תביעה לנזקי רכוש לרכב, דמי גרירה והובלה

תביעה לנזקי רכוש שנגרמו לרכב של התובע, לטענתו כתוצאה מפגיעת רכב הנתבע 1 ברכבו , ולהלן תיאור התאונה בכתב התביעה: "ביום 20.12.11 .... נסע התובע במסלול הימני בכביש 79 ו - 77 בצומת המוביל ברכב מדגם סיטרואן ..., כשמכונית מסוג מזדה .... נהוגה ע"י בלהה קורן נסעה במסלול השמאלי, כשלפתע מכונית מדגם טויוטה ... נהוגה ע"י מר כרבוש שבאה מכיוון טבריה עברה ברמזור אדום ופגעה במכונית של גב' בלהה ודחפה אותה לכיוון רכבו של התובע שנדחף למעקה". 2. התובע תובע נזקיו בסך של 13,752 ₪ כשברקע נזקים תאונתיים ע"ס 9,476 ₪ ושכ"ט שמאי סך של 936 ₪ ודמי גרירה והובלה סך של 890 ₪ והוצאות שונות והפרשים סך של 2,450 ₪. 3. ראוי לציין שהתובע תבע את מחמוד כרבוש- עפיפי ואת חברת הראל וכן את גב' בלהה קורן שרכבה הועף לעבר רכבו, כטענתו וכן חברת הראל המבטחת של רכבה. 4. בכתב ההגנה מטעם נתבעים 1 ו - 2 דהיינו מר כרבוש (להלן: "עפיפי") וחברת הראל נטען כדלקמן לענין נסיבות אירוע התאונה: "בתאריך 20.12.11 נסע הנתבע 1 מכיוון סוללים לכיוון זרזיר, בהגיעו לצומת, הרמזור בכיוון נסיעתו הורה על אור ירוק ועל כן בדק הנתבע כי הצומת פנויה והחל לפנות שמאלה, כשלפתע, הגיחה הנתבעת 3 במהירות מהנתיב הנגדי מכיוון שפרעם, פגעה ברכב התובע והמשיכה ופגעה ברכבו של הנתבע 1. 5. בכתב ההגנה מטעם נתבעים 3 ו 4 מתוארת התאונה כדלהלן: " ... ביום 20.12.11 נסעה הנתבעת באור ירוק בצומת המוביל, כאשר חצתה את הצומת, הגיח רכב נתבע 1 ר נסע באור אדום מלא, פגע ברכבה והדפה לעבר רכב התובע". 6. אין מחלוקת בין הצדדים שבגין גרימת התאונה הוגש כתב אישום נגד עפיפי המואשם בו בגרימת התאונה תוך נסיעה באור אדום ברמזור כשיוחסה לו עבירה של נהיגה ברשלנות ואי ציות לרמזור באדום, התנהגות הגורמת נזק וכניסה לצומת בניגוד לתקנה 65 לתקנות התעבורה (ראה נ'-1). 7. התקיים דיון בפני ובמהלכו העידו עדי הצדדים, ולהלן קטעים רלוונטיים מעדויותיהם: עדות התובע: " ... הייתי בנתיב הימני והיה גל ירוק, ואז הגענו לצומת, אחרי הרמזור השני פתאום קיבלתי מכה מצד שמאל, מבלהה קורן - בעלת המזדה, הנתבע 3. אני חושב שמישהו העיף אותה לעברי כי מישהו נכנס ברכב שלה ...". ראה דברי העד בעמ' 1 לפרוטוקול. ועוד טוען העד: " ... אחרי שהיא פגעה בי הועפתי למעקה. רואים ב - ת/1 ואז הרכב נהרס טוטל לוסט. אחרי שהיא פגעה בי היא נכנסה בתמרור ...". ראה דברי העד בעמ' 2 לפרוטוקול. העד הכחיש את גרסת עפיפי שכאילו עמד ברמזור אדום והחל בנסיעה שהתחלף לירוק ושהתובע ובלהה עברו את הצומת במהירות גבוהה. עדות עפיפי: " ... הרמזור לפני היה ירוק ונסעתי, שנסעתי בירוק שניהם ביחד נגעו אחד בשני, הטנדר ברלינגו ורכב פרטי שלה לבן פגעו אחד בשני והרכב של הנתבעת 3 בא לעבר רכבי ופגע ברכבי ועבר לצד שמאל ...". ראה דברי העד בעמ' 3 לפרוטוקול. העד הודה ב - 211 הרשעות קודמות וטען שמדובר בעבירות קלות. הוא טען שנסע במהירות 10-15 קמ"ש. לטענתו הוא לקח שמאלה והנתבעים באו כמו טיל, הם נגעו אחד בשני והיא זרקה אותו על המדרכה והיא חזרה אליו ופגעה בו בצד שמאל. ראה עמ' 3 לפרוטוקול. עדות בנו של עפיפי מוחמד: "... הגענו לצומת, היה רמזור ירוק, פנינו שמאלה ... פתאום רכב לבן פגע צד ימין שלנו בחלק הימני של הג'יפ ...". ראה עמ' 4 לפרוטוקול. העד נשאל: איך מסר שהנתבעת 3 והתו7בע התנגשו ביניהם וכך השיב: "היינו באמצע הצומת ולא זכרתי שום דבר. לא שאלתי אותו מי נגע במי ... הפרייבט פגע בנו ... היא נכנסה לנו בכנף בצד הימני ...". ראה עמ' 5 לפרוטוקול. עדות נתבעת 3 בלהה קורן: "... נסעתי ... מכיוון שפרעם לנצרת, נסעתי בנתיב השמאלי וראיתי בזוית העין רכב שנוסע במהירות לכיווני, יש שם רמזור ... נסענו בגל ירוק ... במהירות סבירה ומתונה .... ראיתי רכב ג'יפ בהיר מתקרב במהירות, קלטתי שהוא לא עוצר ברמזור אדום, הספקתי לצעוק והוא נכנס בנו ... בצד שמאל ....הוא העיף אתי שני נתיבים, פגעתי ברכב של התובע, המשכתי להסתובב, עשיתי סיבוב של 360 מעלות ואז הרכב נעצר מתחת לגשר, נתקענו בתמרור ...". העדה הכחישה תיאורו של עפיפי שכאילו היא נסעה באדום. 8. דיון והכרעה: כלל בהליך אזרחי כי המוציא מחברו עליו הראייה, היינו התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל הדין להוכיח כי גרסתו מתקבלת על הדעת יותר מגרסתו של הצד שכנגד. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי בעדויותיהם, הגעתי למסקנה שהתובע יצא ידי חובתו להוכחת תביעתו. עדותו של התובע מהימנה בעיני ועשתה עלי רושם טוב כשהיא נתמכת בעדותה הסדורה והמהימנה של נתבעת 3 גב' בלהה קורן שתיארה את אירוע התאונה בצורה מדויקת כשהתיאור שלה עומד בכפיפה אחת עם מוקדי הנזקים. לעומתם, עדותו של עפיפי לא עשתה עלי רושם חיובי. ראוי לציין שכנגד עפיפי הוגש כתב אישום, אם כי האשמה עדיין לא התבררה אבל כאן ייאמר מייד כי גרסת עפיפי שהרכבים של התובע ושל הנתבעת 3 פגעו אחד בשני וכשאילו אחרי מקרה זה בא רכב נתבעת 3 ופגע ברכב של עפיפי( ראה תיאור מר עפיפי בעמ' 3 לפרוטוקול ). גרסה זו אינה מופיעה בהודעת עפיפי לחברת הביטוח. משקבעתי שעדות התובע והנתבעת 3 מהימנים בעיני, החלטתי לקבל את התביעה נגד נתבעים 1 ו - 2 ולדחות אותה נגד נתבעים 3 ו - 4. על כן, אני מחייב את הנתבעים 1 ו - 2 לשלם לתובע הנזקים התאונתיים סך של 9,476 ₪, שכ"ט שמאי סך של 936 ₪ וגרירה סך 390 ₪ והובלה סך 500 ₪. כן מצאתי לנכון לפסוק הוצאות ודמי השבתה גלובליים בסך 1,000 ₪. לסיכום, הנתבעים 1 ו - 2 ישלמו לתובע סך כולל של 12,302 ₪ וכן הוצאות משפט סך של 300 ₪ ובסה"כ 12,602 ₪. הסכום ישולם ע"י הנתבעים 1 ו - 2 לתובע בתוך 30 יום ממועד קבלת הנתבעים העתק פסק דין זה, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד יום תשלומו המלא בפועל. כפועל יוצא ממסקנותיי לעיל, התביעה נגד נתבעים 3 ו - 4 נדחית. לא מצאתי מקום לחייב התובע בהוצאות נתבעים 3 ו-4 , שכן נתבעת 4 הינה המבטחת של הנתבע1. רכבנזקי רכושגרירת רכבהובלותנזק לרכב