הורשעה לאחר ניהול הוכחות בביצוע העבירות אי ציות לאור אדום ברמזור - עבירה בניגוד לתקנה 22 לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961. נהיגה רשלנית - עבירה בניגוד לסעיף 62(2) + 38 (2) לפקודת התעבורה. גרימת נזק - עבירה בניגוד לתקנה 21 (ב)(2) לתקנות התעבורה. חבלות של ממש - עבירה בניגוד לסעיף 38(3) לפקודת התעבורה. עפ"י כתב האישום, בתאריך 10.2.2011 בשעה 07:15 לערך, נהגה הנאשמת ברכב פרטי תוצרת ניסאן מ.ר. 3786106 ברח' שד' דיין משה מכיוון מזרח לכיוון מערב, בראשל"צ. הנאשמת לא צייתה לאור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתה, חצתה את קו העצירה ונכנסה אל הצומת. בכך חסמה את דרכו של רכב פרטי טויוטה מ.ר 8926871 שנכנס אל הצומת בחסות אור ירוק, אשר דלק בכיוון נסיעתו וגרמה להתנגשות בין כלי הרכב. כתוצאה מהתאונה, ניזוקו כלי הרכב ונחבלו בגופם הנאשמת ונוסע ברכב הנאשמת אשר נחבל חבלות גוף של ממש אשר הצריכו אשפוז ממושך, ניתוח וטיפול שיקומי, פיזיותרפי ותרופתי. רשלנותה של הנאשמת מתבטאת בכך שלא שמה ליבה אל הדרך ולמצב כלי הרכב, לא צייתה להוראות הרמזור בכך שחצתה את קו העצירה, כשברמזור דולק אור אדום, לא נקטה באמצעים הדרושים כדי למנוע תאונה ולא נהגה כפי שנהג סביר היה נוהג ובכך גרמה לתאונה בה נגרם נזק גוף ורכוש. ב"כ המאשימה טוען לחומרת העבירות בהן הורשעה הנאשמת תוך הפנייה לתיקון 113 לחוק העונשין והתייחסות לתוצאות התאונה הקשה לרבות חבלות גוף קשות וחמורות, שנחבל הנוסע שישב לצד הנאשמת, אשר הצריכו קיבוע, גיבוס, אשפוז ממושך וניתוח, טיפול שיקומי פיזיותרפי ותרופתי. עוד טוען ב"כ המאשימה, כי מדובר בנאשמת בעלת ותק קצר בנהיגה אשר לא נטלה אחריות על העבירות המיוחסות לה, ועל אף היעדר עבר פלילי ועבר תעבורתי (למעט הרשעה אחת מסוג ב.מ משנת 2009) יש להחמיר עמה תוך הפנייתו לפסיקה של ביהמ"ש העליון. על כן עותרת המאשימה לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה שבין שנתיים ל 4 שנים וקנס כספי. באשר לנוסע ברכב הנאשמת שנפגע חבלות של ממש, ציין ב"כ המאשימה, כי נעשה ניסיון ליצור עמו קשר על מנת לשמוע עמדתו אולם ניסיון זה לא צלח. ב"כ הנאשמת מפנה בטיעוניו לרקע ממנו הגיעה הנאשמת לרבות עברה התעבורתי הכמעט נקי למעט הרשעה אחת שעניינה פקיעת רישיון רכב, שירות צבאי מלא בצה"ל ועבודה סדירה, ונטולת עבר פלילי. באשר לתיקון 113 לחוק העונשין מבקש ב"כ הנאשמת שלא להחמיר עמה בעקבות ניהול התיק, ולהימנע ממאסר בדרך של עבודות שירות ומפסילה ארוכה, תוך הפנייתו לפסיקה של ביהמ"ש המחוזי המתייחס לעניין הענישה. באשר לחבלות הגוף של הנוסע ברכב הנאשמת טוען ב"כ הנאשמת, כי המדובר ברשלנות תורמת מצדו של הנוסע שלא היה חגור בחגורת בטיחות, ומצב כשלעצמו השליך על תוצאות התאונה. לדבריו, הנאשמת יצרה קשר עם הנוסע אשר מסר לה, כי מצבו כיום טוב והוא אינו זקוק לעזרים שונים כגון כיסא גלגלים או קביים. יתרה מזאת, הנאשמת מביעה חרטה על תוצאות התאונה. הנאשמת עצמה העידה, כי אופייה מלמד על היותה זהירה וכתוצאה מהמקרה דנן תנקוט במשנה זהירות יתרה. לאחר שהצדדים טענו לעונש, הוריתי לממונה על עבודות שירות להגיש חוות דעת בעניין התאמת הנאשמת לרצות מאסר בדרך של ע"ש. הממונה על עבודות השירות קבע בחוות דעתו מיום 29.8.13 כי הנאשמת מתאימה לרצות מאסר בדרך של עבודות שירות והמליץ לשבצה במרכז לקשיש בראש העין. המדובר בנאשמת בגיל 29 ועל פי גיליון הרשעותיה בתעבורה הוציאה רישיון נהיגה בשנת 2006, צברה לחובתה הרשעה אחת בודדת מסוג ב.מ משנת 2008. אין חולקים כי נעשו מאמצים רבים ע"י ב"כ הצדדים לבדוק מצבו הרפואי של הנפגע ולהביאו לעדות, אולם ניסיון זה לא צלח והמידע היחיד שהתקבל מב"כ הנפגע הוא, כי לנפגע נקבעה נכות צמיתה. משכשלו הניסיונות לאתרו, כאמור, נבצר מביהמ"ש לברר את מצבו הרפואי של הנפגע וכל שנותר הוא להסתפק בחומר הרפואי שהוגש לביהמ"ש בעניינו. באשר לערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה, הרי שמדובר בפגיעה ממשית בביטחון הציבור והמשתמשים בדרך. עבירה של כניסה לצומת כשברמזור דולק אור אדום נחשבת לעבירה חמורה ומסוכנת שטומנת בחובה פוטנציאל סיכון ממשי ועל ביהמ"ש להתגייס במאבק בתאונות דרכים על ידי הטלת עונשים הולמים, ואכן, תוצאותיה הקשות של התאונה מלמדות על כך. תוצאותיה של התאונה הינן קשות. בתאונה נפגע הנוסע שישב לצדה של הנאשמת אשר נגרמו לו חבלות ראש, ברכיים ורגליים, שברים בפיקות ברכיים, שברים בשורש ידו הימנית אשר הצריכו קיבוע באמצעות גבס, שבר בפרק ימין אשר הצריך אשפוז ממושך וניתוח בהרדמה כללית שלכל אלה התווסף טיפול שיקומי, פיזיותרפי ותרופתי. עפ"י התיעוד הרפואי שהוגש לעיוני, מביה"ח השיקומי בו שהה, הנפגע נזקק לטיפולים רפואיים פיזיותרפיים ולמעקב רפואי. עיינתי בהעתק צילומי של המכתב שצירפה ההגנה אשר נחזה להיות מטעם הנפגע עצמו אשר בו אינו חש תחושות אשם כלפי הנאשמת ונוטל אחריות על כך שהסיר את חגורת הבטיחות ללא ידיעת הנאשמת מספר דקות עובר לתאונה וכי איננו נזקק לכיסא גלגלים או לקביים. אולם, כאמור, לא ניתן היה לאמת את דבריו. על כן הנני קובעת את מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה שביצעה הנאשמת כדלקמן: קנס של מאות עד אלפי שקלים. פסילה בפועל של שנים. מאסר הנע בין ריצוי בעבודות שירות עד למאסר מאחורי סורג ובריח. בקביעת מתחם הענישה עמד לנגד עיני עפ"ת 23981-11-11 ועפ"ת 37505-11-11 מדינת ישראל נ' קרני, מיום 29.1.12, שם מצא ביהמ"ש המחוזי לבטל רכיב המאסר בעבודות שירות ולגזור מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח בתיק ת"ד, שנגרם עקב אי ציות לאור אדום עם חבלות של ממש, לרבות שברים שונים, ניתוח אשפוזים והמשך טיפולים רפואיים כמו במקרה שלפנינו, אולם אציין כי בתיק זה המדובר בנפגע אחד שלו רשלנות תורמת על כך שהוריד את חגורת הבטיחות, כפי שעולה מהתיק. בבוא בית המשפט לגזור דינו של נאשם עליו להביא במכלול שיקוליו גם את הנסיבות לקולא ובהן נסיבותיו האישיות של הנאשם ונתוניו הספציפיים. אשר לאלה, יש לציין כי הנאשמת כבת 29, נטולת עבר פלילי ועבר תעבורתי למעט הרשעה אחת. באשר לניהול המשפט אכן מסכימה אני עם ב"כ הנאשמת, כי ניהול ההליך אינו מהווה נימוק להחמרה, אולם מוצאת אני להפנות לע"פ 7964/11 של ביהמ"ש עליון שם צוין "נחזור ונסכים את הידוע: ניהול הוכחות אינו עילה להחמרה בעונש, אולם מותר להקל עם המודה". שקלתי טיעוני הצדדים, לרבות נסיבות ביצוע העבירה, בחנתי את עברה התעבורתי של הנאשמת ונתתי דעתי לתוצאותיה הקשות של התאונה, רשלנותו של הנפגע, ומכלול השיקולים אליהם התייחסתי לרבות האינטרס הציבורי ושיקולי הרתעה. מכל הנימוקים הנ"ל הריני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: קנס קנס בסך 3,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- שישה תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 21/11/13 ובכל 21 בחודש שאחריו. אם תשלום אחד לא ייפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי. הנאשמת הונחתה לגשת למזכירות לקבל שוברי תשלום. פסילה בפועל אני פוסלת את הנאשמת מקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלושים חודשים בפועל. ריצוי הפסילה יחל ביום 21/11/13 שעה 12:00. בית המשפט מסביר לנאשם כי עליו להפקיד את רישיונו - גם אם פקע תוקפו במזכירות בית המשפט, ואם אין בידיו רישיון נהיגה עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין ואישור משרד הרישוי אודות מצב הרישיון. פסילה על תנאי אני פוסלת את הנאשמת מקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שהנאשמת לא יעבור אותה/ן עבירה/ות שעליה/ן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה. מאסר על-תנאי הנני גוזרת על הנאשמת עונש מאסר על תנאי לתקופה של שבעה חודשים שלא יעבור בתוך שלוש שנים שלא לעבור את אותן העבירות בהן הורשעה הנאשמת ועבירה של נהיגה בזמן פסילה. מאסר חמישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות עפ"י חוות דעת הממונה לשם כך על הנאשמת להתייצב בפני הממונה ביום 21/1/13 לצורך קליטה והצבה במפקדת מחוז מרכז יחידת עבודות שירות בשעה 08:00. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז תוך 45 ימים מהיום. משפט פלילימשפט תעבורהרמזורהרשעהנסיעה באור אדוםאי ציות לתמרורתקנות התעבורה