לטענת התובעים עקב רטיבות ועובש ביחידה נאלצו לפנותה טרם חלוף תקופת השכירות הנקובה בהסכם וכתוצאה מכך נגרמו להם נזקים. הסוגיה אשר נדונה לפניי הינה באם פינוי המושכר עובר לתום תקופת השכירות הנקובה בהסכם היה מוצדק ובמידה וכן, היקף הנזק שנגרם לתובעים כתוצאה מכך. טענות התובעים: 2. הצדדים חתמו על הסכם שכירות ביום 1.4.13 לתקופה שמיום 15/4/12 ועד ליום 15/4/13. 3. כאשר ראו התובעים את הדירה כשבועיים לפני כן, יחידת הדיור אשר נמצאת במרתף ביתם של הנתבעים הייתה כחדשה כאשר הקירות והתקרות היו נקיים לחלוטין ונאמר להם שהם הראשונים שיגורו ביחידה זו. 4. לאחר כחודשיים החלו להתגלות סימני רטיבות ועובש על הקירות והתקרות וכן על חפצים אישיים. התובעים פנו לנתבעים שימצאו פתרון לבעייה החמורה ואלו הודיעו להם שמבחינתם יכולים לעזוב את היחידה. 5. לאחר כשבועיים בהם לא התקבל כל מענה מהנתבעים ומצב היחידה רק הלך והחמיר וכן לאור זאת שהתובעת הייתה בהיריון והחלה לפתח הרגשת חולי, החליטו התובעים מחוסר ברירה לפנות את היחידה בהקדם האפשרי ולשכור דירה אחרת. 6. התובעים פנו לנתבעים בעל פה ובכתב והודיעו להם שברצונם לפנות את יחידת הדיור בהקדם וזאת לאור מצבם וביקשו לקזז את החלק היחסי של חודש השכירות האחרון וכן פיצוי בגין דמי הובלה. הנתבעים סירבו, דרשו שישלמו חודש נוסף ובסוף וויתרו על דרישתם זו. 7. הנתבעים לא גילו כל עניין בעובדה שיש ביחידת הדיור בעיות של רטיבות ועובש. 8. התובעים מבקשים פיצוי בגין הובלה, הזמנה של בדיקה מחברת הדס, נזקי רכוש, עוגמת נפש והוצאות. טענות הנתבעים: 9. טוענים הנתבעים שיחידת הדיור הושכרה בחודש אפריל 12 לאחר עונת החורף ללא כל סימני רטיבות ועובש וכחדשה. בתחילת חודש יולי התקשר התובע לנתבע התובע וסיפר לו שיש לחות (לא דובר על רטיבות ולא הייתה שום רטיבות) וביקש שיגיעו לראות את היחידה. באותו ערב הנתבעים ירדו ליחידת הדיור וגילו שיחידת הדיור מלאה ועמוסה בפריטים והייתה נקודת עובש מינורית ביותר על תיק ומושב כיסא לח. הנתבעים הציעו לתובעים לאוורר יותר ולהפסיק להפעיל את המזגן ובמקביל יבדקו את הטענה. 10. לאחר כשבוע לכל היותר (ביום 9/7/12) הודיעו התובעים לנתבעים שהם שכרו דירה חדשה באשדוד והם עוזבים מיידית. ביום 12/7/12 בוצעה הובלה ופינוי עיקר הדברים מהיחידה. 11. מתוך התחשבות ואמפטיה החזירו הנתבעים לתובעים את החלק היחסי של חודש 7/12. הנתבעים התנגדו לשאת בהוצאות ההובלה והנתבעים מבקשים לציין שעל אף שלא היו חייבים לעשות כן התקינו מזגן חדש ביחידת הדיור ודלת אטומה. לנתבעים נגרמו הוצאות כתוצאה מכך שהתובעים הפרו לטענתם את הסכם ההתקשרות ופינו את הנכס מוקדם מהמועד שקבוע בהסכם. דיון והכרעה: 12. אין מחלוקת לכך שהתובעים עזבו את יחידת הדיור קודם למועד שקבוע בהסכם השכירות מיום 1.4.12 שצורף לכתב התביעה. 13. השאלה אשר עומדת לפניי במחלוקת הינה באם אכן היו רטיבות ועובש ביחידת הדיור, אם לאו וככל שהיו אזי האם להפינוי המוקדם היה מוצדק ולתובעים קיימת הזכות לקבל פיצוי מאת הנתבעים עקב זאת. 14. התובעים צירפו לכתב תביעתם חוו"ד מאת הדס - ביקורת מבנים תכנון פיקוח וליווי הנדסי - מיום 15.7.12 (להלן: "חוות הדעת"). בהתאם לחוו"ד האמורה נערך ביקור ביחידת הדיור ביום 12.7.12 ביחד עם התובעת ונמצאו כתמי רטיבות ועובש בחלקים שונים ביחידת הדיור לרבות סימני עובש על חפצים של התובעים. לחוו"ד זו צורפו תמונות של יחידת הדיור ושל חפצים. 15. חוות הדעת לא נסתרה על ידי התובעים. התובעים לא המציאו כל ראיה או תמונה שיש בה בכדי להעיד על מצב הנכס במועד הרלוונטי או כיום וזאת למרות שמדובר ביחידת דיור אשר נמצאת במרתף ביתם. 16. לא זו אף זו, הנתבע העיד ואישר כי בעת שביקר ביחידת הדיור לבקשת התובעים הבחין בקילופים בכמה פינות ובמקלחת ולטענתו אלו נגרמו מהאדים וכן שראה נקודת עובש מינורית. כמו כן, לאחר שהתובעים עזבו את הדירה בוצעו מספר תיקונים על ידו. עדותו זו של הנתבע מחזקת את טענתם של התובעים לכך שאכן הייתה בעיה של רטיבות ולחות בדירה, אשר סביר בעיניי שגרמה גם לבעיית עובש כמפורט בחוו"ד. 17. לפיכך, מקבל אנוכי את טענת התובעים לכך שאכן הייתה רטיבות והיה עובש ביחידת הדיור. בהתחשב בזאת, מקבל אנוכי אף את טענתם לכך שלא היה להם מנוס אלא מלפנות את יחידת הדיור ולעבור לדירה אחרת. טענתם זו אף מקבלת משנה תוקף מהאישור הרפואי של התובעת מיום 11.7.12 שצורף לכתב התביעה לפיו התובעת שהייתה אז בהיריון סבלה מקוצר נשימה ועל כן הומלץ לה להימנע מקרבה למוקדי עובש. 18. בכל הנוגע למועד בו פנו לראשונה התובעים לנתבעים והתריעו לעניין הבעיה ביחידת הדיור, בהעדר ראיות לכך שבוצעה פנייה כחודש לאחר תחילת תקופת השכירות (ראה עמ' 1 ש' 14 לפרוטוקול) מקבל אנוכי האמור במכתבם של התובעים לנתבעים מיום 9.7.12 שצורף לכתב תביעתם בו נאמר ששלושה שבועות לפני כן לערך הפנו את תשומת ליבם של הנתבעים לבעיית הרטיבות והלחות ביחידת הדיור. מסקנה זו מתיישבת אף עם הנטען בכתב התביעה בעניין זה. 19. הנתבע אישר שלא ידע ממה נבעה הלחות בדירה ואמר שיבדוק זאת ולאחר כשבוע הודיעו לו התובעים שבכוונתם לעזוב (ר' עמ' 2 ש' 7-8 לפרוטוקול). עדותו זו של הנתבע מחזקת את טענת התובעים לכך שעל אף שהתריעו בפניו על הלחות, רטיבות ועובש, לא נעשה דבר על ידי הנתבעים בכדי לנסות ולאתר מקור הבעיה ולפעול לפתרונה בתקופת שהותם ביחידה ובפרק זמן של מספר שבועות. 20. לאור כל המפורט לעיל, מקבל אנוכי את טענת התובעים לכך שנאלצו לעזוב את יחידת הדיור בתוך פרק זמן קצר במיוחד ובטרם חלוף התקופה הנקובה בהסכם השכירות. מקבל אנוכי את תביעתם של התובעים לפיצוי בגין החזר עלות ההובלה והחזר הוצאות הבדיקה וחוות הדעת מטעם חברת הדס. אלמלא נאלצו התובעים לפנות את היחידה במועד מוקדם משמעותית לתקופה הנקובה בהסכם השכירות עקב רטיבות ועובש, לא היו נגרמות הוצאות אלו. בכל הנוגע לרכוש שנפגע מעובש, בהעדר כל אסמכתא לעניין עלות הפריטים ובהתחשב בזאת שהוצגו תמונות של מספר פריטים בלבד בחו"ד, הנני מעריך על דרך האומדנא הנזק שנגרם לציוד ולפריטים בסך של 2,000 ₪ בלבד. 21. נוכח זאת שהתרשמתי שהנתבעים אכן באו לקראת התובעים בכל הנוגע להתקנת מזגן והתקנת דלת מבודדת ואף בהחזר החלק היחסי של תשלום דמי השכירות נכון ליום העזיבה, איני רואה מקום ליתן פיצוי נוסף לתובעים ברכיב של עוגמת נפש וטרחה לשווא. 22. לסיכומו של דבר, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 6,960 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. 23. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות התובעים בסך של 400 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 24. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום. נזקי מיםפינוי מושכררטיבותעובששכירותפינוי