בפני בקשת הנתבע 3, משה אגוזי (להלן - המבקש), להורות על ביטול פסק הדין מיום 25.11.10 שניתן על-ידי כבוד השופט דפדי לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון שנקבע לאותו היום. לטענת המבקש, הוא לא ידע על מועד הדיון ונודע על מתן פסק הדין רק בחודש מרץ 2011, לאחר שהמשיבים החלו נוקטים נגדו בהליכי הוצל"פ. יוזכר כי כל הנתבעים ובהם המבקש היו מיוצגים בכל הדיונים ובכל ההליכים שקדמו למתן פסק הדין על-ידי עו"ד אורית גילדר בקר (להלן - עו"ד גילדר). ביום 24.11.11 הודיעה עו"ד גילדר על התפטרותה מייצוגו של המבקש מן הטעם שלא שולם לה שכרה וכבוד השופט דפדי קבע בהחלטתו מאותו היום כי :"הדיון קבוע לקדם משפט ליום 25.11.11. על ב"כ הנתבעים לדאוג להודיע להם על מועד הדיון. בהיעדר התייצבות עלול בית המשפט לפסוק כנגדם בהעדרם". סמכות בית המשפט להורות על ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מוסדרת בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 ויש להבחין בין ביטול פסק דין ביטול מתוך חובת הצדק לבין ביטול המסור לשיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו נתן בית המשפט פסק דין בהיעדר התייצבות הנתבע לדיון שאליו לא הוזמן כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה ובית המשפט אינו שוקל אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין. לעומת זאת, מקום שבית המשפט מתבקש לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כשהמבקש זומן לדין, דבר הביטול נתון לשיקול דעת בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, יבדוק בית המשפט את סיבת מחדלו של המבקש והאם יש בפיו של המבקש עילה הגנה בפני התביעה. ככל שהתשובה לאחת השאלות משכנעת יותר, הרי שקטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת. לאחר שעיינתי בבקשות המבקש, שמעתי את חקירתו הנגדית ועיינתי בתגובת עו"ד גילדר מיום 22.6.11, באתי לכלל מסקנה כי המבקש ידע על הדיון שנקבע ליום 25.11.11 והוזמן אליו כדין. אינני מטיל ספק כלשהו בהודעתה הכנה, המפורטת, המפורשת והנחרצת של עו"ד גילדר שלפיה המבקש ידע על מועד הדיון (ראו בעיקר סעיפים 1 ו- 23 לתגובת עו"ד גילדר). יוזכר כי עו"ד גילדר סירבה ליתן עמדתה בנוגע לכך ותגובתה ניתנה רק לאור החלטתי מיום 15.6.11 במסגרתה היא נתבקשה להודיע לבית המשפט אם קיימה את החלטת כבוד השופט דפדי מיום 24.11.11. יתרה מכך, עו"ד גילדר צרפה לתגובתה מכתב בדואר רשום שנשלח למבקש ובמסגרתו היא מתריעה בפניו כי בית המשפט עלול ליתן פסק דין נגד הנתבעים בשל מחדליהם. לנוכח הקביעה כי הנתבע 3 ידע על הדיון שבו ניתן פסק דין, הרי שעילת הביטול נשענת על שיקול דעת בית המשפט. יובהר כי בצדק נטען על-ידי ב"כ המשיבים כי בקשתו הראשונית של המבקש לביטול פסק הדין מיום 29.3.11 הוגשה באיחור ניכר וכי לא הוגשה בקשה להארכת מועד. בעניין זה אעיר כי מאחר ועמדת המבקש הייתה כי נודע לו על פסק הדין רק ביום 15.3.11 ולכן הגיש הבקשה רק ביום 29.3.11, הרי שיש לראות בהשתלשלות זו גם כבקשה מצידו להארכת מועד. בבואי לשקול הבקשה לביטול פסק הדין לאחר הקביעות האמורות, שבתי ועיינתי בכתבי הטענות, בבקשה ובתגובה, בעדות המבקש ובסיכומי ב"כ הצדדים, והגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן לומר, כעת, כי סיכוייו של המבקש הינם קלושים או כי אין בפיו הגנה. יוזכר בהקשר זה כי טענתו המרכזית של המבקש נסמכת על כך שכתב הערבות עליו חתם אינו תקף, שכן הסכם השכירות הרלבנטי הוארך מבלי שהייתה לשוכרים אופציה בחוזה המקורי לעשות כן ומבלי שקיבל על כך הודעה כדין. הנני סבור כי טענותיו טעונות בירור עובדתי ומשפטי ולא ניתן לומר כי אין בהן כדי להצדיק פתיחת שעריו של בית המשפט בפני המבקש. מחדליו של המבקש בכך שלא התייצב לדיון שנקבע ובכך שלא הגיש הבקשה לביטול פסק הדין במועד הקבוע בחוק יילקחו על-ידי בחשבון בעת פסיקת ההוצאות. טרם פסיקת ההוצאות, יש לקחת בחשבון מחדלים נוספים מצידו של המבקש ובהם העובדה שלא צורף תצהיר לבקשתו הראשונית מיום 29.3.11 לביטול פסק הדין. התצהיר צורף רק לאחר שניתנה החלטה המורה לו לעשות כן. מחדל נוסף שיש ליתן עליו את הדעת מתייחס לכך שהמבקש לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו עד עצם היום הזה וזאת בניגוד להחלטות קודמות שניתנו ביום 25.3.10, במעמד המבקש, וביום 25.10.10. יוער כי תצהירי עדות מטעם התובעים הוגשו ומצויים בתיק בית המשפט. כפי שניתן לראות, ניתן לייחס למבקש שורה ארוכה של מחדלים ובהם אי התייצבות לדיון, אי הגשת בקשה לביטול פסק דין במועד, אי צירוף תצהיר לבקשה לביטול פסק דין ואי הגשת תצהירי עדות ראשית. המחדלים האמורים, משקלם וכמותם, ניתנים לריפוי רק על דרך של פסיקת הוצאות ממשיות לטובת המשיבים. נתון נוסף רלבנטי בעניין זה הינו הסתמכותם של המשיבים על פסק הדין שניתן לטובתם והפעולות שנקטו לגביית הסכום שנפסק. לאור האמור לעיל, אני קובע כי פסק הדין נגד המבקש/ הנתבע 3 יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות בסך כולל של 12,000 ₪. לאחר שהובהר לי על-ידי ב"כ הצדדים כי סכום הכסף שעוקל הועבר לידי ב"כ המשיבים (דרך תיק ההוצאה לפועל) בניגוד להחלטת כבוד הרשם יוחנן גבאי מיום 28.4.11, שהורה על הפקדת הסכום בקופת בית משפט - אני מורה לב"כ המשיבים להפקיד הסכום שהועבר לידו בקופת בית המשפט לאחר שיקזז מסכום זה את סכום ההוצאות שנפסק לטובת המשיבים כאמור לעיל. ניתנת ארכה למבקש להגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 19.7.11. לא תינתן ארכה נוספת. נקבע לדיון מקדמי במעמד בעלי הדין ביום 2.11.11 בשעה 17:00. צירוף תצהירמסמכיםביטול פסק דין