תביעה לפיצוי על נזק שנגרם לרכב שהוכרז כאבדן מוחלט

תביעה תשלום סך של 19,551 ₪ , פיצוי על נזק שנגרם לרכבו של התובע ואשר לטענת הנתבעות, לא היה מכוסה בפוליסת הביטוח נשוא התביעה. העובדות שאינן שנויות במחלוקת: 3. התובע רכש ביום 8.7.10 פוליסת ביטוח מקיף מהנתבעת 3, לרכב מסוג אאודי איי -4 שנת 2004 מ.ר. 24-761-51 (להלן: "הרכב") באמצעות סוכנות הביטוח טרבלסי ואלעד. על פוליסת ביטוח זו שילם התובע לסוכנות הביטוח סך של 3479 ₪. 4. בתאריך 13.3.11 היה מעורב רכב התובע בתאונת דרכים, שבעקבותיה הוכרז הרכב כ"אבדן מוחלט". בגין תאונה זו פוצה התובע בסך של כ- 55,000 ₪- ערך הרכב ללא תוספות. 5. בעת התאונה, היו מותקנים ברכב חבילת הפרימיום וחבילת מנהלים, שעל פי חוות הדעת עלותן מוערכת בסך כולל של 19,000 ₪. במסגרת תביעה זו, דורש התובע מהנתבעות לפצות אותו, גם בגין אובדן חבילת הפרימיום והמנהלים, שהיתה ברכב בעת התאונה. המחלוקת בין הצדדים: 6. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם רכב התובע בוטח ע"י התובע אצל הנתבעת מס' 3 בערכו, כולל חבילת הפרימיום וחבילת המנהלים, כטענת התובע, או שמא בוטח רכבו של התובע רק בערכו הבסיסי, לא כולל חבילת הפרימיום וחבילת המנהלים, כטענת הנתבעות. 7. כמו כן, טוען התובע, כי אף אם ייקבע כי רכבו לא בוטח בערכו כולל חבילת הפרימיום וחבילת המנהלים, הוא זכאי לפיצוי מסוכנות הביטוח טרבלסי ומאלעד, בשל העובדה, כך לטענתו, כי רימו אותו והציגו בפניו מצג שווא. טענות הצדדים: 8. טענת התובע לפיה הוא זכאי לפיצוי בגין חבילת הפרימיום וחבילת המנהלים, נסמכת על הטענה כי בעת עריכת הפוליסה בסוכנות הביטוח טרבלסי, הוא דיווח לאלעד כי ברכב הותקנו התוספות הנדונות וכי ומדובר בתוספות אורגינאליות לרכב ואשר הוספו ע"י חב' אאודי עצמה. 9. כמו כן טוען התובע, כי אף אם בפועל לא בוטח הרכב על פי ערכו, כולל חבילת הפרימיום וחבילת המנהלים, הרי שהדבר נובע ממצג שווא שהציגו בפניו סוכנות הביטוח טרבלסי וכן אלעד. לטענתו, הנ"ל רימו אותו והביאו אותו לכריתת פוליסת הביטוח (החוזה) בתרמית. התובע הוסיף וטען, כי אילו ידע שהרכב אינו מבוטח בערכו, כולל התוספות הנדונות, היה פונה לחברת ביטוח אחרת שתבטחו. 10. הנתבעות מאידך טענו, כי רכבו של התובע בוטח על פי ערכו, כולל כל התוספות האורגינליות של הרכב. לדבריו, תוספת פרימיום ותוספת מנהלים לרכב הנדון, אינן חלק אינטגרלי, והוא הוסף לרכב ע"י אחד הבעלים הקודמים של הרכב. 11. כמו כן, הנתבעות ציינו כי במידה והתובע היה מבטח את הרכב כולל התוספות, היה עליו לשלם 3,000 ₪ נוספים בעבור הפוליסה וכן היה עליו למגן את רכבו באמצעי מיגון נוספים. בפועל הוא לא עשה כן. דיון והכרעה 12. בפני העיד התובע שחזר על דבריו בכתב התביעה וטען כי קיבל את הפוליסה בדואר ושילם בעדה סך של 3,479 ₪. בעדותו טען כי בעת עריכת הפוליסה בסוכנות הביטוח, דיווח לאלעד על קיומן של התוספות והיות ומדובר בתוספות שהינן חלק אינטגרלי מהרכב והוספו באמצעות חב' אאודי, הרי שתוספות אלו מבוטחות במסגרת הפוליסה הקיימת. 13. לאימות טענות אלה הגיש התובע את ת/1 , מסמך מאתר "win win",שלטענתו הונפק לו ע"י אלעד וסוכנות הביטוח, ביום עריכת הפוליסה בשנת 2010. דף זה, הודפס על דף הנושא בחלק האחורי שלו את הלוגו של סוכנות הביטוח טרבלסי. מסמך זה נושא את הכותרת "מחירון רכב לוי יצחק", ותחתיו מספר הדגם AUDI A-4 ונתונים שונים לשקלול. 14. כמו כן, הגיש התובע תמלול שיחה שנערכה בין הנתבע 2, אלעד, לבין אביו של התובע, לאחר התאונה. התמלול סומן כת/2. תמלול זה נעשה על ידו ו/או ע"י איש מטעמו ולא ע"י גורם מקצועי. לטענתו, במהלך שיחה זו, הודה אלעד בפני אביו, כי הרכב בוטח, גם בגין תוספות פרימיום ותוספות מנהלים. 15. הנתבעת 3, הגישה מטעמה את נ/1 - מסמך חתום מחברת AUDI , שכותרתו "אישור דגם", וממנו עולה כי חבילת הפרמיום וחבילת המנהלים אכן אינה חלק אינטרגלי מהרכב, בדגם הזה. 16. בפניי העידו הנתבע 2, וכן הבעלים של סוכנות הביטוח מר טרבלסי. עדותם היתה מהימנה עליי, קוהרנטית ומסתברת ביותר. 17. בעדותו ציין בעל סוכנות הביטוח טרבלסי, כי כסוכן ביטוח של חברת ברום, שבמסגרתה ביטח התובע את הרכב, יש לו אינטרס גדול ביותר לבטח את הרכב כולל התוספות שכן העמלה בגין התוספות הללו גבוהה יותר ( עמוד 3 לפרוטוקול). כמו כן ציין כי תוספת הפרימיום ותוספת המנהלים, אינם חלק אינטגרלי מביטוח הרכב, והאישור שהומצא על ידו (נספח ג' לכתב התביעה) רק מחזק זאת. מתוך נספח ג' אכן ניתן ללמוד כי בתאריך 16/11/11 (לאחר קרות התאונה) הודיעה חברת האודי, כי רכבו של התובע, כולל תוספות מסוג פרימיום ומנהלים, אשר אינם חלק מהאבזור הבסיסי של הרכב, אלא מהווים תוספת. מתוך נספח ג', לא ניתן ללמוד, כי חברת האודי הוסיפה את התוספות נשוא התביעה, ולא ניתן לשלול, כי התוספות הוספו מאוחר יותר. לא ניתן לשלול כי נספח ג', שנכתב ע"י חברת האודי, נועד לתאר מצב קיים של הרכב ולא נועד ללמד כי התוספות הוספו ע"י האודי ו/או כי התוספות הן חלק אינטגרלי מהדגם של הרכב. 18. מנהל סוכנות הביטוח טרבלסי, הכחיש את הנפקתו של ת/1 לתובע במועד הנפקת הפוליסה. לטענתו, אשר קיבלתי אותה כמהימנה, הם אינם נוהגים להשתמש במסמך מסוג זה, הלקוח מאתר אינטרנט בשם win- win . לדבריו, אשר מצאתי אותם כמהימנים, המסמך אינו נושא חותמת שלהם, לא מצוין במסמך מתי הוא הונפק לתובע וכן ההתייחסות לתוספת, הינה בסימון יזום ולא באבזור אוטומטי. 19. באשר לתמלול שהציג התובע ואשר סומן כת/2, ציין אלעד, כי התמלול לא משקף את השיחה בינו לאביו של התובע, וכי חסרים בשיחה זו משפטים שנאמרו על ידו במהלך שיחה זו, שזכורה לו ואשר חלק ממנה נסובה סביב תביעות אחרות של האב, בעניין תאונה אחרת, שגם היא היתה "אובדן מוחלט". 20. אלעד אף ציין כי התוספות הנדונות אינן מאפיינות את שנת הייצור של הרכב (2004) הנדון שכן מדובר בתוספות יוקרתיות. הנ"ל אף הוסיף שאין המדובר בתוספות שהן אינטגרליות ברכב, והן ניתנות להוצאה. לטענתו, במידה ומבוטח מעוניין לבטח את רכבו בגין תוספות אלו, עליו לציין זאת מפורשות, לשלם תוספת של 3000 ₪ בעבור הפוליסה ולבצע מיגון מיוחד לרכב (ראה עדותו של אלעד, עמוד 2 לפרוטוקול). 21. בכל הנוגע לנתבעת 3, הוכח בפניי כי הפוליסה שהונפקה לתובע, ואשר בגינה שילם סך של 3479 ₪ הינה בגין קוד רכב 19141, נספח א' לכתב התביעה, והוא אינו כולל את התוספות הנדונות. ומשכך, דין התביעה כנגד הנתבעת מס' 3 להידחות, בשל העדר עילה ויריבות. 22. בכל הנוגע לטענות נגד סוכנות הביטוח, לא הוכח בפניי כי התובע ביקש לבטח את רכבו באופן מפורש גם בגין תוספת הפרימיום והמנהלים. כמו כן, הוכח בפניי כי התוספות הנדונות, אינן חלק אינטגרלי מהדגם של הרכב. כשם שהן הוספו, כך ניתן גם להוציאן. 23. לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם וממהימנותם, אני קובעת כי התובע העלה לראשונה בפני סוכנות הביטוח טרבלסי ובפני אלעד, את קיומם של התוספות, רק לאחר התאונה. לגבי המסמכים שהביא התובע, על מנת להוכיח את טענותיו , הרי שלא התרשמתי כי ת/1 אכן הונפק ע"י סוכנות הביטוח טרבלסי ולא ברור כיצד מסמך זה הגיע לידי התובע. למותר לציין כי מתוך מסמך זה, אף ניתן ללמוד, כי התוספות הנדונות, אינן חלק אינטגרלי מהדגם, אלא מהוות תוספות- ראה החלק התחתון של המסמך, שם נדרש הפונה לסמן את התוספות. 24. כמו כן, אני קובעת כי התוספות נשוא התביעה אכן אינן מאפיינות את שנת הייצור של הרכב, וקיומן לא הועלה ע"י התובע בעת עריכת הפוליסה, והן הובאו לידיעת הנתבעות רק לאחר התאונה. 25. כמו כן, אני קובעת כי אילו הביא התובע את קיומם של התוספות לידיעת הנתבעות בטרם עריכת הפוליסה, לא היתה כל מניעה לשדרג לו את הפוליסה, בתוספת מחיר. ההפך הוא הנכון. שוכנעתי כי לסוכנות הביטוח טרבלסי היה עניין ואינטרס לייקר את הפוליסה שכן אז העמלה שהיתה מתקבלת בעדה, היתה גבוהה, הרבה יותר. 26. משכך, אני דוחה את טענת התובע בדבר הטעייה, מצג שווא או רשלנות של סוכנות הביטוח טרבלסי ושל אלעד. 27. נטל ההוכחה במשפט האזרחי קובע כי "המוציא מחברו עליו הראיה" (משנה בבא קמא ג יא), קרי, על התובע להוכיח את עילת תביעתו, על כל מרכיביה העובדתיים, במשקל של למעלה מחמישים אחוזים. 28. כלומר על התובע בתביעה זו, להוכיח בראיות, כי אכן ביטח את רכבו בפוליסת ביטוח הכוללת את התוספות ו/או כי התוספות הן חלק אינטגרלי מהדגם ו/או כי הוא ציין בפני הנתבעות כי רכבו מאובזר בתוספות מיוחדות והוא מעוניין לבטח גם אותן. 29. היות וקבעתי כי הפוליסה שבעדה שילם התובע לנתבעות, כללה רק ביטוח בגין קוד 19141 , הרי שהפוליסה עבורה שילם התובע, לא כללה את התוספות. 30. כמו כן, היות וקבעתי כי התוספות אינן חלק אינטגרלי מהדגם ואף לא הוכח כי הן הותקנו ברכב ע"י חברת האודי, הרי שהיה על התובע לציין מפורשות זאת, בעת עריכת הפוליסה ולשלם בעבור תוספת זו. היות ולאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם, קיבלתי את גרסת הנתבעות וקבעתי כי התובע העלה לראשונה את קיומם של התוספות רק לאחר התאונה, הרי שגם טענותיו בדבר תרמית, מרמה, רשלנות והטעיה, דינן להידחות. סוף דבר 31. התביעה נגד הנתבעות כולן נדחות, והתובע ישלם לכל אחת מהנתבעות סך של 500 ₪ הוצאות משפט. על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בבאר שבע. רכבפיצוייםאובדן גמור (טוטאלוס)נזק לרכב