בפניי בקשה מטעם צד ג', מר יחזקאל שלום יצוין כי, עקב שינוי סדרי עבודה בבימ"ש זה, עבר המשך הטיפול בתיק זה אליי בימים האחרונים. לאחר שעיינתי בכל מסמכי התיק, מצאתי להיעתר לבקשה. הבקשה הוגשה מס' פעמים, למעשה, וניתנו עליה מס' תגובות מטעם הנתבע 1 וכן תגובה אחת מטעם הנתבע 2. התובע לא הגיב. עפ"י החלטות קודמות נדרש המבקש להמציא מסמכי הבקשה גם לנתבע 3, תושב חוץ, ושוכנעתי כי המבקש עשה די כדי להמציא לו המסמכים (ולמרות זאת לא באה עד היום תגובת הנתבע 3 לבקשה), ומכל מקום, מאחר שהנתבעים 1+2 הביעו התנגדות לבקשה, ממילא עמדו לפניי התנגדויות לבקשה, כך שגם ללא תגובת הנתבע 3 לבקשה, ממילא לקחתי בחשבון את התנגדויות הנתבעים הנותרים לבקשה. המסגרת הנורמטיבית לדיון בבקשה לעיון בתיק בימ"ש קבועה בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג - 2003. אך הנתבעים 1+2 לא התייחסו כלל בתגובותיהם להוראות התקנות ואילו המבקש היפנה לתקנות ולהלכה הפסוקה. ההלכה הנוהגת, בזיקה לאותן תקנות, סוכמה בהחלטה של ביהמ"ש העליון ב-בג"ץ 10003/08 עו"ד לוי נ' מ. לסר בע"מ (לא פורסם, 5.4.12). להלן ציטוט מאותה הלכה: "בקשה לעיון בתיקי בית המשפט נבחנת על-פי הוראות התקנות. סעיף 4(א) לתקנות קובע כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין". תקנה 4(ד) לתקנות מוסיפה כי "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". היקפו של העיון מוסדר בתקנה 4(ו) לתקנות, המורה כי "החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת". תקנה 4 מתווה מסלול תלת-שלבי לבחינת בקשה לעיון בתיק (ראו ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005)). בשלב הראשון נבחנת השאלה אם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. בשלב השני נבחנת השאלה אם העיון מוצדק. בשלב זה נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם, אשר נגזרת מעיקרון פומביות הדיון (ראו בג"ץ 1447/03 פנים להתחדשות יהודית לישראל נ' שרת החינוך ([], 1.11.2004)). לפיכך, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל לשכנע כי אין להתירו. "הכלל הוא אפוא שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2000)). "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע, פ"ד נט(3) 714, 718 (2004)). עם זאת, זכות העיון אינה זכות מוחלטת, ולעתים יש מקום להגביל אותה לאור אינטרסים נוגדים כגון ביטחון המדינה, הזכות לפרטיות של בעלי הדין, הגנה על סודות מסחריים ועוד כיוצא באלה. ההכרעה בשאלת העיון מבוססת אפוא על איזון בין האינטרסים של מבקש העיון, של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו. בשלב השלישי, בהנחה שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון." יישום המבחן התלת-שלבי הנ"ל שמוזכר בהלכה הנ"ל על ענייננו מביא אותי למסקנה כי יש לאפשר את העיון, ללא כל סייג. הנתבעים לא הצביעו על איסור בדין לעיון בתיק (בהקשר זה יצוין כי הדיון בתיק לא התנהל בדלתיים סגורות ולא הוצא צו איסור פרסום כלשהו לגבי התיק); המבקש הצביע על טעם ענייני סביר בהחלט לעיון (יש לו עניין אישי עם מיזמים דומים לאלו מושא התביעה בתיק בהם מעורבים הנתבעים או למצער חלקם, ולדבריו אף יש לו זכות לקבל מהנתבעים מסמכים לגבי מיזמים כאלו), כאשר בעניין זה אין בכוונתי להכריע במחלוקת בין הצדדים לגבי מידת הזיקה של המבקש לכל בעלי הדין בתיק ולכל העובדות הקונקרטיות של התביעה בתיק, ובודאי שאין בכוונתי להכריע במחלוקת המהותית שבין הצדדים לגבי שאלת פרשנות והתפרסות פסק הבורר שניתן בעניינם. די בזיקה הראשונית והלכאורית העולה מתוך טענות ומסמכי שני הצדדים גם יחד; לא שוכנעתי כי בנסיבות יש בטענת הנתבעים 1+2 לפגיעה בפרטיותם כדי לשנות את מסקנתי. טענת הפגיעה בפרטיות נטענה ללא כל פירוט וביסוס, ללא כל תצהיר כדין לתמיכה בה ומכל מקום לא שוכנעתי כי חשיפת ההליכים והמסמכים בתיק זה לעיני מבקש זה עלולים להביא לפגיעה כה קשה בפרטיותם של הנתבעים 1+2 עד שיש בה כדי לגבור על עיקרון הפומביות בעל הבכורה, ויתכן אף שטענת הפגיעה בפרטיות נדחית מפני טענת המבקש לזכות עיון במסמכי מיזמים דוגמת אלו מושא התביעה בתיק זה. לסיכום בקשת העיון מתקבלת. המזכירות תאפשר העיון בכל מסמכי התיק, ללא כל תנאי וסייג (תשומת הלב שקיימים, הן תיק נייר מקורי של ביהמ"ש והן תיק אלקטרוני של ביהמ"ש), עפ"י הנהלים הרגילים הנהוגים במזכירות. בקשת עיוןמסמכיםתיק אישי