פסק דין 1. בקשת חייב להכריזו פושט רגל. רקע כללי 2. בבקשתו הצהיר החייב על חובות בסך 859,698 ₪ ל-32 נושים. ביום 6.6.04 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, במסגרתו הושת עליו צו תשלומים בסך 300 ₪ לחודש, החל מיום 10.6.04. 3. החייב הינו קבלן זיפות גגות במקצועו. החייב לא הצהיר כי הוא אב לילדים בבקשתו, ואולם מחקירת הכונ"ר עולה כי לחייב 2 ילדים המתגוררים עם בת זוגו לשעבר. 4. ביום 22.2.05 הגיש הכונ"ר חוות דעת לפי סעיף 18 ד' לפקודה, הימנה עולים הממצאים הבאים: א. כנגד החייב הוגשו 4 תביעות חוב בסכום כולל של 159,793 ₪. ב. גרסתו החייב לגבי אופן הסתבכותו בחובות: בין השנים 1984-1998 עבד כקבלן לזיפות גגות עצמאי. לטענתו, עיקר הסתבכותו נובעת מכך שקבלנים, עבורם ביצע עבודות, לא שילמו לו שכרו. ג. בין השנים 1992-1995 חדל להיות עצמאי אך לא דיווח זאת לרשויות המס. החייב נשפט על כך, והורשע בדין. כמו-כן, לחייב עבר פלילי עשיר והוא ריצה זה מכבר מספר מאסרים בפועל; האחרון שבהם בגין עבירה של תקיפה. ד. לחייב חוב בסך 138,347 ₪ למל"ל בגין אי תשלום דמי מזונות ילדיו. ה. כיום, מועסק החייב בחברת דקלה שווק סיגר בע"מ ומשתכר לטענתו, סך של 1,600 ₪ בחודש. עם זאת, חקירת הכונ"ר העלתה כי החברה הינה בבעלות של אחיו, וכי החייב ממשיך לעבוד בשחור, כך שלא ניתן לדעת אל-נכון מהי רמת הכנסתו. 5. הכונ"ר מתנגד לבקשה מהטעמים הבאים: א. החייב הורשע מספר פעמים בביצוע עבירות מס, אך הדבר לא מנע ממנו לעבוד "בשחור" ולא לדווח על הכנסותיו במשך פרק זמן של 15 שנה. הליך פשיטת רגל איננו מיועד לשמש "עיר מקלט" לעברייני מס המפרים את החוק; ב. החייב לא הגיש דוח הכנסות והוצאות, וזאת בניגוד להחלטה מיום 6.6.04; ג. מאחר והכנסתו איננה מדווחת, לא ניתן לדעת מהי יכולתו הפיננסית של החייב; ד. החייב איננו משלם את מזונות ילדיו; ה. החייב גם לא גם צירף אסמכתאות לעניין כספי עיזבון אביו שנתקבלו אצלו. 6. ביום 22.6.06 הגיש החייב תגובה לחוות דעת הכונ"ר. בתגובתו טען החייב כי בשנת 2002 סבל מאוטם שריר הלב, עבר צנתור, ולאחר מכן לא עבד תקופה ארוכה. החייב צירף מסמכי המל"ל, לפיהם החל מיום 1.1.05 נקבעה לו דרגת אי כושר יציבה של 75%. החייב טוען כי הוא משתכר כ-1,500 ₪ מביצוע עבודות מזדמנות, עליהן הוא לא מדווח. ההליך 7. במהלך הדיון שהתקיים ביום 23.5.05 טען החייב כי לקה בסרטן ריאות. לפיכך, הורתה כב' השופטת וילנר (דנה בתיק אותה עת), לחייב להמציא בתוך 30 יום מסמכים רפואיים המאשרים זאת. ביום 15.12.05, משלא המציא החייב המסמכים האמורים, קבעה כב' השופטת וילנר כדלקמן: "החייב ינמק בתוך 10 ימים מדוע טרם פעל על פי ההחלטה מיום 23.5.05". 8. לפנים משורת הדין, איפשרתי לחייב להגיש ביום 22.6.06 מסמכים שונים, ובכלל זה גם מסמכים רפואיים. כמו-כן הוריתי לחייב להגיש דוחות כספיים ולסלק את כל פיגוריו לקופת הכינוס, אם ישנם. 9. ביום 23.8.06 הגיש הכונ"ר הודעה, לפיה "החייב הגיש מסמכים רפואיים לשנים 2002-2004 אשר אינם נוגעים לסוגיית אבחון סרטן ריאות בשנת 2005 בהתאם להצהרת החייב בדיון ביום 23.5.05". הכרעה ודיון 10. סעיף 18ה (א) לפקודת פשיטת הרגל, קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פשוט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;" 11. בבואו לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, שומה על ביהמ"ש ליתן דעתו להתנהגות החייב ותום ליבו עובר ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (לוין וגרוניס, מהד' שנייה, עמ' 169). 12. השיקולים שיביא ביהמ"ש בחשבון לעניין זה הם רבים ושונים. בין היתר, יבחן ביהמ"ש את אופן יצירת החובות - האם נוצרו בדרך רמייה או אגב הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני נושיו במטרה להתחמק מחיוביו; האם התנהגותו הייתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו ועוד כהנה וכהנה. ביהמ"ש ישווה לנגד עיניו גם את התנהגות החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל - שהרי, ניצול לרעה של ההליך, מלמד מניה וביה על העדר תום לב. 13. הפסיקה שבה והדגישה כי חייב שלא גילה את כל מצבת נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש, נמנע מלהתייצב לחקירה, לא הציג מסמכים שנדרש להמציאם ע"י נציגי הכונ"ר, נמנע מלשתף פעולה עם הכונ"ר, צבר חובות נוספים במהלך פשיטת רגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון נושיו, נמנע מלשלם את התשלומים החודשיים שהוטלו עליו, נמנע מלהתפרנס ונוקט בדרך של שב ואל תעשה - כל אלה מעידים על חוסר תום ליבו במהלך הליכי פשיטת הרגל. וראו לעניין זה: ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' הכונס הרשמי, פ"ד מח (1)45; ע"א 5178/92 סמיר ואיטה אליהו נ' הכונס הרשמי, פ"ד מט (1)435; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכונס הרשמי, פ"ד נז (4)197; פש"ר (מחוזי-חי') 514/03 קרן עמית ואח' נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2004(3) 2871 (ניתן ביום 15.8.04); פש"ר (מחוזי-חי') 343/00 איגר נ' הכונס הרשמי, 3(1) 275 (לא פורסם); פש"ר (מחוזי-חי') 230/01 אגא עלי נ' הכונס הרשמי, 02 (3) 207 (ניתן ביום 30.1.02). מן הכלל אל הפרט 14. לאחר ששבתי ועיינתי בחוות דעת הכונ"ר, בתגובת החייב, ובמסמכים שהגיש באיחור, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. 15. הצדק עם הכונ"ר. אי כיבוד צווי בימ"ש ואי שיתוף פעולה עם נציגי הכונ"ר בהמצאת מסמכים מהווה לכל הדעות, חוסר תום לב המצדיק כשלעצמו, דחיית הבקשה לאלתר. 16. יתר על-כן, עסקינן בחייב שאין כל מידע קונקרטי לגבי גובה הכנסותיו. פשיטא, כיוון שאיננו מדווח על הכנסותיו, כמאמר ב"כ הכונ"ר בדיון מיום 23.5.05: "הבעיה המרכזית שהחייב עבד על פני תקופה ארוכה בשחור בלי לדווח לרשויות, גם היום הוא ממשיך לעבוד בעבודות מזדמנות בלי לדווח". החייב טען בתגובתו שהוא מרוויח סך של כ-1,500 ₪ לחודש "בשחור". ואולם, החייב כבר הוכיח שעל הערכותיו אין לסמוך, שכן בתגובתו אף טען שהוא מקבל סך 1,100 ₪ קצבת נכות כללית (שהם 1,047 ₪ נטו, בניכוי מס בריאות), בעוד שבמסמכי המל"ל (בין המסמכים המאוחרים שצירף) נכתב כי סכום קצבתו נע בין 2,843 ₪ נטו ל-2,920 ₪. וממילא, אי דיווח על הכנסות לרשויות המס מטיל דופי על תום ליבו של החייב ואמיתות הצהרותיו בהליך פשיטת רגל. כפי שנפסק בפש"ר (מחוזי-חי') 85/03 טבה נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2004(1) 2978, עמ' 2980 מפי כב' השופט סוקול: "גם כאשר בודקים את התנהגות חייב המבקש צו להכרזתו כפושט רגל יש ליתן ביטוי למחדליו כלפי שלטונות המס. אי הגשת הדו"חות מעלה חשדות כבדים שהחייב לא הצהיר גם בפני בית המשפט של פשיטת הרגל, על מלוא הכנסותיו ונכסיו. זאת ועוד הליך פשיטת הרגל לא נועד לשמש "מקלט" לחייבי מס אשר נמנעו מלמלא חובותיהם להגשת דו"חות ותשלומי מס". ראו והשוו עם פש"ר (מחוזי-חי') 343/00 איגר נ' הכונס הרשמי, (לא פורסם). 17. נוסף על האמור, מחוות דעת הכונ"ר עולה כי לחייב חוב משמעותי למל"ל בגין אי תשלום דמי מזונות. החייב טען בתגובתו, כי הוא פטור מתשלום מזונות, שכן הוא נכה וזכאי לקצבת נכות כללית. על כל פנים, אי תשלום דמי מזונות ילדים הינו חוב שבמהותו מלמד על התנהגות חסרת תום לב באופן מובהק. מה גם, שחוב כה גדול, נשוא דין קדימה בפשיטת רגל מוביל למסקנה כי לנושים האחרים לא שום תצמח תועלת מניהול ההליך. כידוע, העדר תועלת לנושים איננו טעם יחיד ואף לא מרכזי בדחיית הבקשה, ואולם הוא מצטרף ליתר השיקולים ששוקל ביהמ"ש בבואו להכריז על פשיטת רגל. יש לו משקל ממשי יותר, מקום הצד השני של המאזניים, התנהלותו של החייב ביצירת החובות ובמהלך ההליך- רצופה התנהגות חסרת תום לב. 18. עברו הפלילי של החייב גם הוא עומד לו לרועץ. אומנם, העובדה שהחייב הסתבך בעבר בפלילים איננה מונעת בהכרח הכרזתו פושט רגל. לו שוכנעתי, כי מאז שריצה את תקופת מאסרו תיקן החייב דרכיו ועברו הפלילי איננו קשור להליך הפש"ר ו/או ליצירת החובות, אפשר הייתי מגיעה לתוצאה שונה. ברם בענייננו, נמצא כי החייב עבד וממשיך לעבוד "בשחור" ולא מדווח אחר הכנסותיו. זוהי התנהגות שאין להקל בה. היא נוגעת לעצם הליך הפש"ר - ליצירת חובות חדשים כלפי רשויות המס, אגב הליך פשיטת רגל, ולהעלמת הכנסות מהנושים. יפים הדברים שנאמרו בהקשר זה ברע"א 2282/03 ראובן גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, עמ' 814-815, מפי כב' השופטת חיות: "מידת חוסר תום הלב לעניין סעיף 18ה לפקודה, נגזרת משתי התכליות העומדות בבסיס הליכי פשיטת הרגל. אכן, אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב, אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. כבר צוין כי "אין להשלים עם המצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה 'עיר מקלט' מפני הנושים". ראו גם: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, עמ' 55; ע"א 6416/01 דני בנבנישתי ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, עמ' 208-209; וכן פש"ר 376/01 מזרחי דוד נ' הכונס הרשמי (לא פורסם), שם נפסק, כי "עצם ההרשעה בפלילים אינה שוללת את האפשרות להכריז על חייב כפושט רגל. אולם חוב שנוצר כתוצאה מביצוע העבירות אינו יכול להיחשב כחוב שנוצר בתום לב". סוף דבר 19. מכל אחד מהטעמים דלעיל, וודאי מצירופם, יש מקום לדחות את הבקשה כבר בשלב זה. הבקשה נדחית. אין צו להוצאות. רפואהפשיטת רגלסרטן