציג הנתבעת, מר אילון ליאור, כי בעת עריכת ההסכם נאמר לתובע, כפי שנאמר לכל מי שחותם על הסכם כזה, ש"המחיר הוא לאחר הנחת חבר" וכי עובדה זו צריכה להילמד גם מכותרת ההסכם - "לעובדי מועדון חבר צרכנות בע"מ". עוד טען נציג הנתבעת כי הטעות עלתה וצפה רק במהלך ביקורת של רואה חשבון שמתבצעת אחת לשנה וכי התובע קבל על כך הודעה מראש. בהקשר זה חשוב לציין כי על אף שנציג הנתבעת טען כי היא מחזיקה בידיה תיעוד בדבר ההודעה שנמסרה לתובע בדבר הטעות, לא הוצגה בפני ראיה לכך. דיון והכרעה 10. תכתובת מיילים שהתקיימה בין הצדדים ביום 30.12.12 (ת/1), מלמדת על כך שלאחר שיחה בעל פה שהתקיימה ביניהם, הפנתה מנהלת הכספים של הנתבעת את התובע אל פירוט חיוביו בכרטיס האשראי (ת/2) וטענה בפניו כי למעשה הוא קיבל שתי הנחות של 35%, שכן סכום החיוב המקורי אמור היה להיות 37,298.46 ₪ וכי לאחר הנחת מועדון של 35% (בסך 13,054.46 ₪) הוא אמור היה להיות מחויב בסך של 24,044 ₪, אלא שבטעות הוגש הסכום האחרון לחברת האשראי כסכום מקורי וממנו נוכו 35%, כך שבפועל שולם סכום של 15,759 ₪ בלבד. 11. עיון בדף חיובי כרטיס האשראי של התובע נכון ליום 15.12.12 (ת/2) מלמד על כך שבתאריך 20.5.12 חוייב כרטיסו בסכום עיסקה כולל של 24,244 ₪ אשר חולק ל- 8 תשלומים. כל אחד מהתשלומים עמד על סך של 3,030.50 ₪ ומסכום זה ירדו, בכל חודש, 1,060.68 ₪ בגין "הנחת חבר". נכון ליום 15.12.12 חוייב הכרטיס באופן זה, בתשלום ה- 7 מתוך 8. 12. החיוב בוצע על סמך חשבונית מס/קבלה אשר הוצאה אף היא, על ידי הנתבעת, ביום 20.5.12 ובה נרשם כי מחיר הייעוץ הינו 24,244 ₪ כולל מע"מ (ת/4). 13. הנה כי כן, במהלך 7 חודשים (מאי-דצמבר 2012) חוייב התובע ב- 7 מתוך 8 תשלומים על חשבון סכום התמורה הנ"ל, כשבכל חודש ולצד כל חיוב, נרשמה לזכותו אותה הנחה בשיעור של 35%, אשר על פי מסמך ההסדר בין הנהלת "חבר" לנתבעת, אכן אמורה היתה להינתן במעמד החיוב בשימוש בכרטיס האשראי. זאת, בשעה שבסעיף התמורה בהסכם ההתקשרות בינו לבין הנתבעת נרשם כאמור במפורש כי התמורה בעד הייעוץ תעמוד על סך של 20,900 ₪, ללא מע"מ. 14. דומני כי במצב דברים זה, התשובה לשאלה האם היה על התובע להבין שמדובר בסכום שהוא לאחר הנחה, צריכה להיות שלילית. 15. משלא הוצגו בפני ראיות שיש בהן כדי ללמד על אופן קביעת סכום התמורה המקורי ביחס לגובה הלוואת המשכנתא, ואין במסמכים הקשורים בהסכם ההתקשרות בין הצדדים כדי לרמז על כך שמדובר בסכום המהווה תוצאה של חישוב גובה ההנחה והפחתתה מהסכום המקורי, דעתי היא שהתובע עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בתביעה זו. בהעדר ראיות סותרות כלשהן מצד הנתבעת, הרי שלטעמי, גם אם אכן מדובר היה בטעות מצדה, כי אז עליה לספוג טעות זו ולהשיב לתובע את הסכום הנוסף שנגבה ממנו על ידה, ללא הסבר או הודעה מוקדמת. 16. התוצאה היא שאני מחליטה לקבל את התביעה ומחייבת את הנתבעת להשיב לתובע סך של 7,909 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ₪, בסה"כ 8,409 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים. שירותי ייעוץשירותי יעוץ